התייעצות איך עובדת אצלכם מדיניות תיקונים עם לקוח?

[דבורה קוטובסקי]

זכויות היוצרים למאיירים הוא אינו במודעות וצריך לצרוח את זה ברחובות כדי שהמאיירים יתעוררו ויבינו כמה הם שווים!!
לצורך העניין, הסכום המקובל במגזר הכללי לשלם על זכויות יוצרים הוא פי 10 ממחיר הציור, כלומר, עם על איור ספר שלם הוא שילם 10,000 אז בשביל לקנות את הזכויות הוא ישלם 100,000 !!! לכו תבדקו אותי!
כנ"ל לגבי איור בעיתון, שאח"כ הם מוציאים מזה ספר, מגיע לכם תמלוגים!! פשוט בחוזים הדרקוניים שלהם זה כתוב כאילו זה ברור שהזכויות שלהם.. והמאייר התמים חותם בלי לדעת על הניצול המחפיר.
ובאופן כללי אם לא יהיה איגוד של מאיירים חרדיים שיתאחדו וישמרו על מינימום של מחיר שממנו לא יורדים- יום אחד פשוט נאלץ לעבוד אצל המגזר הכללי וחבל..

חחחחחה, אוי- הייתי כבר מליונרית אם זה היה כך.
לעולם!!!! לא שילמו לי תשלום נוסף על הוצאה שניה/שלישית והלאה.
לעולם לא הוסיפו תשלום על הוצאת איורים שלי לעתונים כספר! אפילו לא הודיעו- גיליתי זה במקרה מהתלמידות שלי או ראיתי בחניות או פרסומת של הספר.
ואתה יודע מה... אין לי כוח להלחם וללכת לבית משפט/בית דין.
ו... אם אקבע מחיר כולל זכויות יוצרים מראש- מישהו יזמין משהו? נראה לך?
אני רצינית.
מר לי ועצוב לי.

 

[ישראל (שרוליק)]

חחחחחה, אוי- הייתי כבר מליונרית אם זה היה כך.
לעולם!!!! לא שילמו לי תשלום נוסף על הוצאה שניה/שלישית והלאה.
לעולם לא הוסיפו תשלום על הוצאת איורים שלי לעתונים כספר! אפילו לא הודיעו- גיליתי זה במקרה מהתלמידות שלי או ראיתי בחניות או פרסומת של הספר.
ואתה יודע מה... אין לי כוח להלחם וללכת לבית משפט/בית דין.
ו... אם אקבע מחיר כולל זכויות יוצרים מראש- מישהו יזמין משהו? נראה לך?
אני רצינית.
מר לי ועצוב לי.

הפתרון היחיד כנראה הוא להיות מאוחדים מאחורי מערך עקרונות מגובש ומוצק, כל המאיירים בלי יוצא מן הכלל, ואז הלקוחות יאלצו להתאים את עצמם לדרישות המאיירים. בצורה כזאת, המאיירים הם אלה שיקבעו את הטון ולא להיפך.

אם כולכם תהיו מאוחדים, ואף אחד לא יפרוץ גדר, מצבכם ישתפר לבלי הכר.

בשביל זה צריך גורם מאחד שיודע את העבודה. אני קורא לזה יזם.

פשוט להבנה, קשה ליישום. אבל "קשה" הוא עדיין לא "בלתי אפשרי".

אז שמישהו מקהילת המאיירים יקח יוזמה למצוא יזם... (או שאם כבר הוא מצוייד ביוזמה למציאת יזם, אולי הוא יכול כבר להרים את הסיפור הזה בעצמו...)

 

[דבורה קוטובסקי]

הפתרון היחיד כנראה הוא להיות מאוחדים מאחורי מערך עקרונות מגובש ומוצק, כל המאיירים בלי יוצא מן הכלל, ואז הלקוחות יאלצו להתאים את עצמם לדרישות המאיירים. בצורה כזאת, המאיירים הם אלה שיקבעו את הטון ולא להיפך.

אם כולכם תהיו מאוחדים, ואף אחד לא יפרוץ גדר, מצבכם ישתפר לבלי הכר.

בשביל זה צריך גורם מאחד שיודע את העבודה. אני קורא לזה יזם.

פשוט להבנה, קשה ליישום. אבל "קשה" הוא עדיין לא "בלתי אפשרי".

אז שמישהו מקהילת המאיירים יקח יוזמה למצוא יזם... (או שאם כבר הוא מצוייד ביוזמה למציאת יזם, אולי הוא יכול כבר להרים את הסיפור הזה בעצמו...)

אמן, שימצא את עצמו.

ולגבי איחוד המאיירים- כאשר משיח יבוא אולי זה יקרה.
מצטערת, אני מזמן כבר לא מאמינה לשיתוף פעולה, פתיחות ובעוד הרבה דברים אידאליסטים.
זה כמו שתציע לקבוע מחיר אחיד לאיורים/קומיקסים לכל המאיירים...
אנחנו כולנו שונים, עם כשרונות שונים, רמות ביצוע שונים.
לא נראה לי ש״אחדות״ זה על ציירים/מאיירים.

ד״א- טופס הזמנת היצירה שלך- טוב מאוד.
שלי למשל די דומה רק מחולק לסעיפים קצת שונה. והכי חשוב שישלחו בקשה לתיקונים במייל או ווטסאפ- לא בהודעה קולית. הודעות קוליות פשוט לא נחשבות לבקשת תיקון (כמה אני שונאת הודעות קוליות אלה!!!)

 

[שירי כהן]

שלום לכולנו,
רציתי לשאול איך עובדת מדיניות התיקונים עם הלקוחות?
כמה תיקונים הוא יכול לעשות, וכמה יעלה תיקון נוסף?
ומה עושים בתיקון שפוגע באסטתיקה..?
תודה לכם/ן!!

לא קראתי מה ענו לך עד כה,
יכולה לשתף מעצמי -
למרות ששנים כבר רוב העבודות שלי הם לעצמי יותר...
והלקוחות שמעורבים בתמונה (כמו העיתון או הסופר) לגמרי זורמים איתי
בתחילת הדרך הגבלתי את זה למספר סבבים בזמן מוגדר
למשל - בשלב הסקיצה יתאפשרו 3 סבבים של תיקונים/שינויים
בשלב השחור לבן (לאחר אישור הסקיצה) יתאפשר שלב אחד של שינויים (ולא כאלו שהיה אפשר לומר מראש.. כלומר לא להפוך פתאום את הציור על פניו, אלא דברים שאי אפשר היה לראות בשלב הסקיצה)
בשלב הצבע אחרי אישור הש/ל שינויים לפי שעה - וכותבים בהסכם מה המחיר לשעה.
אלא אם כן מדובר על שינוי ספציפי מאד ומוגדר שלא היה אפשר לדעת מראש...
(יו הצבע של הבגדים של הגיבור לא מתחבר לי לאופי שלו)

יכולה לומר שבהמשך הדרך נתתי שינויים בשלב הסקיצה... ללא הגבלה
למה?
כי הגעתי למקום שאם הלקוח לא אהב בשוט ראשון-שני - כנראה שלא נעבוד יחד

 

[שירי כהן]

ממש תודה רבה!!
זה עזר לי מאד!
רק אם אפשר עוד משהו קטן.. איזו רמה של סקיצה צריך לתת? כי הלקוח אומר שהוא לא מבין את הסקיצה, ובעיניי היא דווקא מובנת..
יש לכם אולי במגרה איזו סקיצה שאפשר לשתף?
תודה רבה רבה!!

אהבתי את התגובה של @יפית כוכב ! מאד ברורה וממצה,
וגם הסיפא -
לפעמים כשלא יודעים לעבוד,
עוברים למצב של מגננה מתמדת - בה הלקוח הוא הדוב המאיים,
ואתה זה שצריך לדאוג להישרדות ולהנצל בחיים מהעבודה...
וזו צורה שבאמת מוציאה את כל הטעם מהציור.
גבולות נעימים זה שם המשחק.

לגבי סקיצה - זה ענין אישי מן הסתם, הסקיצות שלי אישית די ברורות.. ועדין קשקושיות.
יש לקוחות שצריך להרגיע ולהסביר שזה קווים כלליים, ולא פרטי פרטים, ויש כאלו שמבינים לבד.

הפתרון היחיד כנראה הוא להיות מאוחדים מאחורי מערך עקרונות מגובש ומוצק, כל המאיירים בלי יוצא מן הכלל, ואז הלקוחות יאלצו להתאים את עצמם לדרישות המאיירים. בצורה כזאת, המאיירים הם אלה שיקבעו את הטון ולא להיפך.

אם כולכם תהיו מאוחדים, ואף אחד לא יפרוץ גדר, מצבכם ישתפר לבלי הכר.

בשביל זה צריך גורם מאחד שיודע את העבודה. אני קורא לזה יזם.

פשוט להבנה, קשה ליישום. אבל "קשה" הוא עדיין לא "בלתי אפשרי".

אז שמישהו מקהילת המאיירים יקח יוזמה למצוא יזם... (או שאם כבר הוא מצוייד ביוזמה למציאת יזם, אולי הוא יכול כבר להרים את הסיפור הזה בעצמו...)

זה לא תחום שאפשר לשים בו 'חומה מוצקה' שכזו, לדעתי לפחות...
נסיון כזה עלה פה מהיום הראשון של הפורום, לפני שנים.
כיום אני חושבת שכל עצמאי/ת,
אגב - ממש לא רק בתחום הציור,
צריך ללמוד כמקצוע בפני עצמו את תחום השיווק והמכירות -
אם הוא רוצה להיות המנהל של עצמו ולא להיעזר במישהו אחר באופן קבוע.
זה מאד משחרר ומרגיע כשמבינים איך לעבוד,
גם את האמן וגם את הלקוחות שלו.

 

[ישראל (שרוליק)]

אמן, שימצא את עצמו.

ולגבי איחוד המאיירים- כאשר משיח יבוא אולי זה יקרה.
מצטערת, אני מזמן כבר לא מאמינה לשיתוף פעולה, פתיחות ובעוד הרבה דברים אידאליסטים.
זה כמו שתציע לקבוע מחיר אחיד לאיורים/קומיקסים לכל המאיירים...
אנחנו כולנו שונים, עם כשרונות שונים, רמות ביצוע שונים.
לא נראה לי ש״אחדות״ זה על ציירים/מאיירים.

ד״א- טופס הזמנת היצירה שלך- טוב מאוד.
שלי למשל די דומה רק מחולק לסעיפים קצת שונה. והכי חשוב שישלחו בקשה לתיקונים במייל או ווטסאפ- לא בהודעה קולית. הודעות קוליות פשוט לא נחשבות לבקשת תיקון (כמה אני שונאת הודעות קוליות אלה!!!)

אז יתכן שקיימת דרך נוספת, פחות מומלצת, אבל זה עדיין עדיף מכלום.

הדרך היא, שכל מאייר ימתג את עצמו באופן כזה שיגרום ללקוח לחשוב פעמיים לפני שהוא מסרב לקבל ממנו את העבודה. וחלק מהמיתוג הוא קביעת תעריף מחירים מכובד ולא זול מידי. מחיר שאינו בריצפה יוצר הרגשה של ערך בעיני הלקוח. תחשבו על עצמכם כשאתם רואים בחנות שני שואבי אבק. אחד עולה 500 ש' והשני 1200 ש'. מה תהיה התחושה הראשונית שלכם בנוגע לרמת האיכות של כל אחד מהם? התשובה ברורה.

מאייר שקובע מחיר מכובד ליצירתו, והוא גם מצוייד בנוסח הסכם ברור ורהוט ומדוייק, הוא משדר בכך מקצועיות, ויש לקוחות שיחפשו לעבוד דוקא עם אחד כזה!

עם זאת, חשוב מאוד לציין שזה לא כללים של שחור ולבן. ובדברים האלה צריך להפעיל הרבה אינטואיציה, במיוחד למי שנמצא בתחילת הדרך, כי לפעמים עדיין זה כן יהיה נכון לעשות הנחות. אין בזה כללים קבועים וגורפים. צריך להיות עם היד על הדופק כמו שאומרים, ולדעת בכל מקרה לגופו האם זה יהיה נכון להתעקש על מחיר המכבד את היצירה או בכל זאת לעשות הנחה. ויש הרבה פרמטרים שעשויים להשפיע על החלטה כזו. לדוגמא- המצב הכלכלי של המאייר באותה תקופה. דוגמא נוספת, אם מדובר בלקוח שיש סיכוי שהוא יהיה לקוח קבוע, אולי בכל זאת כדאי להתגמש איתו על המחיר כי בהסתכלות לטווח הרחוק זה יכול להיות משתלם.

אני נתתי כאן מספר נקודות למחשבה, ויש לפעול בחכמה בכל מקרה לגופו. אין לקחת עקרון אחד וללכת איתו עד הסוף, אלא צריך לדעת מה היתרונות והחסרונות בכל אפשרות שעומדת על הפרק, ולקבל החלטה מושכלת. ועם הנסיון המצטבר, לומדים כבר את הדרך הכי טובה להתנהלות. ואסור להיבהל מטעויות, זה חלק מהתהליך. והכי חשוב לא לשכוח להתפלל על זה, לפני הכל, כי כל מה שקורה כאן, הוא רק תוצאה של מה שנגזר בשמים... ואם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו...

מקוה שהתובנות שנתתי כאן יעזרו לכם.

 

[ישראל (שרוליק)]

כיום אני חושבת שכל עצמאי/ת,
אגב - ממש לא רק בתחום הציור,
צריך ללמוד כמקצוע בפני עצמו את תחום השיווק והמכירות -
אם הוא רוצה להיות המנהל של עצמו ולא להיעזר במישהו אחר באופן קבוע.
זה מאד משחרר ומרגיע כשמבינים איך לעבוד,
גם את האמן וגם את הלקוחות שלו.

כנראה שכיוונתי לדעתך בתגובתי הקודמת (אותה כתבתי לפני שקראתי את הציטוט הנ"ל)...

 

[שירי כהן]

זה מורכב הרבה יותר משורת המחיר
בשנים האחרונות אני מעבירה הרצאה לבנות שמסיימות לימודי איור,
חציה מתמקד בטכניקות, קומיקס, טיפים וקיצורי דרך בעבודה,
וחציה מתמקד בצד העסקי והשיווקי של העסק.
אני רואה איך בנות צמאות לזה, וכמה זה עולם זר וחדש להן -
ופתאום האמונה ש'אני אהיה טובה יותר ואז ארוויח יותר'
משתנה ל - 'אני צריכה ללמוד פה משהו חדש שלא קשור לרמת המקצועיות שלי'
וזה מעודד כי זה בר לימוד,
וכי אין איזו נקודת שלימות שבה 'מותר' או אפשר להרוויח כך וכך..
זה להבין שניהול עסק על כל המשתמע מזה,
במיוחד שמדובר כאן על:
יחסי לקוחות, שיווק, פרסום, תמחור, גביה ועוד -
זה לא דבר שבהכרח נולדים איתו..
רוב האומנים (ודגש על אומניות) נולדים בלעדיו
ושווה ללמוד את זה ולהיות יותר טובים בזה - לא בשביל להפוך לאשת שיווק/איש פרסום ומכירות,
אלא כדי לדעת לעשות את אותם חלקים בעבודה שאינם קשורים לאומנות ולכשרון -
ולא להגמר מזה.

 

[ישראל (שרוליק)]

כמובן שלא התכוונתי להקיף בדברי הנ"ל את כל תורת השיווק. בסך הכל נתתי מספר תובנות כדי לפתוח כיווני חשיבה שלא תמיד שמים לב אליהם. תובנות שהן נכונות לכשעצמן, אבל כמובן שצריך להסתכל על כל התמונה כדי לדעת לעשות בהן שימוש מושכל.

לדוגמא, ענין התימחור, זה נכון שתימחור גבוה משווה לעבודה אופי מקצועי, אך יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את שאר המרכיבים של הסיטואציה המזדמנת (ובחלקם נגעתי לעיל), ולשקלל הכל יחד בכדי לקבל החלטה על גובה המחיר שייקבע למעשה.

מלבד המקצוע הספציפי של האומן, הוא צריך להצטייד במקצוע נוסף כדי להפוך את המקצועיות שלו למכונת כסף. והמקצוע הנוסף הוא שיווק. ואת זה ניתן ללמוד גם מניסוי וטעייה, וגם באופן מסודר, וגם משניהם יחד.

העולם מלא בכשרונות אדירים, כל אחד בתחומו, שבקושי מעבירים את החודש...