אובייקטיבית -אבל מה אם יתברר (למשל) שהאחד הגיבורים נטש את אשתו והלך לחפש את עצמו, כשהיא צריכה להתמודד עם עיגון? האם עדיין זה יהיה בסדר מבחינת הציבור?
1. מה המוסר של הדמות? כלומר, האם הוא מתבייש, מרגיש אשמה, בנוגע לדבר הזה?
לצורך השוואה - רוב האנשים מרגישים שלילי כשהם משקרים. ייתכן שהדמות שלך זקוקה לשקר, אבל עליך להתייחס לטבע האנושי גם כן, או שנגיע למסקנה שהדמות שלך בלתי אנושית או בעלת הפרעה אחרת.
2. מה התגובה של העולם שלו? לפעולה שלו יש השלכות.
3. מה המוסר שלך? מעשה שהוא שלילי (נקודה.) יש לו תגובה סבירה רק אם אתם מבינים את מידת השליליות שלו.
לצורך השוואה - רצח זה מעשה שלילי. ייתכן שהדמות הגיע למצב שהקם להורגך השכם להורגו. ללא צל של ספק היה עליו להרוג. אבל המעשה עצמו מפר את האיזון בעולם, ויהיו לזה השלכות. תמיד יש לזה השלכות. השמש לא תעמוד דום פתאום רק בגלל שהיה צורך לעשות את זה.
- עד כאן אין קשר לחרדיות, אלא לאנושיות, שמכילה גם חוש מוסרי.
4. קשה לכתוב דמויות שעוברות את האופק המוסרי של הקוראים. על פניו, בלי לקרוא את ההקשר - נשמע לי שהקוראים יגידו: אתה הסופר, יכולת לארגן את זה כך שהוא לא יצטרך לכזה מעשה עד כדי כך. כאן צריך לשאול את עצמך, האם בזה הסיפור עוסק, לחלוטין, מיקוד בנושא של המקום של האדם העצמי מול החובה שלו והחברה? כי אם לא, לא לקחת מספיק ברצינות את כובד המעשה של הדמות הזאת - וכאן אני כבר לא אובייקטיבית ^_^
הסברת הרבה יותר טוב ממני איך זה עובד! לא סותר סיפור טוב. גם הגישה של הקשבה לדמות, יכולה להביא לאותה תוצאה - גיבור שנמצא בצד הנכון. ההבדל הוא רק בכמה דברים קטנים שהופכים חוויה שטחית לעמוקה.יכול להיות שלא הייתי מובנת, אז אנסה להסביר על דוגמא אחת שכבר עלתה פה.
דמות יכולה להיות נכונה, אבל גם אמיתית. מה זה דורש? להבין שהיא איננה אדם. היא לא "חרדי". היא משהו מעבר לזה. היא רעיון רוחני לחוויה אנושית שכולנו חווים.בעיני זה 'משטיח' את הדמויות בהרבה מהמקרים. לא מסכימים? שכנעו אותי שאני טועה
דוגמא פשוטה: דמות של רב, איננה רב. ההלכות שהיא פוסקת אינם פסקים. היא לא רב נקודה! היא לא מייצגת "רבנים". הדמות תהיה רעיון כלשהו. זה משהו שאי אפשר לצלם או להצביע עליו בעולם שלנו. ההקשר בסיפור חושף מהו הרעיון. למשל: ביטחון. או הכוונה. או דרך. או יועץ. או הכנעה. הרעיונות האלה - חיוביים, אינם סותרים את המוסר החרדי, אבל הם עמוקים יותר משיקוף שטחי של מציאות. וכל יהודי יכול להבין את זה. אפשר לשאול את הדמות מה היא רוצה, ועדיין לקבל תשובה "נכונה". אבל קודם תשאלו אותה, ולא את הרקע שלה.
אני חושבת שהזמנת כבוד של י. דרור עשה משהו כזה מצוין, וזה לגמרי לא ספר שסותר איזשהו קונספט חרדי.
נערך לאחרונה ב: