נכתב ע"י DESIGNIK;1317641:
תסלחו לי, אני ממש לא מבינה על מה כל הבלאגן די ברור שהחמאס עכשיו בשפל אם ישראל לא תתן לו עכשיו זמן להתחמש למבצע הבא מאיפה נראה לכם יהיה להם תחמושת? מהאוויר?
ציטוט:
"קודם לכן העריכו גורמי מודיעין ישראליים, כי בידי החמס נשארו לפחות עוד 6,000 טילים, וכי גם לאחר שבוע של התקפות חיל האוויר על תשתיות הייצור של הטילים, רק 40 עד 50 אחוז מהן נפגעו.
ביום ב' בלילה, נשא מנהיג החמס בעזה איסמעיל הנייה, בו הוא הודיע, כי גם החמס מקבל את יוזמת מצרים לפתוח במו''מ על הפסקת אש עם ישראל, לאחר שהאשים את ישראל בפתיחת המערכה הצבאית נגד החמס.
חוגים צבאיים ישראליים אמרו, כי מניסיון העבר אפשר וצריך להניח, כי החמס ינסה לבצע ביום ג' 15.7 לפנות בוקר ירי מסיבי של טילים על מטרות בישראל, כדי להדגיש כי הוא רואה בהסכמת ישראל למו''מ על הפסקת האש הישג צבאי שלו."
"מול שיטפון הקלישאות, האומרות כי החמס ממשיך לשגר כל יום למעלה מ-100 טילים, למעלה מ-1,000 טילים, תוך שבוע, עד יום ב' 14.7, בניסיון להשיג פגיעה אסטרטגית, או אבידות בנפש רבות ישראליות שיספקו לו תמונת ניצחון, יש משקיפים צבאיים ומודיעיניים לא מעטים, החושבים אחרת. לדעתם החמס איננו יורה סתם, כדי להשיג פגיעה, אלא יש לו שלוש מטרות מבצעיות עיקריות הקשורות בעימותים צבאיים עתידיים אתם ישראל תצטרך להתמודד, לא כולם עם החמס.
1. החמס יורה בעיקר אל אזורים בהם מוצבת מערכת היירוט 'כיפת ברזל, כדי לנסות ולבחון את פעולותיה, ובעיקר כדי לנסות ולגלות את חולשותיה. החמס כנראה כבר ידע, לפני התחלת ירי הטילים המסיבי היום-יומי על ישראל, בשבוע האחרון של יוני, כי הוא לא יוכל לפרוץ בטילים שלו את חומת המגן-'כיפת ברזל'. אבל הוא גם ידע, כי ירי לאזורים בהם היא מוצבת תספק לו, לאיראן, ולחיזבאללה, נתונים על נקודות תורפה אפשריים של מערכת היירוט.
זו היא כנראה הסיבה, מדוע ביומיים האחרונים, א' וב' 14.7, מורגשת ירידה בירי של החמס אל מטרות מרוחקות כמו תל-אביב וגוש דן, ויש התגברות של הירי על מטרות קרובות יותר לרצועה-קרי עוטף עזה. החמס, ואתו האיראנים ואנשי חיזבאללה סיימו לאסוף את הנתונים, ועתה יעבור זמן עד שינתחו אותם.
2. סיבה שנייה לירי מסיבי כזה של טילים, היא טיווח מטרות, והקניית יכולות מדויקות יותר של פגיעה במטרה. גם הישגי 'כיפת ברזל' אינם יכולים לטשטש את העובדה, כי שיגור הטילים מתבצע הפעם בהתאם לתוכנית מבצעית שהוכנה מראש, ועיקרה הוא לא לפגוע סתם ככה בדימונה. תל-אביב, מודיעין, וחדרה, אלא בכור הגרעיני, ובבסיסי חיל האוויר הישראלי בנגב, במתקנים האסטרטגיים באשדוד ובאשקלון, בנמל התעופה לוד, ובמתקנים דומים בחדרה, קיסריה, וחוף הכרמל. ככל שהירי נמשך, כך מספר הטילים החומקים מ'כיפת ברזל' עולה, וכך התקרבותם למרכז המטרה משתפרת.
כמובן שהחמס יעדיף הישג של פגיעה במערכה הנוכחית, אולם לדעת משקיפים צבאיים, לפחות חלק מהירי מיועד לספק נתונים איזה מערכות הנחייה לספק לטילים ולפגזים שלו לקראת המערכות הבאות.
זה כנראה לא היה מקרה, שביום ב' היום ה-6 למלחמה, החמס שלח לעבר אזורי החוף הדרומיים של ישראל מזלט אחד או יותר. על פניו מדובר במזלט נפץ, אולם עצם העובדה שמזלט טס זמן רב מעל הים התיכון, מבלי שיעשה שום ניסיון לפנות מזרחה אל עבר החוף, מצביע על אפשרות נוספת. המזלט אסף מידע על אזור החוף, ועל המטרות הממוקמות בו. החמס טוען, כי שלח 6 מזלטים בעלי טווח של 60 ק"מ, וכי כל אחד מהם מסוגל לבצע תקיפה ואיסוף מודיעין. "