הנושאים החמים
הנושאים החמים
פרק א': הקונפליקט
יתכן, שבעבר, ניסית להפטר מהמשקל העודף בשיטות כאלו ואחרות. יתכן שאפילו הצלחת לעשות זאת ולרזות לתקופת-מה, אולם לאחר מכן, מסיבה כזו או אחרת – חזרת וצברת משקל עודף. יתכן שחזרת למשקל המקור, יתכן שלא, ויתכן שכבר עברת אותו מזמן. אבל דבר אחד ברור: כעת, את רוצה לרזות, אחת ולתמיד.
כך או כך, חשוב שתדעי: את לא לבד. מרבית הנשים שהצליחו לאחר תהליך מפרך ומתיש להפטר ממשקל עודף – חזרו וצברו אותו לאחר תקופה לא ארוכה. זה מתסכל, זה מאכזב, זה לפעמים אפילו מפחיד ומייאש, אבל עוד מעט תביני – שזה היה צפוי. וגם תגלי, שיש דרך אחרת לעשות את הדברים. דרך קלה, המבוססת על הנאה.
לפני שאני ממשיכה, אני רוצה להבהיר: אני לא עומדת לבצע כל קסם אל-טבעי. אני לא עומדת להציע לכן תכשיר כלשהו, ואין לי שום כוונה לדרוש מכן כל דרישה. אין ולא תהיינה אותיות קטנות. אני מתכוונת להוביל אתכן במסע מרתק, שלא ידרוש מכן הקרבה או מאמצי-על, אלא יוביל אתכן בקלות ובכיף אל עבר המשקל אליו תרצו להגיע.
מה שאני מבקשת, זה רק דבר אחד: שתהיינה פתוחות לשמוע, ומוכנות לוותר על דעות קדומות. זה הכל. ובכן, אם אתן מוכנות – אנו יכולות לצאת לדרך.
חילוף חומרים...
אתן בודאי כבר מחכות לשמוע את שיטת הפלא, שתאפשר לכן להפטר מהמשקל העודף בקלות ובהנאה. אבל לפני שנגיע לשיטה עצמה, שאתן תופתענה לגלות עד כמה היא פשוטה, אנחנו צריכות לנסות להתחקות אחר שורשיה של תופעת ההשמנה, ובמילים פשוטות: להבין, מדוע צברתן את המשקל העודף שממנו אתן רוצות להפטר.
כמובן, הסיבה למשקל העודף – הינה אוכל. כאשר אנו צורכות קלוריות בכמות העולה על זו שהגוף שלנו שורף – העודפים מצטברים ונהפכים לשומן. זהו ההסבר הפשוט, שכולנו יודעות אותו, אולם לא אליו התכוונתי בשאלתי.
השאלה שאני מבקשת לבחון אתכן ביחד, הינה בעצם: מדוע אנו צרכנו קלוריות בכמות גבוהה יותר, בהשוואה לשכנה מלמעלה, זו שכולה עור ועצמות, או בהשוואה לגיסה שלובשת עד היום את הבגדים שלבשה בבת מצוה?
התשובה לשאלה הזו, מורכבת יותר. כמובן, הקל ביותר הוא להניח, שאנו צורכות בדיוק את אותה כמות כמו כל הנשים הרזות שאנו מביטות בהן בקנאה כאשר הן ממלאות את הצלחת ליד הבר של 'היכלי מלכות', אלא שמשום מה, חילוף החומרים שלנו בעייתי, מה שגורם לגופנו לצבור עודפי שומן במקום לשרוף את הקלוריות המיותרות במהלך התפקוד היומיומי.
זוהי תשובה אפשרית אחת, והיא התשובה הנוחה ביותר, משום שבעצם, היא מסירה באופן מוחלט את האחריות מעל כתפינו. הבעיה היחידה היא, שהתשובה הזו אינה נכונה.
במרבית המקרים, אם לא בכולם, הסיבה למשקל העודף שצברנו אינה נעוצה בחילוף חומרים לקוי, אלא באכילה מרובה. אם תבדקי באופן אמיץ את התפריט היומי שלך, למשך תקופה, תמצאי כי הוא כולל יותר מזונות עתירי קלוריות, ובכלל, כמויות גדולות יותר של מזון, לעומת כל אשה רזה שאת מכירה.
חוסר לגיטימציה
ועדיין, לא קיבלנו תשובה לשאלה: למה? למה אנחנו אוכלות יותר? למה אנחנו צורכות יותר מזונות עתירי קלוריות? ובמילים אחרות: מה לא בסדר אצלנו???
בהמשך, אני אגלה לכן את התשובה הכל כך פשוטה לשאלה הזו. אולם לפני כן, אני רוצה להקדיש כמה מילים דוקא לתשובות שאנו נוהגות לעצמנו על השאלה הזו, ולתשובות שהסביבה נוהגת להשיב עליה.
לפני אי-אלו עשרות שנים, השומן – נתפס כעדות לעושר כלכלי, וסימל מעמד גבוה ואיתן. מי שיכול היה להרשות לעצמו לאכול הרבה, השמין. מי שלא – נשאר רזה. אכן, חלפו השנים, והמגמה השתנתה לחלוטין. אין כאן המקום להרחיב אודות הסיבות שגרמו לכך, אולם התוצאה ברורה: כיום, ההשמנה נתפסת באופן גורף כשלילית.
כיום, האדם השמן, נתפס על ידי החברה כ'זללן', 'רעבתן', כ'חסר שליטה' בכל הנוגע לדחפיו התזונתיים, וכמי שאינו יכול לעמוד בפני פיתויים. גרוע מכך: בחברה המודרנית, נתפס השמן כנחות, כבלתי ראוי, כחסר לגיטימציה וכזקוק לשינוי. הגישה הזו באה לידי ביטוי בכל תחום ובאופנים רבים: במידות הבגדים, בפרסומות השונות, וכמובן, בדרכי ה'טיפול' שמציעה החברה המודרנית למי שצבר עודפי משקל מסויימים.
מרבית שיטות ההרזיה המסורתיות, מנסות 'להסביר' לשמן כיצד הוא יוכל לשלוט בדחפיו התזונתיים, או כיצד יוכל לזנוח את אורח החיים הקלוקל שאימץ לעצמו עד כה לטובת אורח חיים חדש שיוביל אותו למשקל המומלץ. במקרים אחרים, הן מציעות תכשירים שונים, שיעשו במקום השמן את מה שהוא לא הצליח לעשות בעצמו, ויפטרו אותו מהתאבון שהוא אינו מצליח לשלוט בו.
אם תשאלו אותי, הגישה הזו מעליבה מאד. היא דורסנית ופוגענית. היא שוללת את הלגיטמציה מציבור מכובד מאד, שמהווה חלק נכבד מהאוכלוסיה. היא מתייחסת אל אנשים מצליחים, מוצלחים, שבחיי היום יום שלהם מתמודדים בהצלחה יוצאת דופן עם אתגרים רבים מספור – כאל נכשלים ונחשלים, רק בשל משקלם. זה לא הוגן, וזה לא יכול להיות נכון.
אין שום הגיון להניח, שאשה, שמחזיקה ביד רמה בית מלא וגדוש ב"ה, לצד עבודה תובענית מחוץ לבית – פשוט מאבדת את כל אופיה ונחישותה אל מול פרוסת עוגה. אין שום סיבה לקבל, שאשה שמצליחה להתמודד באופן מעורר השתאות עם מסגרת תקציבית מצומצמת ולכלכל בתבונה בית בעל צרכים כה מרובים – פשוט אינה מצליחה לעמוד במסגרת תזונתית המתאימה לצרכיה. זה פשוט לא מתקבל על הדעת!
אבל הדבר הגרוע ביותר לדעתי, אינו גישתה של החברה, אלא דוקא העובדה שבמקרים רבים אנו הולכות שבי אחריה. אנו נאלמות דום אל מול השדר שאנו מקבלות ברחוב, בחנויות הבגדים, ובאין ספור ערוצים רשמיים ושאינם כאלו, ומיד אנו מרכינות ראש ומקבלות את גזר דינה של החברה בהכנעה.
אנו הולכות ומשתכנעות יותר ויותר, שאנו לא מוצלחות, ממש כשלון מהלך, רק משום שהמשקל שלנו עולה על זה שהיינו רוצות לראות על הצג. אנו מקבלות בלי היסוס, שאנו פשוט לא יכולות לשלוט בעצמנו, ואנו פשוט חסרות אונים מול האיומים התזונתיים הסובבים אותנו. ואט אט, אנו ממש מאמינות בכך...
ובכן, בראש ובראשונה, אני רוצה להכריז ולהבהיר: זה לא נכון!!! בכלל לא!!!
אנחנו מוצלחות, אנחנו ראויות, אנו יכולות לעשות הכל. הסיבה מחמתה צריכת המזון שלנו גבוהה יותר לעומת נשים שמשקלן נמוך משלנו, אינו נובע מכל תכונה שלילית שלנו. הוא נובע מסיבה אחת ויחידה: אנו אוהבות לאכול, והרבה!!! וחשוב מכך: זה לגיטימי!!!
אנו לא אוהבות סלט ירקות עשיר. אנו אוהבות שוקולד. וזה לגיטימי!!! אנו לא אוהבות לחם קל. אנו אוהבות לחמניה טריה של בוקר. וזה לגיטימי!!! אנו לא אוהבות לאכול עוף שבושל בלי עור ובלי שמן, ואיבד את הטעם שלו. אנו אוהבות את העוף עסיסי ונוטף שומן. וזה לגיטימי!!! אנו לא אוהבות לספור שלש כפות של פתיתים בארוחת צהריים. אנו אוהבות להעמיס את הצלחת, ולאכול עד שאנו עומדות להתפקע. וגם זה לגיטימי!!!
בדיוק כמו שיש אנשים שאוהבים לשיר ואחרים שאוהבים לרקוד, וכמו שיש אנשים שאוהבים פרחים ואחרים שאוהבים יצירות אמנות, וכמו שיש אנשים שאוהבים לטייל ואחרים שאוהבים לשבת על שפת הים, וכמו שיש אנשים שאוהבים קניות ואחרים שאוהבים פעילות גופנית, כך יש אנשים שאוהבים לאכול, והרבה. וזה לגיטימי בדיוק באותה מידה!!!
הסיבה הראשונה איפוא לצריכת המזון המוגברת שלנו ביחס לנשים רזות, המובילה באופן טבעי לצבירת עודפי משקל, הינה מאחר ואנו אוהבות לאכול. אנו אוהבות לאכול בלי סיבה, בלי צורך, פשוט משום שאנו אוהבות. אולם מלבד זאת, ישנה סיבה נוספת לצריכת המזון המוגברת שלנו, סיבה שהמודעות ביחס אליה עלתה בשנים האחרונות, ושמה: "אכילה רגשית".
עד לפני מספר שנים, ידענו כי אנו אוכלות משום שאנו "רעבות", או משום שאנו נתונות לשליטתם של "דחפים" מסויימים. אכן, בשנים האחרונות, בעקבות התפתחותן של אסכולות חדשות בתחום הבנת הנפש, התברר כי חלק ניכר מהאכילה שלנו – משתייכת לקטגוריה שלישית, ונועדה לענות על צורך, שאינו פיזי – אלא רגשי ביסודו.
וזה בהחלט נכון. ישנן נשים, העשויות להגיב למצוקה רגשית בחוסר תאבון, ואילו מצב רוח מרומם עשוי להשביע אותן עד שהן אינן זקוקות כמעט למזון. לעומתן, אצל אחרות, המנגנון עובד באופן הפוך: מצוקה רגשית שולחת אותן היישר אל המקרר, ואילו מצב רוח מרומם גורם להן לחגוג על תבנית של עוגה.
כמעט כל בעלת משקל עודף, מודעת לקיומה של תופעת האכילה הרגשית. אולם משום מה, לא כולנו זוכרות, שגם היא לגיטימית! בדיוק כפי שזה לגיטימי שאשה מסויימת תצא להליכה של שעה בכדי להרגע אחרי ויכוח סוער עם אחותה בטלפון, או אחרי שהתמודדה עם שבעה ילדים שובבים בשעת השכבה מתישה במיוחד – כך זה לגיטימי שאשה אחרת תשיג את אותה תוצאה באמצעות פרוסה של עוגת שמרים!
עבור רבות מאתנו, האוכל משמש כמעודד, מנחם ומרגיע. כל עוד לא מצאנו תחליף הולם, הרי שזה בהחלט לגיטימי להשתמש באמצעי שהוכיח את עצמו בעבורנו באינספור הזדמנויות! אם האוכל הוא מה שעושה לנו טוב על הלב ברגע נתון, בהחלט לגיטימי שנשתמש בו בכדי להקל על מצוקה רגשית רגעית!!!
העובדה שאנו אוהבות לאכול – הינה לגיטימית איפוא. האכילה הרגשית – לגיטימית גם היא. ובכל זאת, ישנה בעיה...
משום שאילו באמת לא היה אכפת לנו לצבור עודפי משקל משמעותיים, הרי שהיינו יכולות לאכול בחופשיות כל מה שאנו אוהבות וכמה שאנו אוהבות, בלי יסורי מצפון ובלי לחוות כל תסכול. היינו יכולות להשתמש במזון ככלי נפלא להרגעה ברגעים של מצוקה רגשית.
הבעיה היא, שבפועל, אנו בהחלט מוטרדות מהמשקל העודף שלנו. אנו רוצות לרזות, ולעמוד בסטנדרטים שהחברה המערבית המתקדמת מציבה בפנינו. אנו רוצות למצוא בגדים בקלות, ולקטוף מחמאות העוסקות במראה החיצוני שלנו. והמשקל העודף, מפריע לנו בכל התחומים הללו...
למעשה, אנו נמצאות בקונפליקט מתמיד:
מצד אחד – אנו אוהבות לאכול. אולם מהצד השני – אנו רוצות לרזות. מצד שלישי – האוכל מרגיע, מנחם, מעודד ומפצה אותנו. אולם מצד רביעי – הוא גורם לנו לצבור עודפי משקל שפוגעים בדימוי העצמי שלנו ומגבילים אותנו בתחומים שונים.
ובכן, מה ניתן לעשות? כיצד מתמודדים עם הקונפליקט הזה?
בכדי להשיב על השאלה הזו, עלינו להבין טוב יותר את מהותו של ה"קונפליקט", לגלות את הדרך הנכונה להתמודדות עם קונפליקטים בכלל, ולנתח את הדרך בה אנו מתמודדות בפועל עם קונפליקטים רבים מספור במהלך חיינו. בכך, יעסוק איפוא הפרק הבא.
