~~ אתגר חודש חשוון ~~ סיבוב שני

[אבי100]

"הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם"

 

[רוצה טוב]

הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם, שאני לא אוהב להשתתף בסיבוב שני, אני אוהב להשתתף רק בסיבובים ראשונים.

 

[מלפפון]

הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם, שאני לא אוהב להשתתף בסיבוב שני, אני אוהב להשתתף רק בסיבובים ראשונים.

ככה זה כשאתה WINNER.
ואגב, מה שכבר סיפרתי להרבה אנשים, כבר מרגע העלאת הפוסט ביום חמישי, זה שההימור שלי הוא שהחיבור שלך יגרוף מקום ראשון.
בינתיים התחזית מתקרבת והולכת..

 

[רוצה טוב]

ככה זה כשאתה WINNER.
ואגב, מה שכבר סיפרתי להרבה אנשים, כבר מרגע העלאת הפוסט ביום חמישי, זה שההימור שלי הוא שהחיבור שלך יגרוף מקום ראשון.
בינתיים התחזית מתקרבת והולכת..

עכשיו קלקלת לי.

 

[רִפְקִי.]

ככה זה כשאתה WINNER.
ואגב, מה שכבר סיפרתי להרבה אנשים, כבר מרגע העלאת הפוסט ביום חמישי, זה שההימור שלי הוא שהחיבור שלך יגרוף מקום ראשון.
בינתיים התחזית מתקרבת והולכת..

הי! זה היה ההימור שלי!

 

[רוצה טוב]

אני דווקא מהמר על KO

 

[רוצה טוב]

סימולציה את בכלל עוקפת אותי בכמות הצלצולים.
ומלפפון את ממש קרובה.

 

[לאה ולדמן]

מה הסיפור של האשכול הזה?

 

[nechamizak]

הסוד שלא סיפרתי לאיש הוא למה צלצלתי למי שצלצלתי:

ישבתי מול המסך והתלבטתי למי אצלצל? למה? וכמה?

בראשית סברתי שעלי לצלצל לכולם. בחשבון פשוט, עפ"י עיקרון הכרת הטוב אוכל לגרוף צלצולים לפחות כמספר כותבי האתגר. לאחר מכן שיניתי את דעתי וחשבתי כי אם אחלק צלצולים במשורה, אוכל להשאיר רושם של בעלת חוש ספרותי מפותח ואנינת טעם, והיצירה שלי תהפוך ליוקרתית ושוות צלצולים. בהמשך ניחמתי בי והחלטתי שמפאת קוצר הזמן והסבלנות אצלצל לכולם, אולם במהירות התחרטתי מתוך חשש שמא תעלנה יצירות שתוכנן יסתור את השקפת עולמי ושמי ירצד לצידן בהסכמה ברגע של אי שימת לב. בסוף ניצחה האמא שבי. כולם טרחו והתייגעו, נגעו בנבכי הנפש, חשפו את הלכי הלב והציגו את הסוד לראווה, לכן לכווווולם מגיע צלצול.

 

[רוצה טוב]

הסוד שלא סיפרתי לאיש הוא למה צלצלתי למי שצלצלתי:

ישבתי מול המסך והתלבטתי למי אצלצל? למה? וכמה?

בראשית סברתי שעלי לצלצל לכולם. בחשבון פשוט, עפ"י עיקרון הכרת הטוב אוכל לגרוף צלצולים לפחות כמספר כותבי האתגר. לאחר מכן שיניתי את דעתי וחשבתי כי אם אחלק צלצולים במשורה, אוכל להשאיר רושם של בעלת חוש ספרותי מפותח ואנינת טעם, והיצירה שלי תהפוך ליוקרתית ושוות צלצולים. בהמשך ניחמתי בי והחלטתי שמפאת קוצר הזמן והסבלנות אצלצל לכולם, אולם במהירות התחרטתי מתוך חשש שמא תעלנה יצירות שתוכנן יסתור את השקפת עולמי ושמי ירצד לצידן בהסכמה ברגע של אי שימת לב. בסוף ניצחה האמא שבי. כולם טרחו והתייגעו, נגעו בנבכי הנפש, חשפו את הלכי הלב והציגו את הסוד לראווה, לכן לכווווולם מגיע צלצול.

תעלי את הפוסט הזה לאשכול האתגר, לדעתי תוכלי לקבל עליו צלצולים, לפחות כמספר משתתפי האתגר.

 

[נחמדת]

הסוד שלא סיפרתי לאיש הוא למה צלצלתי למי שצלצלתי:

ישבתי מול המסך והתלבטתי למי אצלצל? למה? וכמה?

בראשית סברתי שעלי לצלצל לכולם. בחשבון פשוט, עפ"י עיקרון הכרת הטוב אוכל לגרוף צלצולים לפחות כמספר כותבי האתגר. לאחר מכן שיניתי את דעתי וחשבתי כי אם אחלק צלצולים במשורה, אוכל להשאיר רושם של בעלת חוש ספרותי מפותח ואנינת טעם, והיצירה שלי תהפוך ליוקרתית ושוות צלצולים. בהמשך ניחמתי בי והחלטתי שמפאת קוצר הזמן והסבלנות אצלצל לכולם, אולם במהירות התחרטתי מתוך חשש שמא תעלנה יצירות שתוכנן יסתור את השקפת עולמי ושמי ירצד לצידן בהסכמה ברגע של אי שימת לב. בסוף ניצחה האמא שבי. כולם טרחו והתייגעו, נגעו בנבכי הנפש, חשפו את הלכי הלב והציגו את הסוד לראווה, לכן לכווווולם מגיע צלצול.

כל הכבוד על הפרגון! מיד שמתי לב שאת מצלצלת 'כרונית'... נחמד מצדך

 

[חנה4]

אם את מצלצלת לכולם, זה כאילו לא צלצלת לאף אחד... (זה משאיר את ההפרשים בין אחד לשני בצורה שווה)

 

[חוה זילבר]

אם את מצלצלת לכולם, זה כאילו לא צלצלת לאף אחד... (זה משאיר את ההפרשים בין אחד לשני בצורה שווה)

כן,
תחשבי על אלו שלא כ"כ מצלצלים להם,
ככה לפחות אין 0 צילצולים, יש 5 למרות ש 5 הוא אולי סוג של מינימום,

 

[welcome]

למשגיח הרב שמואל
אתה תהיה בהלם מהמכתב הזה, ובאמת אני מצטער שאני ככה מצער אותך, כי אתה תמיד היית בסדר איתי... החלטתי לעזוב את הישיבה, כן. ככה החלטתי וזה סופי!
אתה בטח הולך עכשיו לחשוב איך לשכנע אותי שלא אעשה את הצעד הזה, אבל תדע שכבר יש לי תכניות חדשות ויש לי כבר חברים אחרים מאד נחמדים, סוג הרבה יותר נעימים ופחות מלחיצים, טיפוסים כאלה קולים, לא צולניקים כמו פה בישיבה ותסלח לי הרב שאני ככה קורא לכם...
אתה יודע, הרב, שאף פעם לא הצלחתי ללמוד ולהתרכז כמו שצריך... הראש שלי נסתם איפשהו בגיל תשע, מתי שאבא שלי נפטר... אבל מה שאתה עדיין לא יודע הרב, ואף פעם לא סיפרתי את זה לאפ'חד, שאבא שלי נפטר... בגללי! כן בגללי! פעם הייתי מסויט וכמעט נתקף בטרוף כשהייתי חושב על זה, אבל היום כבר התרגלתי... ואל תנסה לשכנע אותי הרב שזה לא בגללי, כי יש לי הרבה הוכחות שזה כן!
תגיד לי הרב, יש כפרה לבן אדם שרצח את אבא שלו? נכון שאין כפרה? אני כבר במילא אבוד... לפחות יהיו לי חברים טובים, שלא ינסו לחנך אותי ולהושיב אותי ליד הגמרא, שאני לא מצליח במילא ללמוד...

הדבר שלא סיפרתי לך - בני - מעולם...

איני יודע מדוע נוצרה בך התחושה, מדוע סוחב אתה מטען כבד כך כך על גבך, מדוע כל ימיך - ואולי גם לילותך - מלאים עצב ותחושת אשמה, תחושה שהכל בגללך, הכל על אחריותך.

ילד היקר, בני האהוב, האמן, שלא חסרים סיבות למותו של האדם, האלוקים הוא גדול, וחשבונותיו רבים, ולכל דבר יש סיבה שלא תמיד אנו עליה יודעים.

אולי בימי גדילתך העדפתי שתהיה לך התחושה הזאת, רציתי בעומק לבי שתחשוב שכל צרותיי הן בגללך, אולי חשבתי שדברים אלו ישפיעו עליך, לתפוס את עצמך, להיטיב את דרכך, אולי גם לא מצאתי את הזמן לתקן ולומר לך שלא הכל בגללך.

בני, עצוב לשמוע שרגשי אשמה גדולים כל כך מלווים את חייך, על דברים שאינם לך - על לא עוול בכפך, אם אכן יש דברים שלא היית בסדר, יכול אתה לבקש מחילה - לבוא אל הקבר.

אך מכל צערך טוב לא ייצא, הן תחושותיך ממלאים אותך רק צער ועצבות, הן לא מעלות אותך למעלה כי אם ליהפך, אז... הנח למחשבות ועשה רצון קונך.

----------------

כתיבתו של adir28 נגעה ללבי, לחשוב על נערים שכל ימי גדילתם מלווים ברגשות אשמה, כל אחד בעניינו.

דברי אלה מוקדשים לכל אותם הנערים (והמתבגרים), הַשליכו את כל הרגשות הללו, שאינם בונות, וליהפך, קוברות את האדם בתוך יגון, שממנו לא תמיד קמים.