כפי שכתבתי - דעתי הכללית על ביקורות ספרים ועיתונים שזו שאלה לא פשוטה שחייבים להתייעץ איתה עם פוסקים.
לגבי הביקורת הספציפית של
@ראש לשועלים אגיב לחלק מהנקודות. אין צורך לומר שהכתיבה עצמה יפה וזורמת ומעניינת כדרכו בקודש.
אתייחס לטענות:
1. הטענה: סינדרום נתניהו. הכריכה, למשל, מכובדת ויפה אך קצת אנמית ולכן משדרת שמץ של זלזול. היא היתה אמורה להיות צועקת כדי לצעוק את זעקת הסופר המרושש.
אז ככה, כשם שהסופר המרושש לא זועק בגלל שהוא מכבד אותנו, כך בדיוק הסופר הלא מרושש לא נמנע מזעקה בגלל שהוא מזלזל בנו. הוא פשוט לא מרושש. ואולי הוא פשוט לא אוהב כריכה צועקת, או פשוט רוצה שזה יתאים לסדרה.
כל עוד הכריכה מכובדת - אין לטעמי כל מקום לטענת זלזול.
בעיני, אגב, טענה מהסוג הזה - לא נחשבת ממש עניינית. היא איננה מתארת פשוט עובדה: 'הכריכה איננה זועקת כמו שאר הכריכות היום'. וגם לא מדגישה שיש כאן טעם אישי: 'אני מעדיף כריכה יותר צועקת'. היא מפרשנת את הסופר ומדביקה לו סינדרום לא מחמיא במיוחד ואשמת זלזול.
עכשיו, נכון שהיו הסתייגויות וריכוכים וכדו'.
המטרה שלי כאן איננה לדון בחומרה יתירה את הכותב שאכן השתדל ביותר להיזהר ולסייג וכו'. באתי להסביר כאן על סוגי ביקורת. ולהראות כמה קשה (אולי בלתי אפשרי?) להישאר רק עניניים. כמה קל לגלוש לפרשנויות ולשיפוט של הסופר עצמו.
2. הטענה: פרסומת.
אצטט את מה שכבר כתבתי: אם משלמים לו על זה כסף - זה משהו אחר. אך אם הוא סתם כותב, לפי דעתו אמונתו וחייו - מה הבעיה? הוא התחייב למישהו להיות אובייקטיבי במשהו? האם תיאור של טיש חסידי אמור להיות פרסומת אסורה לחסידות? האם תיאור של לימוד ישיבתי בישיבה ליטאית גדולה - פרסומת אסורה ללימוד הישיבתי הליטאי?
3. הטענה: הסגנון חוזר על עצמו. אולי הז'אנר מיצה את עצמו.
חושבני שזה מסוג הדברים שאי אפשר לתקן. אז חבל להעיר. העצה לשנות סגנון - לא נראית לי מעשית. בן אדם הוא מה שהוא. יכול להשתפץ, להתקדם, לשנות קצת, אבל לא להיות 'מוישה גוטמן' באמצע החיים. בפרט שיש את המקורי, אז מי צריך גם אותו?...
סופרים ששינו, זה כי משהו בתוכם השתנה. הם בגרו, שינו זווית ראיה, התעדנו, שינו התייחסות, וכדו'. עדיין הם לא נהפכו לגמרי. אך לא בגלל שלחצו על כפתור והחליטו שמהיום הז'אנר שלהם ישתנה.
עכשיו, יש רבים שלא רק שלא מפריע להם לקרוא הלאה את הסגנון הזה, אלא הם אפילו מאוד נהנים. גם יש צעירים, שלא קראו את הספרים הראשונים, וזה די חדש להם. ולשנות כאמור ממילא אי אפשר. אז בשביל מה?
טוב, אפסיק כאן. מבקשת מאוד מ
@ראש לשועלים לא לקחת אישית. מהסיבה המאוד פשוטה, שעניין הביקורת על ספרים ועיתונים מטריד אותי מזה זמן רב. ולא הייתי מתייחסת לביקורת הנוכחית לבדה בצורה כזו, אם לא שדרך הדוגמא הזו, שהיא יחסית זהירה ומרוככת - רציתי להראות את הבעיתיות הגדולה בביקורות באופן כללי.
אנשים כותבים: צריך רק ביקורת עניינית. מועילה. מקדמת. מותר שלכל אחד יהיה הטעם שלו.
בתכל'ס - זה לא עובד ככה.
(לא הצלחתי להחליט אם ההודעה הזו שייכת לאשכול הזה או לאשכול השני שנפתח. אם לדעת המנהל עדיף שזה יהיה באשכול השני - אעביר לשם בע''ה)