הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד! במשך למאמר הראשון שזכינו לכתוב בפורום החשוב הזה, נמשיך לכתוב את המשך המאמר ודרכי הטיפול למען שנוכל להיות מתקדמים בחיים ולזכות לחיי איכות משודרגים וטובים יותר, לנו ולילדינו.
לתועלת הציבור המאמר הראשון:
https://www.prog.co.il/threads/אין-חודש-שאני-שונא-כמו-אלול-חלק-א.1007183/
השגרה, והיום יום יכולים להיות מתסכלים מאוד, קשים ומאתגרים מאוד, ויכולה אותה שגרה להפוך להיות למועקה, עד שרבים מחפשים את ימי החופש והנופש על מנת לצאת מאותה שגרה, וגם באותם ימי נופש לא באמת נהנים מפני שעדיין יש קול קטן שמזכיר שתכף הנופש יסתיים והנה ימי התסכול והשגרה יחזרו (יחד עם חור קטן בכיס מזכרת לנופש המיוחל).
אבל באמת, השגרה היא דבר מבורך ביותר, הכי טוב לו לאדם שיהיה לו מסגרת מסודרת וקבועה. אדרבה אנו היועצים יודעים שאחד מדרכי הבנייה הבריאים ביותר של החיים זה לבנות למתייעץ שגרה יציבה ככל הניתן.
לקום בבוקר בשעה נורמאלית, כביסות, נקיונות, הכנת אוכל, ארגון הילדים, יציאה למסגרת של לימודים/עבודה וכו'. כל יום! יום יום, ואפשר לעשות את זה בלי להישאר עם טעם רע! איך? בהנאה! ועכשיו ליישום!
כל אשה שמסיימת לארגן את ארון הבגדים, לאחר שעמלה וטרחה, הזיעה והנדסה את המכנסיים במקום הכי נכון, והחליפות במיקום הכי אסטרטגי, לא תמשיך האלה למטלה הבאה של הבית! תעצור ותתבונן על הארון המסודר והמאורגן, תסתכל ותאמר לעצמה: "את זה אני עשיתי! אני סידרתי בשביל הבית שלי את ארון הבגדים".
עוד: אחרי שהילדים סידרו את החדר (לאחר מאבקים "קטנים") לחכות שהם קצת ירגעו מהתסכול שאמא הכריחה אותם (קצת צעקה...), ואז לקרוא להם ולהעמיד אותם בפתח החדר המסודר (אפילו אם הוא לא כ"כ..) ולומר להם: "אתם רואים כמה החדר מסודר? את זה אתם עשיתם! אני גאה בכם".
עוד אחד קטן ואחרון: יהודי שעבר את הימים הנוראים, לא ימשיך האלה לבנות סוכה ויאללה לקניות הארוכות והבלתי נגמרות, אלא יעצור את החיים, ויאמר לעצמו: "השתדלתי! השתדלתי כמו שהקב"ה ציווה אותי! אני בן אדם יותר טוב".
מי שירגיל את עצמו לדרך חיים כזו, שעל כל צעד משעמם שהוא יעשה בחיי השגרה שלו הוא עוצר ומעודד את עצמו, וכן מי שירגיל את הילדים שלו להתבונן על מה שהם עשו ולהאיר את אותם מעשים בצבע יפה של עידוד עצמי, יחיה חיי איכות יהודיים אמיתיים. בהצלחה מרובה בע"ה!
לייעוץ חינוכי וזוגי ניתן ליצור קשר בשם המשתמש שלי nissozzx בגימייל.
לתועלת הציבור המאמר הראשון:
https://www.prog.co.il/threads/אין-חודש-שאני-שונא-כמו-אלול-חלק-א.1007183/
השגרה, והיום יום יכולים להיות מתסכלים מאוד, קשים ומאתגרים מאוד, ויכולה אותה שגרה להפוך להיות למועקה, עד שרבים מחפשים את ימי החופש והנופש על מנת לצאת מאותה שגרה, וגם באותם ימי נופש לא באמת נהנים מפני שעדיין יש קול קטן שמזכיר שתכף הנופש יסתיים והנה ימי התסכול והשגרה יחזרו (יחד עם חור קטן בכיס מזכרת לנופש המיוחל).
אבל באמת, השגרה היא דבר מבורך ביותר, הכי טוב לו לאדם שיהיה לו מסגרת מסודרת וקבועה. אדרבה אנו היועצים יודעים שאחד מדרכי הבנייה הבריאים ביותר של החיים זה לבנות למתייעץ שגרה יציבה ככל הניתן.
לקום בבוקר בשעה נורמאלית, כביסות, נקיונות, הכנת אוכל, ארגון הילדים, יציאה למסגרת של לימודים/עבודה וכו'. כל יום! יום יום, ואפשר לעשות את זה בלי להישאר עם טעם רע! איך? בהנאה! ועכשיו ליישום!
כל אשה שמסיימת לארגן את ארון הבגדים, לאחר שעמלה וטרחה, הזיעה והנדסה את המכנסיים במקום הכי נכון, והחליפות במיקום הכי אסטרטגי, לא תמשיך האלה למטלה הבאה של הבית! תעצור ותתבונן על הארון המסודר והמאורגן, תסתכל ותאמר לעצמה: "את זה אני עשיתי! אני סידרתי בשביל הבית שלי את ארון הבגדים".
עוד: אחרי שהילדים סידרו את החדר (לאחר מאבקים "קטנים") לחכות שהם קצת ירגעו מהתסכול שאמא הכריחה אותם (קצת צעקה...), ואז לקרוא להם ולהעמיד אותם בפתח החדר המסודר (אפילו אם הוא לא כ"כ..) ולומר להם: "אתם רואים כמה החדר מסודר? את זה אתם עשיתם! אני גאה בכם".
עוד אחד קטן ואחרון: יהודי שעבר את הימים הנוראים, לא ימשיך האלה לבנות סוכה ויאללה לקניות הארוכות והבלתי נגמרות, אלא יעצור את החיים, ויאמר לעצמו: "השתדלתי! השתדלתי כמו שהקב"ה ציווה אותי! אני בן אדם יותר טוב".
מי שירגיל את עצמו לדרך חיים כזו, שעל כל צעד משעמם שהוא יעשה בחיי השגרה שלו הוא עוצר ומעודד את עצמו, וכן מי שירגיל את הילדים שלו להתבונן על מה שהם עשו ולהאיר את אותם מעשים בצבע יפה של עידוד עצמי, יחיה חיי איכות יהודיים אמיתיים. בהצלחה מרובה בע"ה!
לייעוץ חינוכי וזוגי ניתן ליצור קשר בשם המשתמש שלי nissozzx בגימייל.
