כששותים יין מקובל להקיש את הכוסות זו בזו.
ויש לכך הסבר מרתק!
שתיית היין מגרה ארבעה מתוך חמשת החושים שלנו -
צבעו העמוק של היין מספק את חוש הראייה.
כמובן, חוש הטעם.
חוש הריח מתענג גם הוא.
והיד אוחזת בכוס ומגלגלת...
מי קופח?
חוש השמיעה.
ולכן מקישים את הכוסות
ואיך כל זה קשור לשירה?
תכף...
ישנם שירים שעוטפים את הקורא בתחושה,
מעין הזיה נעימה.
כביכול הוא נמצא ממש שם,
נוגע במחזה המהפנט.
אקרא לזה - 'ארומה'.
שיר עם 'ארומה'.
באתגר הנוכחי יש לכתוב 'שיר ארומטי'.
לדעתי, אחת הדרכים לכתוב שיר כזה היא ע"י שימוש בחושים -
תיאור לירי של ריחות טעמים וצלילים שמלוים את תוכן השיר.
להריח את הקפה,
לשמוע את שקשוק הרכבות,
לראות את הנהר...
לא מוכרחים להשתמש בעצה הזו, זה רק טיפ.
אז מעכשיו יש לכם חודש לשכר את רוחנו,
לקחת אותנו למקום אחר,
נופים אחרים.
מי שיצליח - זו קודם כל אמנות אמיתית.
ארומו!
וכל המרבה הרי זה משובח.
כאן הנספח אם בכל זאת יש משהו לדברר עליו.
ויש לכך הסבר מרתק!
שתיית היין מגרה ארבעה מתוך חמשת החושים שלנו -
צבעו העמוק של היין מספק את חוש הראייה.
כמובן, חוש הטעם.
חוש הריח מתענג גם הוא.
והיד אוחזת בכוס ומגלגלת...
מי קופח?
חוש השמיעה.
ולכן מקישים את הכוסות
ואיך כל זה קשור לשירה?
תכף...
ישנם שירים שעוטפים את הקורא בתחושה,
מעין הזיה נעימה.
כביכול הוא נמצא ממש שם,
נוגע במחזה המהפנט.
אקרא לזה - 'ארומה'.
שיר עם 'ארומה'.
@.Ana / אתגר איזהו השיר #7 - דימויים
תיבות גמא
של נשמות
משוטטות בנילוס
הרדום,
מצופות מבחוץ
ומבפנים
מסך אטום,
אור קורן
מסתתר
מפני כל היקום
בעיקולי הנהר.
ורק צריך
שמישהו אחד
יגבר על המרחק
באמונה פשוטה
יושיט את היד
שתתארך
עד שתגיע אל הנער
הבוכה
את כאביו
ובחמלה ימשהו
מאפלת הצער.
תיבות גמא
של נשמות
משוטטות בנילוס
הרדום,
מצופות מבחוץ
ומבפנים
מסך אטום,
אור קורן
מסתתר
מפני כל היקום
בעיקולי הנהר.
ורק צריך
שמישהו אחד
יגבר על המרחק
באמונה פשוטה
יושיט את היד
שתתארך
עד שתגיע אל הנער
הבוכה
את כאביו
ובחמלה ימשהו
מאפלת הצער.
באתגר הנוכחי יש לכתוב 'שיר ארומטי'.
לדעתי, אחת הדרכים לכתוב שיר כזה היא ע"י שימוש בחושים -
תיאור לירי של ריחות טעמים וצלילים שמלוים את תוכן השיר.
להריח את הקפה,
לשמוע את שקשוק הרכבות,
לראות את הנהר...
לא מוכרחים להשתמש בעצה הזו, זה רק טיפ.
בית אבי / חיים חפר
מקצווי אותה שכונה דרומית
בית אבי חוזר אל חלומי
עם שעות יפות של חסד
והקיץ במרפסת
בית אבי חוזר אל חלומי
שם עומד הוא בין הדוכנים
בענן ענוג של תבלינים
בין שקים על המדרכת
שמהם הביא פת לחם
שם עומד הוא בין הדוכנים
בית אבי יושב אל השלחן
בין ימים של חול ויום של חג
בתפילות של בין ערביים
על הלחם על הבית
בית אבי יושב אל השלחן
כן הנה בית אבי יושב אל השלחן
הנה הוא בית אבי עומד עדיין שם
ואבי עומד עדיין שם
אך ללא בניו ובלי יורשיו
ואני זוכר עדיין
ריח תבלינים וקיץ
בית אבי עומד עדיין שם
מקצווי אותה שכונה דרומית
בית אבי חוזר אל חלומי
עם שעות יפות של חסד
והקיץ במרפסת
בית אבי חוזר אל חלומי
שם עומד הוא בין הדוכנים
בענן ענוג של תבלינים
בין שקים על המדרכת
שמהם הביא פת לחם
שם עומד הוא בין הדוכנים
בית אבי יושב אל השלחן
בין ימים של חול ויום של חג
בתפילות של בין ערביים
על הלחם על הבית
בית אבי יושב אל השלחן
כן הנה בית אבי יושב אל השלחן
הנה הוא בית אבי עומד עדיין שם
ואבי עומד עדיין שם
אך ללא בניו ובלי יורשיו
ואני זוכר עדיין
ריח תבלינים וקיץ
בית אבי עומד עדיין שם
אז מעכשיו יש לכם חודש לשכר את רוחנו,
לקחת אותנו למקום אחר,
נופים אחרים.
מי שיצליח - זו קודם כל אמנות אמיתית.
ארומו!
וכל המרבה הרי זה משובח.
כאן הנספח אם בכל זאת יש משהו לדברר עליו.
נערך לאחרונה ב: