איך מנקדים גדר הפרדה

[אשד]

האם מדובר כאן בסמיכות?
מה נכון: גֶּדֶר הפרדה, או גָדֵר הפרדה

 

[געוואלדיג]

כשני, כי אינו נסמך אלא עצם ותארו.

 

[ביקי]

אם אינו נסמך, מדוע כשמידעים את הצמד אומרים - גדר ההפרדה? וכמובן לא הגדר ההפרדה. לפיכך לדעתי, הראשון הוא הנכון.

 

[געוואלדיג]

השאלה מהו הפירוש. אם הפירוש הוא גדר מפריד, אזי כדבריי. ואם הפירוש - הגדר של ההפרדה (הקיימת בלעדיו, וירטואלית), אזי כדבריך.

 

[אברהם]

אני סובר כמו ביקי - גֶּדֶר ההפרדה

 

[agav]

'הפרדה' אינה תצורה מקובלת לתואר השם

 

[געוואלדיג]

איך בוחנים מקובלוּת?
הנה עוד דוגמה לשימוש נפוץ ב'שם הפעולה' לתואר: חֶדֶר קבלה במקום חֲדַר קבלה.

 

[agav]

געוואלדיג נו...

 

[געוואלדיג]

אסביר שוב. חדר קבלה הוא מושג אחיד עם חדר מקבל. שניהם עצם ותארו. מה ההבדל בין זה לבין גדר הפרדה שגם שם ייתכן שפירושו גדר מפריד, ועל כן בשניהם אין העצם נסמך.

 

[agav]

ברגע ששינית מינוחים, גם היחסים ביניהם משתנים. 'חדר' ש'מקבל אנשים', שונה מ- 'חדר' עבור (כלומר ל או של) 'קבלת אנשים'. גם אם המשמעים חופפים.

צורת סמיכות עשויה להחליף מגוון של מיליות יחס, ולא רק 'של'. שלחן עץ - שלחן מעץ, חבית יין - חבית עם/ עבור יין וכן הלאה.

מלבד זאת, המושג 'חדר מקבל' לא נשמע לי הגיונית. החדר כאן אינו בתפקיד של מקבל אלא כציון של מקום הקבלה.

 

[געוואלדיג]

הסברת מדוע חדר מקבל אינו חופף לגמרי עם חדר קבלה. אבל איך כל זה אמור לסתור את הצורה גָּדֵר הפרדה, הלוא לפי מה שיוצא מתוך דברייך ניתן גם לומר גָּדֵר (ל)הפרדה

 

[agav]

גדר להפרדה היא גדר להפרדה

אם הנך משמיט את אות היחס ל-, מתקבלת צורת סמיכות ועליך לנקד אותה ככזו.

 

[געוואלדיג]

ייתכן מאוד שכלל לא הגעתי לקצה הבנת דברייך. אשאל בשיא הבהירות שאני מסוגל: מה ההבדל בין חדר קבלה לגדר הפרדה. מדוע הראשון יכול שלא להיסמך, ואילו השני לא יוכל כי אם להיסמך?

 

[agav]

חדר קבלה הוא צורת נסמך.

 

[געוואלדיג]

חבל שלא ניקדת. האם חֶדֶר קבלה היא צורת נסמך? אמנם ישנה צורה כזו במקרא "ובחדר הורתי", אולם אין זו הצורה הנפוצה, וצורת נסמך הנפוצה בכל המקרא היא "חֲדַר".

 

[agav]

ברור שחֲדַר קבלה. חֶדֶר קבלה זו רק מעידה לשונית נפוצה.

אמנם צדקת בדבריך שקיימת גם צורת משנה בסגול סגול וכפי שציינת בעצמך זו לא הצורה המקובלת כיון שמדובר בפ' גרונית.

 

[געוואלדיג]

זו שאלתי כבר מהתחלה, איך ניתן להבחין בין הצורות ולשפוט מהי צורה מקובלת ומהי מעידה לשונית. איך ניתן לקבוע יתדות בשמות ותארים.

 

[אפכא מסתברא]

לא שייך כאן "לראות" - זה עניין של הבנה. אולי תחליף את שם העצם הראשון בכזה שההבדל בין צורת הנסמך לנפרד בולטת, ואז לא תהיה שאלה. למשל: החלף את הביטוי "חדר קבלה" ב"בית קבלה" - נראה לך הגיוני "בַּיִת קבלה"? סוף-סוף, אין אנו עולים חדשים...

 

[געוואלדיג]

טוב, אני מקבל ש"חדר קבלה" הוא צורת נסמך במשמעותו, ומשום ניקודו המראה כאילו אינו נסמך המשונה לא נבוא להוציאו ממשמעותו המקובלת. אולם עדיין עסקינן במשמעות הביטוי "הפרדה" מדוע לא יוכל לשמש כתואר? גם אם לא משתמשים בצורה "בית קבלה" עדיין ישנם דוגמאות אחרות שניתן להביא מהן ראיה, לדוגמה "שבָּת קודש", מה שהוא מופיע בצורה כרותה מעיד ש"קודש" הוא תואר לשבת (שבת קדוש), אף שאין זה שימוש מקובל לתואר.

 

[אפכא מסתברא]

טוב, אני מקבל ש"חדר קבלה" הוא צורת נסמך במשמעותו, ומשום ניקודו המראה כאילו אינו נסמך המשונה לא נבוא להוציאו ממשמעותו המקובלת. אולם עדיין עסקינן במשמעות הביטוי "הפרדה" מדוע לא יוכל לשמש כתואר? גם אם לא משתמשים בצורה "בית קבלה" עדיין ישנם דוגמאות אחרות שניתן להביא מהן ראיה, לדוגמה "שבָּת קודש", מה שהוא מופיע בצורה כרותה מעיד ש"קודש" הוא תואר לשבת (שבת קדוש), אף שאין זה שימוש מקובל לתואר.

יש דוגמאות בודדות כאלה. כיוצא בהן - לשון הרע. ברור ש"שבת קודש" איננה סמיכות, שהרי אין שבת שהיא של חול... (שוב - יש להשתמש כאן בכושר ההבחנה על פי ההבנה.)
ואין ספק לגבי הניקוד של "חֲדַר קבלה", גם אם רוב הציבור טועה.
במחשבה שניה נראה לי שאין זה מופרך ש"שבת קודש" זו אכן צורה של סמיכות, שהרי יש לנו גם "שבת מנוחה", והעובדה שבסידורים אין זה מנוקד כסמיכות אין בה כדי להוכיח.