חידות תורניות אשכול חידות תורניות

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
שים לב זה מנוגד למ"ש בספר / מדרש פדר"א פט"ז שכן מצא לה בתולים.


ר' שמעון אומר: אמר אברהם ליצחק בנו: העבד הזה חשד על כל עריות שבתורה, העבד הזה מרמה בו, שנאמר (הושע יב ח): "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה". ראה שמא נגע בצנור. תביא הנערה האהלה, ותוציא בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה, הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה. והוציא את בתוליה באצבע, והראם לאברהם אביו, ואחר כך לקחה לאשה, שנאמר (בראשית כד סז): "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹ[ו]הֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ [...] וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ", שהיו מעשה רבקה דומין למעשה שרה. וכך היו ישראל (נ.ב. - באר"י) נהוגין להוציא (נ.ב. באצבע) את בתולי הנערה, שנאמר: "ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו" וכו'.
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
מצורף מספר והיה ברכה להבני יששכר
חידושו המופלג בנוי על דקדוק שלא השכלתי להבינו. הרי-אני הנני והריני כולהו בחד מחתא מחתינהו, ואיך אפשר לבנות דייק על דקדוק קל שכזה ולחדש נס מופלג שלא נתפרש בשום מקום. וצ"ע.
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
ציינתי מקודם (הכל נהפך לחללים) שהמדרש הנ"ל בשם הרוקח הוא נגד מ"ש בפרקי רבי אליעזר פרק ט"ז שנבדקה (באצבע שכך נהגו) והיו קיימין.
יסוד הדברים (בשינויים ממקור למקור) שכתבתי מובאים:
במדרש אגדה חיי שרה (שגבריאל שמר) ילקו"ש רמז קט, מדרש אכביר, בתוס' השלם (ראיתי מביאים שמקורו הוא ממסכת סופרים, לא ראיתי בעצמי), כל בו, פענח רזא רוקח צלח קול אליהו ועוד.....
 
נערך לאחרונה ב:

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
חידושו המופלג בנוי על דקדוק שלא השכלתי להבינו. הרי-אני הנני והריני כולהו בחד מחתא מחתינהו, ואיך אפשר לבנות דייק על דקדוק קל שכזה ולחדש נס מופלג שלא נתפרש בשום מקום. וצ"ע.
יותר נראה שהוא מתבסס על לשונו של רש"י, כבר הייתי נראה זקן...
מעניין האם הוא שיטת יחידאה בזה...
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
יסוד הדברים (בשינויים ממקור למקור) שכתבתי מובא:
במדרש אגדה חיי שרה (שגבריאל שומרו) ילקו"ש רמז קט, מדרש אכביר, בתוס' השלם (ראיתי מביאים שמקורו הוא ממסכת סופרים, לא ראיתי), כל בו, פענח רזא רוקח צלח קול אליהו ועוד.....
יפה מאד.

אתה מתכוון לרמז שהמקור הנ"ל קדום לפדר"א ? (שהשתבש בדרך ?)

או שיש מקור משותף לסיפור לקשר עניין בתוליה להליכתה עם אליעזר.
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
יותר נראה שהוא מתבסס על לשונו של רש"י, כבר הייתי נראה זקן...
זה לכשעצמו אינו אומר כלום. הרי לאחר זמן שנעשה הנס, מצוי הוא שיאמר אדם על עצמו 'כבר' מאז הייתי נראה זקן.
ונראה שמה שהביא את רש"י לפרש בלשון עבר 'כבר הייתי נראה' על הלשון ההווה שבמשנה 'הרי אני', הוא משום שמלשון ראב"ע משמע שהוא מגלה ומחדש להם את הידיעה הזאת שהוא 'כבן שבעים שנה' (שאם היה הדבר ניכר עליו כעת, לא היו זקוקים לדבריו בזה), ומסתבר איפוא שאמר זאת לתלמידיו לאחר זמן רב, והודיעם שלמרות שנעשה לו הנס ההוא וכו' בכל זאת לא זכה וכו'. ועל כן פירש רש"י, שמה שאמר להם במשנה בלשון הווה 'הרי אני כבן שבעים שנה', כוונתו לתקופת העבר ש'כבר' בצעירותי הייתי נראה זקן מופלג לאור הנס שנעשה בי, ובכל זאת לא זכיתי וכו'.
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
יסוד הדברים (בשינויים ממקור למקור) שכתבתי מובא:
במדרש אגדה חיי שרה (שגבריאל שומרו) ילקו"ש רמז קט, מדרש אכביר, בתוס' השלם

(ראיתי מביאים שמקורו הוא ממסכת סופרים, לא ראיתי)
הכוונה כמובן לקטע שנוסף בכתב יד אחד (ובדפוס ווילנא) אחרי סוף מסכת סופרים (ואין לו קשר אליו) [וגם שם אינו מופיע...]
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
יפה מאד.

אתה מתכוון לרמז שהמקור הנ"ל קדום לפדר"א ? (שהשתבש בדרך ?)

או שיש מקור משותף לסיפור לקשר עניין בתוליה להליכתה עם אליעזר.
אם כל הספרים (ועוד הרבה, ומתוכם החיד"א) מביאים את זה, אז נ"ל שמותר לצטט אותם, ולא באתי לקבוע מסמורות בין מחלוקת אלו...
 
נערך לאחרונה ב:

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
ונראה שמה שהביא את רש"י לפרש בלשון עבר 'כבר הייתי נראה' על הלשון ההווה שבמשנה 'הרי אני', הוא משום שמלשון ראב"ע משמע שהוא מגלה ומחדש להם את הידיעה הזאת שהוא 'כבן שבעים שנה' (שאם היה הדבר ניכר עליו כעת, לא היו זקוקים לדבריו בזה),

לא זכיתי להבין איך הגעתם לזה... ויותר מסתבר שהיה זה נס גלוי לכולם (כמו שנראה בראשונים)
רק שכלפי גדלותו שנעשה לו נס מופלא כזה, התפלא למה עד כה לא זכה לדרוש בעניין יציאת מצרים
ומסתבר איפוא שאמר זאת לתלמידיו לאחר זמן רב, והודיעם שלמרות שנעשה לו הנס ההוא וכו' בכל זאת לא זכה וכו'. ועל כן פירש רש"י, שמה שאמר להם במשנה בלשון הווה 'הרי אני כבן שבעים שנה', כוונתו לתקופת העבר ש'כבר' בצעירותי הייתי נראה זקן מופלג לאור הנס שנעשה בי, ובכל זאת לא זכיתי וכו'.

בהחלט פירוש יפה, אבל לא נראה כך מגמרא דידן (ברכות כח.): 'אתרחיש ליה ניסא וכו' והיינו דקאמר ר"ע בן עזריה, הרי אני כבן שבעים ולא שבעים שנה'... ולמרות שאפשר לדחוק, בפשטות נראה שהכול היה באותו יום

מאידך יש במהר"ץ חיות דיון בזה, ומביא שבירושלמי (ספ"ק ברכות) חולק על הבבלי, ולפי הירושלמי כן אמר זאת אחרי שנים רבות...
בכל אופן לפי הבבלי לשונו של רש"י צ"ב, וע"ז מחדש הבני יששכר...

אגב, יש גירסא 'אמר להם ר' אליעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים' וכו' ומעניין אם הכוונה, שהיה זה במעמד המעשה של חמשת התנאים מההגדה, ושאז אמר להם את הנ"ל...
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
מאן דאמר בתשרי, עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן, עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת" (ב"ר כב, ג).
יפה מאוד, והמשך דברי המדרש שם:
'בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום'.
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
יפה מאוד, והמשך דברי המדרש שם:
'בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום'.
ההמשך הזה הוא שלא כגמרא ועוד מקבילות שנולד ביום הראשון (א' תשרי / ניסן)
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
לא זכיתי להבין איך הגעתם לזה... ויותר מסתבר שהיה זה נס גלוי לכולם (כמו שנראה בראשונים)
לא התכוונתי שלא היה זה נס גלוי (והרי אם כן, לא היה מועיל הדבר למנותו ראש ישיבה..) אלא רק שלא אמר להם זאת בשעת הנס אלא אחר שנים רבות. וממילא היה צורך להזכיר את הנס שאירע בעבר. ואכן הדבר תלוי בסברא, ולי היה מסתבר מהלשון שלא אמר כן בשעת המעשה.
אגב, יש גירסא 'אמר להם ר' אליעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים' וכו' ומעניין אם הכוונה, שהיה זה במעמד המעשה של חמשת התנאים מההגדה, ושאז אמר להם את הנ"ל...
אכן, זו גירסת הרמב"ם ועוד, וכתב ב'הגדה שלמה' (מבעל התורה שלמה, בהערותיו להגדרה שלו על שורה 76) שלפי זה נשנית משנה זו בלילה ההוא.
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
שלפי זה נשנית משנה זו בלילה ההוא.
לא קשור
זה משנה בברכות וזה תוספתא או ספרי ובעל ההגדה חיברם יחד בלי קשר אמיתי (כי הנושא במשנה על הזכרה בכל הלילות ובסיפור הנ"ל על ליל פסח)

אבל אין משיבין על הדרוש
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
לא קשור
זה משנה בברכות וזה תוספתא או ספרי ובעל ההגדה חיברם יחד בלי קשר אמיתי (כי הנושא במשנה על הזכרה בכל הלילות ובסיפור הנ"ל על ליל פסח)

אבל אין משיבין על הדרוש
אין זה דרוש, ואם יש מילין יש להשיב..
כוונת התורה שלמה לומר, שכיון שהרמב"ם גורס בנוסח ההגדה 'אמר להם', נראה שדברי ראב"ע (שנאמרו על כל סיפור יצי"מ בכל לילה, לאו דוקא לגבי ליל הסדר) נאמרו במעמד ההוא. ורבינו הקדוש מסדר המשנה נטלם משם וקבען במשנה, כמובן בהשמטת תיבת 'להם' ששוב אינה מתאימה.
זו בהחלט השערה מעניינת. אין חובה לקבלה או להסכים עמה, אבל היא נשמעת טוב.
 

יועץ-משכנתא

משתמש פעיל
זו בהחלט השערה מעניינת. אין חובה לקבלה או להסכים עמה, אבל היא נשמעת טוב.
ספרי:
למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. זו היא (ברכות ב) שאמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.

הלשון כאן הוא ציטוט מתוך המשנה כדרך ספרא וספרי במאות מקומות !!


וגם אם הגירסא במשנה היא "אמר להם" הכוונה לחכמים שחלקו עליו כמבואר בהמשך המשנה.

ואין מכאן סרך הוכחה לפרשנות (אם ניתן לקרוא לזה כך) הנ"ל. (לא כזלזול אלא כהבנה של הלשון החזלי"ת...)
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
וגם אם הגירסא במשנה היא "אמר להם" הכוונה לחכמים שחלקו עליו כמבואר בהמשך המשנה.
הגירסא 'להם' אינה במשנה, אלא בהגדה, תיכף לסיפור שישבו כאחד, ומתפרשת היטב שאמר 'להם' לאותם המנויים בקטע הקודם. ומכאן הפרשנות הנ"ל.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמז

א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  21  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה