התייעצות "אלרגנים" בגן

[ט. ר]

לכל המגיבות פה. מוזמנות לקרוא 2 כתבות שהתפרסמו בנושא:

אמא לילד אלרגי במסר חשוב לכל ההורים

"לא בחרנו במצב הזה, זה סכנת חיים" • אף אחד לא חושב שאלרגיה היא מצב נח, אך רבים לא משערים כמה הסביבה יכולה להקל על המתח והחרדה של ההורים והילד באמצעות התח..

www.kikar.co.il

משתפת בכאב: "אל תאמרו את זה בחיים לאמא לילד אלרגי"

"להיות אמא לילד אלרגי זה לחיות בחרדה מתמדת. חרדה שמשהו רע יקרה. בכל אירוע משפחתי אני צריכה להזכיר לכולם שיש לי ילד אלרגי, קובעים תפריט חלבי ואז אני צריכה..

www.kikar.co.il

 

[ריקי שי]

אולי בגן עם כמה אלרגנים אפשר לארגן הזנה דרך הגן בהשתתפות ההורים
לפעמים האכילה המשותפת משפיעה גם על הילדים הבררנים והם אוכלים כמו כולם
ובצורה כזו יש שליטה מוחלטת על האוכל שנכנס לגן

את יודעת מה ההבדל בין 'ילד בררן' ל'ילד עם הפרעת אכילה ובעיות ויסות חושי'
ילד בררן הוא אוהב או לא אוהב אבל אין לו בעיה של ממש לאכול
ילד עם הפרעת אכילה הוא ילד שיש לו בעיה עם אוכל באופן כללי, ואם יש לו גם בעיות ויסות- יש מאכלים שהוא לא יכול לאכול. לא כי הוא מפונק. כי הוא לא יכול.

 

[ח.ג.ג'.]

את יודעת מה ההבדל בין 'ילד בררן' ל'ילד עם הפרעת אכילה ובעיות ויסות חושי'
ילד בררן הוא אוהב או לא אוהב אבל אין לו בעיה של ממש לאכול
ילד עם הפרעת אכילה הוא ילד שיש לו בעיה עם אוכל באופן כללי, ואם יש לו גם בעיות ויסות- יש מאכלים שהוא לא יכול לאכול. לא כי הוא מפונק. כי הוא לא יכול.

יש מצב שמה שאחרים קוראים לו "בררן" הוא בדיוק מה שאת מתארת.
בררנות הרבה פעמים מגיעה על רקע של בעיות בויסות, וגם אם היא נובעת מגורמים אחרים היא יכולה להיות בעיה אמיתית של ילד שבאמת לא יכול לאכול שום דבר חוץ מהרשימה המצומצמת שלו, ולא סתם ילד שלא מתחשק לו אבל אם ישימו לו גבולות הוא יאכל.
מצד שני, זה נכון שמשתמשים במונח "בררנות" באופן נזיל וגם ילד שסתם לא כל כך אוהב קוראים לו בררן.

 

[קומבינה]

ומה לדעתך יאכלו בגן הזה?
ילד שאלרגי לחלב וביצים וגם ככה מוגבל יצטרך לוותר גם על שומשום ואגוזים ודגים ובוטנים???

סביר להניח שארוחה אחת ביום הילדים יאכלו ממרח שאינו אלרגן של אף ילד בגן
אל תשכחו שגם כך ישנם גנים שיש בהם יותר מילד אלרגי אחד
ושתיאורטית גם בגן רגיל יכול להיות ילד שאלרגי לשומשום, חלב, דגים ובוטנים.

דווקא לילדים אלרגים יהיה קל יותר להתגמש בשביל חברים, הם יודעים כמה זה חשוב
ואם הם לא יסכימו להתגמש בארוחה אחת ביום, למה שילינו על הקהל הרחב?

אני לא מציעה את הרעיון כדי להקל על הציבור הרחב, אלא דווקא כדי להגן על האלרגים
אין ספק שהורה לילד אלרגי מסוג X יהיה הרבה יותר זהיר באלרגיה מסוג Y של חבר של הילד מכל אדם אחר שאינו מכיר אלרגיות
גם ההתמודדות המשותפת יכולה להפחית תסכולים וקושי של הילדים
כשכל הילדים בגן נמנעים מלהשתתף באירועים משפחתיים, זה הרבה יותר קל לילד,
כשכל הילדים חוו מתישהו התקף אלרגיה- הם יכולים לעבד יחד את החוויה הקשה

 

[vigi]

בלי סתירה לכאב של ההורים לילד אלרגי, אי אפשר למחוק את הקושי של החברים לכיתה.

כאמא לצליאקיות, כל שנה מחדש פחדתי שתהיה להן בגן או בכיתה ילדה אלרגית לחלב/ ביצים/ שומשום, ו'הלך' עלינו כי הלחמניה היחידה הנורמלית ללא גלוטן, הייתה עם שומשום, או כי הילדה הסכימה לאכול באותה תקופה רק טוסט עם גבינ"צ.

לשמחתי, התפילות נענו ומעולם לא הייתה לנו ילדה אלרגית בכיתה.

אבל אם הייתה נכנסת ילדה כזאת, והייתי שומעת את אמא שלה מדברת בזלזול על 'האמהות המצקצקות', זה היה די מעצבן, אפשר לומר.

כן, בשביל להתחשב בילד היקר שלכן, נגרם לפעמים קושי ממשי לאנשים אחרים. תסתכלו לזה בעיניים, ואל תבטלו את המאמץ שלהם.
יכול להיות שבשביל להתחשב בילד שלכן, אמא אחרת עוברת תסכולים משמעותיים עם הילד מאותגר-האכילה שלה. אתן מוכנות להישיר אליה מבט, לומר: "זה כל כך קשה ומתיש, עצוב לנו שאת עוברת את זה, תודה לך בכל זאת על ההתחשבות?"

חס וחלילה, לא התכוונתי כלל בנימה של זלזול. באמת ובתמים אני מובכת ומצטערת בשבילן שהן נאלצות להוציא את האלרגנים מהגן, ומאוד מאוד קשה להוציא גם חלבי, גם בוטנים וגם חומוס. זה רוב המאכלים היומיומיים לגן.
כל פעם שאני פוגשת אימהות, אני דבר ראשון מודה להן מכל הלב על ההתחשבות שלהן ומבקשת שימשיכו להתחשב, למרות הקושי.

ולגבי עלול להכיל- ע"פ חוזר מנכ"ל אין שום זכות להורה לילד אלרגי לבקש לא להביא לגן. זה רוב המאכלים. נדיר מאוד למצוא מאכל שאינו עלול להכיל חלב/בוטנים/דגים וכו'.
חוזר מנכ"ל מדבר רק על הוצאת האלרגנים עצמם.

וחשוב לי מאוד לדייק נקודה נוספת:
אלרגיה היא אינה רגישות. ורגישות היא אינה אלרגיה.
אלרגיה למזון זה מצב מסכן חיים. וגם אם בעבר הילד שלי פיתח "רק" פריחה נרחבת, גרד ונפיחות לאלרגן מסויים. והעסק התייצב בעזרת פניסטיל, אין לי שום ערובה לכך שהתגובה הבאה תהיה שוות ערך לתגובה הקודמת.
לצערי מנסיון מר התגובות רק מחמירות מחשיפה לחשיפה.
לדוג' לחומוס בפעם הראשונה הגיב בפריחה גרד ונפיחות בשפתיים, הפעם השניה היתה סכנת חיים חמורה ממש ה' ירחם.

 

[מישו אחד]

סביר להניח שארוחה אחת ביום הילדים יאכלו ממרח שאינו אלרגן של אף ילד בגן
אל תשכחו שגם כך ישנם גנים שיש בהם יותר מילד אלרגי אחד
ושתיאורטית גם בגן רגיל יכול להיות ילד שאלרגי לשומשום, חלב, דגים ובוטנים.

דווקא לילדים אלרגים יהיה קל יותר להתגמש בשביל חברים, הם יודעים כמה זה חשוב
ואם הם לא יסכימו להתגמש בארוחה אחת ביום, למה שילינו על הקהל הרחב?

אני לא מציעה את הרעיון כדי להקל על הציבור הרחב, אלא דווקא כדי להגן על האלרגים
אין ספק שהורה לילד אלרגי מסוג X יהיה הרבה יותר זהיר באלרגיה מסוג Y של חבר של הילד מכל אדם אחר שאינו מכיר אלרגיות
גם ההתמודדות המשותפת יכולה להפחית תסכולים וקושי של הילדים
כשכל הילדים בגן נמנעים מלהשתתף באירועים משפחתיים, זה הרבה יותר קל לילד,
כשכל הילדים חוו מתישהו התקף אלרגיה- הם יכולים לעבד יחד את החוויה הקשה

ולטרלל כמות נכבדת של ילדים והורים לנסוע לגן מרוחק (הרי לא בכל שכונה ואפילו לא כל 2 יש קבוצה ראויה לגן ) ולהדיר אותם מהחברה הכללית ומהחברים בסביבה, ולתת להם הרגשה של מצורעים בשביל שהילד שלך יוכל לאכול טוסט בארוחת בוקר... מאחלת לך ולילדיך רק בריאות ושלא תדעו מ"צרות" חלילה.. רק מנסה להבין איזה מבוגרים יוצאים ילדים של הורים שכ"כ מתחשבים בזולת..

 

[קומבינה]

ולטרלל כמות נכבדת של ילדים והורים לנסוע לגן מרוחק (הרי לא בכל שכונה ואפילו לא כל 2 יש קבוצה ראויה לגן ) ולהדיר אותם מהחברה הכללית ומהחברים בסביבה, ולתת להם הרגשה של מצורעים בשביל שהילד שלך יוכל לאכול טוסט בארוחת בוקר... מאחלת לך ולילדיך רק בריאות ושלא תדעו מ"צרות" חלילה.. רק מנסה להבין איזה מבוגרים יוצאים ילדים של הורים שכ"כ מתחשבים בזולת..

כפי שציינתי,
הרעיון שלי לא בא להקל על החברים בגן על הרגיל (אם כי זה מן הסתם יקרה)
אלא להקל על ההורים והילדים האלרגנים
ולא בכל גיל, אלא בגילאים הקטנטנים
ילדים מיוחדים, אגב, נוסעים כל חייהם למוסדות מרוחקים שמתאימים להם. ולא רק הם, אלא גם ילדים שגרים במקומות חילוניים ומעוניינים ללמוד בחינוך חרדי. הם לא מרגישים מצורעים, אגב.
הורים מספרים פה שהם עוזבים את העבודה כי אף מעון לא מוכן להוציא את המטרנה (דבר הגיוני, כי ישנם תינוקות שזה מאכל הבסיס שלהם, לא מדובר פה על עוד ממרח פחות ממרח)
או אם נדבר על ילדים בני 2.5 שגננות פרטיות לא רוצות לקבל את הילד ולקחת את הסיכון (ויש בזה היגיון, זה אומר שהן ומשפחתן צריכים להפסיק לצרוך את האלרגן)
להורים כאלו שווה לנסוע גם לקצה העיר כדי להגיע למשפחתון לאלרגנים
כך נראה לי בכל אופן
ואין מה להפסיד מלנסות
מישהו בכלל ניסה אי פעם לפתוח משפחתון כזה?

 

[ריקי שי]

כפי שציינתי,
הרעיון שלי לא בא להקל על החברים בגן על הרגיל (אם כי זה מן הסתם יקרה)
אלא להקל על ההורים והילדים האלרגנים
ולא בכל גיל, אלא בגילאים הקטנטנים
ילדים מיוחדים, אגב, נוסעים כל חייהם למוסדות מרוחקים שמתאימים להם. ולא רק הם, אלא גם ילדים שגרים במקומות חילוניים ומעוניינים ללמוד בחינוך חרדי. הם לא מרגישים מצורעים, אגב.
הורים מספרים פה שהם עוזבים את העבודה כי אף מעון לא מוכן להוציא את המטרנה (דבר הגיוני, כי ישנם תינוקות שזה מאכל הבסיס שלהם, לא מדובר פה על עוד ממרח פחות ממרח)
או אם נדבר על ילדים בני 2.5 שגננות פרטיות לא רוצות לקבל את הילד ולקחת את הסיכון (ויש בזה היגיון, זה אומר שהן ומשפחתן צריכים להפסיק לצרוך את האלרגן)
להורים כאלו שווה לנסוע גם לקצה העיר כדי להגיע למשפחתון לאלרגנים
כך נראה לי בכל אופן
ואין מה להפסיד מלנסות
מישהו בכלל ניסה אי פעם לפתוח משפחתון כזה?

מניחה שלא ניסו, ושגם לא ינסו, בגלל תגובות כמו הנ"ל
היום שילוב הוא אידאל, והחברה צריכה להתאים את עצמה ליחיד כי אחרת איזה מין בן אדם לחברו זה, ואם למישהו קשה אז רק שיחנך את ילדיו לאהבת ישראל וכל הבעיות תפתרנה, כי הרי לא יתכן שגם להם יש אתגרים שהם מתמודדים איתם בלי לדווח לכל הכיתה\רחוב\שכונה.

וזאת על אף שברור שזה רעיון טוב... כל בוקר האוטובוסים עמוסים בילדים ונערים שנוסעים לשכונות אחרות ללמוד מכל מיני סיבות. אבל זה לא יעבור את התפיסה של הציבור היום.

 

[shira bira]

נקודה למחשבה
לפעמים אנחנו מתבלבלים בין הנהגת החסד היהודית
לבין המחויבות לשונה של הפרוגרס המודרני
בעוד לפי המקובל היום, אדם הסובל מחיסרון, החברה מחויבת להתאים עצמה אליו
הרי שע"פ היהדות יש מצוות גמילות חסדים על הסביבה
אבל זו לא זכות שאפשר לתבוע אותה

המילה פרוגרס היא לא איזה מוצץ שמשתיקים איתו נודניקים
מציעה לבדוק את משמעותה ואת הקשרה או יותר נכון חוסר הקשר המוחלט להתחשבות באלרגים.

 

[אדריכלות מזווית אחרת]

בלת"ק,
לפותחת האשכול,
לא עברתי על התגובות, ועוד אעבור,
פשוט הזדעזעתי מעצם השאלה,
בתור אמא לכמה אלרגנים, מסכנים חיים,
מה זה אהבה של ילד למוצר כזה או אחר לעומת סכנת חיים לילד אחר?

אם הייתם יודעות באיזה דפיקות לב וחששות אני שולחת למוסדות, וכל טלפון בבוקר מהגן זה קפיצת לב, (לרוב מיותרת ב"ה)
מאחלת לך שלא תדעי צער.

 

[ח.ג.ג'.]

מניחה שלא ניסו, ושגם לא ינסו, בגלל תגובות כמו הנ"ל
היום שילוב הוא אידאל, והחברה צריכה להתאים את עצמה ליחיד כי אחרת איזה מין בן אדם לחברו זה, ואם למישהו קשה אז רק שיחנך את ילדיו לאהבת ישראל וכל הבעיות תפתרנה, כי הרי לא יתכן שגם להם יש אתגרים שהם מתמודדים איתם בלי לדווח לכל הכיתה\רחוב\שכונה.

וזאת על אף שברור שזה רעיון טוב... כל בוקר האוטובוסים עמוסים בילדים ונערים שנוסעים לשכונות אחרות ללמוד מכל מיני סיבות. אבל זה לא יעבור את התפיסה של הציבור היום.

כמי שילדיה נסעו ונוסעים למוסדות חינוך, זה ממש לא עניין של מה בכך.
יש לזה מחירים גבוהים, גם מעצם בזבוז הזמן והעייפות שנגרמת מנסיעות ארוכות, גם מחירים חברתיים בכך שמוציאים את הילד מהחברה המקומית.

 

[ח.ג.ג'.]

בלת"ק,
לפותחת האשכול,
לא עברתי על התגובות, ועוד אעבור,
פשוט הזדעזעתי מעצם השאלה,
בתור אמא לכמה אלרגנים, מסכנים חיים,
מה זה אהבה של ילד למוצר כזה או אחר לעומת סכנת חיים לילד אחר?

אם הייתם יודעות באיזה דפיקות לב וחששות אני שולחת למוסדות, וכל טלפון בבוקר מהגן זה קפיצת לב, (לרוב מיותרת ב"ה)
מאחלת לך שלא תדעי צער.

לא פייר כלפי פותחת השרשור. היא הדגישה מספר פעמים שבמקרה שהיא שואלת עליו אין סכנה.

 

[ריקי שי]

כמי שילדיה נסעו ונוסעים למוסדות חינוך, זה ממש לא עניין של מה בכך.
יש לזה מחירים גבוהים, גם מעצם בזבוז הזמן והעייפות שנגרמת מנסיעות ארוכות, גם מחירים חברתיים בכך שמוציאים את הילד מהחברה המקומית.

לא אמרתי שזה עניין של מה בכך.
אמרתי שזה עניין נפוץ. ולמרות המחירים וכו'- ילדייך נוסעים למוסדות חינוך. כך שאפשר להניח שגם בשביל שלוות הנפש של הורים לילד אלרגי- הם יסכימו שהוא יסע למוסד חינוכי שבו הוא יהיה מוגן.

 

[קומבינה]

כמי שילדיה נסעו ונוסעים למוסדות חינוך, זה ממש לא עניין של מה בכך.
יש לזה מחירים גבוהים, גם מעצם בזבוז הזמן והעייפות שנגרמת מנסיעות ארוכות, גם מחירים חברתיים בכך שמוציאים את הילד מהחברה המקומית.

הבן שלי נוסע כל יום כשעה כל צד למוסד בעיר אחרת שמתאים לו, כבר שנים.
ולא ביקשתי מאף מוסד שיבצע התאמות בשבילו.

במקביל, התחלנו לתת לו ריטלין לאחר התלבטות ארוכה. בין הסיבות שהכריעו היתה הסיבה שאכפת לנו מהצוות ומשאר הכיתה שהוא מאתגר אותם.
נכון, אנחנו משלמים הרבה מחירים כי הילד שלנו מיוחד, אבל אם יש לי אפשרות לחסוך טרחה לאחרים בגין כך, גם אם תדרוש ממני עוד מאמץ, אני אעשה זאת, ולא אנפנף בהכלת השונה ובין אדם לחברו
את זה אני אעשה כשלא תהיה לי אף ברירה, או כשילד יעז ללגלג עליו בגינה.

 

[ח.ג.ג'.]

לא אמרתי שזה עניין של מה בכך.
אמרתי שזה עניין נפוץ. ולמרות המחירים וכו'- ילדייך נוסעים למוסדות חינוך. כך שאפשר להניח שגם בשביל שלוות הנפש של הורים לילד אלרגי- הם יסכימו שהוא יסע למוסד חינוכי שבו הוא יהיה מוגן.

אבל אם הוא יכול להיות מוגן במוסד קרוב לבית, חבל לשלם מחירים כבדים.
הדרישה משאר הילדים במצב הזה היא בדרך כלל לא משהו לא פרופורציונלי, שראוי להתחשב בו במסגרת ערבות הדדית.

 

[DvoraVidman]

@קומבינה את הדבר הזה של מטבח ללא אלרגנים לקבוצה גדולה של ילדים מאד אלרגים, מנסים בכל שנה מחדש במחנה הקיץ של העמותה לאטופיק .
בקבוצה גדולה זה על הסף הבלתי אפשרי. (זה אלרגי לעוף וההוא לבשר והשלישי יכול לאכול רק הודו).
במשפחתון של חמישה ילדים זה אולי יכול לעבוד, גם זה בקושי.

 

[ריקי שי]

אבל אם הוא יכול להיות מוגן במוסד קרוב לבית, חבל לשלם מחירים כבדים.
הדרישה משאר הילדים במצב הזה היא בדרך כלל לא משהו לא פרופורציונלי, שראוי להתחשב בו במסגרת ערבות הדדית.

אז הנה את מגלה שזה לא כל כך פשוט.
ילד עם הפרעת אכילה ובעיות ויסות חושי שאסור לו לאכול בגן חלבי- וכתוצאה מזה יש חשש שלא יאכל בגן כלום- זה מחיר כבד גם כן.
ילדה עם צליאק שהאוכל שלה מכיל שומשום\בוטנים\אלרגן אחר וז-ה האוכל שלה- בשבילה (ובשביל הוריה, שגם ככה משלמים את המחיר, גם הכלכלי כי אוכל ללא גלוטן עולה בערך פי שלוש) זה מחיר כבד גם כן.
וכן הלאה.

 

[ח.ג.ג'.]

הבן שלי נוסע כל יום כשעה כל צד למוסד בעיר אחרת שמתאים לו, כבר שנים.
ולא ביקשתי מאף מוסד שיבצע התאמות בשבילו.

במקביל, התחלנו לתת לו ריטלין לאחר התלבטות ארוכה. בין הסיבות שהכריעו היתה הסיבה שאכפת לנו מהצוות ומשאר הכיתה שהוא מאתגר אותם.
נכון, אנחנו משלמים הרבה מחירים כי הילד שלנו מיוחד, אבל אם יש לי אפשרות לחסוך טרחה לאחרים בגין כך, גם אם תדרוש ממני עוד מאמץ, אני אעשה זאת, ולא אנפנף בהכלת השונה ובין אדם לחברו
את זה אני אעשה כשלא תהיה לי אף ברירה, או כשילד יעז ללגלג עליו בגינה.

מילא גן. מה עושים בגיל בית ספר?
אי אפשר לפתוח בית ספר לכל חמישה ילדים. כמו שדבורה אמרה, לא מעשי לנסות לשים כמה אלרגיות שונות באותו מקום כי באמת לא נשאר כלום לאכול.
אז מה, בית ספר לכל סוג אלרגיה? ומה עם ילדים מולטי-אלרגיים, לאיזה בית ספר הם שייכים?
ומה עם זרם חינוכי, תוותרו על זה, או תנסו לפתוח בית ספר לילדים אלרגיים מכל סוג אלרגיה ומכל זרם?

 

[ח.ג.ג'.]

אז הנה את מגלה שזה לא כל כך פשוט.
ילד עם הפרעת אכילה ובעיות ויסות חושי שאסור לו לאכול בגן חלבי- וכתוצאה מזה יש חשש שלא יאכל בגן כלום- זה מחיר כבד גם כן.
ילדה עם צליאק שהאוכל שלה מכיל שומשום\בוטנים\אלרגן אחר וז-ה האוכל שלה- בשבילה (ובשביל הוריה, שגם ככה משלמים את המחיר, גם הכלכלי כי אוכל ללא גלוטן עולה בערך פי שלוש) זה מחיר כבד גם כן.
וכן הלאה.

במקרים שבהם זה מסתבך, אפשר למצוא פתרונות פרטניים.
ברוב מוחלט של המקרים זה לא עד כדי כך מסובך שזה מצריך לכתחילה להוציא את הילדים האלרגיים מהמסגרות הרגילות.

 

[אדריכלות מזווית אחרת]

לא פייר כלפי פותחת השרשור. היא הדגישה מספר פעמים שבמקרה שהיא שואלת עליו אין סכנה.

התנצלותי,
אבל עדיין קשה לראות שאין מספיק מודעות בציבור.
ואני יכולה לספר לכם אלף ואחד סיפורים, על הורים ש(לא) כיבדו את הבקשות הלגיטימיות....
אבל אין לי כח.......