אתגר אתגר חודשי #2 - ידיעת חדשות: אשכול השיפוט

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
לא שכחנו. השיפוט מתעכב עקב שיבושים בלתי צפויים, בעז"ה נשוב ונעדכן בקרוב.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
שלום לכולם
היה מעניין מאוד לקחת חלק בשיפוט בתחרות כל כך מעניינת.
חייבת לציין שהופתעתי מהרמה הגבוהה של הכתיבה, ומההשקעה הגדולה. ממש יצירות מדהימות אחת-אחת!
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@הזדמנות
ידיעה מעניינת מאוד. בעיקר אהבתי את ההקשר לאילן רמון הזכור לטוב...
עם זאת, חשוב לשים לב לעיקר האייטם – האם אנחנו באים לספר על איתן סטיבה, איש העסקים, או על הטיסה שעומדת להיות ב2022? אם אנחנו מדברים על סטיבה, אז הידיעה לא כל כך מתאימה כאייטם חדשותי. (אפשר לראיין אותו לכתבת מגזין, אם רוצים). אם הרעיון הוא הטיסה, אז מן הראוי לפתוח בה את הידיעה – לספר על הטיסה ההיסטורית, ואז לעבור ולציין מיהו זה שיזכה לטוס בה.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@הדוויג
ידיעה מרתקת על נושא שבאמת אינו מוכר. גם המרואיינים מצוינים – טוב שלקחת מצד אחד אזרח, ומצד שני מישהו מומחה שיכול להסביר על הרציונל שמאחורי. (אגב, "קוריאה מצחוק" זו הברקה חמודה).
אני חושבת שהיה כדאי להכניס כבר בפתיח כמה מילים על האופן המשונה בו חוגגים שם את האבל. שימי לב שעד לאמצע הפסקה השנייה הוא לא מוזכר בכלל, בזמן שזה עיקר הידיעה, וזה הדבר הכי מעניין שיש בה. גם הייתי מקצרת קצת את הריאיון עם המומחה. אמנם הוא מעניין, אבל עדיין זה ארוך מידי בשביל אייטם חדשותי.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@yonatanr
קודם כל – זו ידיעה ממש חשובה. הדלקת נרות שבת היא נושא שבנפשו של כל יהודי חרדי. גם הנושא של שכונות מתחרדות מאוד מעסיק את המגזר...
עם זאת, הייתי מצפה להשמיע יותר את הזעזוע הגדול (גיוועלד, אנשים עלולים לחלל שבת!) וכן כמובן לחשוף קצת יותר פרטים על שם השכונה ושמו של ראש העיר (לא רק "שכונה באחת הערים המרכזיות שבארץ"). היה כדאי גם לפנות לרבנות הראשית או לגורם אכיפה אחר, כדי לבדוק למה לא מטפלים בנושא.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@ליאורהA
נושא חשוב ביותר ומעניין מאוד (כפי שציינת, סביר להניח שהתופעה קיימת גם בארץ, והיא בהחלט מדאיגה). בקשר למרואיינים - הייתי מצפה שתביאי רופא שיסביר על המשמעות והסיכון. היה כדאי גם לנסות להגיע למספרים מדויקים – כמה חולים כאלו באמת קיימים בניו יורק? זה חיוני להבנת האומדן.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@דוכסוסטוס
איזו ידיעה מלחיצה! נראה לי שזו אכן הייתה המטרה, אז כנראה שהיא פעלה את פעולתה. גם האינפורמציה מועברת בה היטב. היה כדאי להוסיף ראיון עם מישהו מעבר לציטוטים הקיימים, שמן הסתם הובאו כבר בכלי התקשורת האחרים. אולי למצוא מומחה לאיראן שיפרט עד כמה עלינו לחשוש, או כל דמות אחרת, שתעניק גוון בלעדי יותר לידיעה.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@הנף מקלדת
אייטם חשוב מאוד, ממחיש לגמרי את המצוקה, ויחד איתה גם את הפתרון. המרואיין מצוין (בפעם הבאה כדאי להשיג עם שם מלא, פחות מקובל לכתוב "אהרון. ש"). מה עם תגובה של הנהלת הכולל? היה מעניין לשמוע את האסטרטגיה שלהם, ומה באמת מסתתר מאחורי המהלך. אותי אישית היה מסקרן גם לדעת אם מחצית השעה שהאברכים מפסידים מושלמת בזמן אחר של היום, ואם לא – האם המלגה נמוכה יותר בסיום החודש?
עוד הערה: הפתיח ארוך מעט. אתה מדבר על תופעה כל כך מעניינת, שכדאי שתיכתב כבר בשורה הראשונה, ולא תגיע אליה רק בפסקה השלישית...
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@כותב השורות
איזה תיאורים חיים ומלאי צבע! ממש משקף את מה שעברנו כולנו באותם ימי סופה... גם משחק המילים "סופה של סופה" חינני ביותר. נפלא!
מן הראוי היה לראיין חזאי כלשהו או מישהו מטעם השירות המטאורולוגי, שיסביר מה באמת היה כאן. ההתחלה, אגב, קצת ארוכה. הרי כולנו יודעים מה קרה ואיך נערכנו, אז אין כל כך טעם לפרט באריכות.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@AtArA R
כתיבה מקסימה, חלקה ורהוטה. הדיווח גם כן מצוין. ממש הורגש דרך המילים האסון הכבד... מה עם ראיון אישי של מישהו? אולי הרופא מרמב"ם שטיפל בפצוע, או מישהו שעזר בחיפושים (איחוד הצלה/ זק"א תמיד נחלצים ושמחים להתראיין :) )
ועוד הערה קטנה: את הפתיח של הכתבה רצוי להתחיל ב"אסון כבד" או משהו שימחיש לנו את גודל הטרגדיה. התיאור של "אמש, בשעה 10:00" קצת פחות מתאים.
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@מ. י. פרצמן
איזה ידיעה מעניינת! באמת נשמעת הזויה... גם המרואיינים מעניינים (רק מיהו גיורא גרשטיין? למה לא פירטת?) חשוב מאוד שהבאת הסבר מדעי לדברים, וכן גם צפירת הרגעה – לא מדובר כאן במשהו שעלול לקרות לכל אחד, ועם זאת יש גם המלצות כדי להימנע ממקרים כאלו. ממש מושלם!
הערה קטנה על הכותרת: אני לא בטוחה שתיעוד של אדם שמוטח ארצה עם ענן של אש, יכול להיחשב כ"מדהים".
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@נ. גל
וואו, קראתי בנשימה עצורה! כמה חומר מעניין טמון בין השורות! כתוב היטב ומוגש בצורה סוחפת! מכיוון שמדובר באייטם חדשותי הייתי מצפה גם למרואיינים, בנוסף לאינפורמציה.
האורך גם קצת חרג מאייטם חדשותי סטנדרטי. אבל באמת היה כל כך מעניין, עד שכמעט לא שמתי לב...
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@סיפור8
פשוט מקסים, כתוב רהוט ומעניין מאוד. אגב, הידיעה פורסמה בכלי תקשורת רבים, אך הופיעו כאן נקודות שלא פורטו באף מקום נוסף, וזה הישג – להצליח לחדש מעבר למה שאחרים מחדשים.
הערה קטנה: כתבת בעצמך שהמאורע הוא היסטורי, מדוע לא לפתוח בכך את הידיעה? זה בוודאי ימשוך יותר אנשים לקרוא, ביחס לפתיח העכשווי.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל

[תאריך פרסום - יום שישי כ' טבת תשפ"ב24/12/2021 ]
צפה בקובץ המצורף 1034620

סופה של סופה
על ביקורה של סערת "כרמל" בישראל

▪ התחזיות. ▪ האזהרות. ▪ העובדות. ▪ התחושות.
מאת: כותב השורות

אזרחי ישראל ציפו בדריכות להגעתה של סערה חורפית משמעותית, ולא רק בזכות השם "כרמל" שניתן לה בעקבות הצטרפות ישראל לרעיון של הרשת המטאורולוגית האירופית EUMETNET לתת שמות לאירועים משמעותיים במזג האוויר. האזהרות החוזרות ונשנות שבאו מצד החזאים, התבררו בדיעבד כהפרזה במידותיה של מערכת הגשמים שכבר מאחורינו, אך בינתיים טרם הגעתה של הסופה הציבור כבר נכנס ללחץ וחשש מהנזקים הצפויים לבוא.
בתחזיות עדכנו על גשמים עזים וכמויות משקעים חריגות שיגיעו ברוב המקומות ל- 100-150 מ"מ, רוחות עזות שעוצמתן תגיע בשיא למהירות של 100 קמ"ש, ויכללו סופות חול ואובך, גלי הים יגיעו לגובה של 4-8 מטר, שלג ירד בחרמון, היו שדיברו גם על הרי הצפון הגבוהים שכפי הנראה ישתתפו בחגיגת השלג, סופה לכל דבר ועניין.
הכתבים הרלוונטיים הזהירו מפני נזקים אפשריים כמו קריסות עצים ועמודים, התעופפות חפצים מגגות ומרפסות, הצפות, הפסקות חשמל ועוד, הטון שבו עדכנו על הסופה המתקרבת היה דרמטי ופיתח ציפייה רבה בלב חובבי סערות, וחשש גדול בקרב השאר.
הכוננות הייתה בשיאה ביום ראשון, עיריות דיווחו על כניסתם לנוהל סערה, וביקשו מהתושבים לחזק ולקשור חפצים העלולים לעוף ברוחות העזות, ארגוני ההצלה הוציאו הנחיות בטיחות לציבור שכללו התראות על שריפות העלולות להתפתח כתוצאה מתנורי חימום לא בטיחותיים, אזהרה לנהגים על נסיעה בטוחה המתחשבת בתנאי מזג האוויר, בקשה כללית להימנע מלצאת לדרכים אם לא מוכרחים מחשש להיתקלות במוקדי הצפות ושלוליות עמוקות אשר יצריכו חילוץ במקרים רבים.
בתחנות הכיבוי ערכו מסדרי מוכנות מבצעית, והכינו את סירות ההצלה, בחברת החשמל הועמדו גנרטורים בכוננות למקרה הצורך, הגדילה לעשות עיריית נהרייה מוכת ההצפות, לבטל את הגעת התלמידים למוסדות הלימוד בעיר ומעבר למסגרת למידה מרחוק.
צפה בקובץ המצורף 1034622
הסופה כרמל נכנסה בהדרגה לאזורינו בסופו של יום א', ובעיקר הורגשה בירידה משמעותית של הטמפרטורות, בשני היא הגיעה לשיאה בעיקר מבחינת קור ורוחות, היומיים הבאים בורכו בעיקר במשקעים רבים, ובממטרים עזים בעיקר בצפון ובמישור החוף, בחמישי הסערה כבר הייתה מאחורינו.
ובזמן אמת בחסדי שמיים פרט למקרים ספורים, לא אירעו נזקים משמעותיים, המקרים שדווחו היו בתל אביב - הצפה מקומית בטיילת החוף, ורכב שנפל לבור שנפער ברחוב מרכזי בעיר, ובנוסף כמה מוקדים של קריסת עצים בחיפה בעכו ובנתניה, באחרון נפצע אדם ונזקק לטיפול רפואי, מצבו הוגדר קשה.
צפה בקובץ המצורף 1034631צפה בקובץ המצורף 1034632
הפער בין מה שהבטיחו לנו, לבין מה שנתנה בפועל הסופה "כרמל" היה ניכר, אכזב את מי שחיכו לאירוע משמעותי יותר, והעלה לשווא את החששות והזיכרונות מחורף 2020 שהנזקים והאירועים הקשים שהתרחשו בו לא נשכחו עדיין.
יצאנו לשמוע את תגובת הציבור, ומשיחות שערך כותב השורות עם כמה אזרחים, עלתה השאלה אם הפחדת הציבור שווה את המחיר, "כשתגיע סופה אמתית ואז יהיו מוכרחים להיערך בהתאם, מי יאמין להם, זו שאלה של פיקוח נפש", טען באוזניי אחד מהם, אחר אמר בתוקף, "זה לא ראוי שהכניסו את כולם ללחץ, אני מכיר אנשים חסרי יכולת שרצו לקנות מפזרי חום, בשביל מה? בשביל סערה בכוס מים? זה היה מיותר", קבע.
החורף עוד לפנינו ומחכות לנו סערות ומערכות גשמים נוספות, בתקווה שיביאו איתן בעיקר גשמי ברכה, ופחות נזקים ומצבי חירום.​
ידיעה טובה. מתבססת על סיפור מציאותי, מתמצתת את הסיפור בצורה טובה. כתובה מעולה.
יתרון: ויזואליה איכותית ומושכת.
חיסרון: 'חיפוף' בריאיונות, דחיסה של ציטוטים אנונימיים לתוך פיסקה אחת.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
אסון אווירי-ימי
מסוק צבאי התרסק אמש (שני) מול חופי חיפה | שני אנשי צוות נספו, קצין נוסף ניצל ופונה לביה"ח | נסיבות האירוע נחקרות

צפה בקובץ המצורף 1036448
צילום: אלון נדב, פלאש 90

אמש, יום שני בסביבות השעה 10:00 בערב, התקבל דיווח ראשוני על התרסקות מטוס ימי מסוג "עטלף" מול המרכז לחקר ימים ואגמים שבקצה שכונת "בת גלים" בחיפה.
המסוק הצבאי הכיל 3 אנשי צוות אשר נסעו לגיחת אימונים בלב ים. הם עשו את דרכם חזרה לבסיס חיל האוויר "רמת דוד" שבעמק יזרעאל, ממנו המריאו באותו ערב, כאשר ככל הנראה שיבשה תקלה טכנית את הטיסה וגרמה לפיצוץ המסוק ולהתרסקותו אל תוך המים. תושבים ששהו במקום בזמן האירוע מדווחים כי ראו הבזק אור פתאומי ומיד לאחר מכן את העצם הכבד נופל אל הים.
אל המקום הוזעקו כוחות צה"ל- לוחמי ילת"ם, שייטת 13 ו-669 וכן כוחות שיטור ימי והחלו לסרוק את השטח. שעה קלה לאחר ההתרסקות אותר אחד מאנשי הצוות, חולץ אל החוף ופונה ע"י כוחות הרפואה לביה"ח רמב"ם בחיפה. מצבו מוגדר יציב. כוחות החילוץ הוסיפו לסרוק את האיזור במשך זמן רב, כשבמהלך החיפושים נעשה שימוש בפצצות תאורה אוויריות על מנת לשפר את תנאי הראות ולמקד את החיפושים בתקווה לזרז את התהליך. לאחר כשעתיים אותרו גם שני אנשי הצוות הנוספים בעומק הים וחולצו אל החוף. נעשו בהם מאמצי החייאה ממושכים, אך למרבה הצער נקבע מותם. הודעה נמסרה למשפחות. מאת דובר צה"ל נמסר כי "צה"ל משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן."
חלקי המסוק נסחפו אל החוף ונאספים ע"י כוחות צה"ל בזירה, כשבמקביל נערכים חיפושים אחר שרידי מסוק נוספים ברחבי הים.
מפקד חיל- האוויר, אלוף עמיקם נורקין, הורה על קרקוע מערך ה"עטלף", וכן על עצירת טיסות אימונים בחיל האוויר. בנוסף מינה צוות חקירה מיוחד לבירור נסיבות התאונה הקשה בראשות אלוף משנה ט'.
מחקירה ראשונית של צה"ל עולה, כי בניגוד לדיווח אמש, הקצין שניצל הצליח ליצור קשר עם בסיס "רמת דוד" והספיק להעביר דיווח בו עידכן על האירוע וכיוון את הכוחות לזירה.
הנספים באסון הם סגן אלוף ארז שחייני (38) ורב סרן חן פוגל (27). הלוייתם תתקיים היום (שלישי) בשעות הערב.
ידיעה שכתובה טוב, אבל יש בה חיסרון משמעותי: היא כתובה בצורה 'יבשה' ביחס לאירוע כה דרמטי (שאכן התרחש במציאות). כאשר שני חיילים נהרגים בהתרסות מסוק - הציפייה היא לנופך של רגש, הבעת כאב והלם. הפתיחה "אמש יום שני בסביבות השעה 10 התקבל דיווח וכו'" - היא יבשה בואכה אדישה ביחס לסיפור טראגי כזה.
יתרון: ויזואליה נאותה, כותרת משנה טובה.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
תיעוד מדהים: נפגע על ידי ברק ונותר בחיים

אינדונזיה: בחודש שעבר נפגע אדם לאחר שהחזיק מטריה במהלך פגיעת ברק | בחסדי שמים האיש יצא בכוויות קלות בלבד | מרים פרצמן

צילומי האבטחה שבעיירת חוף בצפון ג'קרטה תיעדו ביום שני, דצמבר 20, את עבדול רוסיד – 35 – כשהוא בסיור אבטחה במחסן פתוח בעודו מחזיק מטריה שאמורה להגן עליו מפני מזג האוויר הגשום. כעבור דקות אחדות התרחש פיצוץ אדיר בו פגע ברק במטריה, ורוסיד התחשמל והוטח ארצה תחת ענן האש.

למרבה הפלא, רוסיד לא מת במקום אלא התעשת מיד, כשהוא מנסה לאמוד את הנזק. חבריו לצוות מיהרו להגיש לו עזרה ראשונה, והאיש פונה לבית החולים – בו אובחן למרבה התדהמה כסובל מכוויות קלות בלבד – באותה יד שבה אחז במטריה.

לצפייה בתיעוד

צפה בקובץ המצורף 1036658
סופת ברקים | צילום אילוסטרציה


"ברק הוא מטען חשמלי שמחפש לעצמו מקום להתפרק בו". אילנית אדלר, חזאית מזג האוויר בחדשות 12, מסבירה את התופעה מבחינה מדעית. "זאת הסיבה שגם בארץ וגם בעולם – נמצא תמיד תופסי ברקים המוצבים מעל לגורדי השחקים, על מנת לספק לברק עצם להיתפס בו, לפני שיתקל בבניין עצמו".

במקרה שלנו, לא ברור מדוע הברק נתפס דווקא בראש המטריה שבה החזיק רוסיד, בעוד שהמשאית שניצבה לידו גבוהה יותר.

בניגוד לדעה הגורסת כי מסוכן להחזיק מטריה במהלך סופת ברקים, מסבירה אדלר כי הנ"ל מומלץ רק באזור בו האדם הוא הדבר הגבוה ביותר. "בעיר בנויה, שבה אנו סובבים בבניינים, עצים ועצמים הגבוהים יותר ממנו, אין סיבה להיזהר בצורה מופרזת, מכיוון שרוב הסיכויים הם שהברק יפגע בעצמים הגבוהים יותר ממנו".

בכתבה שפורסמה בשירות המטאורולוגי מסביר גיורא גרשטיין כי כאשר הפרש המטענים בתוך הענן מגיע לסף מסוים, הוא פורק אותו בעזרת ברק. גרשטיין מחזק את עמדתה של אדלר באומרו כי מבחינת הענן, גם האדם עשוי להיות מוקד לפריקת מטענים. "רצוי לא להיות בחוץ בזמן שיש ברקי ענן-קרקע", ממליץ גרשטיין, "ובפרט במקומות גבוהים מסביבתם או חשופים כגון חוף ים".
ידיעה מז'אנר ידיעות חו"ל מעין ביזאריות שמתפרסמות בעמוד האחורי של העיתונים היומיים.
היא כתובה טוב, מתומצתת כנדרש. נדרש מעט הידוק בהגשה העיתונאית. ביטוי כמו "הנ"ל מומלץ" אינו עובר בידיעה חדשותית, שבה מצופה "להאכיל את הקורא בכפית" ולא לייגע את מוחו בביטוי דוגמת "הנ"ל", שמצריך אותו לחשוב על איזה "נ"ל" מדובר.
בולט מאוד היתרון בכותרת-גג, כותרת ראשית וכותרת משנה טובים, שמנגישים את הסיפור כנדרש. זוהי לרוב עבודה של עורך, ובמקרה הזה, ה"כתבת" עשתה זאת - וזה גן-עדן עבור כל עורך.
עוד יתרון: ויזואליה טוב, וכיתוב מעולה מתחתיה.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
הקץ לאיום האיראני? פורים תשפ"ב, להשמיד להרוג ולאבד.
E66ImVZUUAECCDR-600x400.jpg

(מהומות בחבל אחוואז. מקור התמונה: ישראל היום, ללא קרדיט צילום.)

כולנו מכירים את איראן מהחדשות, כולנו מכירים את פרס מהמגילה. את הקשר בין השתיים - קצת פחות.
איראן של ימינו מורכבת מפרסים, שהם הקבוצה השולטת במדינה. לצד העובדה שהיא מוכרת כמדינה מוסלמית, חגיו של אחשוורוש נחגגים באיראן מדי שנה, ביניהם גם חגים המוזכרים בתלמוד. פרסים אלו מקווים ליום בו ישלטו על העולם כולו שנית, וביניתיים - שולטים על קבוצות אחרות המעונות תחת ידיהם. בין השאר הם עדיין משתמשים בשיטות מימי המן, ונוהגים לתלות ברחובות את מתנגדי השלטון. אמנם על גבי מנופים ולא על עצים, אך העיקרון נשאר זהה.
קשה לדעת כמה מתוך אזרחי איראן אינם פרסים, כיוון שלא נערך שם מפקד עם מזה שנים. ההערכות נעות בין 30% לבין 70%, כאשר מדובר על כ25-55 מיליון איש החשים כבושים תחת ממשל זר. גילוי נאות: את הביטוי "השטחים הכבושים" המציאו בני שבט האחוואז, הנאנקים תחת השלטון האיראני.
עד ימי הקורונה, כל התנגדות שצצה בשטח איראן זכתה לטיפול צבאי מיידי. מעטים הצליחו לברוח דרך ההרים ולהגיע למדינות אחרות, אך גם הם היו חסרי אונים מול משטרות המהפכה. בשל כך, נדמה היה כי איראן הינה מדינה חזקה, שתמשיך לאיים על אזרחיה ועל אזרחי מדינת ישראל, ללא מונע.
בשנתיים האחרונות החל מהלך מפתיע, התופס תאוצה בחודשים האחרונים. מאז הקורונה, הופקרו בני המיעוטים האיראניים לחסדיו של מלאך המוות. הטיפול במגפה הוענק רק לפרסים המיוחסים, מה שעורר מרמור בקרב שאר האוכלוסיה. בנוסף, איראן לקתה בבצורת קשה, והפנתה את מקורות המים של הפריפריה אל טהרן וסביבתה. מה יעשו תושבי הפריפריה? ימותו בצמא.
בו בזמן, השפעותיה הטכנולוגיות של המגיפה יצרו קשרים בין הגולים, הכבושים ובין השבטים השונים עצמם. לאחרונה הם החלו להפנים כי עדיף להם להילחם יחד נגד השלטון האיראני, ולא זה נגד זה, והם פותחים בהתאגדות אזרחית נגד השלטון.
הרעיון מתבסס על כך שבאדר הקרוב, תחול תחילת השנה הפרסית הקרובה. אחד הימים המצויינים בקשר לכך, הוא ערב בו נערכים פולחני אש שונים על ידי הפרסים. חג זה מאופיין במהומה בלתי נשלטת ברחבי המדינה, מה שמתוכנן להיות מנוצל על ידי המורדים להצתת מרכזי שלטון ושיטור. בהשגחה פרטית, התאריך העברי של יום זה הוא י"ד אדר, ליל פורים. בזמן בו בארץ הקודש יקראו על שלטונו של אחשוורוש ושנאת היהודית הפרסית - בפרס יקומו מאות אלפי או יותר אנשים, וינסו לפרק את ממשלת פרס.
על כף המאזניים מונח טבח עם או מרד אזרחי נרחב. באם ההתפרעויות יהיו נרחבות דין - השלטון לא יוכל להתמודד איתן, ומלחמה תפרוץ באיראן.
קריסת השלטון האיראני טובה לישראל בכמה מובנים. השלטון האיראני כיום הולך ונוגס חלקים מן המדינות הסמוכות אליו. לבנון תחת שליטת איראן, עזה, קטאר ואפילו תימן. מדינות אלו מורעלות בשנאת ישראל, ומתעדות לשמש כמקפצות צבאיות במקרה של מלחמה עם ישראל, היל"ת. קריסת השלטון תשחרר את המדינות האלו לחיי שבטים, ואת ישראל - מאיומן.
גם החמאס מופעל על ידי איראן וזרועותיה, וניתוקו מצינור חמצן זה, יהפוך את הבעיה העזתית לבעיה מקומית, חלשה יותר, התלויה אך ורק ביחסה של ישראל אליה.
כל זאת קודם להזכרת האיום הגרעיני האיראני, אשר על פי הערכות מומחים עלול להפוך לפצצה מתקתקת בפועל תוך שנתיים בלבד. כל מתקני הגרעין יושבים בחבל אחוואז, בו תוססת ההתקוממות הגדולה ביותר. פריצת מהומות תביא בהכרח להפסקת החימוש הגרעיני, ויתכן אף להפסקתה כליל.
נכון לעת כתיבת השורות, לא ידוע על התגייסות של מדינות אחרות למען המרד. החשש העיקרי הוא מפני פתיחת חזית ישירה מול איראן. כיהודים מאמינים עלינו לקחת בחשבון נתון משמעותי נוסף - איראן עתידה להתפרק בכל מקרה, על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש. על כן, לנו רק נותר להמתין ולקוות להתגשמותן של נבואות כל נביאינו הקדושים, בהתפוררות הרשע ותקומת נר ישראל. התפוררות פסלו של נבוכדנצאר על מלכויותיו, סיומה של תקופת "סכסכתי מצריים במצריים" והתפרקותם של אגפי גוג המגוג.
כמובן, הרבה לפני חג הפורים הבא עלינו לטובה.
ידיעה באווירת "משנכנס אדר" המתקרב.
כתובה בצורה צבעונית ומלאת תשוקה. עם זאת ניכר חיסרון: אין לה התחלה שמסבירה מה צפוי בידיעה, והיא כתובה יותר בצורה 'טורית' ופחות בצורה חדשותית. גם אין כותרת וכותרת משנה.
עד שהקורא מבין מה הסיפור שלשמו התכנסנו - הוא צריך לעבור יותר מחצי ידיעה...
הייתי משפר זאת באמצעות כותרת משנה מפורטת,
ובכל זאת, הצבעוניות מחפה ומעוררת מעין התלהבות אצל הקורא.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
בעז"ה



פגישה היסטורית - הנשיא ארדואן אירח את רבני מדינות האיסלם



מאת: רחל - סיפור8 | ג' שבט תשפ"ב | 05.01.22


רבנים ושליחים בארגון רבני מדינות האיסלם נפגשו עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בארמונו שבאנקרה. בפגישה השתתפו הרב בערל לאזאר - רבה הראשי של רוסיה, הרב יצחק חליבה - החכם באשי של טורקיה, ורבנים נוספים ממדינות מוסלמיות שונות כגון אזרבייג'ן, איראן ואיחוד האמירויות הערביות. בפגישה ההיסטורית, שארכה כשעתיים, התבטא הנשיא בביטויי הערכה כלפי העם היהודי, ואף הביע רצון לעזור לרבנים ולשליחים המייצגים את יהודי מדינות האיסלם.

"זו הייתה פגישה טובה ואוהדת מאד, והנשיא ביטא חיבה גדולה לעם היהודי," אומר הרב חיים הלל אזימוב, שליח חב"ד בצפון קפריסין וחבר באיחוד רבני האיסלם. "הוא דיבר על כך שבעצם היהודים והמוסלמים הם בני אב אחד - אברהם אבינו, ומכיוון שאנו אחים, עלינו להתייחס אחד לשני כאחים. הוא אמר כי העם היהודי רצוי מאד במדינות האיסלם."



whatsapp-image-2022-01-05-at-11-06-56-jpeg.1037078

קרדיט: David I. Klein/JTA


על אף מערכת היחסים המורכבת בין טורקיה לממשל הישראלי, נראה כי דווקא הרבנים והשליחים קיבלו יחס אוהד במיוחד מהנשיא הטורקי. לדברי הרב אזימוב, "הנשיא אמר כי יסייע לרבנים בחיזוק היהדות במדינות האיסלם, ובמהלך כל הפגישה נהג בכבוד רב כלפינו. הארוחה, למשל, הובאה לארמון על ידי קייטרינג שבהשגחה מהודרת, אך הנשיא ביקש שבפגישה הבאה יסדרו כך שיוכלו להכין את האוכל הכשר במטבח הארמון עצמו."

אקט מפתיע במיוחד התרחש בסופה של הפגישה, כאשר ביקש הנשיא ארדואן שכל רב יעלה צורך הקיים במקום רבנותו, על מנת שהוא יוכל לסייע לרבנים באופן אישי. "אני ביקשתי דבר מה שהיה משמעותי עבור הבית חב"ד כבר זמן רב," מגלה הרב אזימוב, "הנשיא ארדואן דאג לטפל בו באופן מיידי, והתוצאות ברוך השם כבר מתקיימות בשטח."

הפגישה עם נשיא טורקיה התקיימה במסגרת וועידת הפסגה של ארגון רבני מדינות האיסלם, ארגון המאחד רבנים ושליחים מ15 מדינות מוסלמיות, ומייצג כמאה אלף יהודים המתגוררים במדינות אלו. הוועידה נועדה לחזק את מערך שיתופי הפעולה בין רבני האיחוד ולדון בסוגיות הלכתיות ומעשיות הקשורות לחיי היהדות במדינות המוסלמיות. הפגישה עם ארדואן הייתה אירוע משמעותי ביותר בוועידה, והיא מהווה סמל לחיזוק עתיד חיי היהדות בעולם האיסלם.

"היחס החם והמכבד של הנשיא מהווה גם דוגמא למנהיגים נוספים מהעולם המוסלמי," אומר הרב אזימוב. "אין ספק שלפגישה הזו ישנה השפעה גדולה מאד על התפיסה של החיים היהודיים בארצות האיסלם במישור הבינלאומי ובמדינות המוסלמיות עצמן."​



הראיון המורחב- בנספח



-
ידיעה טובה מאוד, ומושקעת מאוד.
היא חורגת מסתם ידיעה חדשותית - והופכת למעין כתבת הרחבה אקטואלית, עם פוטנציאל מסוים לכתבה מגזינית.
ההשקעה בריאיון נרחב עם דמות מעניינת (וכפי שאני מבין, מדובר בריאיון שאכן התבצע במציאות) - ראויה לכל שבח, והופכת את היצירה למושקעת, כזו שמעוררת הערכה ועניין אצל הקורא.
אין לי אלא להצר שהיא לא פורסמה בפועל בעיתון כלשהו סמוך למועד הפגישה המתוארת...
חסרה כותרת משנה, וכיתוב מתחת לתמונה שמתאר את הדמויות הנצפות בה.
 

אריה ארליך

משתמש פעיל
ציון:

@הזדמנות
מסירת המידע כיאות: 7
אורך מותאם: 10
ראיון: 7
רמת הכתיבה: 10

@הדוויג
מסירת המידע כיאות: 10
אורך מותאם: 10
ראיון: 10
רמת הכתיבה:10

@yonatanr
מסירת המידע כיאות: 6
אורך מותאם: 10
ראיון:
רמת הכתיבה: 9

@ליאורהA
מסירת המידע כיאות: 7
אורך מותאם: 10
ראיון: 10
רמת הכתיבה: 10

@דוכסוסטוס:
מסירת המידע כיאות: 9
אורך מותאם: 7
ראיון: 0
רמת הכתיבה: 10

@הנף מקלדת
מסירת המידע כיאות: 7
אורך מותאם: 10
ראיון: 10
רמת הכתיבה: 9

@כותב השורות
מסירת המידע כיאות: 7
אורך מותאם: 9
ראיון: 3
רמת הכתיבה: 8

@AtArA R
מסירת המידע כיאות: 6
אורך מותאם: 6
ראיון:
רמת הכתיבה: 10

@מ. י. פרצמן
מסירת המידע כיאות: 10
אורך מותאם: 9
ראיון: 10
רמת הכתיבה: 10

@נ. גל
מסירת המידע כיאות: 6
אורך מותאם: 7
ראיון:
רמת הכתיבה: 10

@סיפור8
מסירת המידע כיאות: 10
אורך מותאם: 9
ראיון: 10
רמת הכתיבה: 10
 

הדס אפיק

משתמש רשום
@הזדמנות:
מסירה מידע: 9
אורך: 9
ראיון: 8
כתיבה: 10
@הדוויג
מסירה מידע: 10
אורך: 8
ראיון: 10
כתיבה: 9
@yonatanr
מסירה מידע: 8
אורך: 10
ראיון: 7
כתיבה:9
@ליאורהA
מסירה מידע: 8
אורך: 10
ראיון: 8
כתיבה:10
@דוכסוסטוס:
מסירה מידע: 10
אורך: 10
ראיון: 7
כתיבה: 9
@הנף מקלדת:
מסירה מידע: 8
אורך: 10
ראיון: 7.5
כתיבה:8
@כותב השורות:
מסירה מידע: 8.5
אורך: 8
ראיון: 8
כתיבה:9
@AtArA R
מסירה מידע: 10
אורך: 10
ראיון: 7
כתיבה:10
@מ. י. פרצמן
מסירה מידע: 10
אורך: 10
ראיון: 10
כתיבה:10
@נ. גל
מסירה מידע: 10
אורך: 9
ראיון: 6
כתיבה:10
@סיפור8:
מסירה מידע: 10
אורך: 10
ראיון: 10
כתיבה:10
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה