סיפור בהמשכים אילו דם קר היה קומיקס - חלק ב'

[הגיבן (ת)]

כהמשך לאשכול הזה:

זה עיבוד מחדש ל"דם קר" הוא הספר השביעי בסדרה של יונה ספיר על איש ביון בשם אייל גלבוע. והנה מה שקרה עד עכשיו:

ראש המוסד שולח את אייל ל"מילואים" כדי לכפר על הבגידה האחרונה שלו במדינה. אייל יחזור לשטח סוריה העוינת, שם יש לו כבר עבר לוט בערפל. המשימה: להתנקש בראש בסיס טרור שמסווה את עצמו כמחנה מורדים סורים. אבל התוכנית חלשה ברמה מחשידה: לנצל את היעדרו של המנהיג הגדול כדי לחדור לבסיס בתחפושת של לוחמים לובים.

בטרם היציאה, אייל מתגנב לפגישה עם אשתו והם מתכננים את עתידם: תחילה פורצים למשרד של ראש המוסד, ומעקמים את זרועו כדי לצרף למשימה את חברו הנאמן של אייל - אליאור הדר.

בשטח האויב, אייל נתקל בעוינות מצד אנשיו, שחושדים בעברו בסוריה. אבל הוא נחוש להחזיר את כולם בשלום. בנתיים בארץ - אשתו לוקחת את הילדים איתה לטיול אל הלוא נודע, כאשר היא משכנעת את ראש המוסד שהיא נוטשת את אייל.

בסוריה, אייל מונע מאנשיו ליצור קשר עם הבסיס, ומשנה את התוכנית לחלוטין.

 

[הגיבן (ת)]

תודה על כל הדנדונים ועל הציורים החמודים. זכיתם ביושר... לא מגיע לכם להישאר במתח

פרק 21 - יריית פתיחה​

כביש רחב ומאובק, עמוס רכבים ואנושות, מעוטר בחנויות קטנות משני צידיו. שלט דהוי מכריז שכאן הוא "חמוסייה עשר/עשר של אבו שאריף - כוכבים". פעם אולי היתה הספרה 5 תלויה שם.

רכב כסוף נכנס לפריים בנהמת מנועים.
כל הדלתות נפתחות בחבטה. שלושה לוחמים חמושים מדלגים ממנה בתנועות כוננות מגוונות. עוברי אורח משתדלים להתפנות בכניעה.

נעל עור מקושקשת נוחתת בנקישת עקב על המדרכה.

פריים הבא
אייל, עטוף בחליפה בהירה וקיצ'ית מאוד, משקפי מעצב דרמטיים, נכנס למסעדה התחתית בצעד בוטח. המקום מואפל, אך אור היום שוטף את הצללים בגוון חמים. בסוף החדר, כשגבו לקיר, יושב גבר כבד גוף ורחב, שעד לרגע זה היה שקוע בשיחה עם צנום מזוקן.

שני גברים אנונימיים נוטלים מהלוחמים של אייל את כל נשקם.
אייל ניגש לשולחן ומושך אליו כיסא.

אייל
אפשר?

אל-חלבי
אי אפשר.

אייל
(מושך ידיים מהכיסא)
שריף אל-חלבי. אתה זה שמנהל פה את העסק. שמעתי.
אל-חלבי ממקד את עיניו הקטנות באייל.

אייל
(ידיו נודדות אל כיסי מכנסיו, והמרפקים שלו תופסים את המרחב)
ג'וני קלאמאווי. שם אג'נאבי, אני יודע.
גדלתי בקנדה, מה לעשות.
אבל אני גבר מסורתי.
אוהב לשאוף את האויר של המקורות שלי.
(הוא מסתכל סביב בלעג)

אל-חלבי, אני מחפש יזם. איש עם חזון.

אל-חלבי
אני לא מכיר אותך.

אייל
אף אחד לא צריך לשמוע עלי. אבל אתה כן צריך אותי בחורבה הזאת.
​

אל חלבי מקמט את מצחו בתמיהה קלה

אייל
תראה את המקום הזה.
(הוא מחווה בתנועה רחבה שכוללת גם את הרחוב השבור בחוץ, וחצאי בניינים נפולים)
אתה רואה את כל החורבן?

צה-צה.
עצוב מאוד.

וזה מה שאני מוכר לך.

אל-חלבי
(בתקיפות)
שב.

אייל
(שומרי ראשו של אל-חלבי דוחקים בו בזרועות חסונות אך לאייל זה לא מפריע והוא ממשיך לדבר בלהט)
תשים את עצמך על המפה.

אל-חלבי
אתה לא הראשון שמנסה למכור לי ציוד. אבל זו פעם ראשונה שאני פוגש ליצן כמוך.
(אתנחתא)
מה יש לך להציע לי שאני לא יכול להשיג בכל מקום אחר?

אייל
(מחליק יד על חליפתו הזועקת)
מה שאני מוכר, אתה לא תמצא בשוק החופשי.​

הוא שולח ידיים לכיסו והחמושים מפנים אליו את רוביהם בחומרה.
הוא מרים יד בכניעה עם תמונה ומחליק אותה באיטיות על השולחן.

קלוזאפ של התמונה
בה מאגן טילים לטווח רחוק, רכובה על משאית.
סבר פניו של אל-חלבי מחמיר.

אייל
זה רק קצה הקרחון, חביבי.
במקום הזה דרוש מישהו עם עיניים גדולות.

אל-חלבי
(נושך את שפתו)
זה גדול.

אייל
(חיוך של כריש)
זה גדול.

אל-חלבי
אצטרך להתייעץ עם הממונים שלי.

אייל
(מתכופף קדימה וטופח על התמונה):
בוא נחתוך את כל הבירוקרטיה.
באתי אליך כי אתה יש לך חזון.
המקום הזה לא ישרוד עוד הרבה זמן, לא ככה. אבל אתה... אתה יכול לעשות שינוי אמיתי.​

אל-חלאבי מתעלם ממנו לחלוטין ומתרחק כדי ליצור קשר.
אייל מרים מבט אל רותם, שמוסתר למחצה מאחורי שומרי הראש.
רותם מהנהן. אייל נרגע וצופה באל-חלבי שמנהל שיחה עם הפלאפון שלו, בחוץ למסעדה.

הסורי מחווה אל אייל באצבע, ושומרי הראש דוחקים בהם לצאת.

בחוץ

אייל
(מתעכב)
לאן אנחנו הולכים?

אל-חלבי
אתה בר מזל. הבוס הגדול רוצה לשמוע מה שיש לך להגיד.​

על פני אייל ולוחמיו "הלובים" מסתמנים הבעות פחות זחוחות.
אייל מתחיל להזיע.

 

[רוח פרצים]

יש! אני אוהבת את אייל הכרישי הזה...
הוא מתמקח כמו צ'אלמר....
אני אוהבת את הקצב המתפתח
פליז תשאירי עליו את החליפה והמשקפיים המון זמן...
תודה שהמשכת בשבילנו את היצירה המטורפת הזאת!

 

[הגיבן (ת)]

פרק 21 - המשך​

אייל
(מחווה כלפי אנשיו)
אפשר?

אל-חלאבי
(בחוסר רצון)
אל תתעכב. אין לי הרבה סבלנות.​

אייל מורח חיוך נוצץ על פניו, בעודו מניח זרוע על כתפיו של רותם, גורר אותו הצידה

פריים הבא
אייל בסבר פניו חמור מתכופף אל רותם, גבם לסורים.

אייל
סדרת את הסים?

רותם
(עיניו מתרוצצות בלחץ)
כן... אני בטוח שכן. כן.

אייל
(מזדקף ומיישר את חליפתו)
אז אין לנו ממה לחשוש.​

פריים הבא

אייל
(חיוך ענק וזרועות פרוסות לרווחה)
יוצאים לדרך!

(מתכופף לתוך הרכב)
אני מקווה שלא אכפת לך, שני חברי כאן באים איתי.
עזיז!
(כלפי טל)
תמתין לנו במלון.​

צילום מבחוץ: הרכב של אל-חלאבי מזנק מהמדרכה בהתזת ענן עפר צהוב. טל מצדיע.

צילום פנים:

אייל
(צפוף בין שני לוחמיו בספסל האמצעי)
מחכה כבר לפגוש את הבוס שלך - באשר. שמענו עליו רבות.
​

צילום של ספסל הנהג, רק אחורי ראשם של אל-חלאבי ורובה מבצבץ מבין זרועות איש ימינו - גלויים.

אל-חלאבי
...

בטח.​

 

[ifatrosh]

מעולה.
כיף לקרוא את הסוגה הזאת, כמו לראות סרט (כבר כתבתי בעבר...)
חכם שפתחת אשכול המשך, יישר כח.

מאגן טילים

מה הכוונה? מעגן טילים?

 

[הגיבן (ת)]

פרק 22 - בדירת המסתור​

אלי פוסע הלוך ושוב בין המטבח לשולחן בסלון. פניו חמורות.
קול פסיעות עולה מעבר לדלת.
אלי מחפה על עצמו מעבר לקיר המטבח.
הדלת נפתחת לאט ומישהו נכנס אל הדירה, מתקרב אל המטבח.

אלי
לָא תִתַחַרַק.​

הדמות נעצרת, ידיה מתרוממות מעט מול האקדח שאלי מפנה אליו

טל
זה אני, טל.

אלי
(מופתע, מפנה את קנה האקדח אל הרצפה)
איפה האחרים? למה חזרת לבד?

טל
היה שינוי קטן בתוכנית. אל-חלבי החליט להתייעץ עם הבוס הגדול. אייל החליט ללוות אותו.

אלי
איפה רותם היה בכל הסיפור הזה? למה השיחה לא יורטה אל המשרד?

טל
(מקמט את מצחו)
אני... חושב שהטריק הקטן שלנו לא עבד.
(הוא מתרחק אל הכיור וממלא כוס)
טכנולוגיה הא? אי אפשר לסמוך עליה.

אלי
בכל מקרה, הבוס אמור להיות נעלם. איך אל-חלבי יצר איתו קשר?​

אלי נוקש בשיניו עם אגרוף קמוץ, עיניו מתרוצצות.
טל, צופה בו מעל הכוס, לא אומר דבר.

אלי
סורקין! דביר! משהו השתבש.
​

סורקין ודביר מזדחלים לתוך החדר ואלי תוקף אותם בחומרה.

אלי
איך לא דיווחתם על זה? לא ראיתם כלום בתצפיות שלכם?
למה לא ידענו שהבוס כאן?

סורקין
(נלחץ)
לא היה שום דבר, נשבע! שום תקשורת עם שום בוס.
אם הם הולכים לפגוש מישהו, זה לא א-רחמן.

טל
מה אתה נבהל כל כך? גלבוע ידע לאלתר.

אלי
(מסתובב אליו בכעס)
מה לא הבנת? הצ'יפ הקטן של המשרד לא עבד. המידע של המשרד מוטעה.
(דוחק אצבע בטל)
אז אני שואל אותך! מה עוד אנחנו לא יודעים?
​

*אני חושבת שבאיזה שלב בלבלתי בין השמות, אז אנסה לעשות פה סדר: החוליה נשלחה להתנקש בבאשר אל -חלבי, מחבל לכאורה שמצא מסתור במחנה מורדים סוריים. המנהיג הרוחני של המחנה הוא איזה א-רחמן מיתולוגי אליו אין לאף אחד קשר ישיר (לכאורה). אייל פנה אל באשר אל -חלבי באחד מגיחותיו אל העיר, בהצעה לעסקת נשק בתקווה לחסל אותו באמצע המשא ומתן. אבל באשר אל חלבי יצר קשר עם הבוס שלו, וטוען שהוא לוקח אותם אליו.​

 

[ifatrosh]

פרק 22 - בדירת המסתור​

אלי פוסע הלוך ושוב בין המטבח לשולחן בסלון. פניו חמורות.
קול פסיעות עולה מעבר לדלת.
אלי מחפה על עצמו מעבר לקיר המטבח.
הדלת נפתחת לאט ומישהו נכנס אל הדירה, מתקרב אל המטבח.

אלי
לָא תִתַחַרַק.​

הדמות נעצרת, ידיה מתרוממות מעט מול האקדח שאלי מפנה אליו

טל
זה אני, טל.

אלי
(מופתע, מפנה את קנה האקדח אל הרצפה)
איפה האחרים? למה חזרת לבד?

טל
היה שינוי קטן בתוכנית. אל-חלבי החליט להתייעץ עם הבוס הגדול. אייל החליט ללוות אותו.

אלי
איפה רותם היה בכל הסיפור הזה? למה השיחה לא יורטה אל המשרד?

טל
(מקמט את מצחו)
אני... חושב שהטריק הקטן שלנו לא עבד.
(הוא מתרחק אל הכיור וממלא כוס)
טכנולוגיה הא? אי אפשר לסמוך עליה.

אלי
בכל מקרה, הבוס אמור להיות נעלם. איך אל-חלבי יצר איתו קשר?​

אלי נוקש בשיניו עם אגרוף קמוץ, עיניו מתרוצצות.
טל, צופה בו מעל הכוס, לא אומר דבר.

אלי
סורקין! דביר! משהו השתבש.
​

סורקין ודביר מזדחלים לתוך החדר ואלי תוקף אותם בחומרה.

אלי
איך לא דיווחתם על זה? לא ראיתם כלום בתצפיות שלכם?
למה לא ידענו שהבוס כאן?

סורקין
(נלחץ)
לא היה שום דבר, נשבע! שום תקשורת עם שום בוס.
אם הם הולכים לפגוש מישהו, זה לא א-רחמן.

טל
מה אתה נבהל כל כך? גלבוע ידע לאלתר.

אלי
(מסתובב אליו בכעס)
מה לא הבנת? הצ'יפ הקטן של המשרד לא עבד. המידע של המשרד מוטעה.
(דוחק אצבע בטל)
אז אני שואל אותך! מה עוד אנחנו לא יודעים?
​

*אני חושבת שבאיזה שלב בלבלתי בין השמות, אז אנסה לעשות פה סדר: החוליה נשלחה להתנקש בבאשר אל -חלבי, מחבל לכאורה שמצא מסתור במחנה מורדים סוריים. המנהיג הרוחני של המחנה הוא איזה א-רחמן מיתולוגי אליו אין לאף אחד קשר ישיר (לכאורה). אייל פנה אל באשר אל -חלבי באחד מגיחותיו אל העיר, בהצעה לעסקת נשק בתקווה לחסל אותו באמצע המשא ומתן. אבל באשר אל חלבי יצר קשר עם הבוס שלו, וטוען שהוא לוקח אותם אליו.​

תודה על הפרק ועל התוספת שעושה סדר.

 

[הגיבן (ת)]

פרק 23 - מתוך הצללים​

פנים - בסיס מורדים במחוז אידליב
אייל ושני לוחמיו "הלובים" עומדים בפתח אולם אפל.

אל-חלאבי
המתינו כאן.​

הם נותרים עזובים בהמתנה ארוכה.

רותם
זה לא יעבוד

אייל
תן לי לדבר.​

מקצה האולם דמות חשוכה מתקרבת בצעדים בטוחים, אוחזת משהו כבד.

דמות
אני שומע שיש לך עבורנו הצעה מעניינת.​

הדמות מניחה כיסא על הרצפה, מושכת בחוט על התקרה ומנורה צהובה מציפה אותו באור, ומטילה צללים על מחסן נשק מתוחזק. אייל לוקח צעד קדימה בעינים פעורות, מסתיר מאחורי גבו את אנשיו. לאחר רגע:

אייל
אני - לכבוד הוא לי לפגוש את המנהיג החדש של המהפכה.

דמות
תשומת הלב שלך מחמיאה לנו. הכבוד כולו שלי.
(הוא מתקרב אל אייל ומושך בזרועו בחיוך)
בוא נדבר ביזנעס. אתה מציע לנו טילים. מטעני חבלה. נשק לטווח רחוק. נשק למקסימום פגיעה.

אייל
אני מציע לך לעבור למתקפה.

דמות
(מושיב את אייל על הכיסא)
למה לנו? כשמגננה השיגה כל כך הרבה עד עכשיו.
(מקיש באצבעותיו ואל-חלאבי ושני לוחמים ניצבים מאחורי אנשי אייל)
​

הדמות נסוגה להישען על שולחן.

דמות
נשק לטוות רחוק. לטעמי זה קצת...ישראלי.​

אייל ואנשיו לא נעים ממקומם.

דמות
(צוחק)
אייל, אייל, אייל. שאתה תבוא עד אלי אחרי כל הזמן הזה.​

אנשיו תופסים ברותם בעידן ורותם על מנת למנוע מהם לזוז.

הדמות
ואיך השתנית!
פעם היית רק אייל גלבוע מגדוד שלוש עשרה, כיתת 1998. והיום אתה...ג'ון מקנדה.
(צוחק עוד)
גם אני התבגרתי, אייל גלבוע. העולם משתנה...ואשמח מאוד לדבר איתך על זה, רק שנינו. כמו פעם.
(הוא קורץ).​

הלוחמים גוררים את עידן ורותם משם.

 

[אנטיפטרוסה]

וואי אני במתח נוראי.
זה אחד הסיפורים בהמשכים שעוול בלתי נסלח יהיה להותיר אותם נטולי סוף. אז פליז פליז פליז...

 

[רוח פרצים]

יש!יש!
סליחה שאני כל כך שמחה מההתפתחות הטראגית...
אני אוהבת יריבים ציניים ואכזריים באלגנטיות...
הפרק הזה היה מעולה! במיוחד התגובות של אייל וחבריו להתפתחות...
אנחנו מצפים להתעללות רגשית משובחת. אבל שזה לא יוריד מההתעללות הפיזית...
תודה על הפרק!

 

[הגיבן (ת)]

בחזרה בארהב​

חוץ, מתחם מגודר - אחה"צ

גבעות זעירות מפרידות בין המתחם לבתים מסביב. המתחם מוקף גדר חשמלית גבוהה. שומר בכניסה נצפה מתוך כוונת רחוקה. הוא מחטט בכיסו ושולף חתיכת מסטיק ללעיסה.

יאקוב נשען על ג'יפ, עינו להוטה על הכוונת של רובה צלפים ששוכב על גגו.

הכוונת נעה ימינה, מעבר לשדה הראייה של השומר ניצב בן, מוצמד לגדר. לחוץ.

השומר מרים ראש ומסתכל פנימה לתוך המתחם.

יאקוב
קום-און, בן.

השומר מרים אקדח.

יאקוב.
קום-און.​

השומר מתחיל לצעוד פנימה ולהרים מכשיר קשר.

יאקוב
בן!
(הוא לוחץ על ההדק והשומר נשמט לרצפה)​

הכוונת נעה אל בן. הוא בוהה בשומר, עמידתו רפויה.

שון מזנק החוצה ודוחף את בן בגסות, מושך אותו הרחק משם. בזמן ששומרים אחרים נפגעים מהירי הרחוק.

פיצוץ עז מרעיד את הבית.

בראד יוצא מהמתחם כשקופסת מחשב תחובה תחת זרועו, מדבר בפלאפון. אזעקות מיללות באוויר.

----

פנים - ג'יפ עמוס אנשים.
בן דחוס בין יאקוב לשון. סטיב נוהג, ובראד יושב לידו. כולם זועפים, ובן מקופל לתוך עצמו, משתדל לתפוס פחות מקום.

בן
זה לא הוגן.​

אף אחד לא עונה לו.

בן
בסך הכל פקיד שעושה את העבודה שלו. מישהם מחכים לו שיחזור! למה...
למה אתם יושבים פה כולכם ושותקים?

בראד
(מסתובב אחורה, פניו סמוקות)
סיימת?​

בן לא נסוג.

בראד
אנחנו במלחמת השרדות. על החיים שלי. על החיים שלך!
(הוא מתפתל כולו בין המושבים, מושך את בן אליו)
זה לא עניין של צדק. הבנת?
(מסתובב, עצבני)
אנחנו לא הגיבורים של הסיפור הזה, קיד.
​

אתם יכולים לקרוא עוד על האירוע הזה כאן​

 

[רוח פרצים]

יפה מאד.
קצת פחות מדי התרחשות ומעט דיבורים...
אבל העם דורש עוד קצת ציורים להכניס לאוירה...

 

[הגיבן (ת)]

יש לי שאלה:
מהאירוע הקודם צריך להיות ברור שבגלל שבן נמנע מפעולה, לכן הצוות נאלץ לחסל את כל הצוות ששמר על הפרופסור. (במקום שרק אחד ימות) איך אני יכולה להפוך את זה לברור יותר?

 

[רוח פרצים]

יש לי שאלה:
מהאירוע הקודם צריך להיות ברור שבגלל שבן נמנע מפעולה, לכן הצוות נאלץ לחסל את כל הצוות ששמר על הפרופסור. (במקום שרק אחד ימות) איך אני יכולה להפוך את זה לברור יותר?

על ידי שיחת מוסר אינטנסיבית של בראד או של הצוות לגבי הפציפיסטיות העודפת שלו.