אשמח אם תמשיכו ותתקנו אותי

[זה אני ולא אף אחד]

הרעש וההמולה נקטעו באחת, המורה נכנסה לכיתה, בנות כיתה ו-2 נעמדו דום מחקות

לפקודתה של המורה , המורה סימנה בידה כאות לשבת ובנות הכיתה התיישבו באחת

מחקות למוצא פיה של מורתם, המורה פתחה את קולה לא לפני שהשמיע מגרונה כחכוך

קולני, "בנות יקרות" המורה החלה לדבר, עיניהם של הבנות נעוצות היו אליה דומעות בשקיקה

את מילותיה של המחנכת הדגולה - גברת צביה ברזון, "בעקבות התנהגותכן המופתית"

אמרה המורה וחייכה אל עבר התלמידות "החלטתי השנה לעשות בוקר חברותי מיוחד

במינו, בו נלך לביתה של בת מהכיתה ונעשה אצלה את הבוקר חברותי, כל בת צריכה להשתתף

בכ-20 ₪", שירה נשחה את שפתיה התחתונה, עוד כסף הם רוצים

 

[חגי פאהן]

זה גדוש טעויות. מה המטרה?

 

[ח.ד. וחלק]

זה גדוש טעויות. מה המטרה?

להשתפר, אני מניח.

מחקות

מחקות

מחכות.

קולה

פיה.

דומעות

גומעות.

נשחה

נשכה.

שפתיה

שפתה.

 

[תותים בלבן]

הרעש וההמולה נקטעו באחת, המורה נכנסה לכיתה, בנות כיתה ו-2 נעמדו דום מחקות

לפקודתה של המורה , המורה סימנה בידה כאות לשבת ובנות הכיתה התיישבו באחת

מחקות למוצא פיה של מורתם, המורה פתחה את קולה לא לפני שהשמיע מגרונה כחכוך

קולני, "בנות יקרות" המורה החלה לדבר, עיניהם של הבנות נעוצות היו אליה דומעות בשקיקה

את מילותיה של המחנכת הדגולה - גברת צביה ברזון, "בעקבות התנהגותכן המופתית"

אמרה המורה וחייכה אל עבר התלמידות "החלטתי השנה לעשות בוקר חברותי מיוחד

במינו, בו נלך לביתה של בת מהכיתה ונעשה אצלה את הבוקר חברותי, כל בת צריכה להשתתף

בכ-20 ₪", שירה נשחה את שפתיה התחתונה, עוד כסף הם רוצים

את רוצה שנעשה ש.ב. בהבעה בשביל הבת שלך?

 

[תותים בלבן]

בו

בואו.

היא התכונה על הבוקר בו נלך. ולא לשון ציווי בהווה בואו נלך... כי אם ככה זה אמור להיות באנה נלך...

 

[סבתא חביבה]

עיניהם

עיניהן

אליה

בה

 

[לידר]

מחכות ולא מחקות

 

[שם נפלא]

הרעש וההמולה נקטעו באחת, המורה נכנסה לכיתה, בנות כיתה ו-2 נעמדו דום מחקות

לפקודתה של המורה , המורה סימנה בידה כאות לשבת ובנות הכיתה התיישבו באחת

מחקות למוצא פיה של מורתם, המורה פתחה את קולה לא לפני שהשמיע מגרונה כחכוך

קולני, "בנות יקרות" המורה החלה לדבר, עיניהם של הבנות נעוצות היו אליה דומעות בשקיקה

את מילותיה של המחנכת הדגולה - גברת צביה ברזון, "בעקבות התנהגותכן המופתית"

אמרה המורה וחייכה אל עבר התלמידות "החלטתי השנה לעשות בוקר חברותי מיוחד

במינו, בו נלך לביתה של בת מהכיתה ונעשה אצלה את הבוקר חברותי, כל בת צריכה להשתתף

בכ-20 ₪", שירה נשחה את שפתיה התחתונה, עוד כסף הם רוצים

כל המודגש טעון תיקון

 

[אחת שלומדת]

קופצת על האשכול, אשמח אם תעזרו לי:
לאחר מכת כינים הודו כבר החרטומים שיד ד' נראית לעין כול.
איפה שיבוש הלשון פה?

 

[ח.ד. וחלק]

לאחר מכת כינים הודו כבר החרטומים שיד ד' נראית לעין כול.

לעין כל

 

[7שבע7]

לעין כל

דווקא לא נכון. לפי כללי הכתיב של האקדמיה ללשון כותבים "לעין כול".

לאחר מכת כינים הודו כבר החרטומים שיד ד' נראית לעין כול.
איפה שיבוש הלשון פה?

הניסוח צריך להיות: לאחר מכת כינים כבר הודו החרטומים שיד ד' נראית לעין כול.

 

[7שבע7]

@ח.ד. וחלק - לא הבנתי...