איך קראו לבת פרעה?

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ואני תוהה: מילא לגבי השם הראשון נניח שיש גרסאות שכך קראו אותו בדורות הקודמים (למרות שזה עדיין לא שולל שהיה שם נוסף ובו מנוקדת ה-ק' בשווא), אבל נחל עיון - שם ערבי מובהק שמגיע מן המילה 'עין' - 'עיוני' וכדומה, איך דבר כזה הופך בפי העברים לע' בחיריק ו-ו' בחולם???
פסוק מפורש במלכים א' טו כ:
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי:
וכן במלכים ב' טו כט:
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה:

הערבים הם אלו ששיבשו את השם, ואנו חוזרים לשם המקורי.
כך למשל, אולי נקרא לאשדוד 'איסדוד', כמו שהערבים קראו לה?
 

הוגה

משתמש פעיל
עריכה תורנית
פסוק מפורש במלכים א' טו כ:
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי:
וכן במלכים ב' טו כט:
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה:

הערבים הם אלו ששיבשו את השם, ואנו חוזרים לשם המקורי.
כך למשל, אולי נקרא לאשדוד 'איסדוד', כמו שהערבים קראו לה?
יפה!
קודם כל לא הכרתי את הפסוקים.
שנית, לא בהכרח שזה אותו מקום!
הרי אנחנו כן מתייחסים למקום שהיה לו שם ערבי.
ומהאזורים שמוזכרים בנביא זה נשמע הרבה פחות רמת הגולן והרבה עמק יזרעאל...
 

הוגה

משתמש פעיל
עריכה תורנית
הפוך. איך עִיּוֹן המקראית, שתמיד מוזכרת בין ערים מוכרות בגליל העליון (מלכים א טו, מלכים ב טו, דה"י ב טז), הופכת בפי הערבים לעַיּוּן?

ומה המקור לקלונימוס בקמץ?
אם עיון היא מלשון "ואבוא היום אל העין", ועין בפיהם היא 'עיוני וכדומה' - אין שאלה.
וכמו שהגבתי ליונתן - לא בטוח שמדובר בכלל על עיון המקראית (אם כי, שוב כאמור, לא ידעתי על הפסוק הזה)

המקור לקלונימוס? לדעתי אין. אבל הרבה מתעקשים/ות לנקדו כך.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
כבר מחקתי את התגובה, כי ראיתי שהקדימוני. אבל:
שנית, לא בהכרח שזה אותו מקום!
הרי אנחנו כן מתייחסים למקום שהיה לו שם ערבי.
ומהאזורים שמוזכרים בנביא זה נשמע הרבה פחות רמת הגולן והרבה עמק יזרעאל...
קדש, כנרות וארץ נפתלי הן בעמק יזרעאל?? אלה מקומות מוכרים בגליל העליון. ומטולה אינה ברמת הגולן, אבל הגלעד הוא כן.
 

הוגה

משתמש פעיל
עריכה תורנית
גליל עליון?
אולי אני טועה. אבדוק שוב.
(זכור לי שזה בצד השני של הכינרת - דהיינו, לא בצד של טבריה. ואני כמובן מדבר על החלוקה המקראית.)

בינתיים הנה ציטוט מויקיפדיה על מקורו של נחל עיון. עכשיו נראה מאיזה תנ"ך יצטטו פסוקים...

נַחַל עִיּוֹן הוא נחל הזורם מעמק עיון שבדרום לבנון, דרומה אל תוך שטח ישראל,
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בגלל דרום לבנון?
האמת שעפתי על עצמי. אבל מ"מ ודאי שראיה נגד אין כאן, כי דרום לבנון הוא חלק מא"י. ואם הזכרנו את קדש עיר המקלט, התורה אומרת "ושלשת את גבול ארצך", ורש"י אומר שהמרחק בין ערי המקלט צריך להיות שוה בערך למרחק ביניהן עד הגבול. וא"כ אם אכן קדש נפתלי זה תל קדש שבאצבע הגליל, אז גבול א"י הצפוני צריך להיות צפונה ממנה כמו המרחק שבינה לבין שכם. ולפי גוגל זה יוצא יותר צפוני מביירות.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
קודם כל לא הכרתי את הפסוקים.
שנית, לא בהכרח שזה אותו מקום!
הרי אנחנו כן מתייחסים למקום שהיה לו שם ערבי.
ומהאזורים שמוזכרים בנביא זה נשמע הרבה פחות רמת הגולן והרבה עמק יזרעאל...
אחרי שאנחנו מכירים את הפסוקים, אנחנו כבר מתקרבים אל 'עיון' בחיריק וחולם.
עכשיו, כשהמוסלמים כבשו את הארץ ב-632 לספיה"נ, לרוב הם לא המציאו שמות חדשים למקומות, אלא שינו במעט את השמות היהודיים, להגייה ערבית.
כך אשדוד הפכה ל'איסדוד', יפו הפכה ל'יפא', עזה הפכה ל'גזה', אשקלון הפכה ל'אסקלן'.
על פי השמות הערביים, החוקרים מנסים לזהות שמות יהודיים רבים.
וכך אפשר להניח, ש'נחל עיון' נקרא על שם 'עיון' המקראית, שנמצאת בדרום לבנון, צפונית ל'אבל בית מעכה' ול'קדש'.
ומתוך ויקיפדיה:
נַחַל עִיּוֹן הוא נחל הזורם מעמק עיון שבדרום לבנון, דרומה אל תוך שטח ישראל, ומהווה יובל של נהר הירדן. חלקו העליון מכונה בערבית ואדי דרדרה או ואדי ח'ראר, וחלקו התחתון, מדרום למטולה, נקרא ואדי ברע'ית.
ראשיתו של נחל עיון סמוך למרג' עיון, משם הוא זורם כשבעה ק"מ בשטח עמק עיון, מפוצל לתעלות השקיה רבות, עד כניסתו לשטח ישראל סמוך למטולה. מנקודה זו זורם הנחל בערוץ קניוני היורד מגובה כ-500 מטרים מעל פני הים, עד לגובה כ-300 מטרים מדרום לתל אבל בית מעכה, ומשם בשיפוע מתון יותר אל תוך עמק החולה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה