הנושאים החמים
הנושאים החמים
כמנהל הייתי מוסיף מיותרים לדעתי, כי זה עניין של טעם. אתה באופן עקבי מעיר על עודף בתיאורים, אני וגם אחרים בהחלט מחבבים את זה כל עוד אין עומס מכביד.
ציינת חלק ממכלול הגוונים של עזרא ומשום מה פירקת אותם לשלושה אנשים שונים בעוד הם בהחלט משתלבים היטב באופיו של אדם אחד בודד ומוזר.
עזרא הוא בהחלט לא דמות קלאסית מהסיפורים ואפשר לומר בזהירות שהוא אישיות מורכבת. הוא פועל לבדו ע"פ הגיגיו המחוכמים, אף אחד לא יודע לספר מה העבר שלו, האם היה נשוי ולמי, מנין הוא מתפרנס, היכן הוא משוטט מלבד בתחנות רכבת שוממות ובאיצקוביץ. אבל אף אחד גם לא מתעניין בכל אלה.
הוא לא נוהג להרצות את דעותיו בפני קהלים מזדמנים וככלל מרבה לשתוק, מה שיוצר הילה מרשימה של אדם שיש לו מה להסתיר, ואכן יש לו.
ההערכה העצמית הגבוהה שהוא מייחס לעצמו התפתחה מאז ששמע ברדיו את דברי החפץ חיים על גדלותן ועוצמתם של האנשים הפשוטים - קרי עזרא עציוני. הוא מבין שיש גדולים ממנו בתורה וביראה, אבל בפשטות הוא המלך.
אלא שמכוח אותה פשטות הוא מבכר לחיות בדד ולא להשתמש בזקנו הבוהק בחשכה להשפיע ברכות ועצות לתורות שלבטח ישתרכו בפתח לשכתו.
כל זאת עד שנכנס אל חייו מנו שפילר - כוכב תקשורת מתחיל.
יש הבדל של ממש בין ביקורת לבין האשמה מרושעת.
דווקא חוסר האחידות בסגנון הכתיבה מוכיח שאין כאן כוונה או ניסיון להיצמד לרוח של כותב אחר. המילים נכתבו ישירות מהאונה הימנית של המוח עם קפיצה קצרה אל מלתעות הלב.
זאת אין ספק שכל כותב מושפע ממה שהוא קורא אבל מכאן ועד חקיינות יש דרך.
