התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

[מליון]

טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!

 

[אברהם בלוך]

טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!

מסתבר שאתה עדיין צעיר בלי כמה ילדים,
או שברוך ה' יש לך כסף לקנות \ לשכור דירה נורמלית בירושלים,
שכירות היום של דירה נורמלית 3 חדרים בירושלים זה לפחות 6-7 אלף ש''ח, ולחילופין דירה במחיר 2+ מיליון ש''ח והמשכנתא בהתאם,
לרוב הציבור אין את היכולות האלו, ולכן כשהיחידה נהיית צפופה כשיש ילד או שתיים עושים החלטה מושכלת ועוברים מירושלים על אף הקושי,
[מניסיון של אחד שהיה גר בירושלים],

 

[מרים:)]

דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...

 

[אפרת מנדל]

לא להתבכיין
לראות את המעלות שיש בכל מקום ואז תחיו טוב
ואם לא אז בכל מקום תבכו על מה שאין

 

[שועל קרבות]

ירושלמים גם אחרי הרבה מאוד שנים לא יוצא להם הירושלים מהראש מניסיון אישי.
אין לי פתרון חוץ מלחשוב כל הזמן על ירושלים... בתפילה, בביקורים, ועוד. זה כמו להתרפק על העבר וזה קרה להרבה מאוד אנשים שעזבו מקומות עבודה, לימודים, מגורים ואפילו ארצות מוצא.
העיקר שיהיה יישוב טוב.

 

[מי מכיר מי יודע]

תזכי לצאת מבועה
לחיים רגועים ושלוים
אמנם דוגמה קצת שונה אבל בתוך העיר שלי עברתי לשכונה קצת יותר פשוטה ומרגישה
הרבה ביותר בנוח עם הפשטות הזו ושלא צריך לחשבן כל הזמן לכל אחד

 

[לארג']

דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...

יש פה הרבה דברים שקצת לא קשורים למציאות אבל אולי זה תלוי בשכונות מסויימות

 

[אינטקסט]

עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???

כן. למ"ע.
היה קשה הצעד הראשון.
אבל במ"ע יש מעלה שיש אזורים עם יותר ירושלמים ויש אזורים עם יותר ב"בים.. ב"ה עברנו לאזור יותר ירושלמי וההסתגלות היתה קלה יותר.
היום לא נחזור לירושלים, איכות חיים אחרת לחלוטין.
בעצם נחזור בע"ה, עם ביאת גואל צדק בב"א.

ומה שעזר להחליט היתה חוסר ברירה. להשאר בירושלים היה בלתי אפשרי מהרבה סיבות. וזה היה צעד מאוד חכם לפני שהילדים גדלו.

 

[shira bira]

עקב חוסר הרצון להיכנע למשחק המחירים ההזוי המתנהל בירושלים
החלטנו לעזוב אותה [בפעם ה---]


אני גרה בירושלים עוד לפני עומדי על דעתי- מאז ומתמיד
איך עושים את זה?
כ"כ קשה

עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???

אני יודעת שכמה ירימו גבה על הדרמטיות,
אני מאמינה שאם ככה כנראה שאתם לא ירושלמים
כי רק ירושלמי/ת יוכלו להבין מה כתבתי..


ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

לזכור שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ואם באים למקום חדש למנף את היתרונות שלו לטובתנו. לשקול מה להביא איתנו ואם זה יעזור לנו במקום החדש.
בפריפריה יש יחסית חופש פעולה ונינוחות. תנצלי את זה לטובתך .
לגבי צמצום: זה עניין של בחירה לחשוב כך. בסופו של דבר כל היופי והגיוון המחשבתי והחברתי לא מגיע מלהיות תושב עיר מסוימת אלא מלהכיר עוד מגזרים, דעות ומקומות.

 

[נושנושה]

דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),

כל אחד וה"איכות חיים" שאליו הוא מורגל,
יש אנשים שאיכות חיים בשבילם זה להיות במרכז ליד ההורים ומוכנים להקריב בגודל הדירה וכו'
ויש אנשים שאיכות חיים בשבילם זה מרחבים ורוגע וקצת פחות "שופוני" שיש בערים הגדולות...
והם מוכנים להקריב במרחק ולא להיות צמודים להורים.

לא מזלזלת וסליחה מראש, אבל א"א להכליל ככה כי-

יש פה הרבה דברים שקצת לא קשורים למציאות אבל אולי זה תלוי בשכונות מסויימות

וגם כי לא כל אחד יכול לשלם את המחירים האלו... (והמחירים לא מפסיקים לעלות לצערינו...)

אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,

ושוב חבל על ההכללה,
בכל מקום יש אנשים רוחניים מאוד ותורניים מאוד!!! גם אנשי הפריפריה והערים החדשות!!!!
וה"ריגושים הזמניים" נמצאים דווקא בערים הגדולות כמו ירושלים ובני ברק ששם הכל חייב להיות מושלםםםם

בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...

כנראה לא חסר להם כסף...

נ.ב. חשוב לי לציין שאני לא "פריפראנית" (מקווה שאייתתי נכון...) וג"כ גרה באחת הערים הגדולות
וגם אני במקום הזה של ההתלבטות והקושי כמו פותחת האשכול (שאפו על הכנות והיוזמה לפתיחת כזה אשכול!)

 

[s.y]

טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!

אני ממ"ע ונמצאת מלא בירושלים נכון שהלכלוך כאן מזעזע אבל אני מבקרת במקומות בירושלים עם לכלוך לא פחות ועם ריח של זבל לאורך כל הרחוב אז לא כל ירושלים מטופחת
וגם לא מחליטים על מקום רק בגלל לכלוך או ניקיון
אין על ירושלים זה ברור אבל לא צריך להוריד ערים אחרות בשביל להעלות את ירושלים

 

[בעל בעמיו]

אולי היא צריכה לתת לך גם מספר תעודת זהות?
זה ממש לא נצרך בשביל תשובות לשאלתה.

נצרך ביותר!
בשביל לחסוך את זה:

סוורי
חשבתי שברור לכולם שפריפריה זה לא עוטף ירושלים

 

[DvoraVidman]

דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...

גאווה זה הדבר האחרון שמסייע לגדול ברוחניות.

 

[רינהרינה]

גרה בירושלים, ומוחה על כל אלו שתלו את המעבר באיכות חיים.
מה נקרא איכות חיים?
גודל הדירה- לא קשור איפה גרים, לא כל מי שקונה היום בפריפריה קונה דירה ענקית עם חצר.
גינות לילדים- אנחנו מוקפים בגינות, ובד"כ מיד כשמגיעים לגינה יש נדנדה פנויה, להבדיל מהערים הצעירות שאומנם יש הרבה גינות אבל הרבה הרבה יותר ילדים על כל גינה.
יש אינסוף מקומות לצאת בערב, סתם כך להליכה, מרחבים שאין ברוב הערים האחרות.
כמובן שאפשר להתרגל לכל מקום ואפילו להנות ממנו, אבל לא סותר את זה שבירושלים יש אינסוף מעלות, ובמקביל היא גם יקרה וממילא פחות ברת השגה לצעירים (אם כי כדאי לקחת בחשבון גם מקומות עבודה).

 

[Tuch]

ממקום של אחת שעברה לאחרונה מהמרכז לדרום (מציינת את זה בשביל פותחת האשכול)
רוצה לציין כמה דברים שבטוחה שמקלים ממש:
א. אף פעם אל תחליטי ללכת לגור במקום רק כי אמרו X או כי הוא עולה Y, לכי תטיילי בערים, תראי איפה את מתחברת (מכל הבחינות)
ב. הפריפריה של היום היא הצעירים שעשו ועושים את המעבר בדיוק כמוך. רק תבדקי כי יש אזורים שהם לגמרי מהמרכז (כולל הסטייל רק יותר מתון) ויש אזורים יותר ותיקים ופריפריינים.
ג. את כותבת אתם בלי רכב, לכו בראש פתוח שאתם לא מתנתקים מהמשפחה, יש חתונה? אז תסעו שעה וחצי בלי לחשבן, אם לא עושים מהנסיעות עסק נוסעים ומשתתפים יותר וממילא לא מרגישים מנותקים. יש פה תחבורה יפה מאוד, זה לא הבעיה, ושעה וחצי הם באמת לא סוף העולם.
לגבי מה שכתבו שיש כאלו מובטלים- אני לא מכירה סביבי אף אחת מובטלת, כל הקהילה פה חדשה לגמרי. אז תבדקו מה קורה לפני שעוברים, אבל לא לשכוח, בעיקר להתפלל לס"ד, בשום מקום לא קל כיום עם עבודה (מנסיון יכולה לומר שמצאתי עבודה יותר מהר בדרום מאשר במרכז, הכל ענין של ס"ד) ואם לוקחים בחשבון שהפריפריות מתפתחות כיום מהר מאוד ברור שגם נושא התעסוקה התפתח מאוד מאשר לפני כמה שנים.
הרבה הצלחה וס"ד.
אל תפחדו מזה, זה קפיצה יפה לחיים, יש בה הרבה יופי והרבה טוב (כשמגיעים בראש פתוח להנות)
(ואגב, מכירה מישהי אחת בכל הסביבה, ירושלמית שעדיין קשה לה הרעיון שגרה בפריפריה ולא בירושלים אבל הצהירה שלא מסוגלת לחזור לשם...)

 

[מחזיק מפתחות]

אני ירושלמית מלידה ובעלי ג"כ
ולא סתם ירושלמים אלא ממרכז ירושלים.
אבל- מיד לאחר החתונה עברנו למודיעין עילית- העדפנו מיד לעשות את המעבר ולא לחכות שיהיו ילדים והמעבר יהיה קשה יותר.....
אני עובדת בירושלים ונמצאת שם המון, נהנית מירושלים ומהמעלות שלה
אבל-
גם כ"כ מפחדת מירושלים של היום... זה לא ירושלים של פעם- החינוך שם כזה מפחיד, הכל מלא ריגושים וסטייל
מלא מקומות מפוקפקים......
אחרי הכל- שמחה לחזור לעיר שלי, גם כשהיא לא נקיה ויש לה חסרונות
יש אויר רגוע, פשוט, בלי תחרותיות
דעתי לפותחת האשכול- כל מעבר ושינוי הוא קשה, הוא דורש כוחות נפש, כל שינוי ובפרט עזיבת עיר, אבל תעשו את זה כל עוד אתם צעירים ויש לכם כח הסתגלות קל יותר.
בקשר לאן לעבור- שווה לעשות טבלה של מעלות וחסרונות בכל עיר, לצאת לשם, לא להתעצל ולראות את הסגנון
לא עוברים כל כמה חודשים.....
הרבה הצלחה!!!!!

 

[הכל לטובה:):)]

ההורים שלי עברו מירושלים לאחת מערי הפריפריות הרחוקות,
ובהחלט היה להם קשה.
היום, אחרי שנתיים- אני יכולה להגיד לך שבסוף מתרגלים וגם משלימים עם המציאות הזו.

 

[shali]

לפעמים להורים עצמם כבד שהילדים עוברים רחוק ולא באמת נותנים גב חזק,

נכון ממש!

זה קשה ברמות!!!
לא מזלזול אבל אין השוואה לירושלים! לאווירה, להרגשה שזה המרכז כאילו כל החיים פה... קשה נורא להתנתק מזה. מניסיון מר.
מי שלא עשה את זה לעולם לא יבין שאין שום השוואה!

כיף לשמוע הזדהות

תוכלי גם להעביר את הפלפליות את החוסר תמימות בירושלמים לילדים שלך

זה מה חלק ממה שהפריע לי אמרתי לבעלי לא רוצה שהילדים שלי יהיו...

יש פריפריות עם קהילות ממש סגורות לדעתי לירושלמים יותר קשה להתרגל לרעיון....

!!!

מסתבר שאתה עדיין צעיר בלי כמה ילדים,
או שברוך ה' יש לך כסף לקנות \ לשכור דירה נורמלית בירושלים,
שכירות היום של דירה נורמלית 3 חדרים בירושלים זה לפחות 6-7 אלף ש''ח, ולחילופין דירה במחיר 2+ מיליון ש''ח והמשכנתא בהתאם,
לרוב הציבור אין את היכולות האלו, ולכן כשהיחידה נהיית צפופה כשיש ילד או שתיים עושים החלטה מושכלת ועוברים מירושלים על אף הקושי,
[מניסיון של אחד שהיה גר בירושלים],

חש משמעית, אין חדש תחת השמש...

דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,

את כל זה אני יודעת...

לא להתבכיין
לראות את המעלות שיש בכל מקום ואז תחיו טוב
ואם לא אז בכל מקום תבכו על מה שאין

אפשר לנחש שאת לא ירושלמית..

לזכור שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ואם באים למקום חדש למנף את היתרונות שלו לטובתנו. לשקול מה להביא איתנו ואם זה יעזור לנו במקום החדש.
בפריפריה יש יחסית חופש פעולה ונינוחות. תנצלי את זה לטובתך .
לגבי צמצום: זה עניין של בחירה לחשוב כך. בסופו של דבר כל היופי והגיוון המחשבתי והחברתי לא מגיע מלהיות תושב עיר מסוימת אלא מלהכיר עוד מגזרים, דעות ומקומות.

תודה, מילים טובות!

ממקום של אחת שעברה לאחרונה מהמרכז לדרום (מציינת את זה בשביל פותחת האשכול)
רוצה לציין כמה דברים שבטוחה שמקלים ממש:
א. אף פעם אל תחליטי ללכת לגור במקום רק כי אמרו X או כי הוא עולה Y, לכי תטיילי בערים, תראי איפה את מתחברת (מכל הבחינות)
ב. הפריפריה של היום היא הצעירים שעשו ועושים את המעבר בדיוק כמוך. רק תבדקי כי יש אזורים שהם לגמרי מהמרכז (כולל הסטייל רק יותר מתון) ויש אזורים יותר ותיקים ופריפריינים.
ג. את כותבת אתם בלי רכב, לכו בראש פתוח שאתם לא מתנתקים מהמשפחה, יש חתונה? אז תסעו שעה וחצי בלי לחשבן, אם לא עושים מהנסיעות עסק נוסעים ומשתתפים יותר וממילא לא מרגישים מנותקים. יש פה תחבורה יפה מאוד, זה לא הבעיה, ושעה וחצי הם באמת לא סוף העולם.
לגבי מה שכתבו שיש כאלו מובטלים- אני לא מכירה סביבי אף אחת מובטלת, כל הקהילה פה חדשה לגמרי. אז תבדקו מה קורה לפני שעוברים, אבל לא לשכוח, בעיקר להתפלל לס"ד, בשום מקום לא קל כיום עם עבודה (מנסיון יכולה לומר שמצאתי עבודה יותר מהר בדרום מאשר במרכז, הכל ענין של ס"ד) ואם לוקחים בחשבון שהפריפריות מתפתחות כיום מהר מאוד ברור שגם נושא התעסוקה התפתח מאוד מאשר לפני כמה שנים.
הרבה הצלחה וס"ד.
אל תפחדו מזה, זה קפיצה יפה לחיים, יש בה הרבה יופי והרבה טוב (כשמגיעים בראש פתוח להנות)
(ואגב, מכירה מישהי אחת בכל הסביבה, ירושלמית שעדיין קשה לה הרעיון שגרה בפריפריה ולא בירושלים אבל הצהירה שלא מסוגלת לחזור לשם...)

דוקא אותך שמחתי לשמוע, הרי זה הצעד שב"ה אני מתכננת...

אני ירושלמית מלידה ובעלי ג"כ
ולא סתם ירושלמים אלא ממרכז ירושלים.
אבל- מיד לאחר החתונה עברנו למודיעין עילית- העדפנו מיד לעשות את המעבר ולא לחכות שיהיו ילדים והמעבר יהיה קשה יותר.....
אני עובדת בירושלים ונמצאת שם המון, נהנית מירושלים ומהמעלות שלה
אבל-
גם כ"כ מפחדת מירושלים של היום... זה לא ירושלים של פעם- החינוך שם כזה מפחיד, הכל מלא ריגושים וסטייל
מלא מקומות מפוקפקים......
אחרי הכל- שמחה לחזור לעיר שלי, גם כשהיא לא נקיה ויש לה חסרונות
יש אויר רגוע, פשוט, בלי תחרותיות
דעתי לפותחת האשכול- כל מעבר ושינוי הוא קשה, הוא דורש כוחות נפש, כל שינוי ובפרט עזיבת עיר, אבל תעשו את זה כל עוד אתם צעירים ויש לכם כח הסתגלות קל יותר.
בקשר לאן לעבור- שווה לעשות טבלה של מעלות וחסרונות בכל עיר, לצאת לשם, לא להתעצל ולראות את הסגנון
לא עוברים כל כמה חודשים.....
הרבה הצלחה!!!!!

ממש נכון!

 

[בינה יתרה]

עשיתי זאת לפני 15 שנה לטובת בני ברק

איך היה?
היה לא קל, אבל מסתגלים ומתאקלמים והיום לא רוצה לחזור...

תכל'ס לא יעזור כלום, את תמיד תשארי ירושלמית בנשמתך

 

[מרים:)]

גאווה זה הדבר האחרון שמסייע לגדול ברוחניות.

"ויגבה ליבו בדרכי ד'"