הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני מנסה הרבה פעמים לכתוב טורי דעה, משום מה מרגיש לי לא מנוסח נכון.
אם תוכלו להתייחס לזה (התוכן פחות רלוונטי)
הבחירות עשו טוב לילדנו
הבחירות האחרונות המחלוקות, ההשמצות, הלהט, עשה לנו רק טוב.
אני ער לדיונים אין סופיים וטרחניים על כך שהמחלוקת והשמצות מחנכות את ילדנו לתרבות של מריבות, לזלזול ולגסות רוח, אבל אני חושב להיפך, מתי הראית לבן שלך גס רוח ואמרת לו ככה אל תהיה? מתי פגשת בו בכלל?
מתי הבן שלך ראה אותך נוקט עמדה. מתי הוא עצמו היה שייך לצד מסויים, והיתה לו מעורבות?
מתי הבן שלך הרגיש שייך למחנה בני התורה/החסידות/הקהילה שאתם חלק ממנה?
דוגמא לדבר, אחת הסיבות שאנחנו לא מתגייסים מלבד חוסר ההכרה במדינה ובקונספט הכללי, היא היות הצבא צבא העם, והיוו מחנך מחדש, כור ההיתוך של החברה הישראלית. למה הוא נהיה כור היתוך? בגלל שיש מ"כ משמעת שדופק על קודקודי כולם? כי כולם אוכלים את אותו אוכל?
לא. כי לכולם יש מטרה, וכולם מוסרים נפש עליה.
ברגע שאדם נלחם על משהו הוא הופך להיות חלק מזהותו. ברגע שאדם מגייס את כולו, הוא נהיה שייך. מחר מה נשאר לו? הנאמנות לקהילה לרב. השייכות.
האלימות, אני מקווה שלימדתם אותו שאין זו דרכנו, הזלזול אני מקוה שידעתם לסנן לו את התוכן המשמעותי מהמסר המשני.
תזכרו ממה עוצבה אישיותכם. מתי היא עוצבה, ואיזה חלקים הדגישו אצלכם את האידאלים החזקים שבוערים בכם.
ועוד דבר, לימד אותי פעם אדם חכם. אל תוותר על דבר שלא תסלח לעצמך שוויתרת עליו.
אם תוותר לשכן לבנות לך עמוד באמצע הסלון וכל פעם שתסדר שולחן שבת תקלל אותו, זה לא ויתור.
אם לא יהיו בחירות פעם בתקופה וכל השנה נקלל אחרים כי לקחו לנו שתו לנו אכלו לנו, מלבד זה שלא באמת ויתרנו למען השלום, המחלוקת פועמת בנו וכל מה שאנחנו משדרים לילדים היא שנאה לא שלום ולא ויתור. המסר החינוכי הרבה יותר גרוע.
פעם בחמש שנים כל אחד יוכיח מי הוא ומה הוא שווה. ובעיקר מה מגיע לו. אחר כך חמש שנים, לא נוכל לטעון כלום.
אם תוכלו להתייחס לזה (התוכן פחות רלוונטי)
הבחירות עשו טוב לילדנו
הבחירות האחרונות המחלוקות, ההשמצות, הלהט, עשה לנו רק טוב.
אני ער לדיונים אין סופיים וטרחניים על כך שהמחלוקת והשמצות מחנכות את ילדנו לתרבות של מריבות, לזלזול ולגסות רוח, אבל אני חושב להיפך, מתי הראית לבן שלך גס רוח ואמרת לו ככה אל תהיה? מתי פגשת בו בכלל?
מתי הבן שלך ראה אותך נוקט עמדה. מתי הוא עצמו היה שייך לצד מסויים, והיתה לו מעורבות?
מתי הבן שלך הרגיש שייך למחנה בני התורה/החסידות/הקהילה שאתם חלק ממנה?
דוגמא לדבר, אחת הסיבות שאנחנו לא מתגייסים מלבד חוסר ההכרה במדינה ובקונספט הכללי, היא היות הצבא צבא העם, והיוו מחנך מחדש, כור ההיתוך של החברה הישראלית. למה הוא נהיה כור היתוך? בגלל שיש מ"כ משמעת שדופק על קודקודי כולם? כי כולם אוכלים את אותו אוכל?
לא. כי לכולם יש מטרה, וכולם מוסרים נפש עליה.
ברגע שאדם נלחם על משהו הוא הופך להיות חלק מזהותו. ברגע שאדם מגייס את כולו, הוא נהיה שייך. מחר מה נשאר לו? הנאמנות לקהילה לרב. השייכות.
האלימות, אני מקווה שלימדתם אותו שאין זו דרכנו, הזלזול אני מקוה שידעתם לסנן לו את התוכן המשמעותי מהמסר המשני.
תזכרו ממה עוצבה אישיותכם. מתי היא עוצבה, ואיזה חלקים הדגישו אצלכם את האידאלים החזקים שבוערים בכם.
ועוד דבר, לימד אותי פעם אדם חכם. אל תוותר על דבר שלא תסלח לעצמך שוויתרת עליו.
אם תוותר לשכן לבנות לך עמוד באמצע הסלון וכל פעם שתסדר שולחן שבת תקלל אותו, זה לא ויתור.
אם לא יהיו בחירות פעם בתקופה וכל השנה נקלל אחרים כי לקחו לנו שתו לנו אכלו לנו, מלבד זה שלא באמת ויתרנו למען השלום, המחלוקת פועמת בנו וכל מה שאנחנו משדרים לילדים היא שנאה לא שלום ולא ויתור. המסר החינוכי הרבה יותר גרוע.
פעם בחמש שנים כל אחד יוכיח מי הוא ומה הוא שווה. ובעיקר מה מגיע לו. אחר כך חמש שנים, לא נוכל לטעון כלום.
נערך לאחרונה ב:
