אתגר חודש חשוון: הגיע הזמן להיות בטוחים! (בחסות גוראל חברה לביטוח בע"מ)

[Natan Galant]

ראש חודש חשוון בא, ועימו אתגר חדש, והרי הוא לפניכם. האתגר פתוח לכלל הגולשים.




כולנו למדנו שתי דברים מעיתוני חג הסוכות:


1- ביטוח גוראל מציל חיים, במיוחד 'איציק מקשרי החוץ של ביטוח גוראל' המתגלה לאורך הסיפור המרתק כמלאך קדוש בן דורנו נטול אינטרסים וחדור תחושת שליחות עזה, המנסה ללא חת להציל חיים.


2- פרסומת לא צפויה היא מרגיזה, מאוד.



ולכן חשבתי...


אולי בעיתוני החג המסר לא היה מספיק ברור?


אולי המסר הקריטי על נחיצותו של ביטוח חיים בגוראל התפספס לכם בטעות? אולי יש כאלו ב'פרוג' שלא קוראים עיתונים?


אולי יש קוראים שהחליטו- ולגמרי לא ברור למה- שנמאס להם לשלם כסף, והרבה ממנו- על חבילה ששוקלת 2.2 ק"ג ורוב רובה מורכבת מכתובות שיווקיות נלעגות, וקידום מכירות עצמי חסר בושה של אישים וגופים שונים?


ואולי אותם קוראים חס וחלילה עוד לא עשו מנוי בחברה לביטוח גוראל בע"מ?


ולכן החלטתי להיחלץ חושים להושיע את חברת גוראל חברה לביטוח בע"מ- ואתם תהיו שותפים לכך. ממש עכשיו, באתגר זה.


בואו נראה להם איך עושים את זה נכון!



כללי האתגר:


בכל הודעה יש להעביר לפחות 4 פעמים בצורה גלויה וברורה את המסר הבא: גוראל חברה לביטוח בע"מ מצילה את המצב, ועוד פעם אחת בצורה מוסתרת ואלגנטית, "מתחת לשולחן".


כל משתמש רשאי להעלות כמה הודעות שברצונו.


כל הודעה תהיה יחידה אחת שלמה של סיפור/ טור/ חמשיר/ פרוזה/ בלדה/ פואמה.


משתמש שיצרף להודעתו מודעה גרפית משכנעת וויזואלית- יקבל ניקוד גבוה.


משתמש שיצרף להודעות איור - רצוי מכמיר לב הכולל בתוכו אלמנטים ויזואליים גוררי-דמעות- יקבל ניקוד גבוה יותר.


הפרס הגדול: ביטוח חיים למשך חצי שנה, מתנת חברת גוראל חברה לביטוח חיים, בריאות, עבודה, וכלי רכב.


***נא לשמור את האשכול נטו עבור האתגר, דיונים ותגובות יהיו בנספח הזה***

http://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-חודש-חשוון-ביטוח-גוראל.323831/

 

[פרוגיוזרית]

קול נעים נשמע ברכב "יואל, עוד חמש דקות אנחנו בבית".
יואל התרווח על המושב, מהרהר בערגה בקפה החם, אותו מכינה לו אלקסה ברגעים אלו, כך שיהיה מוכן ברגע בו ייכנס הביתה.
השער החשמלי התרומם, והמכונית עברה דרכו בלא להאט אף לרגע. היא בצעה חניה מדויקת, והדלת ליד מושבו נפתחה. הוא יצא מהרכב. הדלת נסגרה מאחוריו, והרכב כבה.
דלת הבית נפתחה לקראתו, והוא נכנס למטבח. כצפוי, כוס הקפה חיכתה לו על השיש.
בעודו לוגם ממנה, הרהר ביומו העמוס כסוכן הביטוח של חברת דוראל.

פעם, אי אז בשנת תשע"ז או תשע"ח, היתה חברת דוראל חברה אחת מני רבות, ותפקידו כסוכן הביטוח שלה היה תובעני ביותר.
אמנם חברת דוראל היא חברה מדהימה, אמיצה, שעושה הכל למען מבוטחיה, ומצילה את המצב בכל סיטואציה הכי קשה שיש, אבל התחרות היתה קשה ביותר.
מאות אלפי שקלים הושקעו בפרסום, סמוי וגלוי כאחד, וסוכן של חברת הביטוח היה למעשה איש מכירות לכל דבר.
הכל השתנה בשנת תשפ"ג, עת העבירה ממשלת ישראל את חוק ביטוח חובה. ראש הממשלה, שחב את חייו לחברת דוראל, שהטיסה אותו בתור בחור צעיר להשתלת כבד במימון מלא בתוך 72 שעות, דאג שהחוק ימסד את חברת דוראל כחברת ביטוח ממשלתית ויחידה, ויוציא מחוץ לחוק כל חברה אחרת.
למעשה, אין צורך למכור את הביטוח לאף אחד - 100% מתושבי מדינת ישראל מבוטחים בביטוח דוראל.
כעת הוא יכול להשקיע את עצמו ביעודה האמיתי של החברה, ולעזור לאנשים. הוא עובר בין הלקוחות, ומנסה למצוא מה אפשר לשפר, לשנות, ולהוסיף, כך שלא יהיה לקוח שלא ידע לדקלם אפילו בחדר המתים "חברת דוראל, המלאך הגואל!"

יואל.
גואל.
דוראל.
ישראל.
מצחיק, הכל מתחרז, חשב לעצמו, ולפתע לפת את חזהו. כוס הקפה התנפצה על הרצפה לידו. הכתמים החומים התערבלו מול עיניו.
מחשבתו האחרונה היתה - "נס שיש לי ביטוח חיים של דוראל".

ברקע ניגנה אלקסה את הג'ינגל של דוראל:
המלאך הגואל,
אותי מכל רע
חברת דוראל,
איתך בצרה.

 

[פנינה ריימונד]

---

 

[אריאל 1]

שלמה היה בחור חכם, מגיל אפס הוא ידע זאת, המילים שהוא זוכר מילדותו היו, פוטנציאל, יכולות, כשרון, מסוגל ליותר, וכהנה, לכן כשמצא את עצמו בגיל מבוגר יחסית מדשדש היכן שהוא באותו מקום, הוא החל להתמלא תסכול.
שלמה רצה יותר, הוא יכל, הוא רצה, כל כך רצה.
באחת הימים צדה את עינו מודעה בעיתון "דרוש סוכן תותח לשיווק מוצר חיוני ומציל חיים", שלמה נדרך, היי הרי זה תפור עליו, זה ממש הוא.

הפגישה התקיימה במרכז העיר במשרד בעל שלט מהודר "דוראל חברה לביטוח", שלמה נכנס והתיישב מול נציג ממושקף שקיבל אותו בחיוך זחוח, הוא הקשיב בסקרנות לדרישות התפקיד, נאמר לו שכל מה שעליו לעשות הוא לשכנע אנשים בנחיצות ובצורך לעשות ביטוח חיים לעצמם.
אבל איך אשכנע אותם לעשות את זה, הקשה שלמה, הנציג שישב מולו הביט בו במבט מתמיה, תגיד אתה בטוח שאתה מתאים? שלמה השתתק באחת, הוא רצה מאוד את התפקיד ופחד לאבד אותו בגלל פליטת פה חסרת אחריות, הוא חתם על ההסכם במהירות ונפרד מהנציג בחביבות.
שלמה הפך באחת לנמר, הוא החל אורב ללקוחות כמו לטרף, לא יהיה יום שלא אביא לקוח, הבטיח לעצמו, אני אגשים את חלומי הכמוס, לא יעזור כלום.

בימים הבאים מצא שלמה הזדמנויות רבות לשווק את המוצר החדש שלו, פה פגש חבר בבית הכנסת, בחתונה שהשתתף גילה מכר ותיק, לכולם הוא סיפר בעיניים נוצצות על הצורך לעשות ביטוח חיים בחברת דוראל, אך לתדהמתו כולם הגיבו במשיכת כתפיים והביטו עליו במבט מוזר, הוא באמת לא הבין אותם, איך הם אדישים כל כך, הרי ביטוח חיים ועוד כזה מפנק כמו של חברת דוראל הוא מציאה של ממש, שלמה חש בריח הכישלון המתקרב באיום מרחוק.

בלילה, ישב שלמה במרפסת מול הנוף הפתוח, מנסה בכל כשרונו לפצח את הסוד של השיווק, לנצח את השיטה, להביא את הבשורה לכל בית אב בישראל, עוד ידעו כל ילד וילדה בישראל מהו ביטוח חיים, מיהי חברת דוראל שהפכה את ביטוח החיים למוצר יסוד, ומיהו שלמה, הנציג התותח של חברת דוראל, שעשה את המהפך,
שלמה הרגיש את פעמי ההיסטוריה.

כל השבועות שאחרי כן עברו על שלמה בבתי גדולי ישראל, הוא ישב ושכנע, הסביר והתווכח, נלחם בעור שיניו מול משב"קים גברתניים, ובסופו של דבר הוא ניצח, בידיו היה המכתב, עליו חתמו רבנים מופלגים מכל הקשת הציבורית, במכתב נאמר מפורשות, כי חובה על כל איש ואיש בישראל לעשות ביטוח חיים למשפחתו בעקבות האסונות הנוראים שפקדו את הציבור בתקופה האחרונה, וההמלצה המובהקת היא על חברת דוראל ביטוח חיים שקיבלה על עצמה להישמע לקול הרבנים עד לאחת.
שלמה לא התמהמה, הוא עבר בין משרדי פרסום נחשבים והם הכינו עבורו את הפרסום שישנה את כללי המשחק, שלמה הרגיש בשיא.

ביום שלישי קרסו הטלפונים בחברת דוראל ביטוח חיים, אלפי אברכים נענו לקריאת גדולי ישראל וחתמו על ביטוח החיים תוך שהם מציינים שהגיעו מהמודעה בעיתון, במשרד החברה ידעו להצביע על שלמה כיוזם המהלך וקראו לו לשיחה עם המנכ"ל, שלמה הגיע מרוגש, המנכ"ל חיבק אותו בחום ואמר, תמיד האמנתי במה שאנחנו מציעים ללקוח, אבל אתה הצלחת לשכנע את הלקוח בזה. כל הכבוד.

חברות הביטוח המתחרות שפשפו עיניים בחוסר אמון, המהלך המבריק הכה אותם בתדהמה, מי חשב לעשות מביטוח חיים מצוה? השינוי הצריך חשיבה מחודשת, הרי לא יעלה על הדעת להחתים את הרבנים על חברה אחרת.
רק יואב הנציג העירני מחברת הביטוח שומרת, לא אמר נואש, הוא הרים כמה טלפונים לידידים וחזר עם בשורות, "חלק מהרבנים לא חתמו" אמר, לא יודע מה זה אומר אבל צריך לנצל את זה.

נציג מיוחד של חברת שומרת, נשלח בבהילות לבתי הרבנים שנמנעו מלחתום לחברת דוראל ביטוח חיים, הוא שאל בתחילה בתמימות מדוע לא חתמו על המכתב ואחר הציע את מרכולתו, בסוף היום הוא כבר השיג מספר חתימות לא מבוטל, יש לי עם מה לחזור, חשב ומיהר למשרד.

כל אותם הימים הופיעו ביומונים פרסומי ענק על חברת הביטוח שומרת שהתחייבה לפני הרבנים לקיים ככל אשר יורום, אנשים התחילו להתבלבל, במי לבחור?
שלמה עקב בחרדה אחרי המהלך של החברה המתחרה, וחשב שהוא מתפלץ, האם שוב אהפוך לכישלון? האם לחינם עבדתי? לא ולא, שלמה הכריז מלחמה.

בפרסומים הבאים של חברת דוראל ביטוח חיים הופיעו תמונות מחמיאות של מנכ"לי החברה עם גדולי ישראל, כבר לא מדובר רק במכתב, הרהר שלמה בסיפוק, זו כבר נאמנות מוחלטת לחברה שלנו.

מחוץ לבית הכנסת עמד שלמה וגרף את המחמאות, אברכים וסתם עמך נגשו אליו בזה אחר זה והודו לו, שלמה ידע שהוא עשה עבורם את הטוב ביותר.

 

[שרלוט]

הרקע לסיפור- אמיתי לגמרי!!
[חוץ ממה שפנס מכריח אותי להשתיל והקטעים על מלכיאל ]

ערב ראש השנה, הבית הפוך, הילדים צורחים, הבעל ברח ואני על סף טירוף.
צלצול בדלת.
מסדרת את המטפחת השמוטה ואצה לפתוח.
שליח עם קופסת מתנות בגודל בינוני עומד בחדר מדרגות.
''זה מתנה ממשהו שכל הזמן חושב עלייך''
''בעלי?'' אני בולעת את הרוק מהתרגשות
הוא רק מחייך חיוך ממתיק סוד ומסתלק.
ניגשת לסלון, מעיפה ת'ילדים, שותה כוס מים ופותחת את העטיפה
על הקופסה מופיע לוגו של חברת דוראל ביטוחים.
'' ביטוח דוראל- הביטוח שמונע פידוח''.
אני מתקשרת למלכיצדק בעלי כדי לברר איתו מה זה ועל מה זה.
''מלכי?'' אני בוכה [מהתרגשות] לתוך הפומית
''שוב?'' -הוא מתכוון לבכי.
אני מספרת לו שקבלתי מתנה מדוראל חברה לביטוח מע''מ שהצילה אותי ממצב דכאון טוטאלי.
מלכי מהמם משהו לא מובן ואז מתעורר לחיים
''אני מתקשר מיד לגולדמן תכשיטים'' הוא אומר ''כדי לבטל את המתנה''
אני לא מבינה או שמנסה לא להבין
''פשוט חבל'' הוא מתנצל ''כבר קבלת מתנה לחג מדוראל ביטוחים''
אני טורקת את הטלפון וניגשת למטבח.
איזה שבוע עמוס עבר עלי, גם בבית ובפרט בעבודה, למה כולן נזכרו לקבוע אצלי תורים עד הרגע האחרון ממש?
אני מתחילה לבכות.
הילדים רבים, ואין לי טיפת כוח.
''אני מרשה לכם לפתוח את כל אריזות הפליימוביל שקניתי לכם לחג'' אני מאבדת עשתונות
העיקר שיתנו לי להיכנס לחג כמו בן אדם.
שש אריזות של משחקים, כל אחת עלתה לי 200 יורו [שברתי חיסכון, ותודה ששאלתם. ותפסיקו לחפור לי בארנק. תודה]
פתאום הטלפון מתקשר. אימא שלי היקרה.
''תשלחי אלי את הקטן כדי שתוכלי להתכונן רגוע לחג''.
אני מכינה את פלטיאל בן ליש. כן כך קוראים לו [את השם פלטיאל- אני רציתי. בן- בעלי רצה. וליש- בלי סיבה]
כמה שעות לפני החג. החמה כבר בראשי האילנות, אני נושמת לרווחה.
טלפון. אבא שלי על הקו.
''שריונה, אני נמצא למטה,אמא ואני רוצים לתת לך משהו קטן לחג''
אני שמה פאה, מחליפה בגד, יוצאת למדרגות, מתיישבת על המעקה ומתגלצ'ת למטה.
אבא עומד ליד הרכב ומחייך אלי [את הרכב הוא קיבל מדוראל ביטוחים החברה שמצילה את המצב]
''נו, שריונה, מה שווי המתנה שאני נותן לך''?
''אלף יורו?-'' אני שואלת. ובלב חושבת הלוואי יותר!!
אבא מסתובב לכיוון הרכב, פותח את הבגאז'
''ככה את מעריכה את הבן שלך?'' הוא שואל
ומחזיר לי את הקטן הביתה.

 

[אלחנןדוד]

הייתי מעט עייף, אחרי יום שלם של הסברים ושיכנועים למה עדיף ביטוח דוראל משאר המתחרים, וניסיונות להשיג הסדרים טובים יותר לזה ופתרונות ביטוח לזה, החלטתי לסיים להערב את העבודה, ולהקדים מעט את חזרתי הביתה, אינני כפוף לשעות עבודה מסויימות, יען כי סוכן ביטוח אנוכי.
זה מעייף להיות סוכן ביטוח, אתם בטח משערים, אמנם עם מוצר טוב כמו ביטוח דוראל תמיד קל יחסית למכור, אבל עדיין, אנשים לא נוטים להחליף את המבטחים הקודמים בקלות, ולשבת ולהסביר בפרוטרוט את כל המעלות של ביטוח דוראל לאדם שלא מתמצא בתחום זה די מסובך.
התנעתי את הרכב, ונסעתי לכיוון ביתי בבני ברק, דרך גהה כהרגלי, שיעור תורה לליווי, חלונות פתוחים בשביל העירנות, וכך התקרבתי לכניסה לעיר, ושם על גשר קוקה קולה ראיתי מודעת פרסומות של ביטוח דוראל, עם הניסוח הקבוע הידוע 'ביטוח דוראל, כי אצלנו באמת דואגים לך', ומי כמוני יודע כמה זה נכון..
האטתי מעט את הרכב לפני הפניה ימינה לכיוון רמת אלחנן בכדי לבחון את המודעה בעיון יתר, אחרי הכל משם פרנסתי, המכוניות מאחורי צפרו בעצבנות, אבל משום מה לא התייחסתי אליהן, ובפתאומיות אני רואה שמהפניה השמאלית של רחוב כהנמן מגיח רכב השועט במהירות של כ130 קמ"ש ברמזור אדום!, בלמתי את רכבי, ובעיניים כלות ראיתי כיצד הוא מתנגש באוטובוס שביצע את הפניה כמה שניות לפניי.
הנה כי כן ביטוח דוראל הציל את חיי...

 

[אלחנןדוד]

אהבתי את הרעיון של אריאל
אז התחלתי עוד אחד, נראה אם אסיים...

את המהלך השיווקי הזה לא היה ניתן לצפות, גם היום בפרספקיבה של כעשור ניתן לומר שהיה זה מהמהלכים החזקים ביותר שנעשו בעולם הפרסום החרדי, והוא אף נלמד בבתי ספר לפרסום כפרוג ואחרים, לתקופת זמן מהלך זה אף גרר סגירת סוכנויות ביטוח במגזר החרדי.

זה התחיל בטפטוף קל, בנוסח המודעות הרגילות במחזותינו, אי שם באמצע המגזינים של השבועונים, נמרחו מספר שבועות מודעות בדיו שחור עמוק, ובאמצע באותיות לבנות נכתב בהדגשה 'געציל מקשיב למרן', 'גם חנה מקשיבה לגדול הדור', 'חיים מציית לכל אשר יורוך', וכן על זו הדרך.

שבועונים מסויימים כבר קיבלו טלפונים עצבניים קמעה מחברי כנסת מאי אלו מפלגות, שמא מסע פירסום פוליטי יש כאן או איזו כוונה מסותרת, אך כולם נענו בשלילה, מדובר בחברת הביטוח הטובה בארץ, דוראל, שמשיקה מהלך פרסומי במגזר.

ולאחר ארטילריה מקדימה זו, בערבו של חג השבועות, פורסמה מודעת המחץ, הפעם בכפולת עמודים באמצע, דיו שחור עמוק כמובן, באותיות לבנות המגמדות את קידוש הלבנה, 'גם מרן רשכבה"ג אדיר הקדושה דוד ציון מוהליקובסקי עושה ביטוח בדוראל, הטובה מכולם'.

אם היה למהלכים שיווקיים סולם ריכטר, מעריכי כמובן, הצעד הזה היה זוכה למספר 11, הפגנות ספונטניות התארגנו מול מספר סוכנויות ביטוח וותיקות ברבי עקיבא, שלא היו מודעות לכך שהם משווקות חברות ביטוח שאינן סרות למשמעת רבותינו, וברחובות רצה השמועה גם על מאן דהוא 'אמנון ביטוח' שמו מיוצאי מרוקו, שהגבאי זרק אותו מבית הכנסת עד שיחליף את שמו, או הפרטי ל'דוראל', או לחילופין את שם משפחתו מ'ביטוח' לתפילינסקי למשל, בלאו הכי זה בטוח יעזור לו בתלמודי תורה.

תוך כחודש נסגרו כל סוכנויות הביטוח באיזורים החרדיים המרכזיים, ובצמוד לחנויות הקטנטנות של קופת העיר הוקמו חנויות קטנטנות של חברת דוראל לביטוח בע"מ, החברה הטובה ביותר לביטוח, דובר גם על האפשרות לעשות את הביטוח מכספי מעשר.

 

[nechamizak]

מעשה בחמישה ביטוחים

אבא של רותי, אהרון, שולמית, אורי וזבולון הביא מתנה: שמחה וששון - לכל ילד בלון,

ולכל בלון – ביטוח שיגעון!

לרותי, בעלת קייטרינג - בלון גז עם ביטוח עסק של דוראל.

לאהרון השדכן - בלון דיבור עם ביטוח אובדן כושר עבודה של דוראל.

לשולמית – הלוואת בלון לרכישת דירה עד שתשתחרר הירושה של סבתא רבא של בעלה עם ביטוח משכנתא של דוראל.

לאורי הגבאי - בלון תצפית סובייטי לשעבר עם ביטוח סיעודי של דוראל.

לזבולון סוכן שיווק - בלון פרסום עם ביטוח שיניים של דוראל.

כל הילדים וכל הבלונים יצאו לטיול.

אורי שמח. רץ וקפץ - וזרק את בלון התצפית למעלה כדי לדעת למי כדאי לתת מפטיר בשבת: זרק ותפס.... זרק ותפס... התעייף הבלון הזקן. ופתאום...בום! טר---ך! מה קרה? הבלון התפוצץ... הבלון נקרע..

פגשו הילדים את מנהל הבנק של שולמית. שמחו ואמרו: נפח את הלוואת הבלון! שתהיה גדולה - כמו הראש שלך! גדולה - גדולה כמו... כמו... השמש!! מנהל הבנק ניפח את הלוואת הבלון... ניפח... וניפח.... ופתאום..... בום! טרך! מה קרה? סבתא רבא חיה עד 120, והבלון נקרע.

פגשו הילדים את שמוליק, מתקין גז מתחיל. התכופף שמוליק ורצה לחבר את בלון הגז של רותי. ופתאום... בום! טרך! מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון נקרע.

נשארו רק שני בלונים: בלון הדיבור של אהרון ובלון הפרסום של זבולון.

פחד אהרון שגם הבלון שלו יתפוצץ... דיבר ודיבר ללא הפסקה וכמעט סגר שידוך, ופתאום.... בום! טרך! מה קרה? מיתרי הקול פקעו והבלון התפוצץ, הבלון נקרע.

נשאר רק בלון אחד: בלון הפרסום של זבולון. פתאום..... נשבה רוח חזקה - - - חטפה את הבלון, העיפה אותו למעלה – למעלה – עד העננים, ולעגה: הפרסום שלך חסר שיניים! בוא תלמד מדוראל ביטוח בע"מ איך לשווק ולפרסם את עצמך . זבולון נפנף בידיו וקרא: שלום! שלום! בלון פרסום! עמדו הילדים, נפנפו בידים – וקראו בקול אל השמים: שלום! שלום! בלון פרסום!

 

[chani t]

כשנשברת הכוס
ונשפך הגזוז
כשעולים למטוס
או נתקע האגזוז

כשמחליקים על בננה
ושוברים תאגן
לא חוטפים תג'ננה
אנחנו כבר כאן!

בכל מצב שרק תעולל
תלך על בטוח
ביטוח דוראל

שנגנבת שרשרת
או צמיד וגם נזם
אף פעם לא מיותרת
מונעת כל הלם...

בכל מצב שרק תעבור
כי ביטוח כזה
עובר מדור- אל דור

כשללא עקבות נגנב הארנק
ולא נשאר מזומן

שלרוע המזל האגרטל נסדק
ע"י השובב התורן

שהרכב נכנס לתוך הכיכר
כמו שיכור מסומם

שלא צמחה תבואה לאיכר
כי היה ממש חם

ניתן להסיר כל חשש מהלב
כי יש מלאך שגואל

בכל מצב שרק תתקעו
יש לכם ביטוח דוראל

יש ביטוח חיים,
ביטוח בריאות,
מקיף, צד ג'
ופנסיה,

זה ביטוח לחיים
אוכל ת'בריאות
תשאלו אפילו את גנסיה

ואל תזלזלו היא יודעת המון
הם עשו אותה מליונרית,
כי פעם פעם,
שנרשמה לביטוח
היא הייתה מיליארדרית....

 

[תפנית בעלילה]

לגברת עליסה
אציע פוליסה
ביטוח בריאות
הכרח המציאות
ודי לאכול חסה.

כי ביטוח דוראל הוא רמה אחת מעל!

שלם פרמיה,
מר נחמיה.
ביטוח חיים,
במעט אמצעים
אל פחד מאפידמיה.

כי ביטוח דוראל הוא רמה אחת מעל!

אפרים הפרסומאי,
אשלח את השמאי.
ביטוח רכוש
לבדוק נחוש
תקבל המגיע, ודאי!

כי ביטוח דוראל הוא רמה אחת מעל!

דור-אל , בטוח?
התירוץ שלך דלוח,
ביטוח פריצה?!
טענתך אמיצה,
הן השארת הרכב פתוח!

כי ביטוח דוראל הוא רמה אחת מעל!

 

[כוכב103]

---

 

[שיילה]

לולא חברת דוראל ביטוחים יתכן ולא הייתי עלי ארץ-
או יותר מדוייק, לא הייתי כלל.
הסיפור קרה לפני מספר שנים, בראשיתה של ממלכת הביטוחים הגדולה "דוראל".
אבי, עו"ד במקצועו, נסע בכביש הבקעה עם מכוניתו המקרטעת, ותידום המכונית ותגרר לשולי הכביש.
עד כאן בנאלי.
אבי- שזמן אצלו שווה כסף- יצא מן המכונית הזמין מונית ונסע הביתה. עדיין בנאלי? זהו שלא. כי במושב האחורי שכב לו ילד בן שנתיים, אני.
אתם וודאי שואלים את עצמכם, כיצד נצלתי? והיכן נכנסה פה ענקית הביטוחים דוראל?
אז ככה, שמי הפרטי מאז הברית הוא: דוראל.
ובסייעתא דשמיא כשאבי התקשר לברר עם חברת הביטוח על נבכי הפוליסה,
הדהד באזניו הפתיח:
"יש לכם ביטוח, אבל אין לכם דוראל..."

 

[תפנית בעלילה]

מה קרה לאתגר חשוון?
חברת דוראל היא בסדר גמור, אפילו כתבו עליה בעיתונים, לא בפרסומות, בסיפורים! למה שירצו לכתוב על חברת ביטוח בתוך סיפור? כנראה שחברת דוראל זה משהו אחר,מרתק, עצמתי , שיש סיפור מאחוריו.

אני נזכרת פתאום בחברה שלי עליסה. מאוד אכפת לה כל הנושא של הבריאות.
חסה.לחם שיפון.קרם שיזוף.פילאטיס.
אה. היא גם עשתה ביטוח בריאות עכשיו.תנחשו אצל מי? נכון. דוראל!

אולי, עולה בי עכשיו ההבנה תוך כדי שאני כותבת, האנשים כולל הניקים שכותבים כאן, כל כך התרשמו מדוראל והם עטים על הקווים. "דוראל חברה לביטוח שלום. עקב זרם פניות בלתי צפוי זמן ההמתנה ארוך מהרגיל.סליחה ההמתנה ותודה על הסבלנות."

בכל זאת אני אכנס לפרוג. אולי כמה זוכים מאושרים כבר סיימו לפלס את דרכם, חתמו כבר על פוליסה והספיקו לחזור ולעדכן באתגר חשוון- דוראל חברת ביטוח.

אני נכנסת לפרוג ו- פופ! חלון קופץ צהוב!
מה, עוד פעם שדרוג? ומה עם תקיות העבודה וכל זה? ויש גם קישור! קישור? פרוג הוסיפו קישור? אני נכנסת לקישור ולאן הוא מוביל אותי? נו? תגידו כבר! נכון מאוד!

אנו מודים לך שבחרת לבטח את נכסיך בחברתנו. מצורפים בזה הפוליסה, המפרט והנספחים.

פוליסה זו היא חוזה בין "דוראל חברה לביטוח" בע"מ ( להלן-המבטח) לבין המבוטח ששמו נקוב במפרט ( להלן- המבוטח)

שימו לב מה כלול בפוליסה, (בעברית קלילה שלא כלשון החוק ובקיצור נמרץ. אם תרצו תכנסו לקישור זו חוברת של 40 עמודים...)
המבטח יפצה את המבוטח בגין אובדן חמרים כלשהם מתיקיות העבודה לרבות קבצי תמונות, שמע, קטעי וידאו ומסמכים וכן המלצות משתמשים ואובדן לייקים.
אין באחראיות החברה אשכולות שנמחקים מטעמי מקצועיות, התלהמות וחוסר ענייניות וכן אשכולות ששוקעים בתהומות הנשיה מפאת חוסר ענין לציבור/ רלוונטיות ו/ או התישנות.

גלישה בטוחה מדור אל דור!

הלכתי לבטח. מקווה שתהיה לי סבלנות לחכות בתור. אולי אני אשים על רמקול ואקפל כביסה בינתיים. שלום.

 

[פרוגיתית]

אלדד ומידד יצאו לטייל ולשוח,
לטפס, לגלוש ואולי גם לנוח.
הם בדיוק היו בעיצומו של ויכוח,
אם הפרסום על דוראל הוא סתם ניפוח.
בעיתוני סוף השבוע הועלה פילוח,
שדוראל היא שיאנית חברות הביטוח.
אלדד טען שעל כתבי העיתון אין פיקוח,
והם סתם ממציאים כתבות ומודעות לוח.
ומידד, בטרם ענה הדפה אותו הרוח,
מה שעלול להיגמר באסון במקום כה זנוח.
כמו מתוך גלויה היה אזור זה לקוח,
רק ערמות שלג צחורות ועץ אשוח.
מידד לא נלחץ בכלל ונותר זחוח,
דוראל תגיע גם לפה בלי מקוח.
ואכן, תוך פחות משעה מזמן הדיווח,
הגיע המסוק של דוראל מלווה בקנוח:
"זהו החילוץ המיליון של דוראל"
שלח להם מסר הטייס הקשוח,
וצ'יפר את שניהם באריזת טיפוח.

 

[מרשמלו]

-----

 

[פרוגיתית]

-----

​

 

[ריקיה]

לא כל כך נוח על המיטה של הבית חולים, אבל הצבעים חדשים וזורחים ואימא מצאה לי דף. היא אמרה שזה טופס אחד שהיא כבר לא צריכה. על הדף כתוב באותיות גדולות: ביטוח דוראל – הצלת ישראל. הפכתי את הדף והתחלתי לצייר. זה לא טוב להיות חולה, אבל יש כמה דברים ממש נחמדים בזה. למשל הצבעים החדשים שסבתא קנתה לי וכל הממתקים. למשל הביטוח ששילם לאבא ואימא את כל הכסף של הניתוח. אימא כל כך שמחה. כמה פעמים היא אמרה: איזה נס שעשינו את הביטוח המוצלח דוראל – הצלת ישראל! לפחות מהבחינה הזו אני רגועה! כי אבא ואימא מאד דואגים לי, וחבל שהם יצטרכו לדאוג גם לכסף. הציור יוצא מאד מוצלח ממש כמו דוראל. אני רושם את השם שלי אוריאל בגדול על הדף ושוב הופך אותו כדי להראות לאימא. כשאני מרים את הדף אימא רואה את הציור ומחייכת ואני שוב רואה מה כתוב על הצד השני: ביטוח דוראל – הצלת ישראל.

 

[יוני מקרוני]

אני נוהג ברכבי' אם אפשר לקרוא כך לסובארו סטישן אבריכים שלי. (המבוטחת כמובן בביטוח דוראל)
ברחובות העיר העברית הראשונה. השעה 07:50 יום ראשון' ואני בדרך לראיון המיוחל.
אני אחרי תפילה כוותיקין' הספקתי גם פרשת המן וי''ג עיקרים' כוס קפה טובה וכמה קפיטלעך תהילים.
ועכשיו אני ברחובות תל אביב.
הרחוב כולו צפירות כאילו יש חוק כזה שלפני כל מטר נוסף צריך לצפור.
בינתיים כולם מבצעים חניות, מי בניצב, מי במקביל, מי ישר, מי רוורס כולם כבר חונים רק אני עוד לא מצאתי את המקום המתאים.
מבט תכוף לוויז מגלה שאוטוטו מגיעים, אני ממשיך לנוסע/לזחול ברחובות הגדולים והעמוסים ותר בעיני אחר השלט הנכסף ביטוח דוראל. צפירות מאחורי וצפירות מלפני ואני מתקדם אט אט, הוויז מכריז בחגיגיות בעוד 200 מטרים תגיע אל היעד ואני כבר מרוגש כולי. אני מביט בשעון יש לי עוד 10 דקות לפגישה הגורלית.
אני יודע שאחרי הפגישה הזו עתידי מובטח סוכן ביטוח בחרת הביטוח דוראל עם רכב מנהלים חדש על חשבון החברה/הביטוח, חלום חיי הולך להתגשם.
על עבודה ביטוח דוראל אפשר לומר ממש פרנסה בניקל ובכבוד
כי היום כולם מימילא רצים לעשות ביטוח בדוראל
אני נזכר בכל הקשרים שהפעלתי בישביל להתקבל לראיון המיוחל (הגבאי של הבית כנסת דיבר עם העסקן של השכונה וזה דיבר עם האחיין של הח"כ הנודע שעוזר לשר העוד יותר נודע שיבטיח שיסדרו לי רק הוא הזהיר שאגיע בזמן והוא כבר ידאג לשאר)
אני מתמלא בתחושת סיפוק נפלאה הנה אני רואה את השלט ומזהה כבר את הדלת ויש לי עוד זמן להתארגן לפני המשרה מובטחת אבל...
בום
פתאום אני קולט שאין חנייה בכל הרחוב אין חניה
אני עורך סיבוב קצר ברחוב שליד וגם זה שאחריו ומעלה חרס בידי (חבל שאי אפשר להחנות על חרס) כבר אין חנייות לא ברחובות ולא בחניונים אני נוסע עוד ועוד והשעון כבר מראה על 08:10 שתי דקות איחור ואני יודע שאם לא אמצא חנייה מייד אז היום המאושר בחיי יהפך ליהיות היום .... בחיי
אני מרים עיניים למעלה ונזכר בריבונו של עולם ויודע שיש דברים ששום ביטוח לא יכול לתת גם לא של דוראל עם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר
==================================


ישבתי באוטו כביש עירוני לא בשעת ערביים קלילה אחרי יום עבודה מלא סיפוק
כמה לקוחות עברו בזכותי לביטוח דוראל
ההרגשה שאני הולך בדרכיו של הקב''ה וחס על ממונם של ישראל מילאה אותי סיפוק
הרכב שמאחורי צופר הרמזור התחלף כבר לירוק אבל אני גולש בנחת שום דבר לא יוציא אותי משלוותי
הנה אני כבר ברכב חזרה הביתה עוד שני רחובות וכיכר אחד 12 מדרגות ואני בבית
המחשבות על היום המוצלח שהיה לי ממשיכות למלאות את ראשי איך שהסברתי ללקוח התורן שאנחנו בביטוח דוראל מפסידים על הלקוחות וכל המטרה שלנו זה אך ורק לדאוג לכספי הציבור ולצרכי עמך המרובים ורק בגלל שכל העובדים שלנו אברכים המתנדבים שלא על מנת לקבל פרס ושאר ההוצאות ממונות ע"י נדיבים מחו"ל, ובכלל לעומת התמורה שהם מקבלים אז המחירים כל כך זולים וגם על זה יש 80% הנחה דרך קרן אמנון ותמר אחרי טיפול מושלם
איזה אושר אני בטוח בעשייה שלי
אני גולש לתוך הכיכר ומרחוק כבר רואה את ביתי
ברקע מתנגן ההימנון הקבוע "ביטוח דוראל הביטוח שלך"
הכל רגוע הכל מושלם
ופתאום בום......
יצאתי מהכיכר אבל נכנסתי ברכב
מבט מעמיק יותר מגלה שזה הרכב של בקרשטיין
ההוא מהבית כנסת המרכזי שעולה כל שנה לכל הנערים אין לו ילדים נעבך
לא נעים אבל גם זה יעבור
אני מנסה לאמוד את הנזקים
המכה לא גדולה מידי קמט אצלי קמט אצלו
כמה טוב שיש לי ביטוח דוראל על כל צרה שלא תבוא
אני יצוא בחגיגיות לבקרשטיין דבר ראשון מתנצל
ואז שולף את הקלף החזק
תעודת הביטוח של ביטוח דוראל
הוא לא מגיב אני מנסה לשכנע אותו בא תצא מהרכב תראה שזה לא נורא
אבל הוא לא מגיב אלי בכלל
עסוק בעניינו כולו דמעות.
אני מנסה לשכנע כולו קמט ברכב "אל תדאג יש לי דוראל"
אבל הזוג בקרשטיין לא יוצאים מהרכב
הם בפנים יושבים ובוכים מר בקרשטיין מזמין אמבולנס ואני לא מבין
אני מכיר את בקרשטיין כבר שמונה שנים מאז שהוא הגיע לשכונה תמיד הוא חברותי ונעים תמיד כיף לדבר איתו ועכשיו הוא לא מצליח לתקשר
לא קרה שום דבר יש לי דוראל אני צועק לו
ורק כשגברת בקרשטיין עולה על הנט''ן ואדון בקרשטיין לוחש לי "חודש חמישי תתפלל אולי עוד יצליחו להציל משהוא"
רק אז אני תופס שיש דברים ששום ביטוח לא יכול לתת גם לא של דוראל עם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר

ובן אדם מתהלך בעולמו בטוח בעתידו מביט על עברו וגהה בהספקו ופתאום הוא תופס שום דבר לא בידיו ושיש דברים ששום ביטוח לא יכול לתת גם לא של דוראל עם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר

אז כדאי מראש לפנות לביטוח שתמיד יכול ותמיד יוכל והוא לא צריך מוספי חג כי הוא נמצא איתנו כל הזמן.
מעולם ועד עולם בך לבד בטחנו שומר ישראל (בלי ה "דור")

 

[Loochi]

מוקדש ל @שריונה באהבה


בום.
נשברת כוס במטבח הצעיר, כוס דורלקס שהצליחה להתנפץ זה אסון,
נתנאל עומד בין הרסיסים חיוור, ומחוויר עוד יותר כשהוא שומע את שרהלה אשתו צועקת 'מה זהההה!'
אף פעם הוא לא ידע שהוא כל כך זריז לאסוף שברים, כמו שאף פעם הוא לא ידע איך לתכנן את הפשלה הראשונה מול אשתו, שבוע אחרי החתונה.
אבל מסתבר שנשים יותר זריזות ממטאטא של בעל מפוחד וכשהוא הזדקף הוא מצא את אשתו מנופפת מולו עם עיתון כלשהו,
'תראה! דרושים! מחפשים עובדת לחברת ביטוח דוראל, נראה לך שאם יקבלו אותי יסכימו לבטח לנו את שאר הכוסות בבית?'
בולע את הרוק. היא צינית או מה? חוץ מיום החופה לא שבר עוד כוס.
קשה להיות בעל, לך תבין ראש של אישה,
אבל רגע, היא הזכירה ביטוח, ביטוח דוראל. מאיפה השם הזה מוכר לו?
לא לקח יותר משניה כשנזכר בחוויה המשעשעת שהייתה לו חודש לפני החתונה כשבצירוף מקרים מעניין שלושה חברים סיפרו לו שביטחו את השטריימל החדש שלהם אחרי החתונה בביטוח דוראל.
הוא חיפש אז פרסומת, משהו, מי מבטח שטריימל? אבל לא מצא, והתברר לאחר העמקה עם החברים שסתם כל אחד החליט בעצמו לעשות ביטוח.
'אז רגע שרהל'ה, אחרי שתתקבלי לשם, יש מצב שיבטחו את השטריימל שלי חינם?'
היא תקעה בו מבט מוזר, ואחר כך הפטירה משהו כמו 'קודם שאני אתקבל לשם ושיבטחו את הכוסות'
הכוסות. הוא נזכר במטאטא שביד שלו והמשיך לאסוף את הזכוכיות הקטנות, מתחיל לחשוב כבר על ביטוח לכפות רגליים פצועות.
כשיצא לסלון מצא את שרהלה חצי ישנה על הספה, והעיתון של לפני חודש פתוח על פרסומת של דוראל ביטוחים וכיתוב: 'תוריד את הכובד מהראש'
מעניין כמה שוקל שטריימל.

 

[Natan Galant]

@דו סיטרי כתב:

הקורקינט שקידש שם שמים והעגלה הסגולה שהציקה בעיניים
כאשר קנה בערל'ה את הדירה בשכונה המתחרדת, הוא הרגיש תחושה עילאית של יישוב ארץ ישראל בקדושה. לא רק יישוב ארבע אמות או שבעים מטרים רבועיים, אלא יישוב וטיהור כל הבניין כולו. כל הרחוב. כל העיר.

כבר כשהגיע עם ההובלה, החמיץ פנים למר וועד הבית, אנטישמי משופם שעטה על פניו ארשת חנפנית ועל קדקדו כיפה מגוחכת, ואשר בירך אותו ב'ברוכים הבאים' גרוני. בשלב הבא דפק על דלתו של השכן ממול, אברך עדין נפש, והתפלא באוזניו כיצד יתכן שאדם כה גס רוח מפעיל את וועד הבית.

"גס רוח?" התפלא האברך התמים, "הרי מדובר באיש אשר המסורת קרובה לליבו, והוא מכבד את בני התורה. הוא גם גומל חסדים רבים באמצעות הסוכנות שבה הוא עובד - - -". בערל'ה לא רצה לשמוע עוד. באותו רגע הוא הבין כי בגופו של האברך שתול חוט דייגים במקום חוט שדרה, וצריך לחפש שותף אחר למלחמות הדת.

כמובן שעם החבדניק מן הקומה הראשונה, המשוחח באדיבות עם כל רשעי ארץ ואף מזמין אותם לשבתות ולשיעורי תורה כאילו התורה הפקר חלילה – אפילו לא ניסה ליצור קשר.

קשה לפעול לבד. לתלוש מודעות בלתי ראויות (לא שהוא קרא אותן, אבל למה שילכלך את נשמתו?), להדליק מנגינות חסידיות על פול ווליום בחצות הלילה (אפילו שהילדים שלו התעוררו, מה לא עושים בשביל הצלת הדור), להקים סוכה על כל המעבר ביציאה מהבניין. האנטישמי מוועד הבית חשף בינתיים את טלפיו והפסיק לאחל לו בוקר טוב בחביבות מזוייפת, ואף העיר לו בנוקשות כאשר הניח את עגלת התאומים הסגולה למשמרת בחדר המדרגות.

זו היתה חציית גבול מסוכנת! חצוף, הבנאדם. לא מבין שילדים הם העתיד של עם ישראל. לא מספיק ששללו את הקצבאות, החילונים הרשעים האלה, עכשיו העגלות מפריעות להם. דווקא לו ודווקא! ובערל'ה הוריד מן הבית עוד שתי עגלות אמבטיה וטיולון חצי שבור. ועגלת קניות. שיראו כולם שהחרדים לא פרייארים ולא מפחדים מאף אחד. רק מה'. את כל קומות הבניין מילא בעגלות, בקורקינטים, באופניים חצי שבורות או שבורות-שלם.

אז אדון וועד בית, שכמובן לא מבין כלום בהלכות גזילה, הוציא מודעה ובה נכתב: אין להניח חפצים בחדר המדרגות, כל חפץ ייחשב להפקר ויוצא מחוץ לבניין.

הפקר. עוד מושג שלמד בטח מהאברך או מהחבדני"ק הצבועים.

בערלה מצידו היה מפקיר את רכושו לשם שמים, אך מה לעשות ואשתו דעתה קלה, והיא לא מוכנה לסכן את עגלת התאומים הממותגת ואת עגלת האמבטיה. רק על האופניים השבורות היא ויתרה מראש. סיבוך לא צפוי, אללי.

בעודו אובד עצות, מצא בלוח הבניין מודעה וכהרגלה תלש אותה. אך פתאום קפצו אליו המלים, ממש משמים: דוראל – ביטוח לכל חפץ, החל מכדורי קפיץ וספינרים ועד לריהוט משרדי, כולל. המצטרפים תוך שלושה ימים יקבלו הנחה.

תמיד היה בערלה מהיר תפיסה, ואותה מהירות עמדה לצידו גם עתה. הוא הרים טלפון לדוראל, וסיכם אתם בו במקום על ביטוח לכל הציוד המפוזר בחדר המדרגות. אה, כמובן שהוא לא חשף את הפרט הזה אלא הנהן בשיא המרץ כאשר בירר הפקיד האם הרכוש מוחזק תדיר בבית נעול. הפקיד האדיב קלט את הנהוניו דרך המכשיר, ואישר את חוזה הביטוח. בערלה חזר לאשתו ואמר לה - הכל בסדר. אם מישהו יעיז לגנוב את העגלה, איזה חילויני בלויני או מה – עלי. עגלה חדשה יותר תקבלי, הוא הבטיח, והיא שמחה דוקא, כי הצבע הסגול נמאס לה בעיניים.

ואכן, החילויני בלויני מוועד הבית היה הגנב, כמובן. הוציא את העגלות והקורקינטים והאופניים ויתר השקיות והניירות שהיו מפוזרים ביניהם שבאו כדי לעצבן ולהראות מי לא פרייאר, ובערלה התקשר לדוראל לקבל את שלו. דוראל עמדו במילתם, ואמרו לו שעליו למלא טופס אצל נציג הביטוח בעיר מגוריו. כשבערלה רשם את הכתובת, הוא גילה שמדובר בכתובת מגוריו, וסוכן הביטוח הוא לא פחות מאדון וועד הבית הרשע.

בערלה ויתר על הביטוח, הכל לשם שמים, ומכר את דירתו תוך שבוע. נמאס לו לגור בבניין של סוכנים כפולים. גם וועד הבית ויתר השכנים נשמו לרווחה. הבלוינים, הצבועים, החבדניקים, יפי הנפש. כולם.

כל שונאי הדת.