נכתב ע"י DigiTali;2489893:
וואו
איזה פוסט כואב וקשה
המון פעמים אני שואלת את עצמי...מדוע אנו עובדות?
כמובן לפרנס וכו וכו...כדי שיהיה לנו ולמשפחתנו אוכל ובגדים ו...גנים עד 4..ואולי עוד מעט פינוקים
אבל בשביל מה אנחנו אוכלות וקונות בגדים ומשלמות על צהרונים? בשביל שנוכל לעבוד? בשביל שנוכל לאכול ולקנות בגדים ולשלם על הצהרון? בשביל שנוכל לעבוד?
גם הייתי שם...והחלטתי שלא! אני אמנם מרוויחה סכום ידוע וברור אבל בכלל לא נהנית...לא מהמשכורת, לא מהאוכל, לא מהבגדים ואפילו לא מהמשפחה והילדים שה' נתן לי כי למי בכלל יש כוח וזמן אליהם? חוזרים בשעות מטורפות...הם הולכים לישון שעתיים אחרי זה..אנחנו מספיקות מקסימום לתפקד את הבית ו....מהר לישון על מנת שנוכל מחר לקום מוקדם לעבוד!
נכון זוהי דרך העולם...
אבל (ופה אני מדברת על עצמי בלבד) החלטתי שכיהודיה מאמינה הקב"ה זן ומפרנס אותי ודואג לי לכל צרכי. ברור שיש קושי בלהיות עצמאית....קושי עצום אפילו....סימן שאלה באויר כל הזמן!
אבל מצד שני החיים כ"כ שפויים....והניסים גלויים..
זה לא שאני חיה מהניסים, אני עובדת וקשה! שלא תחשבו...
אבל מבחינתי כל לקוח שהגיע אלי בדרך לא דרך זה הארה וחיוך משמיים...
שעות השינה והקימה שפויות בהרבה, אני יכולה לקום בבלעדיות לילדים ובעלי יכול לישון בשקט וללמוד בראש שקט....גם אם הילד חלילה חולה...
הכי הרבה העבודה שלי תדחה בכמה שעות...
וגם גיליתי שמבחינת ביגוד - אני צריכה הרבה פחות! פשוט כי רוב היום אני הכי יומיומית ביתית...
ברור שיש חסרונות כמו שיעמום, רצון לצאת ולגוון וכמו שאמרנו קודם - סימן השאלה התמידי על ההכנסות...אבל הייתרונות הרבים גוברים על כל אלו...
אני לא אומרת עכשיו שתעזבו את העבודה ותהיו עצמאיות..ממש לא!
אבל כן חשוב שתדעו שיש דרך אחרת....לפעמים הדרך בציבור שלנו כ"כ ברורה - לומדים תכנות או ראית חשבון וכדומה ואח"כ עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה...אבל יש דרך אחרת ובעיקר יש ביטחון ואמונה שבכל דרך שנבחר הקב"ה יפרנס אותנו כפי המגיע לנו.... אם כמובן זה לשם שמיים (להיות אמא, רעיה שפויה וחייכנית יותר)
נ.ב - על מנת לדייק בנתונים - כמובן שיש ימים משוגעים עם עבודה שנמשכת ללילות ולקחות לוחצים וכו וכו..אז זה לפחות לא תדיר ויומיומי
הפוסט שלך נכון ויפה ומאיר נקודה כואבת, ואני שמחה שמצאת את האיזון שמתאים לך.
כשכירה, כל העצמאיות שאני רואה סביבי, ללא יוצא מן הכלל, עובדות הרבה יותר קשה ממני, בקושי מרשות לעצמן חודש לחופשת לידה, ואף פחות, האחריות עליהן מאד כבדה וקשה להן למצוא עובדות טובות כדי לחלוק אותה. ועדיין, אף אחת מהן לא היתה חוזרת להיות שכירה. כי עצמאית זה אופי.
אני לחלוטין עם אופי של שכירה, אין לי בכלל את השריר הזה של העצמאיות, ודווקא לכן אני שכירה מצוינת! אז מצאתי לי את הדרך שמאזנת בעבורי בית ועבודה (דרך שבטוח לא מתאימה לכולן), ונכון לתקופה האחרונה טוב לי ונינוח לי ב"ה.
כל אחת צריכה להכיר את עצמה ולראות איך היא יכולה להגיע לאיזון שמתאים לה, לאופייה, ולאופי המשפחה שלה.
האיזון בין עבודה למשפחה הוא חשוב ואף קריטי, אבל צריך לדעת שיש המון דרכים להגיע אליו. צאו מהקופסה, תהיו יצירתיים ותראו ישועות
הנושאים החמים
הנושאים החמים
