את הניגון הזה אי אפשר להפסיק..

[כדרלעמר]

צולם לא בימי בין המיצרים

 

[צל99]

קונטרסטי מדי.
צפוף מדי.
אין מספיק ענין.
ולא ברורה הבחירה בש/ל.

חוצמיזה הכל טוב...

 

[שלמה]

תמונה ללא אוויר.
שחרר מעט את התמונה.

 

[yossmor2]

מצטרף לצל99,
הרעיון יפה, אבל לא ממומש נכון, הצפיפות מאוד חונקת.

 

[תם]

כדרלעומר, אני אהבתי!

 

[כדרלעמר]

דווקא אהבתי את התמונה קונטרסטית, זה חלק מההבעה של הזקנה והכבדות.

מעט צפוף? אני לא סבור שהייתי צריך לקחת את התמונה ממרחק יותר גדול, לדעתי התמונה מביעה יותר את היד הזקנה בצורה כזו, אבל אני מבין את מי שזה מפריע לו.


תם וכולם,

תודה!

 

[yossmor2]

אין בעיה לא לאבד את הזיקנה,
הכוונה היא (לפחות לטעמ&#1497 היא לקחת זוית נמוכה יותר בכדי לראות את הקלידים בהמשך ואת היד בחזית התמונה.

 

[כדרלעמר]

יוסי,

תודה!

אני עדיין סבור שתפסתי מזווית טובה את מה שרציתי, אבל כפי שכתבתי אני מבין את אלה שלא אהבו.

הנה תמונה נוספת שלדעתי היא פחות טובה בכל הפרמטרים, ואני מעלה אותה רק בגלל הזווית השונה:

 

[Srool]

זה נראה מבוים. בפסנתר מנגנים בשתי ידיים...
גם נראה שהפוקוס ברח למקום לא ידוע

 

[כדרלעמר]

זה נראה מבוים. בפסנתר מנגנים בשתי ידיים...
גם נראה שהפוקוס ברח למקום לא ידוע

אז זהו שלא!

מדובר בקשישה שבצעירותה הייתה מנגנת בפסנתר אך כיום היא בת למעלה מתשעים וידה האחת משותקת. גם אצבעות ידה המצולמת אינן מתפקדות בצורה מלאה, אך למרבה הפלא היא מצליחה להוציא ניגונים תחת ידה.

לגבי הפוקוס אתה צודק לחלוטין, העליתי זאת רק בגלל דבריו של יוסי לגבי הזווית והצפיפות. לדעתי התמונה הראשונה מביעה הרבה יותר מאשר תמונה - אפילו טובה ומפוקסת נכון - מהזווית השניה.

 

[המביט]

התמונה ממש טובה,

לא ברור כל כך למה בחרת את הזוית מלמעלה שכאמור לעיל לא כל כך מקובלת בצילום נגינת פסנתר. וגם השחור לבן לא היה חסר כאן לדעתי.

 

[שריל'ה]

אוייש...
התמונה הזאת עושה לי רע,
משום מה,
היא מתאימה לאווירת היום..
שחורה מדיי..

 

[2OR]

הזווית הראשונה הייתה מצויינת.
רק שביקשו שהיא תהיה עם יותר מרווח...

 

[yudidit]

אז זהו שלא!

מדובר בקשישה שבצעירותה הייתה מנגנת בפסנתר אך כיום היא בת למעלה מתשעים וידה האחת משותקת. גם אצבעות ידה המצולמת אינן מתפקדות בצורה מלאה, אך למרבה הפלא היא מצליחה להוציא ניגונים תחת ידה.

בהתחלה דעתי היתה כדעה הרווחת כאן. ועוד- אמרתי לעצמי, איזו מין "נגינה" יש כאן? אין בתמונה זרימה, אין מוזיקה. התמונה נראתה לי קשה מידי, לא רכה.
ועכשיו, אחרי שקראתי את סיפורה האישי של היד בתמונה- דווקא הכל מתחבר לי. כל התחושות שחשתי היו נכונות. ליד הזו קשה לנגן.
לפעמים, הוספת כמה מילות הסבר או סיפור לתמונה "אחרת", עושות את ההבדל.