איך מפסקים את המשפט המודגש?

[אברהם]

לי - התשובה ברורה, אולם העורכת הלשונית חולקת עליי.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, מְיַסֵּד תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, קֵרֵב אֶת הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל לַתּוֹרָה.
בַּעֲבוֹדַת ה' פְּשׁוּטָה שִׂמְחָה וּתְמִימוּת נָתַן אֶפְשָׁרוּת לְכָל יְהוּדִי לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא וְלַתּוֹרָה בַּאֲשֶׁר הוּא.

 

[פרסום דובדבן]

בַּעֲבוֹדַת ה' פְּשׁוּטָה, שִׂמְחָה וּתְמִימוּת - נָתַן אֶפְשָׁרוּת לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא וְלַתּוֹרָה.

גם הסדר במשפט נראה מסורבל קצת.

 

[יום אביב]

המשפט ארוך וכדאי לפסקו. הוא גם מסורבל במקצת. אולי לשנות את הסדר?
תמיד כדאי לכתוב קודם את הנושא ואחר כך נשוא, אחר כך מושאים ותיאורים ולכן :
הוא נתן אפשרות לכל יהודי באשר הוא, להתחבר לבורא ולתורה דרך עבודת ה' פשוטה,שמחה ותמימות.

 

[עפרה]

המשפט הזה לדעתי מצריך עריכה שלמה, משהו מעין זה:
הוא חינך לעבודת השם פשוטה, מתוך תמימות ושמחה. כך נתן אפשרות לכל יהודי באשר הוא להתחבר לבורא ולתורה.​

 

[אברהם]

אין אפשרות להתערבות בטקסט.
פסקו את המשפט כפי שהוא מופיע. וכפי שעשתה R.design

 

[grafix]

בַּעֲבוֹדַת ה' פְּשׁוּטָה, שִׂמְחָה וּתְמִימוּת, נָתַן אֶפְשָׁרוּת לְכָל יְהוּדִי לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא וְלַתּוֹרָה - בַּאֲשֶׁר הוּא.

 

[תאוצה]

לדעתי אפשר כמו הנ"ל ואפשר כך: (לא חייבים לפסק פסוקיות)
בַּעֲבוֹדַת ה' פְּשׁוּטָה, שִׂמְחָה וּתְמִימוּת נָתַן אֶפְשָׁרוּת לְכָל יְהוּדִי לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא וְלַתּוֹרָה בַּאֲשֶׁר הוּא.

 

[grafix]

אין אפשרות להתערבות בטקסט.
פסקו את המשפט כפי שהוא מופיע. וכפי שעשתה R.design

שים לב, היא שינתה את הסדר במשפט.