אתגר הכתיבה הדו שבועי - נאמתם לי מאוד

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
הנני העני ממעש ברגשי גיל והוקרה,

להציע את הנושא הפעם - נאמתם לי מאוד.

היות והחיפוש בפורום לא עובד כרגע, היה קשה לחפש האם כבר היה כאן אתגר כזה.
אך בכל מקרה - כותבים חדשים הגיעו, כותבים ותיקים התקדמו בחיים, צעד קדימה או אחורה - והנה אנחנו כאן. לכתוב נאום.

מה זה אומר?
ובכן, כתבו נאום לנואם.
נאום העשור, המאה או המילניום.
הנאום בה"א הידיעה ובנו"ן הנאום, שישנה את העולם או את הבניין לנצח.


מי הנואם? מי קהל היעד? - אתם מחליטים.
מביבי בפני הקונגרס החדש עד יו"ר ועד הבית בבלוק 9 בירוחם. השמיים הם הגבול.

מה אורך הנאום? כמה זמן הוא ייקח? - תלוי בקצב הדיבור של הנואם, ובלבד שלא יעלה על 500 מילה כתובה.

ובכל זאת כמה הגבלות קטנות:
* הנושא צריך להיות עכשווי - לא נאום מהעבר ולא מד"בי. סוגיה הנכונה לתאריך יום הכתיבה בלוח השנה.
* הנואם יהיה בן אדם, לא חפץ ולא בעל חיים. גם לא צמח.
* הנאום יקדם מטרה כלשהי ולא, למשל, קטע סטנדאפ בלבד.

כל השאר, חופשי.

מרגש זה מצוין, מבדר זה מעולה, מעניין זה הכרחי.

**

כתיבת נאום היא תורה בפני עצמה. כקהילת כותבים מקצועיים ועיתונאים, בוודאי יש לכם את הפרשנות האישית שלכם עליה. בעיקר לעיתונאים.
אם עדיין לא יצא לכם לכתוב נאום, כדאי לקרוא קצת לפחות על קצה המזלג על תורת כתיבת הנאום. היא שונה מסוגי הכתיבה שעסקנו בהם כאן לאחרונה והיא למרבה הפלא גם מאוד מעניינת.

דוגמה קטנה שממש נוגעת כאן לאתגר? בבקשה: לנאום, בניגוד לקטע כתוב, אין קריאה חוזרת. יש לך הזדמנות אחת להעביר את המסר שלך. אם הוא יהיה מעורפל כמו שהרבה מאיתנו אוהבים, הוא ישכנע רק את הנואם, במקרה הטוב.

**

נספח לאתגר, שם ניתן להגיב לנושא או למה שיתפרסם בו, יש לקוות:

נספח לאתגר דו שבועי נאמתם לי מאוד

שם יהיה אפשר לדון בעניין האתגר הדו שבועי.
כאן, את הנאומים הכתובים בלבד.

המיקרופון שלכם.
בהצלחה!
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
יחי המלך!

יחי המלך!

יחי המלך!


אההממ... חד, שתיים, חד חד,

בכבוד!

. . ." ז ה היום עשה השם, נגילה ונשמחה ב ו ו ו ו " . . .


שששששששש...


ענווים ענווים!

הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם שנאמר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ועליכם בלבד זרח ולא על אומות העולם שנאמר "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה"

ה' שלחני לגאלכם!

אלפיים!
אלפיים שנות גלות עברנו!

סאת ייסורינו הוגדשה, לעתים נדמה היה כי כלתה הרעה אל עמנו, כי מאס השם אלוקינו בנו, וכי המירנו בבני נכר.

סבלנו, דוכנו, עונינו, אך רוח התקווה והאמונה מעולם לא משה מרעיוננו, בכל מצב בו היינו לחשנו כולנו את האמונה "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", לעגו לנו על כך ביזו אותנו עד מאד, "תמימים" קראו לנו, אך כבר הובטחנו בתורתנו הקדושה "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלוקיהם" "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' ומשם יקחך" ובדברי הנביאים נאמר "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעיתה אחישנה"

והנה, זכינו והשם החיש לגאלנו ובחר בי משי"ח בן דוד המלך לגאול את עמו ולגלות את אורו בעולם, וזכיתם אתם לשרוד את חבליי - חבלי המשיח באמונה, על ידי השענות על אבינו שבשמיים.

אחח... כמה דמעות הורדתי עליכם בעודי יושב מוכה וחבול בשערי רומי מייחל ומצפה להתגלות כבר, כאבכם אני נשאתי, דמעתכם הייתה לחם חוקי.

ועתה זכינו העם הנבחר, לחזור אל מעלתנו הראשונה ולהוכיח קבל עם ועולם את אהבת אלוקים אלינו, "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" ועתה קויים בנו "וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם, וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם"

"ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" אומר הנביא, אכן שורש יצא מגזע ישי ומלכות בית דוד צומחת לה מחדש, זכיתי אני להיות משיח השם, וזכיתם אתם שלא יהיה זה כ"עני ורוכב על חמור" אלא "וארו עם ענני שמיא"!

דעו לכם יקירי,

מי שילך בדרך התורה והמסורה כפי ציוויי הבורא והוראת חכמינו, יזכה ויחיה וירש טובה וברכה לחיי העולם הבא, אך אשר ילך בשרירות ליבו אחת דתו למות כפי ציווי תורתנו הקדושה, ואך על פי התנהגותנו נזכה להאדיר שמו של בורא עולם, ככתוב "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"!

מורי ורבותי!!!

כבר פסק לנו הרמב"ם: "לא נתנבאו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, אלא כדי שיהיו פנויים בתורה ובחכמתה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, שנאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" לכל אחד מכם ישנו מעתה תפקיד רב משמעות: להיות פנויים בתורה ובחכמתה כי כך, ורק כך תמלא הארץ דעה את ה' ונזכה כולנו לחיי העולם הבא.

רגעים גדולים נכונו לנו, שמחה באה לארצנו ששון לעירנו, ובכן צדיקים ראו ושימחו, ישרים עלוזו, חסידים ברינה גילו כי בא זמן גאולתכם…[ונזכה לביאת משיח צדקנו, אופס, סליחה ;) ].
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
הנאום של:
הרב כהן. מגיד שיעור בתיכון ישיבתי "יחד ישראל"

(לקרוא בפאתוס בקול רם וצרוד.)


אחדות!

כשאין אחדות אין כלום וכשיש אחדות יש הכל.

בעזרת האחדות הנפלאה אנו מנהלים כבר קרוב לשלושים שנה את המקום המדהים הזה,

המקום ששם קץ לפילוג ולגזענות הרווחת בין אחינו. הטועים.

כן, כן. לא תועים בת' אלא טועים בט'. הם עושים טעות.

להפלות ולהעדיף עדה אחת על פני עדה אחרת? לא יקום ולא יהיה!

אנחנו אמונים על עם ישראל שקיבלו את התורה "כאיש אחד בלב אחד". בהר סיני עמדו צפופים זה לצד זה מרוקאים וחסידים, בוכרים וליטאים, ספרדים ואשכנזים. ולמה? כי – אצל – הקב"ה – אין – אפליות! כולם שווים בעיניו.

ואנחנו צריכים ללמוד ממנו! כן, כן, ללמוד ממנו! 'מה הוא רחום אף אתה רחום' מה הוא אינו מפלה, אף אנו לא נפלה.

אנחנו מאמינים באחדות. בשוויון. במטרות משותפות. בנפש אחת.

ועל בסיס הדבר הזה, הקמנו את התיכון הישיבתי היחיד מסוגו בעולם. תנו כבוד לרב בוזגלו המנהל! (מחיאות כפיים) ולרב יעקובוביץ' הסגן! (מחיאות כפיים עוד יותר חזקות...) שעשו את הבלתי- יאומן והקימו בעשר אצבעות, בנחישות רבה ובאומץ את המוסד הנפלא הזה.

אני הקטן זכיתי להיות שותף בתכנון ובהקמה בראשית ימי התיכון וכיום אני חלק מסדרי הלימוד היומיומיים. ואני אומר לכם שאין דברים כאלו.

פשוט אין!

איזו אהבה הדדית! איזה כבוד התלמידים חולקים אחד לשני! איזה יחס מהצוות. יחס מופלא! אני אומר לכם!

כל תלמיד ותלמיד מקובל במנהגיו ובדעותיו השונות, אנו מכבדים את תאריכי הפטירה של גדולי הספרדים כמו גם את תאריכי הפטירה של גדולי האשכנזים.

בהרצאות שנשמעות אצלינו, אנו דורשים מהמרצים להביא ציטוטים מכל גדולי ישראל. מכל העדות. מכל החוגים ומכל המינים.

כל אחד משתמש בשמו המקורי בלי להתבייש ובלי לנסות לשנות. כולם מקובלים. כולם אהובים. כולם ברורים.

לעולם לא נעדיף בן עדה אחת על בן עדה אחרת רק בשל עדתו - - -

רגע, רגע, הרב טולידאנו, לאן אתה הולך? לייצג את התיכון במשרד החינוך?

עדיף שתשלח את גולדשטיין במקומך. זה יישמע יותר טוב...

אהמ...

אז איפה אחזנו?

אה, כן.

כולי תקווה כי שאר המוסדות בארץ ילכו בעקבותינו ונשמע על עוד ועוד מקומות נפלאים ומאוחדים כמו התיכון הישיבתי "יחד ישראל".

תודה רבה.
 

יוסף שחק

משתמש סופר מקצוען
יש דברים שאני מתבייש לדבר עליהם

פוליטיקה?!

אצלינו בישיבה??!!!

מחלוייקתים?!

אוי, אוי ווי.

כואב לי הלב!

הרי מה שלחו אותנו לכאן לישיבה? בשביל מה הניחו אותנו כאן בכלל?!

לא מבין, לא מבין בכלל.

הרי ודאי. שלכתחילה. אין שום היתר להתקרב לקלפיות!!

מה לישיבעבוחר ולקלפיות?

מה לישיבעבוחר ולפוליטיקה ה"י?

אלא מאי?? גדו"י ציוו עלינו לבחור. אז הולכים, בלב כבד מתנתקים מהגמרא, שמים את הפתק ומיד חוזרים להיכל.

הרי אנחנו לא רוצים להידמות לאותם אלו שמעבר לרחוב כאן, שקוראים לעצמם ישיבה. ועושים דין לעצמם להצביע למועמד שטוב להם, בשביל מה? בשביל בצע כסף ה"י!

ומכשירים לעצמם בק"ן טעמים שרב פלוני אלמוני ציווה עליהם, נו באמת.

ברור לכולם שחובה להילחם במין כאלו השקפות ובלבול!!

ולכן כל בחור חייב ללכת אחר סדר ג' או סדר ב' או מתי שנוח, ללכת להצביע בעד מועמד X !!
שלא יהא חילול ה' ח"ו. שלא נאבד ברגע אחד הכל ח"ו . אם אין קמח אין תורה, והישיבה זקוקה לשיפוץ כדי שיהיה לבחורים כח ללמוד.

ועלינו לדאוג קודם כל לעצמינו שלא יפסק קול התורה חלילה מחוסר תקציב, והרבה גופי תורה תלויין בזה!

וחובה עלינו להוקיע כל מי שמסית ומדיח והוא בעד מועמד אחר, וכבר אמר על זה דוד המלך ע"ה עת לעשות לה' הפרו תורתיך,

ומי שיכול ללכת ולקושש קולות אדרבה ואדרבה, וזכות הרבים תלויה בו.

ולכן מחר לא יתקיימו סדרי הלימוד בישיבתינו הק' וכל אחד ילך וישפיע בכל דרך כדי ש X יצליח שלא נהיה צועקים על לשעבר.

ויהי"ר שנזכה לראות פירות בעוה"ז

אמן ואמן.
 

פלוס הפקות

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
יום: שבת
שעה: 10:30
מיקום: רק בין מנה ראשונה לשנייה
ארוע: שבע ברכות של אחיינית

בום (דפיקה על השולחן, על המחיצות- לנשים)
טוב, היות ולא אמרו לי שאני אמור לדבר, לא הכנתי מה לומר...
אבל בכל אופן נפתח בכבוד האכסניה
בום (ראשי נשמט ונחבט בשולחן)
ובכן, רציתי רק לבקש ולהתחנן על נפשי, אני עובדת כל השבוע, מחכה בכליון עיניים (חצי עצומות) לשבת הגואלת, קצת לנוח, לישון, לקרוא משהו.
אבל מחויביות משפחתיות יש, ואוי לי מחמותי אם אזלזל בהם, אז לפחות אל תקשו עלי. אני מגיעה לסעודת השבע ברכות, טורחת, עושה מאמץ, אורזת, נוסעת, משאירה דירה לשכנה, מטפטפת את הילדים, חולמת להניח את הראש- אל תרחיקו ממני את החלום הזה.
לא בקשו מכם לדבר? נפלא
איך זה יכול להיות שלא הכנתם דבר ובכל אופן אתם מדברים הרבה יותר מ500 מילים?
איך אני עוצמת את העיניים (כדי להתרכז...) ופותחת אותם לאחר זמן ועדיין מדברים?
אולי התחלפו הנואמים, אין לי מושג כי הכל אותו דבר...
איך, למען ד', עם קב אחד בלבד, אתם מסוגלים לכ"כ הרבה?
אני מודה לכם על הרצון הטוב להעשיר אותי, להחכים, ולבדר לפעמים- אבל אני מעדיפה ללכת לישון. (סליחה על החומריות)
לא מחזקים אדם כשמיטתו מונחת לפניו- לא יפה,לא מתחשב, לא טאקטי ולא מנומס.
נתנו לי הזדמנות לנאום- וזה הנאום שלי, הכנתי בקפידה ומקווה שהראש לא נחבט במקלדת.
ואולי, אולי באירוע הבא- אזכה להינות מפרותיו.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בס"ד

היום הזה, אנו מחוללים שינוי. היום הזה, אנו נפיח מחדש את אהבת האדם ש -
שניה, רגע. סדרנים, תעיפו את מר צרץ. אדוני, מר צרץ, היית יו"ר המפלגה חמישה שנים, זה נכון, אבל הפסדת, לך מפה. סדרנים!!!
כן, תודה רבה.
מר צרץ, לא אקלקל את הערב הזה ברשותך, לא לא, אני לא אתייחס לקריאות הביניים פה. מה שהיה שייך להיסטוריה.

פעילים יקרים, אני רואה את התרגשות שלכם, ותנו לי לומר לכם משהו, גם אני מתרגש. אתם, שהאמנתם במצע הנקי שלנו, אתם, שהייתם שותפים גאים בכל התהליך החדש והנקי שהובלנו עד כה, אתם, שאמרתם כל הזמן שאפשר וצריך לנהל קמפיין נקי מהאשמות, קמפיין חיובי ולא מסית, קמפיין שלא נגרר לרגע לשיטות הפעולה הנתעבות של מר צרץ, שהוביל את המפלגה למצבה הקודם המזעזע.
גבירותיי, רבותיי, אני עומד פה היום, אני נחום, בנם של זיווה ויואל, ומכריז בזאת על ההתמודדות שלנו על...

רגע, סליחה. מר צרץ, עוף מפה כבר. חתיכת חוצפן חסר בושה. תלמד להפסיד בכבוד, לך מפה. סדרנים!! ז'וז'ו, סלק אותו מכאן. האיש הנוכל הזה הרס את המפלגה ועכשיו מכבה לנו פה את החשמ -

שקט.
חושך.
אפלה.
צעקות.
רעשים של כסאות פלסטיק נזרקים בחושך.
באנג, חחח, ששש. גאנג, טאחחח.

האור נדלק לרגע, מאות ידיים מחליפות מהלומות, עשרות פעילים מתגנבים מכניסת החירום ומתפזרים ברחבי האולם, לבושים בחולצות צהובות ועליהם הכיתוב: 'נחום לכלא'.

באח באח. האור נכבה שוב. רעש, צעקות. ויכוחים: י'א נחום, יומך יבוא, לך בחזרה לרמת גן, פה זה לא צפון תל אביב. איי, תעיף את הידיים שלך ממני. מי זרק פה את הכיסא הזה? שברתם לגברת סטפנסקי את הרגליים.
למה אין פה קליטה, מה הטלפון של מדא, תתפסו אותו! תתפסו אותו! מר צרץ, שלא תעיז לנסות להתחמק אחרי שהרסת לנו את ערב הניצחון. סדרנים!
האור נדלק, הבמה מלאה בכסאות שבורים, המיקרופון מושלך על השטיח, דוכן הנואמים מוטל על צידו, האור נכבה שוב.

בחושך, יו"ר המפלגה החדש זוחל על ארבע, מושך את המיקרופון, מחבר לשקע נסתר, מכחכח בגרונו, וממשיך:
רבותיי, אנא, אנא. להירגע, להירגע. בואו לא ניגרר לנסיון המלוכלך של ניסים צרץ להרוס לנו את הכל. ציפי, בבקשה תדאגי שירימו את מפסק החשמל בחוץ, הוא בצבע ירוק. תגידי לז'וז'ו, הוא ידאג לזה.

קול של שאיפת אוויר, טון חדש, רגוע יותר:
... אנחנו פה היום, מתחילים תהליך של שינוי, תהליך של איחוד מחודש בין כל המגזרים בעם, תהליך של הכלה, קירוב לבבות, תהליך של הפסקת הפלגנות וההשנאה ה - -
שריקות עידוד לקול רעש בוזזזזז מחריש אוזניים, הנואם ממשיך בעקשנות:
סדרנים, אני רואה מפה את מר צרץ, מחלק הוראות לכנופיות שלו, עומד בצד שמאל ליד החלון הגדול. תעיפו את הנבדיט הזה החוצה, חתיכת אפס.

התנשמות, התארגנות מחדש, המשך: ...אני קורא בזאת לכל הנוכחים כאן במַטֶה, בואו ננסה להתחיל מחדש את הערב הזה, זכינו בניצחון ענק, העם אמר את דברו.
מרגע זה כולנו משלבים ידיים ביחד, למען הצלחת ה -

הנאום נקטע, עשרות פעילים חדשים נכנסים למטה, רועמים, צועקים, חולצות צהובות ענקיות. החשמל נופל שוב, עגבניות נזרקות לכל עבר, מהלומות, צעקות, סירנות משטרתיות מכל עבר.

פלאשים, תקשורת, קקפוניה.

האור נדלק שוב לרגע, בדיעבד זה היה רק פלאש, אחד הצלמים מצלם בחושך, יורה באפילה. אחת התמונות שלו קלעה בול, כותרת ראשית באתרי החדשות תוך דקות:
יו"ר המפלגה המנצח בקרב אגרופים עם היו"ר המפסיד. תמונה של שני גברים שמנים, מיוזעים, שוכבים על רצפת הבמה, מכים זה את זה, שניהם אוחזים במיקרופון שבור, מעליהם ענן בלונים גדול, חציו מפוצץ, ברקע כרזה מתדלדלת:
נחום, תקווה חדשה בפוליטיקה הישראלית.
 

משויטט

משתמש מקצוען
בחורף הקודם דרסה אותו משאית והוא יצא מזה על כיסא גלגלים פלוס כמה ק"ג פלטינה. בתקופה ההיא פיטרו את אשתו מהעבודה, היא נכנסה לדיכאון. הגדול שלהם חזר להרטיב, האמצעי החל לגמגם ואצל הקטנטונת גילו בעיה רצינית בשרירי הגפיים. עכשיו הוא יושב במשרד של הקופה השכונתית, מסב אל שולחן עגול מוקף אנשים.

אחד קטן עם בלוטות'ים בשתי האוזניים משתלט לרגע על הדיון. הוא טוען שמה שהבן אדם צריך זו עבודה מותאמת לאנשים עם מוגבלויות, הוא כבר ידבר עם עמיחי מהאזור תעשיה, בטח יש לו עמדה פנויה במחלקת מיון של איזה מפעל אריזה. גם אשתו, מתפרץ איש אחר, היא חייבת לחזור לעבודה, לפחות משרה חלקית. אולי ברשת של פישקנוף, מציין היושב לידו, כי בגנים של תישבי היו די מאוכזבים ממנה. זה ממש יכול לעזור לה במצבה, קורץ מישהו ברצינות. יש מצב שצריך לשקול כאן אומנה, מציע עוד אחד. הילדים מסכנים, הוא מנמק. לפחות לתקופה הקרובה, צריך הרי לקחת אחריות על העתיד שלהם, מסכים ההוא ממול. אחד עם זקן מתרחב אומר שאולי צריך לחכות עם זה. הרוב מתקומם. אתה לא רואה שהוא לא יכול? הוא בקושי מסוגל להתפנות בכוחות עצמו, מנצח מישהו עם הטענה הזו. הוא גם לא רוצה, מצייץ עוד קול חשוב, בטח כל מה שהוא בעצמו מבקש ו-צריך זה קצת שקט. שיוכל להשתקם! לא ככה, הרב פדהצור?

כל העיניים בחדר הופנו אליו.

"כן... מה? ככ..."

הוא חרחר וכחכח, פניו סמקו, עיניו בלטו. זה עם הבלוטות'ים מיהר לשאול ברוך אם צריך להזמין אמבולנס.

"אני... אני רוצה... הביתה!"

הלה גחן בשביל לעזור לו לקום, אבל האיש התעלם ממנו ושוב השתעל.

"שנה שלמה..." הוא ממשיך, ושברי קולו מתאחדים והולכים, "אני רוצה הביתה!! הביתה... אתם מבינים את זה?"

כולם מביטים בו בדאגה, מצמצמים עיניים ברתיעה לאחור. רוצים לבחון במבט אובייקטיבי את המתרחש לנגד עיניהם.

"אתם מבינים?... שקט היה לי הרבה. יותר מדי. בשקט הזה של המחלקה הבנתי שאני רוצה - כל כך רוצה – הביתה! הבנתי שלא חשוב מה יהיה, ולא משנה איך יהיה, אני חוזר הביתה.

"ועכשיו..." הוא לוקח נשימה, לוגם את האוויר באיטיות. "עכשיו אני רואה כאן שולחן, צלחות בייגלה ובקבוקי שוופס דל קלוריות, אנשים טובים שאומרים מה אני צריך ומתדיינים בכל הלהט מה יהיה אם יעשו כך או אחרת. יש כאן מומחים שיודעים לנתח את המצב ולהבין מה באמת נכון לעשות. הניתוח קר והנתונים על הטבלה. אבל היי, הלו!! של מי החיים האלה?

"סליחה שאני מתפרץ, אני מצטער. אני בטוח שהכוונה טובה והרצון נכון. אני משוכנע שאתם כואבים את הגורל המר שלי, וחושבים באמפטיה עד כמה מסכן הוא העלוב הזה, ומה כבר יכול להיות ההמשך של הסיפור שלו. יהיו כאן מלא-מלא צקצוקי אמת של השתתפות בצער. של אוי כמה קשה הגלות וכמה צריך כבר את משיח עכשיו. ובסוף הערב תעשו ברכה אחרונה, תוך כדי תתנו גיהוק קטן בטעם לימון אל תוך השפם, ותלכו הביתה עייפים. ואני...

"אני צריך עזרה, נכון. הבית שלי בקריסה, אני מסכים. אני מוגבל, לא מכחיש. יהיה לא פשוט לשקם כזה בית, לאסוף את השברים, לתת תקווה לעתיד סביר. אבל אני מדברים כאן על החיים שלי! על המשפחה שלי! על הבית שלי!

"הנה תראו", הוא זועק, וידיו הרועדות מנסות לשחרר את בלם הכיסא, ללא הצלחה. "אני יכול ללכת לאן שאני רוצה..." הכיסא לא זז, הוא מניע את ידיו כמעט בטירוף. לבסוף הבלם השתחרר והכיסא התגלגל אחורה והתנגש בקיר.

"הצילו!", הוא קורא וחיוורון פניו מחריד את הנוכחים, "אני רוצה הביתה..."
 

יוצרת כתיבה

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
המשתמש נחסם
עד יו"ר וועד הבית בבלוק 9 בירוחם
מפה ההשראה



רבקה! רבקה! נו, אני קוראת לך! כמה את חושבת להתחמק? זה לא יעזור לך. אני אדפוק אצלך בבית, ואת לא תברחי ממני!
הו, הנה, סוף סוף! הגברת הואילה בטובה להפציע מהחלון. מה את אומרת שם? לעלות אלייך הביתה? אבל יש לי עוד כמה עסקים לסגור כאן.
לא נורא,שוין, את יכולה גם לשמוע מלמטה. אין מה להתבייש יקירה, את האמת כולם יודעים, ואני לא אוהבת שמסתירים דברים בשידוכים, את יודעת.
תגידי, מה קורה עם הבן שלך, שימעלה? מצאת לו כבר ישיבה טובה? את יודעת, זה ממש חשוב בגיל הזה, שלא יתגלגל ברחובות, אוי (אנחה משברת עצמות) הדור שלנו... מה נראה לך? שאני לא רואה את כל החברים שהוא מביא אלינו, לבניין? אם כבר אנחנו מדברות,תעירי לו על זה, תפעילי את הסמכות ההורית שיש לך. אני מקווה.
אני עוד מעט גומרת, אל תברחי. אמרתי לך! אלייך אני לא עולה, יש לי מספיק מה לעשות.
אתמול בעלך חזר ממש מאוחר הביתה, הוא היה נראה מ-זה מותש! מילא שהוא לא אברך, מייממן את כל הביגוד הסטייליטי שאת קונה לבנות שלך, אה? את מעמיסה עליו יותר מדי, זה לא בריא!
את נראית קצת חיוורת,שוב פעם יש לך מיגרנה? כמה פעמים אמרתי לך! אל תילחצי! את גורמת לעצמך את המיגרנות, מה נראה לך? מה את ממלמלת, תגביהי את הקול, נו!
אה...(יורדת עשר אוקטבות בערך) המנהלת של הסמינר מאחוריי, הבנתי...
טוב, רבקה, היה ממש נעים לשוחח איתך! ביי, אני ממש ממהרת, בעלי חוזר עוד מעט מהעבודה, להת'!
 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בס"ד

"לגבי היארצייט הראשון, אם חס ושלום, חלילה וחלילה החמישים אחוז שהניתוח יצליח לא יוכיחו את עצמם, תפסתי את התאריך של היום בעוד שנה באולם שמתחת השטיבלאך ואם הקב"ה יעזור ואצא בשלום נערוך שם סעודת הודיה. לכן השארתי את מספר המנות גמיש.

המעטפה בוויטרינה שכתוב עליה כסף לאוטובוסים להר המנוחות, שימו לב, יש בפנים כמה מאות שקלים ל'טיפים' לחברא קדישא, לא הכול לנהגים.

דיברתי עם שיפמן מהגמ"ח של זק"א והוא שם לכם בצד כיסאות וארון-קודש קטן, ספר-תורה קחו מהבית-כנסת. הבן של שפירא השכנים אמר לי שמבחינתו אין בעיה לקרוא לכם בתורה השבת, בתנאי ששחרית בזמן קרישמע שני.

אל תסחבו יותר מדי סידורים מהבית כנסת. אף פעם לא צריך יותר מעשרים.

שמור אצלי במייל נוסח של מודעת אבל, אבל צריך לסדר את השעה. הקוד של המייל נמצא במעטפה של הקודים של הבנקים אצלי במגירה בתוך הערימה של הצעיפים. אם אתם כבר פותחים את המייל שמרתי שם גם תמונה טובה לכתבה בעיתון.

אם יקרה מה שיקרה וההלוויה תצא מאוחר תנסו לשכנע את דוד איצ'ה להספיד בהספד ככלות השבעה במקום בהלוויה. חבל לגמור הלוויות באמצע הלילה.

בנושא של מסלול ההלוויה, בדרך כלל הקריין של החברא-קדישא משתלט ומחליט לבד כי למשפחה אין ראש לזה. סימנתי במפה שבספר טלפונים מסלול שגם מפריע פחות לתנועה ומצד שני לא מצופף את כל המלווים ברחובות צרים. צריך שאחד השכנים ידחוף לו את זה.

יש הרבה גניבות בבתים שיושבים שבעה. תזהרו לא להשאיר כלי כסף ודברים יקרים סתם בבית, רק בארון נעול. בזמן ההלוויה אמורה היכנס לכאן כהן השכנה להכין סעודת אבלים. אם היא לא תגיע, שמישהו ינעל את הדלת.

נקווה שכל זה לא יהיה רלוונטי והחמישים אחוז הנכונים יגברו. וגם אם לא שעוד היום נזכה לתחיית המתים וניפגש כולנו שוב בערב".

דלת חדר טרום הניתוח נפתחה וסניטר ערבי הציץ "בנדר משה, בבקשה להיכנס".

הוא נופף לשלום לילדים וחייך אליהם חיוך מעודד, אולי אחרון.

הדלת האוטומטית נסגרה. הרופא המרדים איחל לו בהצלחה והניף את מחט האינפוזיה אל הווריד.

"רגע, עצור" הוא התיישב בבהלה "שכחתי לתת להם את המספר של א. א. מצבות"
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אמממ, כן. מה רציתי לומר? אהה…
ובכן, שלום, שמי מוישה ואני משווק שוקולדים של חברת.. אממ.. שניה.. אהה.. שוקישוק. החברה שמה לעצמה דגש לתת את מלוא הארומה כמו יין משובח.

אה, החברה שלנו הוקמה ב - 2015 מכספי ירושה מסבו של הבעלים, מר שוקי הלוי.

מה עוד אני יכול לומר לך?
אהה.
יש לי כאן קטלוג להראות לך ואם ממש תרצה, אני אעשה מאמץ ואביא לך כמה טעימות מהרכב. אבל קודם תראה את הקטלוג. יש לי כאן עוד פיצוציה שאני צריך להספיק ואח"כ אני צריך להיות בנתניה. בקיצור, בוא תעיין תראה איזה טעמים! פשוט ללקק את הקטלוג!

לא, לא טוב...

תשמע, אני אלך להביא לך.. לא… בעצם, יש לי כאן טעימות.. אחרי שתטעם אתה תראה שאתה תתלהב.

תראה מממ.. יֶה בֵּאַאַם אַאוּז (זה בטעם תפוז)
וזה..מממ.. בטעם ממממנטה. מרגיש? אהה לא? תעשה עוד ביס! עלי!

תראה, החברה מייצרת רק שוקולד מה שאומר שהם הכי טובים בזה. הם לא מתפזרים גם לייצור שמן וגם לקמח וגם לנעליים.. נטו שוקולד. אז אתה מבין שזה חייב להיות משהו משהו! אחרת הם היו סוגרים את המפעל מזמן.
מי הטיפש שיעשה משהו לא רווחי? אני רק רוצה לעזור לך שתעלה את המכירות, מבין?

זה שוקולד שאם הוא היה קיים פעם, הוא היה מוגש רק על שולחנות מלכים. אנחנו צריכים לשמוח שהיום הכל זמין לנו ככה.. היום כולנו מלכים.. יכולים להרשות לעצמנו הכל!

תקשיב, אני אממ משאיר לך כמה חבילות.. תראה שזה יחטף.. אממ אתה כבר תרדוף אחרי.. קח כרטיס שלי.. סתכל, מוישה אערנפעלד, 0501111111.
אז ניפגש עוד שבועיים עם הסטוק הראשון.

שיהיה לך יום מתוק!

אוף, לא נראה לי שהנאום שלי יעבור את הקפדנות של יורם בקורס מחר...

[טראחח!!!
מראת הארון בחדר נשברה.]
 

רבקי פרידמן

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
חברי הכנסת מכובדי ,ערב טוב.

אני עומדת כאן נרגשת, כנציגת כלל נשות ישראל להביא בפניכם הצעות לחקיקה. הצעות שיהפכו את העולם הזה לטוב, מכיל וקל יותר.

ברשותכם, אפתח באפיזודה קלה בה כמעט כל אישה נתקלת במהלך חייה.

היא עומדת מול הר כביסה אימתני. למרבה הצער מתברר שאבקת הכביסה אזלה. טלפון קצר לפרטנר שלה נותן לה אשליה שהעניין סודר. אולם זאת רק אשליה. כי הפרטנר חוזר עם מרכך כביסה בניחוח פסיפלורה. כן. רבותי, זה קורה. כל יום. באלפי בתים בישראל. מתוך תסכול זה, ודומים לו אני מזמינה אתכם לחוקק חוק המחייב את היצרן לרשום את שם המוצר באופן ברור קל ופשוט ללא התחכמויות.

מרכך כביסה יצויין בפשטות ע"ג אריזתו כמרכך כביסה. על שמנת חמוצה יצויין באותיות מאירות עניים את שמה כפי שהיא מופיעה ברשימת הקניות של הקונה הנבוך, ועל מלח גס תופיע כוכבית אזהרת קנייה ללא בירור נוסף.

בואו נשים ביחד סוף לשוטטות הבלתי נגמרת סביב מקררי הסופר, באו נחזיר את השלווה והשלום לעשרות אלפי לאזרחים נאמנים.

הצעת החוק הבאה שבאתי להציע במעמד זה, גם היא נוגעת למסדרונות המרכולים.

משום מה, ואני אומרת זאת בכאב, מוצאים כל בעלי רשתות המזון הגדולות והקטנות כאחד להעמיד את כישורי סמכות ההורית שלנו במבחן. ואני מדברת על שלל הממתקים שמוצגים לראווה בדרך הייסורים המובילה לקופה.

איני צריכה להכביר במילים. התמונה מכמירת הלב של הזאטוט הצורח שנפשו יוצאת מול שלל מיני המתיקה צרובה בכל אזרחי ישראל גדולים כקטנים. וככל שמתארך התור כך מתקצרים עצבי ההורים בהתמדה ומתגברים ציקצוקי הסובבים.

הצעתי היא: יועברו לאלתר כל מיני המתיקה לפינתו הזנוחה של הלחם במעמקי החנות. יקשט הלחם את צידי התורות הארוכים, עדיפות ללחם מלא בעיטורי קצח ושומשום שחור. חינוך לבריאות מתחיל כאן! בפרטים הקטנים. הרבה לפני הוצאת שקיות הממתקים מימי ההולדת בגן.

לא נותר לי די זמן להאריך בהצעות החוק הנוספות העומדות על הפרק, כגון הסדרי חניה לנשים במצבים מיוחדים, הטלת איסור קילוף קלמנטינה באוטובוס דחוס ונטול פתחי איוורור ועוד ועוד.

כולי תקווה שההצעות שהועלו כאן יקודמו לחקיקה.

יחד נוביל לשינוי

תודה רבה
 
נערך לאחרונה ב:

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
ב"ה.


מורי ורבותיי. קהל קדוש ויקר. נשים צדקניות.

נמצאים בדור לא פשוט, לא קל. הניסיונות שיש לילדים שלנו היום לא היו לא לאבותינו ולא לזקנותינו.

לא מכבר, ביקרתי ב"יד ושם" בביקור מוסדר מטעם המדור החרדי. זאת כמובן בנוסף לביקורים קבועים בגנזך קידוש השם, בעבר.

המדריכים החרדיים מטעם המדור החרדי, עשו את מלאכם נאמנה. הם היטיבו להדגיש שהנאצים יימח-שמם ביקשו להכחיד את הרוח, את התורה והמצוות. את הישיבות המפוארות עם הלומדים הרבים. את בתי הכנסת.

בכל מקום אליו הגיעו הראשון שהיה מושא להשפלות היה הרב או האדמו"ר המקומי, לעתים הושיבו אותו על עגלת אשפה, לעתים הלקו בו בכיכר העיר וכן הלאה כפי דמיונם השטני וכמוצג היטב בתמונות. במקומות אחרים הבטיחו פרסי כסף עבור ראשם של רבנים ואדמו"רים. אסרו על חוקי טהרת המשפחה והרגו את אלו שניסו לקיימם במסירות נפש.

אך הנה הדבר לא עלה בידם, ובתוך המחנות תקעו בשופר במסירות והניחו תפילין בהיחבא. הדליקו נרות שבת וחנוכה – והנה מתוך התופת קם דור חדש שומר תורה ומצוות.

עד כאן תוכן דבריהם הידוע לכולנו.

במעבר חד לתקופתנו אנו: זה לא סוד שאלפי אברכים ובחורים מטובי כוחותינו שאמורים היו לעסוק בלימוד תורה מעמיק כפי כישרונותיהם ויכולותיהם – נפלו שדודים ברשתו של הצורר. גם אלפי נשים ובנות איבדו בגללו את אותה תמימות וטהרה יהודיים עליהן מסרו את נפשם בגטו.

(הגבהת הקול)

האם במקום שבו נכשל היטלר יימח-שמו-וזכרו, ינצח אותנו ההיטלרנט?!...

(אתנחתא)

***

מורי ורבותיי.

אומר לנו רש"י בסוף בראשית:

ויתעצב אל לבו - נתאבל על אבדן מעשה ידיו, כמו נעצב המלך על בנו. וזו כתבתי לתשובת המינים, גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות?!...

שואלים מפרשי רש"י: מדוע צריך רש"י לומר שכתב זאת לתשובת המינים? אם זה הפירוש בפסוק, הוא טוב גם עבורנו, לא רק למינים!

ההסבר בזה, פשוט. אם הילד שלך בא אליך ושואל שאלה כזו, אומר לך רש"י:

(הגבהת הקול)

דע לך שזו שאלה של מינים! דע לך שזו שאלה של אפיקורוס!

ואיך הגיע לבן הצדיק'ל שלך לשאול שאלה של אפיקורוס?

כי הילד ראה אינטרנט וזה טמטם לו את המוח! הוא ראה בבית, במכשיר צפייה, אצל חבר, בטלפון "חכם", חלילה...

(בכי עצור)

גרש את האמה הזו ואת בנה! הוציאו את האינטרנט מהבית!!!

האם יש רב אחד שמתיר זאת?!

האם יש יהודי אחד שהתעלה ביראת שמים בזכות שהחזיק אינטרנט?!

אנחנו מוותרים על כל כך הרבה בשביל אורח החיים החרדי. כל אחד ואחת כאן בקהל יודע על איזה דברים הוא מוותר בחיים שלו עבור הרוחניות החרדית הנדרשת.

איך אפשר לוותר על כל זה בשביל מעט נוחות?!

מורי ורבותיי. אנחנו קוראים בפרשה על יעקב אבינו שחזר לאחוריו בשביל "פכים קטנים"... וראה זה פלא, פכים קטנים בגימטריה שטן! בדיוק!

המכשירים הקטנים האלו, החיבורים הקטנים האלו, הם השטן! הם אלו שמחזירים את יעקב ומעכבים את הגאולה!...

נחליט כולנו להיפטר מהאינטרנט, ובזכות זה נזכה בקרוב לייעוד "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ".
 
נערך לאחרונה ב:

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
חברים מופלאים,
קהילה יקרה,
סופרים דגולים בעבר בהווה ובעתיד - - -

הנה חלפו שבועיים מעת-לעת מפתיחת האתגר, וזה הזמן להכריז על זוכה.


כמו שכתב המנהל האגדי רבינו @אבימי (שם,שם) "בכל אתגר, הזוכה השבועי ייבחר על פי טעמו האישי של הזוכה הקודם, שקבע את נושא האתגר".

יש כאן נאומים באמת מעניינים ויפים. אחד אחד. ממש קשה לבחור. למה הייתי צריך להיכנס לזה מלכתחילה...

ובכן, מקום שלישי:
@אילה רובינפלד
על נאום בנוי לתלפיות משפע מקורות מכל העדות, עד לטוויסט...

מקום שני ומכובד מאוד:
@דוכסוסטוס
שנאומו, נאום של פעם בחיים, זכה גם לפרס "חביב הקהל" הן בתודות והן בתגובות!


מקום ראשון...
@רבקי פרידמן,
על נאום שלגמרי עומד בכל כללי האתגר ובנוסף, לא להאמין! הפארודיה בו מינורית. יחסית.

בהצלחה בבחירת האתגר הבא!
 

רבקי פרידמן

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
חברים מופלאים,
קהילה יקרה,
סופרים דגולים בעבר בהווה ובעתיד - - -

הנה חלפו שבועיים מעת-לעת מפתיחת האתגר, וזה הזמן להכריז על זוכה.


כמו שכתב המנהל האגדי רבינו @אבימי (שם,שם) "בכל אתגר, הזוכה השבועי ייבחר על פי טעמו האישי של הזוכה הקודם, שקבע את נושא האתגר".

יש כאן נאומים באמת מעניינים ויפים. אחד אחד. ממש קשה לבחור. למה הייתי צריך להיכנס לזה מלכתחילה...

ובכן, מקום שלישי:
@אילה רובינפלד
על נאום בנוי לתלפיות משפע מקורות מכל העדות, עד לטוויסט...

מקום שני ומכובד מאוד:
@דוכסוסטוס
שנאומו, נאום של פעם בחיים, זכה גם לפרס "חביב הקהל" הן בתודות והן בתגובות!


מקום ראשון...
@רבקי פרידמן,
על נאום שלגמרי עומד בכל כללי האתגר ובנוסף, לא להאמין! הפארודיה בו מינורית. יחסית.

בהצלחה בבחירת האתגר הבא!
תודה! ממש לא ציפיתי...
ועדיין מרגישה כאן קצת אורחת :)
אני יחשוב על רעיון ובעזרת ה' יעלה אתגר חדש
 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
תמיד שאפתי להגיע אל המקום השני והנכסף, המקום שאינו כורך עמו מטלות ותפקידים רשמיים ומחייבים ובד בבד הוא הכי קרוב לצלחת של העוגיות. הנה החזון בן עשרות השנים קורם עור ורוקח גידים - תופר חליפה.

תודה על האתגר שנשא אתו רעיון ייחודי ושונה ובהתאם הניב פרץ של תוצאות איכותיות.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
ואני,
כמו תמיד,
זוכה במקום השלישי...

***
הקשיבו הקשיבו קהל נכבד!
אם אתם, מהיום.
מהיום הזה ממש! בלי משחקים!
לא מתחילים לנאום בראש כל חוצות,
את כל מה שיש לכם לומר,
לכל מי שרק מוכן לשמוע.
סימן שלמדתם משהו בחיים.
(סייג לחכמה וכו'...)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה