איך מנקדים גדר הפרדה

אשד

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
האם מדובר כאן בסמיכות?
מה נכון: גֶּדֶר הפרדה, או גָדֵר הפרדה
 

ביקי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אם אינו נסמך, מדוע כשמידעים את הצמד אומרים - גדר ההפרדה? וכמובן לא הגדר ההפרדה. לפיכך לדעתי, הראשון הוא הנכון.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
השאלה מהו הפירוש. אם הפירוש הוא גדר מפריד, אזי כדבריי. ואם הפירוש - הגדר של ההפרדה (הקיימת בלעדיו, וירטואלית), אזי כדבריך.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אני סובר כמו ביקי - גֶּדֶר ההפרדה
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
איך בוחנים מקובלוּת?
הנה עוד דוגמה לשימוש נפוץ ב'שם הפעולה' לתואר: חֶדֶר קבלה במקום חֲדַר קבלה.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אסביר שוב. חדר קבלה הוא מושג אחיד עם חדר מקבל. שניהם עצם ותארו. מה ההבדל בין זה לבין גדר הפרדה שגם שם ייתכן שפירושו גדר מפריד, ועל כן בשניהם אין העצם נסמך.
 

agav

משתמש צעיר
ברגע ששינית מינוחים, גם היחסים ביניהם משתנים. 'חדר' ש'מקבל אנשים', שונה מ- 'חדר' עבור (כלומר ל או של) 'קבלת אנשים'. גם אם המשמעים חופפים.

צורת סמיכות עשויה להחליף מגוון של מיליות יחס, ולא רק 'של'. שלחן עץ - שלחן מעץ, חבית יין - חבית עם/ עבור יין וכן הלאה.

מלבד זאת, המושג 'חדר מקבל' לא נשמע לי הגיונית. החדר כאן אינו בתפקיד של מקבל אלא כציון של מקום הקבלה.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
הסברת מדוע חדר מקבל אינו חופף לגמרי עם חדר קבלה. אבל איך כל זה אמור לסתור את הצורה גָּדֵר הפרדה, הלוא לפי מה שיוצא מתוך דברייך ניתן גם לומר גָּדֵר (ל)הפרדה
 

agav

משתמש צעיר
גדר להפרדה היא גדר להפרדה

אם הנך משמיט את אות היחס ל-, מתקבלת צורת סמיכות ועליך לנקד אותה ככזו.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ייתכן מאוד שכלל לא הגעתי לקצה הבנת דברייך. אשאל בשיא הבהירות שאני מסוגל: מה ההבדל בין חדר קבלה לגדר הפרדה. מדוע הראשון יכול שלא להיסמך, ואילו השני לא יוכל כי אם להיסמך?
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
חבל שלא ניקדת. האם חֶדֶר קבלה היא צורת נסמך? אמנם ישנה צורה כזו במקרא "ובחדר הורתי", אולם אין זו הצורה הנפוצה, וצורת נסמך הנפוצה בכל המקרא היא "חֲדַר".
 

agav

משתמש צעיר
ברור שחֲדַר קבלה. חֶדֶר קבלה זו רק מעידה לשונית נפוצה.

אמנם צדקת בדבריך שקיימת גם צורת משנה בסגול סגול וכפי שציינת בעצמך זו לא הצורה המקובלת כיון שמדובר בפ' גרונית.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
זו שאלתי כבר מהתחלה, איך ניתן להבחין בין הצורות ולשפוט מהי צורה מקובלת ומהי מעידה לשונית. איך ניתן לקבוע יתדות בשמות ותארים.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לא שייך כאן "לראות" - זה עניין של הבנה. אולי תחליף את שם העצם הראשון בכזה שההבדל בין צורת הנסמך לנפרד בולטת, ואז לא תהיה שאלה. למשל: החלף את הביטוי "חדר קבלה" ב"בית קבלה" - נראה לך הגיוני "בַּיִת קבלה"? סוף-סוף, אין אנו עולים חדשים...
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
טוב, אני מקבל ש"חדר קבלה" הוא צורת נסמך במשמעותו, ומשום ניקודו המראה כאילו אינו נסמך המשונה לא נבוא להוציאו ממשמעותו המקובלת. אולם עדיין עסקינן במשמעות הביטוי "הפרדה" מדוע לא יוכל לשמש כתואר? גם אם לא משתמשים בצורה "בית קבלה" עדיין ישנם דוגמאות אחרות שניתן להביא מהן ראיה, לדוגמה "שבָּת קודש", מה שהוא מופיע בצורה כרותה מעיד ש"קודש" הוא תואר לשבת (שבת קדוש), אף שאין זה שימוש מקובל לתואר.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י געוואלדיג;485919:
טוב, אני מקבל ש"חדר קבלה" הוא צורת נסמך במשמעותו, ומשום ניקודו המראה כאילו אינו נסמך המשונה לא נבוא להוציאו ממשמעותו המקובלת. אולם עדיין עסקינן במשמעות הביטוי "הפרדה" מדוע לא יוכל לשמש כתואר? גם אם לא משתמשים בצורה "בית קבלה" עדיין ישנם דוגמאות אחרות שניתן להביא מהן ראיה, לדוגמה "שבָּת קודש", מה שהוא מופיע בצורה כרותה מעיד ש"קודש" הוא תואר לשבת (שבת קדוש), אף שאין זה שימוש מקובל לתואר.
יש דוגמאות בודדות כאלה. כיוצא בהן - לשון הרע. ברור ש"שבת קודש" איננה סמיכות, שהרי אין שבת שהיא של חול... (שוב - יש להשתמש כאן בכושר ההבחנה על פי ההבנה.)
ואין ספק לגבי הניקוד של "חֲדַר קבלה", גם אם רוב הציבור טועה.
במחשבה שניה נראה לי שאין זה מופרך ש"שבת קודש" זו אכן צורה של סמיכות, שהרי יש לנו גם "שבת מנוחה", והעובדה שבסידורים אין זה מנוקד כסמיכות אין בה כדי להוכיח.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמז

א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  17  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה