דבר ראשון ההלכה מתירה שירי קודש כמו שאמרת, אבל גם שירי חול מותרים מאז חרב בית המקדש, רק לא בבית המשתה (שיטת רש"י) או לשיטת הרמב"ן מותר אפילו בבית המשתה רק לא שירים שמדברים אל "שבח אדם או אהבת אדם"מחול.
למה, למען ה', צריך תחליף לריקודי גועל ו/או מקצבי פרא? בשביל לשמח את הלב והנשמה, די להיכנס לכל חנות דיסקים ולצאת משם עם חומר עד סוף תשפ"ט, גם אם זו תהיה מעוברת.
לבשר חזיר יש תחליף? להפעלת מיקרוגל בשבת יש תחליף? לא!
יתרה מכך. והפעם תורי לבקש מחילה. לטעמי, התפיסה שגויה מתחילתה:
בעיניים יהודיות העיסוק במוזיקה ומה שסביבה, שייך וסובב סביב ערוץ אחד ויחיד - התעוררות לעבודת ה'. זה ההיתר היחיד לשמוע נגינה מאז שחרב בית המקדש.
כעת, איננו תמימים, ואנו יודעים שמערכת המוזיקה כולה לא בדיוק סובבת סביב הקריטריון הזה. אבל מכאן ועד לייבא אלינו, לתוך מחננו, סגנונות גויים, שכל מי שעבר את גיל 14 וחודשיים יודע היטב לאיזה מחוזות זה שייך, רק בשם העיקרון הקדוש של "העם דורש תחליף"?! ומה עם ההלכה, ומה עם צער השכינה?
בימינו הפוסקים אוחזים שמותר להאזין לשירי חול (שירים בלי שום תוכן) אבל לא ברגילות, ואפילו אלו ששומעים ברגילות אין למחות בהם.
אני לא אומר שטוב ומומלץ להקשיב לשירים כאלה אבל בימינו יש צורך שעה אדיר לשירים כאלה לאנשים מסוימים שצריכים תחליף למוזיקה לועזית.
לא שמומלץ לכל אחד, אבל לאסור לגמרי גם לא טוב.
בתקווה להבנה.