שיתוף - לביקורת באנו בלילה

[@Simcha]

שיר מקסים ומיוחד!
מבטא בצורה נפלאה את התחושות אחרי עוד יום עצוב שכזה.

עדיין

לא נישאו קולות

מבשר על הרים.

כאן מפריעה לי קצת ירידות השורה, להבנתי, יש כאן משפט רציף שצריך להיקרא בנשימה אחת..

 

[+shira]

שיק מקסים ומיוחד!
מבטא בצורה נפלאה את התחושות אחרי עוד יום עצוב שכזה.


כאן מפריעה לי קצת ירידות השורה, להבנתי, יש כאן משפט רציף שצריך להיקרא בנשימה אחת..

תודה!
אני משתמשת בירידת שורה כדי להדגיש משהו.
כאן היה לי חשוב להדגיש את העדיין. די המילה שסביבה נכתב השיר כולו.

 

[@Simcha]

תודה!
אני משתמשת בירידת שורה כדי להדגיש משהו.
כאן היה לי חשוב להדגיש את העדיין. די המילה שסביבה נכתב השיר כולו.

התכוונתי יותר לשתי השורות האחרונות.

 

[+shira]

התכוונתי יותר לשתי השורות האחרונות.

גם פה, הכוונה הייתה להדגיש.
אבל כאן ייתכן באמת שזה מיותר, בפרט בגלל החזרה אחר כך.
תודה!

 

[הנף מקלדת]

השיר יפה. מאד.
מביע אמירה מיוחדת, ואחרי שנודע מקור השראתו, מהדרך חזור מהכותל ט' באב.
התבהרו נקודות העומק של השיר.

במקום גדולים מי יעמוד.
ואני הקטן, גם מנסה לחטוא לפעמים בשירה נטולת כללים, או/ו שירה המכונה מודרנית.
זאת שעדיין לא מצאה מקום, בקהילות כתיבה המשתייכות ליוצרים חרדיים.

ובכל אופן השיר כן נראה שמחפש תבנית, בבית הראשון המבנה:
שתי שורות של שלוש מילים, שתי שורות קצרות יותר וחוזר לארוך קיעא.
אותו דבר בבית השלישי.
ההתחלה בשתי הבתים הראשונים זהה.
גם החריזה בסופי הבתים חיננית מאד אך מופרת בבית האחרון.

וכבר כתב החכם, אם יש כללים אז צריך להתייחס אליהם.
כי זה היה מאד מוסיף. לטעמי.

ואם נרצה ליצור את התבנית של החמש שורות הייתי מציע.

זהו לילה ככל הלילות,

עדיין

לא נישאו קולות

מבשר על הרים.

זהו לילה ככל הלילות,

ומבעד לרעש,

תשמע

איך אנחנו שרים.

עשיתי עידכון קטן:

והלילה ככל הלילות

טרם נשמעו הקולות

שיבוא

וישמיע

מבשר על ההרים


והלילה כל הלילות

בנהי נשמיע יללות

ודרכם

תאזין

איך אנחנו שרים.


רק הצעה קטנה וסליחה על החוצפה. זה יפה גם בלי, אבל בשביל התבנית.

 

[+shira]

השיר יפה. מאד.
מביע אמירה מיוחדת, ואחרי שנודע מקור השראתו, מהדרך חזור מהכותל ט' באב.
התבהרו נקודות העומק של השיר.

במקום גדולים מי יעמוד.
ואני הקטן, גם מנסה לחטוא לפעמים בשירה נטולת כללים, או/ו שירה המכונה מודרנית.
זאת שעדיין לא מצאה מקום, בקהילות כתיבה המשתייכות ליוצרים חרדיים.

ובכל אופן השיר כן נראה שמחפש תבנית, בבית הראשון המבנה:
שתי שורות של שלוש מילים, שתי שורות קצרות יותר וחוזר לארוך קיעא.
אותו דבר בבית השלישי.
ההתחלה בשתי הבתים הראשונים זהה.
גם החריזה בסופי הבתים חיננית מאד אך מופרת בבית האחרון.

וכבר כתב החכם, אם יש כללים אז צריך להתייחס אליהם.
כי זה היה מאד מוסיף. לטעמי.

ואם נרצה ליצור את התבנית של החמש שורות הייתי מציע.




עשיתי עידכון קטן:

והלילה ככל הלילות

טרם נשמעו הקולות

שיבוא

וישמיע

מבשר על ההרים


והלילה כל הלילות

בנהי נשמיע יללות

ודרכם

תאזין

איך אנחנו שרים.


רק הצעה קטנה וסליחה על החוצפה. זה יפה גם בלי, אבל בשביל התבנית.

וואו. תודה!
בדרך כלל אני חוטאת בשירה פרועה, מודרנית וכו' בלי להתנצל, אבל כאן

ובכל אופן השיר כן נראה שמחפש תבנית,

כפי שהיטבת לזהות...
תודה על ניתוח המבנה, בעצמי לא שמתי לב.
הניסוח מחדש של שני הבתים מבריק.
מצד שני, קשה לי לוותר על ה"עדיין" שלי, ועל ה"מבעד לרעש"...
נעבד את זה.

רק הצעה קטנה וסליחה על החוצפה.

ירבו חוצפנים כמוכם בקהילתנו.

 

[קופירייטה]

קראתי רק את השיר ולא את התגובות.
הוא וואהו, נוגע ומרגיש.
הערה? אם לא העירו לפני: להוריד את הרווחים בין שורה לשורה, זה מציק לקריאה.

 

[יוצר אור]

א. יפהפה. מעביר מסר. וכמו שנאמר כאן, לא מאכיל בכפית.
ב. במקום "תראה", הייתי פותח בקריאה: "ראה".
ג. השורה "עוד הולכים" - מתאימה יותר כפתיחה של הבית הבא, מאשר כסיום של הבית שהיא מסיימת.
ד. החריזה - לטעמי, אל תשני מאומה. מי שאוהב חריזה, כבר ימצא אותה בעצמו. (אינני חסיד של חריזה מכוונת. כלומר, אם המשורר מחפש חרוז, וזה מה שמוביל אותו - התוצאה לא תהיה טובה, בדרך כלל. אפילו מעט מאולצת. אני כותב, ואם בא לי פתאום חרוז, אז בשמחה, למה לא).
ה. את נשמעת כמתחבטת מדי, כמה מלים לכאן, כמה שורות לשם... זה לא פסול, כמובן. אבל זוהי עבודה רק שלך. שיר הוא כמו תינוק, הוא שלך, שיתוף אחרים הוא נחמד, אבל לא יותר מדי, כי התוצאה לא תערב לך וגם לא תבטא אותך.
וכל שנאמר כאן - לדעתי העניה בלבד, כמובן.

תכל'ס - שיר יפה. שמרי עליו, אנא.

 

[@Simcha]

שיר הוא כמו תינוק

איך שיר נולד // יונתן גפן
...
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק
...

 

[+shira]

קראתי רק את השיר ולא את התגובות.
הוא וואהו, נוגע ומרגיש.
הערה? אם לא העירו לפני: להוריד את הרווחים בין שורה לשורה, זה מציק לקריאה.

תודה!
הייתי באמת שמחה לדעת אם זה מציק לעוד קוראים, כי לי אישית מציק בלי.

 

[וי שלוק]

וואו.
לכתוב הומאז' לזה? מרשים.
עכשיו מחכה יותר: )

זה בזכותך.
האמת, שהלכתי לישון, אך המילים קפצו לי, אז שבתי למחשב...

 

[+shira]

א. יפהפה. מעביר מסר. וכמו שנאמר כאן, לא מאכיל בכפית.
ב. במקום "תראה", הייתי פותח בקריאה: "ראה".
ג. השורה "עוד הולכים" - מתאימה יותר כפתיחה של הבית הבא, מאשר כסיום של הבית שהיא מסיימת.
ד. החריזה - לטעמי, אל תשני מאומה. מי שאוהב חריזה, כבר ימצא אותה בעצמו. (אינני חסיד של חריזה מכוונת. כלומר, אם המשורר מחפש חרוז, וזה מה שמוביל אותו - התוצאה לא תהיה טובה, בדרך כלל. אפילו מעט מאולצת. אני כותב, ואם בא לי פתאום חרוז, אז בשמחה, למה לא).
ה. את נשמעת כמתחבטת מדי, כמה מלים לכאן, כמה שורות לשם... זה לא פסול, כמובן. אבל זוהי עבודה רק שלך. שיר הוא כמו תינוק, הוא שלך, שיתוף אחרים הוא נחמד, אבל לא יותר מדי, כי התוצאה לא תערב לך וגם לא תבטא אותך.
וכל שנאמר כאן - לדעתי העניה בלבד, כמובן.

תכל'ס - שיר יפה. שמרי עליו, אנא.

תודה!

. במקום "תראה", הייתי פותח בקריאה: "ראה".

שוב, יש לי קצת בעיה עם פיוטיות. מעדיפה ניסוח בגובה העיניים, כמה שרק אפשר.

השורה "עוד הולכים" - מתאימה יותר כפתיחה של הבית הבא, מאשר כסיום של הבית שהיא מסיימת.

היא נועדה לסיים את בלי עמוד של אש, במדבר" אבל בקריאה שניה, היא אכן מתאימה גם כפתיחה לבית הבא.
אולי כדאי להוריד נקודה אחריה? או אנטר? כדי להרוויח את שניהם.

החריזה - לטעמי, אל תשני מאומה. מי שאוהב חריזה, כבר ימצא אותה בעצמו. (אינני חסיד של חריזה מכוונת. כלומר, אם המשורר מחפש חרוז, וזה מה שמוביל אותו - התוצאה לא תהיה טובה, בדרך כלל. אפילו מעט מאולצת. אני כותב, ואם בא לי פתאום חרוז, אז בשמחה, למה לא).

מעניין. מזדהה. כן חושבת שאם כבר "יצאה לי" חריזה, או מנגינה כלשהיא - כדאי שתהיה נטולת צרימות..

את נשמעת כמתחבטת מדי, כמה מלים לכאן, כמה שורות לשם... זה לא פסול, כמובן. אבל זוהי עבודה רק שלך. שיר הוא כמו תינוק, הוא שלך, שיתוף אחרים הוא נחמד, אבל לא יותר מדי, כי התוצאה לא תערב לך וגם לא תבטא אותך.

עבורי, אם אין מקום ללמוד על שיר שכתבתי - אין הרבה סיבה לפרסם אותו כאן.
אבל אמת, שלעולם לא אוותר על מה שהוא ליבת השיר - הרגש שרציתי לבטא.

ו

וכל שנאמר כאן - לדעתי העניה בלבד, כמובן.

אין צורך לסייג... ביקורת מתקבלת ביותר מברכה.