הנושאים החמים
הנושאים החמים
ציפה דריפה
משתמש פעיל
אוקיי, זה ממש ארוך אני מנסה:
לגמרי שבור, מריר ונכלם
הוא לא יכול להירגע, לא לוקח מאף אחד נחמה
הסופר המיוחד הלך לעולמו
המלך מתגעגע אחריו, אחרי הכישרון יוצא הדופן.
אוי, כמה יפים היו המכתבים שלו
כל לילה כתב בשבילי, יצא עמוק מהלב
את המכתבים בזיכרון תמיד נשאיר
בדרך שהוא כתב
אף אחד לא יוכל לכתוב.
משרת בארמון -רעיון עלה לו
הוא יודע היכן מוחבאים כל המכתבים
הוא לוקח מהארכיון את כל המכתבים הישנים
ורץ למלך
ראה מה מצאתי- הט אזנך לי.
הוא נעמד ומתחיל את המכתבים לקרוא
המלך נזכר ומתחיל לבכות
המכתבים וזכרונות- שפע ונסיונות.
מה שהוא עבר,
הלב הנשמה שבזה רק אני מבין.
קרא לי את המכתבים הלבביים, קרא
זה מזכיר לי את הקול של הסופר בעצמו חזרה.
השורות הזמירות,
זה עוטף אותי
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים
אני נהיה מלא רחמים.
מכתב, מכתב,
כאילו אמרם הוא בעצמו
מכתב, אוי מכצב בכל מקום וסביבה
להגיע למלך אפשר רק כך."
סופר היה למלך, פעם.
דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל,
איך שהוא כתב- אף אחד לא כתב,
בגעגועים ואהבה, עם הכינור ביד.
במצבים הכי קשים כתב הוא לקל חי
ה' מה רבו צרי, רבים קמו עלי,
אני משבח ומודה לה' אלוקי,
מה אשיב לה' כל תגמולו עלי.
דוד כבר אינו כאן אבל עדיין נשארו,
מכתביו הנרגשים שלמלך כתב.
אנו לוקחים את הכתבים- במצבים שלנו.
וקוראים (אחריו),
את כל הצרות שדוד עבר.
על אף שדוד משורר על ענינים פרטיים,
אבל המכתבים את הקב"ה מעוררים,
הבורא נכסף, שומע אנחותינו.
תפילה לדוד,
זאת התשוקה הכי גדולה שלו, הכבוד הכי גדול.
קרא לי את המכתבים הנרגשים, קרא,
זה מזכיר לי את הקול של דוד'ל בעצמו.
השורות, הזמירות,
עוטפות אותי סביב סביב,
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים,
אני נהיה מלא רחמים.
קרא לי את המכתבים הקדושים, קרא.
את לבך, את מבוקשך דרכם אני אבין.
הפתקים, דפים רטובים,
פותחים כל דלת,
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים
אני בוכה יחד אתך.
תהילים'ל תהילים'ל
כאילו אמרם דוד בעצמו.
תהילים'ל- כשיהודי רוצה לפעול,
להגיע עד למלך אפשר רק כך.
לגמרי שבור, מריר ונכלם
הוא לא יכול להירגע, לא לוקח מאף אחד נחמה
הסופר המיוחד הלך לעולמו
המלך מתגעגע אחריו, אחרי הכישרון יוצא הדופן.
אוי, כמה יפים היו המכתבים שלו
כל לילה כתב בשבילי, יצא עמוק מהלב
את המכתבים בזיכרון תמיד נשאיר
בדרך שהוא כתב
אף אחד לא יוכל לכתוב.
משרת בארמון -רעיון עלה לו
הוא יודע היכן מוחבאים כל המכתבים
הוא לוקח מהארכיון את כל המכתבים הישנים
ורץ למלך
ראה מה מצאתי- הט אזנך לי.
הוא נעמד ומתחיל את המכתבים לקרוא
המלך נזכר ומתחיל לבכות
המכתבים וזכרונות- שפע ונסיונות.
מה שהוא עבר,
הלב הנשמה שבזה רק אני מבין.
קרא לי את המכתבים הלבביים, קרא
זה מזכיר לי את הקול של הסופר בעצמו חזרה.
השורות הזמירות,
זה עוטף אותי
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים
אני נהיה מלא רחמים.
מכתב, מכתב,
כאילו אמרם הוא בעצמו
מכתב, אוי מכצב בכל מקום וסביבה
להגיע למלך אפשר רק כך."
סופר היה למלך, פעם.
דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל,
איך שהוא כתב- אף אחד לא כתב,
בגעגועים ואהבה, עם הכינור ביד.
במצבים הכי קשים כתב הוא לקל חי
ה' מה רבו צרי, רבים קמו עלי,
אני משבח ומודה לה' אלוקי,
מה אשיב לה' כל תגמולו עלי.
דוד כבר אינו כאן אבל עדיין נשארו,
מכתביו הנרגשים שלמלך כתב.
אנו לוקחים את הכתבים- במצבים שלנו.
וקוראים (אחריו),
את כל הצרות שדוד עבר.
על אף שדוד משורר על ענינים פרטיים,
אבל המכתבים את הקב"ה מעוררים,
הבורא נכסף, שומע אנחותינו.
תפילה לדוד,
זאת התשוקה הכי גדולה שלו, הכבוד הכי גדול.
קרא לי את המכתבים הנרגשים, קרא,
זה מזכיר לי את הקול של דוד'ל בעצמו.
השורות, הזמירות,
עוטפות אותי סביב סביב,
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים,
אני נהיה מלא רחמים.
קרא לי את המכתבים הקדושים, קרא.
את לבך, את מבוקשך דרכם אני אבין.
הפתקים, דפים רטובים,
פותחים כל דלת,
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים
אני בוכה יחד אתך.
תהילים'ל תהילים'ל
כאילו אמרם דוד בעצמו.
תהילים'ל- כשיהודי רוצה לפעול,
להגיע עד למלך אפשר רק כך.
נערך לאחרונה ב:
