הנושאים החמים
הנושאים החמים
מכירים את הסיפור על גרט'ל?
נו, גרט'ל מוורמס שחיכתה לבן שלה -גוסטב- שיחזור מלהרוג כופרים בארץ הקודש.
וכשהיא שמעה שגוטפריד מבויון חוזר, היא חיכתה ליד השער בחומה, כך כל יום,
היתה עומדת עם צרור פרחים שקטפה ומחכה שהבן הגבור שלה יחזור.
יום אחד הם הופיעו בקצה האופק, אבל הלב שלה צנח - זה לא היה הצבא הגדול והעליז שאליו גוסטב שלה הצטרף,
מול עיניה התנשא גוטפריד רכוב על סוס שבקושי סוחב את עצמו,
מאחוריו דידו שלשה חיילים, פניהם בקרקע.
רק גוטפריד רכב בראש מורם, בעיניו היה מבט מוטרף, כאילו הוא רוצה להרוג מישו...
גרטל הצטמררה, עטפה את עצמה בשכמיה והצטנפה אל הקיר, מביטה ממנו הלאה,
אולי גוסטב שלה בין הנותרים,
הלוואי, הלוואי, הוא כל מה שנשאר לה בעולם.
צמצמה את עיניה, ו...כן!
זה הוא!
הוא חי, הוא חי!
דקות ספורות אחר כך גוטפריד דרבן את סוסו מבעד לשער, תוך שהוא ממלמל משהו על 'שלשה ולא שנים',
עובר תחת קשת החומה מבלי להביט בה אפילו, מפנה את סוסו לכיוון רחוב היהודים.
שני החיילים הראשונים צעדו פנימה, גוסטב בעקבותיהם,
גוסטב! גוסטב שלי! - קראה, קולה נשנק.
גוסטב הביט בה בעיניו המימיות, משהו בהן היה כבוי,
- בא אלי גוסטב! מתוק של אמא!
באותו רגע השתחררה אבן מראש החומה ורוצצה את הראש של גוסטב.
גרט'ל התמוטטה במקום ורוחה לא שבה אליה עוד.
הכרתם? לא בדיוק? ליד?
הסיפור המוכר הוא כמובן על רש"י וגוטפריד מבויון.
הסיפור עסק בדמות שולית מתוך סיפור הגדול,
אבל בעצם, לכל דמות שולית יש סיפור משלה.
אז זה האתגר,
לכתוב סיפור שנושק לסיפור מוכר מבלי לספר את כל הסיפור המוכר,
אלא לתת לנו מתוכו רק הבזקים,
בצורה שיגרום לקוראים להרגיש מחותנים ומכרים ותיקים.
אם נדמה זאת בסקיצה - היא תיראה כמו שני עיגולים:
בהצלחה לכולם!
חמישי בעוד שבועיים בדיוק מהיום ינעל השער בחומה.
מחכה ליצירות מופת!
שאלות, הבהרות, מחמאות, בקורות, דיונים, וכל מה שהוא לא היצירה עצמה העולה לשיפוט - בנספח.
נו, גרט'ל מוורמס שחיכתה לבן שלה -גוסטב- שיחזור מלהרוג כופרים בארץ הקודש.
וכשהיא שמעה שגוטפריד מבויון חוזר, היא חיכתה ליד השער בחומה, כך כל יום,
היתה עומדת עם צרור פרחים שקטפה ומחכה שהבן הגבור שלה יחזור.
יום אחד הם הופיעו בקצה האופק, אבל הלב שלה צנח - זה לא היה הצבא הגדול והעליז שאליו גוסטב שלה הצטרף,
מול עיניה התנשא גוטפריד רכוב על סוס שבקושי סוחב את עצמו,
מאחוריו דידו שלשה חיילים, פניהם בקרקע.
רק גוטפריד רכב בראש מורם, בעיניו היה מבט מוטרף, כאילו הוא רוצה להרוג מישו...
גרטל הצטמררה, עטפה את עצמה בשכמיה והצטנפה אל הקיר, מביטה ממנו הלאה,
אולי גוסטב שלה בין הנותרים,
הלוואי, הלוואי, הוא כל מה שנשאר לה בעולם.
צמצמה את עיניה, ו...כן!
זה הוא!
הוא חי, הוא חי!
דקות ספורות אחר כך גוטפריד דרבן את סוסו מבעד לשער, תוך שהוא ממלמל משהו על 'שלשה ולא שנים',
עובר תחת קשת החומה מבלי להביט בה אפילו, מפנה את סוסו לכיוון רחוב היהודים.
שני החיילים הראשונים צעדו פנימה, גוסטב בעקבותיהם,
גוסטב! גוסטב שלי! - קראה, קולה נשנק.
גוסטב הביט בה בעיניו המימיות, משהו בהן היה כבוי,
- בא אלי גוסטב! מתוק של אמא!
באותו רגע השתחררה אבן מראש החומה ורוצצה את הראש של גוסטב.
גרט'ל התמוטטה במקום ורוחה לא שבה אליה עוד.
הכרתם? לא בדיוק? ליד?
הסיפור המוכר הוא כמובן על רש"י וגוטפריד מבויון.
הסיפור עסק בדמות שולית מתוך סיפור הגדול,
אבל בעצם, לכל דמות שולית יש סיפור משלה.
אז זה האתגר,
לכתוב סיפור שנושק לסיפור מוכר מבלי לספר את כל הסיפור המוכר,
אלא לתת לנו מתוכו רק הבזקים,
בצורה שיגרום לקוראים להרגיש מחותנים ומכרים ותיקים.
אם נדמה זאת בסקיצה - היא תיראה כמו שני עיגולים:
בהצלחה לכולם!
חמישי בעוד שבועיים בדיוק מהיום ינעל השער בחומה.
מחכה ליצירות מופת!
שאלות, הבהרות, מחמאות, בקורות, דיונים, וכל מה שהוא לא היצירה עצמה העולה לשיפוט - בנספח.
נערך לאחרונה ב:
