דרוש מידע אתם נותנים דמי כיס לבחורים בישיבה קטנה?

[Tweenset]

אם כבר העליתם את הנושא,
כשאנחנו היינו קטנים על כל דבר שרצינו לקחת מהארון היינו צריכים לבקש רשות.
היום, כשהילדים שלי לוקחים מהארון בלי לשאול אותי קודם, זה משמח אותי. טוב לי שהם מרגישים חופשי בבית לקחת מה שהם צריכים (אמנם לא לוקחים ממתקים כמו סוכריות, אבל ופל, תפוח, מלפפון או עוגיה - חופשי)
אולי גם בדמי כיס צריך להיות משו בסגנון, של צריך? תקבל. כמה שאתה רק צריך.
אבל שימו לב, כתבתי "צריך" ולא "רוצה"

 

[LA הפקות]

כבחור ישיבה בעבר, אני חושב שזה מאד חשוב דמי כיס,
א. מהסיבה הפשוטה ילד רעב זה ילד שרע לו, בפרט בלימודים.
ב. היכולת שכבר הזכירו כאן לנהל כספים. ולנהל סדר עדיפויות. איך לשמור כסף או על מה להוציא אותו.
ג. כן חשוב לדעת מה הם עושים אם הכסף, ושהם לא סתם מתמכרים לסוכר ופיצות.
ד. לדעתי בחור צעיר צריך שיהיה לו כסף משלו, אם זה לקנות מתנה לחבר, להורים וכו'. התפקיד שלנו כהורים לחנך אותו לפעול בחכמה ולחסוך....

מאחל לכם הרבה נחת.

 

[GALAXY]

בני בישיבה קטנה מתלונן לעיתים שהחברים מגיעים עם כסף לישיבה ובין הסדרים יורדים לקנות מיני מתיקה
מעניין אותי לדעת דעת הרבים בעניין.

כבחור ישיבה בעבר אני יכול לומר בוודאות שדמי כיס הם מצרך חיוני ביותר עבור בחורי ישיבה.
תודה לא-ל הוריי הבינו זאת וכן היה להם חשוב לתת לי דמי כיס של 200 ש"ח בערך עבור שבועיים שלושה.
לא הייתי מסוגל לצאת מהבית בלעדי זה.
תארו לכם שהבחור לא אהב את האוכל בישיבה, או שסתם בא לו לצאת ולהתפנק אחרי סדר שלישי על שווארמה או פיצה, או אפילו סתם חוגגים יומהולדת לחבר ואז אין לו איך להשתתף.... איך הוא ירגיש????? אבוי!
לכן דמי כיס הם מצרך חובה עבור בחור ישיבה, כל אחד לפי כיסו. ואין זה בכלל מותרות.

 

[עימוד ספרים]

בדיוק באתי לפתוח אשכול כזה, אבל לא על בחור בישיבה אלא על ילדה בכתה ג'...

באחרונה היא בקשה כמה פעמים לקחת שקל או שתים לקנות ממתק לפני/אחרי הבית ספר, כמובן בטענה ש"כולם" קונות.

אני גם זוכרת מילדותי שהיו ילדות עם כסף שהיו קונות ממתקים במכולת הסמוכה, לא זוכרת את היקף התופעה.

חשוב לי שילדתי לא תהיה שונה, אך אינני רוצה להכניס הרגלים שאינם חיוביים.

הבו עיצה, אכן "כולם" קונות ממתק, או שזה התלהבות יתר...

 

[ציפופו 1]

בדיוק באתי לפתוח אשכול כזה, אבל לא על בחור בישיבה אלא על ילדה בכתה ג'...

באחרונה היא בקשה כמה פעמים לקחת שקל או שתים לקנות ממתק לפני/אחרי הבית ספר, כמובן בטענה ש"כולם" קונות.

אני גם זוכרת מילדותי שהיו ילדות עם כסף שהיו קונות ממתקים במכולת הסמוכה, לא זוכרת את היקף התופעה.

חשוב לי שילדתי לא תהיה שונה, אך אינני רוצה להכניס הרגלים שאינם חיוביים.

הבו עיצה, אכן "כולם" קונות ממתק, או שזה התלהבות יתר...

בבי"ס של הבת שלי לא מרשים בשום אופן.
היא חוזרת הביתה ברגל, מרחק הליכה של רבע שעה. נתתי לה 2 ש"ח שתקנה לעצמה שלוק קר במכולת ליד (הוא מוכר בבודדים), בכל זאת מאוד חם בשיא הקיץ. הסגנית 'תפסה אותה על חם' ולמחרת קראה לה לשיחת הבהרה, מאז היא לא מעיזה לעצור לקנות....

ובאשר לבחורים, בעלי בתור בחור לא קיבל דמי כיס וגם פחד לבקש ועד היום יש לו חסכים מהדבר הזה. הוא כל הזמן אומר שלילדים שלנו הוא לא יעשה את זה בשום אופן, כי הבושות שהיו לו מהחברים והתחושה שבחור שלומד כל החודש מחוץ לעיר ולא מגיע הביתה ואין לו את הכמה שקלים לקנות לעצמו פחית בסוף יום לימודים מעייף, כשכל החברים קונים ונהנים זה משהו שהוא לא יתן לבנים שלו לעבור

 

[אשר שרבר]

אשכול ונושא חשובים מאין כמותם

מה עם בנות הסמינרים? לתת לא לתת, מה הן קונות בכסף אישי, מה מההורים?
אולי הגברות היותר צעירות כאן יוכלו להחכים את ה'זקנים'...

 

[פדואלה]

אשכול ונושא חשובים מאין כמותם

מה עם בנות הסמינרים? לתת לא לתת, מה הן קונות בכסף אישי, מה מההורים?
אולי הגברות היותר צעירות כאן יוכלו להחכים את ה'זקנים'...

לתת לתת ולתת.
כמו בחורים, כך בחורות ועוד יותר מכך.
גם בשביל האמון ויצירת הקשר בין המתבגר להורים.
אני מרגישה -
כשילד(בכל גיל) בא לאמא ומבקש כסף, הוא מבקש עוד משהו קטן בין השורות, והוא: הצורך בקשר(על כל המשתמע מכך).
אז לפני הכסף אני משתדלת(ה' עדי...) לתת את הצורך הנסתר, ולאחר מכן הכל פתוח לצורך הגלוי.

כך זה נשמע:
("אז מה נשמע בחור? איך הולך? אני כל הזמן חושבת עליך, כמה טוב לך בישיבה, וכמה אני קשורה אליך במשך היום ו"רואה" אותך כל הזמן..., יש משהו שחסר לך אולי? הכל בסדר? מה עם העוגיות והשוקולד הלבן ששלחתי לך שלשום?חילקת לחדר? נרגעו שם החבר'ה? וכוווווו',

ואז:
כמה כסף אתה צריך? 70?? ואוו! אתה חייב למישהו?(זה ממש הרבה) או סתם שיהיה בארנק? לפני שאתה הולך לתחנה, תעבור במכולת ותקנה(תרשום) לך "דברים טובים" ב-20 שקלים, טוב?? ואני אתן לך לכיס עוד 20, סיכמנו?")
בדר"כ עובר בשלום.
גם עם הבחורות.
הצלחה ונחת מכולם.

 

[gs]

השאלה היא איך האוכל בישיבה...
וגם בין הארוחות בבית בדרך כלל כל אחד יכול לקחת משהו פרי/חטיף.
כשבחור בישיבה אין לו את זה...
או בלילה כשארוחת ערב ב7 בערב ומסיימים סדר קרוב ל10 בלילה.
אני בעד שתהיה חבילת עוגיות או משהו לקחת לפה.
נכון, אבל אחר כך הוא יעלה לישיבה גדולה ואולי ילמד מחוץ לעיר, רחוק מהבית. אז בגלל שהאוכל לא טעים הוא כל יום ילך לקנות..., זה הרגל בריא להסתדר עם מה שיש ומפעם לפעם לפנק.
ונשנושים - מה השאלה, זה בכלל לא דמי כיס, זו חובה. כל בוקר אני שואלת מה עם עוגות, ממתקים יש לך עדיין, וכשאני אופה אני מתיעצת איתו איזה עוגות הוא אוהב או מראה לו שהמאפה הזה מתאים להחזיק כמה ימים בקופסה בארון, או כשמוצאת משהו טעים ומענין קונה לו כדי שיהיה פת בסלו, וחוץ מזה מפעם לפעם דמי כיס מהצד, וכשהם נמוכים ולא סדירים אין צורך לתחקר ואפשר בחכמה להגיב כשהוא מספר שקנה כך וכך... אחרת זה דקדוקי עניות שמכניסים את הראש למה שאין ואי אפשר ללמוד בגישמאק.

 

[פדואלה]

יש כאן גם הזדמנות ענקית ל"הפקיד" בידי הילד טונות של אהבה, ערכים ומילוי צרכים.
אין שיעור למה שמרגיש ילד/ה שסומכים עליו עליו בעניני כסף.

בעיניי - זה מעצים את האישיות, נותן כבוד לבנ"א שאני, מזניק את הביטחון העצמי, נותן מקום לשיקול דעת ולאחריות.

זכור לי מהעבר הרחוק שלי, בהיותי ילדה בת 10.
סבתי ע"ה נתנה לי 100 שקלים(בעיניי אז, זה היה מליונים) לקנות לה משהו, ואמרה לי שהעודף שנותר(שהיה קרוב ל70 ש"ח), שאקח לעצמי, ושהיא סומכת של שיקול דעתי שאדע מה לעשות עם כ"כ הרבה() כסף.
עד יום פטירתה(שהיה לפני שנתיים!!), לא נגעתי בכסף.
זה היה בעיני כסף קדוש של אמון מלא בי.
ואני משתוקקת להעביר לילדיי את התחושה שחשתי עם אותן המילים: א-נ-י ס-ו-מ-כ-ת ע-ל-י-י-ך.
ולוואי ונזכה.

 

[אשר שרבר]

לתת לתת ולתת.
כמו בחורים, כך בחורות ועוד יותר מכך.
גם בשביל האמון ויצירת הקשר בין המתבגר להורים.
אני מרגישה -
כשילד(בכל גיל) בא לאמא ומבקש כסף, הוא מבקש עוד משהו קטן בין השורות, והוא: הצורך בקשר(על כל המשתמע מכך).
אז לפני הכסף אני משתדלת(ה' עדי...) לתת את הצורך הנסתר, ולאחר מכן הכל פתוח לצורך הגלוי.

כך זה נשמע:
("אז מה נשמע בחור? איך הולך? אני כל הזמן חושבת עליך, כמה טוב לך בישיבה, וכמה אני קשורה אליך במשך היום ו"רואה" אותך כל הזמן..., יש משהו שחסר לך אולי? הכל בסדר? מה עם העוגיות והשוקולד הלבן ששלחתי לך שלשום?חילקת לחדר? נרגעו שם החבר'ה? וכוווווו',

ואז:
כמה כסף אתה צריך? 70?? ואוו! אתה חייב למישהו?(זה ממש הרבה) או סתם שיהיה בארנק? לפני שאתה הולך לתחנה, תעבור במכולת ותקנה(תרשום) לך "דברים טובים" ב-20 שקלים, טוב?? ואני אתן לך לכיס עוד 20, סיכמנו?")
בדר"כ עובר בשלום.
גם עם הבחורות.
הצלחה ונחת מכולם.

כל מילה
אבל זה מצד אחד מייתר את הצורך בדמי כיס קבועים.
ומצד שני במקרים מסויימים הופך להיות מוגזם, "אמא אני חייבת לחברה 30 ש"ח, חזרנו למבחן והייתי רעבה" וכו' וכו.
ובדמי כיס קבועים הכל נכנס.

 

[פדואלה]

כל מילה
אבל זה מצד אחד מייתר את הצורך בדמי כיס קבועים.
ומצד שני במקרים מסויימים הופך להיות מוגזם, "אמא אני חייבת לחברה 30 ש"ח, חזרנו למבחן והייתי רעבה" וכו' וכו.
ובדמי כיס קבועים הכל נכנס.

אני ממיינת עם הילדים, מה חובות ומה כייף.
אם כבר לווית מחברה - חייבים להחזיר. אסור להישאר עם חובות לאחרים(לפעמים זה מוריד מהדמי כיס הבאים, אם זה מוגזם. אבל גם שם עם המון כייף ונתינה)
לפעם הבאה - אני אומרת, שלא מוציאים על אוכל כ"כ הרבה לאדם אחד.
הן יודעות מצוין, למה אני מתכוונת.

בינינו - אפשר להנות מארוחה, גם אם היא לא 'ארוחה עסקית' רשמית של בראנץ' בייגל...

 

[צילומנציה]

אצלי- הבדל גדול בין בנות ובנים. בנים אני רוצה שילמדו בנחת והכסף לא יטריד אותם ולא ינסו להשיגו בכל מיני עיסוקים מהצד. בנות יכולות מגיל יחסית צעיר להרויח את "לחמן" (ממתקים בגדים אקססוריז ושות') לילדה בת 9 נתתי ליומולדת 50 ש"ח וזה הספיק בערך לחצי שנה.

 

[שרי 1]

לשואלים, הוא חוזר בצהריים ובערב הביתה

אנחנו נותנים לו מידי פעם כספים
מה גם שכל שבוע הוא ממלא את התא שלו בחבילות עוגיות מהבית


עניין אותי דעת הרבים
תודה לכולם .החכמתם .

 

[ישראל123]

הסכום של 200 ש"ח לשבועיים, הוא מוגזם מאד, לדעתי, מתאים אולי לבחור בישי"ג שמעשן כמו קיטור.
לבחור בישי"ק שחוזר בצהרים ובלילה לביתו, ויכול גם לקחת חטיפים מהבית, מספיק לדעתי 40-50 ש"ח לחודש - חודשיים.
בנוסף הוא עלול לאבד את הערך לכסף.
בחור בישי"ג זה משהו אחר, תלוי מאד באיזה ישיבה, מה רמת האוכל, אם הוא מעשן.

 

[חיהלהR]

הסכום של 200 ש"ח לשבועיים, הוא מוגזם מאד, לדעתי, מתאים אולי לבחור בישי"ג שמעשן כמו קיטור.
לבחור בישי"ק שחוזר בצהרים ובלילה לביתו, ויכול גם לקחת חטיפים מהבית, מספיק לדעתי 40-50 ש"ח לחודש - חודשיים.
בנוסף הוא עלול לאבד את הערך לכסף.
בחור בישי"ג זה משהו אחר, תלוי מאד באיזה ישיבה, מה רמת האוכל, אם הוא מעשן.

תלוי - אם זו פנימיה, ורוב הזמן הוא בישיבה, אז מה ההבדל בצרכים בין בחור בן 16 בישיבה קטנה לבין בחור בן 17 בישיבה גדולה?

אבל אם הוא חוזר הביתה כל יום גם בצהרים וגם בערב (ז"א לילה..) ואוכל ארוחת צהרים עיקרית בבית - ולוקח "נאש" לבין הסדרים וכמובן ...גם גבינה צהובה + רוטב פיצה לטוסט שמכין לעצמו לארוחת ערב - אז כן לתת משהו, כדי שלא ירגיש דלפון, אבל בטח לא בסכומים שרצו פה...

 

[ססגונית]

לדעתי, בנוגע לבחורי ישיבות, מצד אחד ליצור מצב של שפע, ע"י פינוקים (עוגות חטיפים וממתקים) כמובן במידה אבל בתחושה של שפע, אך בנוגע לכסף לא לתת יותר מידי, מכיון שזה מרגיל את הבחור ליותר מידי, זה מתחיל עם פיצה עובר לשווארמה וממשיך למסעדה.
כן צריך לתת לו כסף שירגיש שיש לו ביד ויכול לקנות מה שרוצה, אך יותר מידי גורם להרגלים שאינם נגמרים.

 

[פלמוניה]

אני נותנת.
לא מדובר במשכורת אז הסכום לא קבוע ואין תאריך קבוע שבו הוא מקבל. אבל תמיד יהיה לילד שלי מעט כסף כדי לקנות לעצמו משהו שהוא צריך/רוצה.
גם לילדים בבית אני נותנת מעבר לבגד ולאוכל שהם מוכרחים כדי לשרוד בחיים ולמה יגרע חלקו?
לבנות מגיל שהן אחראיות מספיק כשאני נותנת כסף לביה"ס וכו אני אומרת להן לשמור את העודף לעצמן והגדולות יותר לא מקבלות סכומים קבועים. בד"כ יש להן מעט מזומן עודף מקניות וכו' וכשהן רוצות הן מקבלות כסף בלי תשאול מקיף אלא התענינות אמהית פשוטה.
מדובר בסכומים לא גדולים. וכמובן שאם יראה לי משהו חריג אברר לעומק אבל בעיני ילד גדול לא צריך לתת דין וחשבון על כל פרוטה שהוא מוציא ואפשר להשאיר לו מרחב החלטה ועצמאות בסכומים שגם אם יטעה בהם הנזק הכלכלי הוא קטן.

 

[צפורן]

אצלי- הבדל גדול בין בנות ובנים. בנים אני רוצה שילמדו בנחת והכסף לא יטריד אותם ולא ינסו להשיגו בכל מיני עיסוקים מהצד.

נכון, ובכל זאת, כדי שיהיה להם ערך כלשהו לכסף, והבנה שהוא מגיע תמורת מאמץ, אנחנו מעודדים אותם ללכת לישיבת בין הזמנים, או נותנים עבור מבחנים, או מבצעים שונים.
ילד גם יכול לבקש ולקבל סתם כך, אבל בגדול, אני כן חושבת שאפשר גם ללמוד בנחת, וגם להבין שכסף לא צומח על העצים.
ולא, אני לא חושבת שילד שמגיע כל יום הביתה ואוכל בבית ארוחה עיקרית, צריך דמי כיס קבועים כדי שיהיה לו ישוב דעת ללמוד.