דרוש מידע איך אפשר לקבל הלוואה מקרן "והשיב"?

[הקטן שבאריות]

במענה לתהיות שהועלו כאן: הסיבה שבימים עברו לא העדיפו להקנות כסף לנגזל, היא משום שהיה מסובך לשמור אותו בנאמנות מלאה עד שיבוא אליהו. כיום, בשל האמצעים הטכנולוגיים והרגולציה, הרבה יותר מעשי לוודא שכסף שהועבר לגמ"ח - כשהוא מנוהל טוב - ישאר שם עד שיבוא אליהו.

רק חידה קטנה - כמה שוות היום 10,000 לירות ישראליות לו היו מופקדות בגמ"ח לפני 45 שנה???
תשובה- 1 ש"ח

 

[אמת מארץ תצמח]

רק חידה קטנה - כמה שוות היום 10,000 לירות ישראליות לו היו מופקדות בגמ"ח לפני 45 שנה???
תשובה- 1 ש"ח

אבל גם לא היית משלם לו את החוב, זה היה נשאר המצב...
לו לוית ממישהו 10,000 לירות, ועכבר 45 שנה - אתה לכא' תהיה חייב רק שקל אחד.
(לא ברור ממש, במקרה של החלפת מטבע לגמרי, אבל מקרה של אינפלציה גדולה ללא החלפת מטבע, זה בוודאי כך)

 

[יאיר צ]

סתם שלאה,
מאיפה הם ממנים את כל הפרסומות העצומות האלו?
יכול להיות חלילה שמכספי הנגזלים והנעשקים שהקנו עבורם???

אנמי לא יודע ויתכן שמותר, תכלס' יש שם רבנים, אבל סתם לסקרנות

 

[בי. נ]

סתם שלאה,
מאיפה הם ממנים את כל הפרסומות העצומות האלו?
יכול להיות חלילה שמכספי הנגזלים והנעשקים שהקנו עבורם???

לא מכיר את כל הארגונים, אבל על אחד מהם אני יודע שהם עשו לפני תקופה דינר מיוחד לנגידים, לכיסוי הוצאות המגבית הזו.

 

[חיים הקוסם]

אותי מכעיס שמסתירים לאיזה קהילות שייכים כל הגמחי"ם הללו
טיפטיפה אמינות ובמיוחד שזה גמחי"ם שסגורים לציבור הרחב

לטעמי כדאי לתת כבר לקרן הוכשטיין מאשר לכל הקרנות של מתפללי ספרד שנזכרו פתאום לפרנס את יתד נאמן....

 

[בי. נ]

גילוי נאות מובן מאליו: אינני רב. הדברים דלהלן נכתבים ע"פ הבנתי ואינם על אחריות הרבנים / הארגונים

ומי התיר להלוות כסף של אדם אחר בלי לקבל רשות מפורשת.
האם הלוואה תמיד חוזרת?

לגבי קבלת רשות -
חז"ל לימדונו ש'זכין לאדם שלא בפניו', ורש"י [ועוד] מפרשים שזה מטעם שליחות.
כלומר, ההנחה היא שאדם סטנדרטי היה רוצה ומסכים למנות אותנו לשליחים שלו לקנות עבורו משהו, כאשר הוא מרוויח מכך.
מאחר וכאן מדובר באדם שבכל מקרה לא יקבל את כספו עד שיבוא אליהו [כי כפי שכתבתי כבר, אם אפשר לברר למי חייבים כסף חובה לעשות זאת, ולא מועיל לתת לארגונים הללו], ההנחה המתבקשת היא שהוא מעדיף שבינתיים הכסף יהיה שייך לו ותיעשה בו מצוה.

אפילו כאשר יודעים מיהו בעל החפץ / הכסף, ישנם מקרים בהם מותר לקיים מצוה בחפץ של אדם מבלי לקבל רשות מפורשת, בהתאם לכלל שנקבע בגמרא: "נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו".
אז כמובן שבמקרה כזה - שרק ה' יודע למי שייך הכסף, אפשר להשתמש בו למצוה.
*
לגבי אם ההלוואה חוזרת -
רבי נפתלי נוסבוים הסביר אודות 'נחדל', שמאחר ולגמ"ח בית ישראל של גור יש רזומה של עשרות שנים שכל ההלוואות חזרו, [- ואמנם חלקן מערֵבים, אבל הכסף חזר], והקופה מנוהלת תחת פיקוח ממשלתי הדוק, לכן אפשר להסתמך על כך שהכסף יישאר קיים עד שיבוא אליהו.

ברור שהעניין הוא זיכוי, רק הרעיון הוא שוודאי האדם רוצה שתזכה לו את הכסף ע"י נתינה לגמ"ח.
אבל ברגע שהאדם לא רוצה שתזכה לו, כגון שהוא לא רוצה שתתתן לנכי כפיים וכדומה וודאי שלא חל הזיכוי!
ממילא וודאי שאם יקום קרן (אולי כבר יש) שנותנת באמת לכולם והיא קרן רצינית דהיינו שאפשר לסמוך עליה כגון נחדל שזה גוף חזק ואחראי או לחילופין אם אתה יודע מאיזה קהילה הוא שייך, וודאי שרצון הנגזל שתזכה לו ע"י נתינה למקום שהוא יכול להנות בו, ואם נתת למקום אחר לא יוצאים ידי חובה כי הוא לא רוצה שתזכה.
[ודאתינן להכי ייתכן שאפילו אם כרגע אין כזה דבר אבל צריך לחכות שיהיה כזה דבר כי כרגע האדם לא רוצה שתזכה לו אלא תחכה קצת שיהיה קרן שהוא יוכל להשתמש איתה]
ואמנם אם יודעים שהזיקו לאדם מקהילה מסוימת וודאי שלכתחילה ניתן לתת לאותו גמ"ח של הקהילה

אין ספק, שאם אכן הכסף שייך לאדם שלא מסכים לתת אותו ל'נחדל', שזה לא מועיל [והכסף פשוט לא יעבור לרשותו ויישאר שלך].
אבל כאמור, היות והוא ממילא לא יקבל את כספו עד שיבוא אליהו, קשה לראות מצב שאדם מהשורה יתנגד שיקנו לו כסף שנועד למצווה.

קשקוש.
הרעיון מתבסס בעיקרו על 'צורכי רבים', ורק אח"כ על ההקנאה.
לא מחפשים לעקוף הלכות מפורשות בשו"ע.
הרי לדבריך תיאורטי גם ללא גמ"ח, ניתן פשוט להקנות לנגזל את הכסף, ולשמור עבורו במערכת מסודרת.
נניח חשבון בנק נושא ריבית, זה הרי אמור להיות עדיף לו?
(הרי רוב האנשים שיש להם כסף בצד, שמים בפיקדון בבנק, לא בגמ"ח)

ראשית, תודה על המחמאה המכובדת.
שנית, דווקא בגלל שלא מחפשים לעקוף הלכות בשו"ע, מעדיפים להקנות לו את הכסף ולא להסתמך על צרכי רבים, שאינם השבה מעלייתא.
כפי שהסברתי לעיל, בעבר היה הרבה יותר מורכב וקשה להסתמך על אפשרות של יהא מונח עד שיבוא אליהו.

אם יש לך מערכת מסודרת שאתה יכול להסתמך עליה, יתכן מאד שהרבנים (שאני מאמין להם) יאמרו לך שזה אכן עדיף על צרכי רבים.
אולם כאן - כשמדובר על מצוה שתקוים, זה טוב בהרבה וכנ"ל.

ברגע שזה הופך להיות קו עם אינטרסים פירסומיים, האמינות צוללת.

ברור ומוסכם, אבל בגלל ביטול הקישוריות, האפשרות היחידה להחזיק קו כזה היא להתפרנס מפרסומות.

כלפי מה האמינות נותרה מלאה בעיניי -
1. שגם לפרסומות בתשלום יש גבול וקו אדום, והוא לא ישווק דברים שהוא יודע שהם חתול בשק.
2. שכאשר יש לו אפשרות לבחור את המפרסם מבין כמה, הוא יבחר את הטוב ביותר [כמו שהיה למשל עם הקורס של טאומן, שכמה רצו לפרסם והוא ערך סקר בקרב המאזינים]

 

[סוכנות נכספה]

סתם שלאה,
מאיפה הם ממנים את כל הפרסומות העצומות האלו?
יכול להיות חלילה שמכספי הנגזלים והנעשקים שהקנו עבורם???

אנמי לא יודע ויתכן שמותר, תכלס' יש שם רבנים, אבל סתם לסקרנות

נקי כפיים מפרסם באופן ברור בכל מודעה ומודעה שהפרסום והמודעות הינם מתרומות חיצוניות למטרה זו ולא קשורות בכהוא זה לכספי הקרן

 

[ד. פריד]

גילוי נאות מובן מאליו: אינני רב. הדברים דלהלן נכתבים ע"פ הבנתי ואינם על אחריות הרבנים / הארגונים

לגבי קבלת רשות -
חז"ל לימדונו ש'זכין לאדם שלא בפניו', ורש"י [ועוד] מפרשים שזה מטעם שליחות.
כלומר, ההנחה היא שאדם סטנדרטי היה רוצה ומסכים למנות אותנו לשליחים שלו לקנות עבורו משהו, כאשר הוא מרוויח מכך.
מאחר וכאן מדובר באדם שבכל מקרה לא יקבל את כספו עד שיבוא אליהו [כי כפי שכתבתי כבר, אם אפשר לברר למי חייבים כסף חובה לעשות זאת, ולא מועיל לתת לארגונים הללו], ההנחה המתבקשת היא שהוא מעדיף שבינתיים הכסף יהיה שייך לו ותיעשה בו מצוה.

גם אני כמובן איני רב, אבל זכייה שייכת רק כשאין שום צד רחוק של נזק. עד כדי אפילו לזכות שחרור לעבד כנעני גדול שלא בפניו זה מחלוקת תנאים אם מועיל, מכיוון שהשחרור גורם שהוא יהיה יהודי וייאסר עליו חיי ההפקרות של עבדים ואכמ"ל.
מלבד זאת לא מצינו עד כמה שאני יודע זכין בשביל זכות רוחנית, רק בשביל רווח גשמי שאין בו שום צד קטן של נזק מצינו שיש זכין.

אפילו כאשר יודעים מיהו בעל החפץ / הכסף, ישנם מקרים בהם מותר לקיים מצוה בחפץ של אדם מבלי לקבל רשות מפורשת, בהתאם לכלל שנקבע בגמרא: "נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו".

זה גם רק במקרה שאין חשש לנזק, שהרי ספרים כתוב בשו"ע שאסור (בזמנינו התירו הפוסקים מכיוון שספרים עמידים וזולים יותר)
ומלבד זאת מלווה להוצאת ניתנה ולכן אי לדמות את זה למצווה שנעשית בממון אחר כשהמממון של האחר נשאר ברשותו.

לגבי אם ההלוואה חוזרת -
רבי נפתלי נוסבוים הסביר אודות 'נחדל', שמאחר ולגמ"ח בית ישראל של גור יש רזומה של עשרות שנים שכל ההלוואות חזרו, [- ואמנם חלקן מערֵבים, אבל הכסף חזר], והקופה מנוהלת תחת פיקוח ממשלתי הדוק, לכן אפשר להסתמך על כך שהכסף יישאר קיים עד שיבוא אליהו.

מה שהיה בעבר לא מוכיח על העתיד, וזה שסיכון לא התממש לא אומר שהוא לא קיים. הפיקוח הממשלתי היה גם על החברה של הפנסיות שהתבררה כהונאה לפני כמה חודשים. וגם המדינה לא מתיימרת לוודא שלא יהיה סיכוי להפסד, אלאא לנסות לצמצם את הסיכוי.
לגבי גמ"ח בית ישראל של גור, חוששני שיש אנשים לא מעטים שמסיבות שונות היו מעדיפים שכספם יהיה בכל מקום אחר ולא בגוף שקשור לגור. איני רוצה לפתוח את הנושא של כולל פולין ועוד

 

[תלמיד מירושלים]

עברתי על האשכול ולא מצאתי מי ששאל האם אני לוקח הלואה מגמח שיש בו כסף ש"אין לו תובעין "
שאף א לא יודע של מי זה ואף א' לא יכול לומר זה שלי למה שאחזיר א"ז ?
לא מדבר על דוגמאות של הפרסומאים על טעות במקח פחות משתות שכותב שנמחל או נזק שעל זה לא כתוב לעשות צורכי רבים או בור שפטור בנזקי כלים ועוד ןעוד

 

[אמת מארץ תצמח]

ראשית, תודה על המחמאה המכובדת.

בשמחה.
מה שמגיע, מגיע.

שנית, דווקא בגלל שלא מחפשים לעקוף הלכות בשו"ע, מעדיפים להקנות לו את הכסף ולא להסתמך על צרכי רבים, שאינם השבה מעלייתא.

?
אין בהלכה פיתרון כזה של להקנות לו את הכסף.
אין.

כפי שהסברתי לעיל, בעבר היה הרבה יותר מורכב וקשה להסתמך על אפשרות של יהא מונח עד שיבוא אליהו.
אם יש לך מערכת מסודרת שאתה יכול להסתמך עליה, יתכן מאד שהרבנים (שאני מאמין להם) יאמרו לך שזה אכן עדיף על צרכי רבים.
אולם כאן - כשמדובר על מצוה שתקוים, זה טוב בהרבה וכנ"ל.

וודאי שיש.
אתה יודע כמה מקובל היום בועלם 'נאמן' לניהול כספים?
תקים קרן שתשקיע בסנופי (או בפק"מ, לא משנה) ושם יקנו וכו'.
זה הרי ברור עדיף לנגזל העלום.

אין כל ספק.
כל יסוד ההיתר הוא צורכי רבים.
ההקנאה לגמ"ח היא סוג של סלסול שבח, שהמציאו בשנים האחרונות, ובאופן הזה אכן לא היה שייך פעם.
אבל יסוד הדבר הוא דינא דגמרא ושו"ע - גזל ואינו יודע ממי יעשה צורכי רבים.

 

[#גמח]

האם לא יתכן שהוא מאמין לרבנים החתומים על זה, ולרב שהתראיין אצלו, וחושב שזה נכון?

סליחה הוא לא נפל הרבנים כולם התירו לכתחילה לתת לנחדל רק מסתבר שהם אוחזים שניתן לתת לעוד קרנות אבל הוא סמך על רבנים גדולים ואין כאן שום בעיה

רק להדגיש: אני לא באתי לדבר חס ושלום חס וחלילה עליו באופן אישי, אבל, אם הדבר הנכון לציבור זה משהו אחר, אז בקו שמיועד לכל הציבור יש מןן העוול לעשות כזה דבר לדעתי האישית בלבד! (ולמי שחושב כמוני...)

גם בשואב שוטף וכדומה ייתכן גם שיש כאלו יותר זולים ממה שהוא הציע אבל ברור שהוא הציע משהו בזול וכן בכרטיס סטודנט הוא מציע דברים טובים אבל אף אחד לא אמר שאין יותר זולים או יותר טובים

יחי ההבדל הקטן...

ספוילר: הסבר, למי שבכ"ז צריך

כשאתה מפרסם שואב שוטף, אז כולם מבינים שהם שילמו ואולי יש משהו יותר טוב/זול.
אבל כשאתה מפרסם קרן הלוואות (וגם כשאתה מפרסם הכשר לבשר או חזרות לשינון הלימוד) ולפעמים אתה אפילו מציג את זה כ'כולו לשם שמים' (כמו שהיה נשמע יותר בהכשר) אז צריך מאוד מאוד להיזהר שהציבור לא יבין מזה שזה הדבר הכי מהודר

כלפי מה האמינות נותרה מלאה בעיניי -
1. שגם לפרסומות בתשלום יש גבול וקו אדום, והוא לא ישווק דברים שהוא יודע שהם חתול בשק.
2. שכאשר יש לו אפשרות לבחור את המפרסם מבין כמה, הוא יבחר את הטוב ביותר [כמו שהיה למשל עם הקורס של טאומן, שכמה רצו לפרסם והוא ערך סקר בקרב המאזינים]

שני הדברים שכתבת כאן, כתבו לך לפני שהפעם, לצערינו, הם לא נכונים...

ספוילר: נ.ב.

ברגע שזה הופך להיות קו עם אינטרסים פירסומיים, האמינות צוללת.

ע"ז ודאי שא"א להתלונן, הקו שלו ותתן לו לעשות את השיקול שלו

 

[#גמח]

רק חידה קטנה - כמה שוות היום 10,000 לירות ישראליות לו היו מופקדות בגמ"ח לפני 45 שנה???
תשובה- 1 ש"ח

וכמה שווה המכשיר טלפון שמצאת לפני 45 שנה
תשובה 0.00 $

 

[הקטן שבאריות]

אבל גם לא היית משלם לו את החוב, זה היה נשאר המצב...
לו לוית ממישהו 10,000 לירות, ועכבר 45 שנה - אתה לכא' תהיה חייב רק שקל אחד.
(לא ברור ממש, במקרה של החלפת מטבע לגמרי, אבל מקרה של אינפלציה גדולה ללא החלפת מטבע, זה בוודאי כך)

נניח ואתה צודק - כתבתי את זה בתגובה לטענה שזו הדרך הטובה לשמור את הקרן של הכסף לאויו"ש
ומלבד זאת עוד נקודה אם הייתי עושה צורכי רבים - ייתכן והיה נהנה מזה כבר אז (לענ"ד על זה מבוסס כל הפתרון בדיעבד של צורכי רבים).
ואם היו בונים בזה דבר קבע נניח בית כנסת - הערך היה נשמר..

 

[haiosi]

מתי הציבור יבין שכל הארגונים הללו הם חרטא אחת גדולה
שחיתויות במסווה של פתרונות ליו"כ...

כל הארגונים המפרסמים בכל הפלטפורמות למינהן
הן אחיזת עיניים אחת גדולה.

טיפ לבדיקת אמינות :
אם פרוגיסט מצוי ינסה לבקש מהם הלוואה - יענה בתא קולי ..

בהצלחה

בבקשה - אם יש לך מידע קונקרטי על "שחיתויות" - אנא הצג אותם כאן, זה בדיוק המקום להציג אותם, למען ישמעו ויזהרו.
אם לא - זה סתם הוצאת שם רע. באופן אישי, אני לא קונה את כל הפירסומים שלהם ואני לא תורם להם כלל. אבל לכל הפחות מדובר באירגונים שעושים חסד (גמ"ח) עם הכספים - ולא גוזלים את הכספים לכיסם הפרטי - כפי שנראה מדבריך.

 

[אמת מארץ תצמח]

בבקשה - אם יש לך מידע קונקרטי על "שחיתויות" - אנא הצג אותם כאן, זה בדיוק המקום להציג אותם, למען ישמעו ויזהרו.
אם לא - זה סתם הוצאת שם רע. באופן אישי, אני לא קונה את כל הפירסומים שלהם ואני לא תורם להם כלל. אבל לכל הפחות מדובר באירגונים שעושים חסד (גמ"ח) עם הכספים - ולא גוזלים את הכספים לכיסם הפרטי - כפי שנראה מדבריך.

גמח שמפרסם ברבים על כזו קרן, ומצניע את השתייכותו המגזרית, זה השחיתות הגדולה ביותר.

 

[אמת מארץ תצמח]

נניח ואתה צודק - כתבתי את זה בתגובה לטענה שזו הדרך הטובה לשמור את הקרן של הכסף לאויו"ש
ומלבד זאת עוד נקודה אם הייתי עושה צורכי רבים - ייתכן והיה נהנה מזה כבר אז (לענ"ד על זה מבוסס כל הפתרון בדיעבד של צורכי רבים).
ואם היו בונים בזה דבר קבע נניח בית כנסת - הערך היה נשמר..

אה"ב.
ולכן זה כמו שכתבתי כבר
גמ"ח זה צורכי רבים, וזה בסיס הרעיון.
ההקנאה היא סוג של תוספת גידענק.

 

[חניוק]

בבקשה - אם יש לך מידע קונקרטי על "שחיתויות" - אנא הצג אותם כאן, זה בדיוק המקום להציג אותם, למען ישמעו ויזהרו.
אם לא - זה סתם הוצאת שם רע. באופן אישי, אני לא קונה את כל הפירסומים שלהם ואני לא תורם להם כלל. אבל לכל הפחות מדובר באירגונים שעושים חסד (גמ"ח) עם הכספים - ולא גוזלים את הכספים לכיסם הפרטי - כפי שנראה מדבריך.

אגב אתם מתחברים? משכורת שנתית מזכיר - 163,039 ₪
אני קצת פחות
עיין גיידסטאר

 

[יאיר צ]

נקי כפיים מפרסם באופן ברור בכל מודעה ומודעה שהפרסום והמודעות הינם מתרומות חיצוניות למטרה זו ולא קשורות בכהוא זה לכספי הקרן

תודה על העדכון החשוב
הדרנא בי מסקרנותי

 

[תצפיתן]

לדעתי פייגנבוים נשמע הכי נורמלי מוכר, אמין ויציב, והאמת הוא גם עושה הכי פחות פרסום, בנקי כפיים זה של גור אין לי שמץ אם כולם יכולים לקבל שם הלוואות?

 

[בי. נ]

גם אני כמובן איני רב, אבל זכייה שייכת רק כשאין שום צד רחוק של נזק. עד כדי אפילו לזכות שחרור לעבד כנעני גדול שלא בפניו זה מחלוקת תנאים אם מועיל, מכיוון שהשחרור גורם שהוא יהיה יהודי וייאסר עליו חיי ההפקרות של עבדים ואכמ"ל.
מלבד זאת לא מצינו עד כמה שאני יודע זכין בשביל זכות רוחנית, רק בשביל רווח גשמי שאין בו שום צד קטן של נזק מצינו שיש זכין.

והלא דברים ק"ו. אם על זיכוי למען רווח גשמי הותר, ודאי שלמען רווח רוחני.
על גשמיות לא ידוע לי על מקרים שמותר להשתמש ללא רשות מדין ניחא לי', למעט בשווי מועט וזניח.

זה גם רק במקרה שאין חשש לנזק, שהרי ספרים כתוב בשו"ע שאסור (בזמנינו התירו הפוסקים מכיוון שספרים עמידים וזולים יותר)
ומלבד זאת מלווה להוצאת ניתנה ולכן אי לדמות את זה למצווה שנעשית בממון אחר כשהמממון של האחר נשאר ברשותו.

לא דימיתי, רק הראיתי שההנחה היא שאדם מן היישוב רוצה שתקוים מצוה בממונו.

מה שהיה בעבר לא מוכיח על העתיד, וזה שסיכון לא התממש לא אומר שהוא לא קיים. הפיקוח הממשלתי היה גם על החברה של הפנסיות שהתבררה כהונאה לפני כמה חודשים. וגם המדינה לא מתיימרת לוודא שלא יהיה סיכוי להפסד, אלאא לנסות לצמצם את הסיכוי.

אכן.
כל ההתנהלות בעולם בנויה על סיכונים וסיכויים. לכאורה ההגיון של הרבנים הוא, שזה מספיק בטוח כדי שאנשים ירצו שיניחו שם את כספם - כאשר לולי זאת בכל מקרה הם לא יקבלוהו.

עברתי על האשכול ולא מצאתי מי ששאל האם אני לוקח הלואה מגמח שיש בו כסף ש"אין לו תובעין "
שאף א לא יודע של מי זה ואף א' לא יכול לומר זה שלי למה שאחזיר א"ז ?
לא מדבר על דוגמאות של הפרסומאים על טעות במקח פחות משתות שכותב שנמחל או נזק שעל זה לא כתוב לעשות צורכי רבים או בור שפטור בנזקי כלים ועוד ןעוד

מנהל הגמ"ח הוא שליחם של בעלי הכספים באשר הם, להחזיקם בנאמנות עד שיבוא אליהו, והוא יכול לדרוש את הכספים.

בשמחה.
מה שמגיע, מגיע.

?
אין בהלכה פיתרון כזה של להקנות לו את הכסף.
אין.

אז אתה ואחרים סבורים שאין, ויש מי שסבורים שיש.
לא חושב שנוכל להתקדם מעבר לזה כאן.

וודאי שיש.
אתה יודע כמה מקובל היום בועלם 'נאמן' לניהול כספים?
תקים קרן שתשקיע בסנופי (או בפק"מ, לא משנה) ושם יקנו וכו'.
זה הרי ברור עדיף לנגזל העלום.

זו פעם שניה שאתה מניח שאדם מעדיף רווח ממוני גשמי על פני מצוה.
אני לא בטוח בכך. [כמובן היכא דאיכא לברורי מבררינן.]

אין כל ספק.
כל יסוד ההיתר הוא צורכי רבים.
ההקנאה לגמ"ח היא סוג של סלסול שבח, שהמציאו בשנים האחרונות, ובאופן הזה אכן לא היה שייך פעם.
אבל יסוד הדבר הוא דינא דגמרא ושו"ע - גזל ואינו יודע ממי יעשה צורכי רבים.

על סמך מה אתה מדבר בשמם?
אני הבנתי ממה שהודפס בשם ר' נפתלי נוסבוים אחרת. יתכן בהחלט שטעיתי.

שני הדברים שכתבת כאן, כתבו לך לפני שהפעם, לצערינו, הם לא נכונים...

לא כתבתי על מה האמת בפועל, אלא על איך הוא מבין את זה.
אני בטוח [על סמך היכרות אישית אתו] שאם הוא היה מבין שזו הונאה הוא לא היה מפרסם את זה בתשלום, ולו בשביל לא לאבד את הכוח שיש לו היום, ששווה הרבה.