הי, התאור שלך טווווב ולקוח ממש מהחיים עצמם...
אין לי ילד בגיל הזה, אבל יש לי תלמידות בגיל הזה, והן פשוט דובשניות... מכל הסוגים והצבעים...
אז קודם כל, מיד כשאת קוראת את התאור לעיל את צוחקת... נכון? כי הן כאלה צוציקיות שפתאום גדלו... אז דבר ראשון לקחת באיזי ולא להיבהל מהאפרוח שבקע מהביצה...
דבר שני, אני אתאר לך מאיפה הדעות האלה באות, ואת תביני ש
הכל בריגשי - - - והכל חברתי - - -
כל מורה תורנית חצר תדע לספר לך על קולות המלחמה שעלו מז'2 (בדוי.. גם מז'1 וגם מז'3...) את רצה לשם, בטוחה שמשהי נפלה או שפרצה מריבה, ומגלה שמדובר בדיון סוער במיוחד: על מי מטילים יותר תפקידים בבית... על הגדולים כי הם גדולים, או על הקטנים- כי יש מעליהם הרבה מפקדים... האמת, זה היה מסקרן באמת, אז תסלח לי המנהלת שהטיתי אוזן ולא בדיוק השגחתי על כל באי הסדרון. וככה זה נשמע:
- "אצלנו אחותי עושה שבת כולל הכל, אני בקושי מורידה מהשולחן"
- "באמת? איזה שמנה! אחותי חוץ מלחלק הוראות לא עושה כלום..."
- "אמא שלי בחיים לא תיתן לי לישון ביום חמישי בערב, כולם חייבים לעזור".
אפילו אח שלך התינוק?
- "כן, הוא עוזר לבלגן...
- "חחח, וזה עוד חוץ מהקניות! אני אחראית על כל ה"שכחתי"- שכחו עוד מיץ, עוד לפתניות, עוד שמן, כרוב קצוץ... זה לבד תפקיד...
- "מה, אמא שלך נותנת לך לעשות קניות לשבת? הלוואי עלי!"
- "אל תתלהבי, אח"כ כל טעות מתנפלים עלייך: למה קנית ספרינג במקום פריגת, והחלות לא תופחות עם הקמח הזה שלך... בואי לעשות קניות במקומי, נראה אותך..."
בקיצור, היה מרתק, מה יש לומר.
אבל מי ש
התבונן בבנות כשהן דברו, ולא רק שמע-
ראה איך הכל ברגשי...
איך אחת רוצה להרשים ומנפחת...
איך השניה רוצה לרצות משהי, אז היא מסכימה עם כל טענה שלה...
איך השלישית משויצה על כולם והאחרות מתכווצות למול היכולות הבלתי מוגבלות שנותנים לה...
והבת שלך, שהיא אולי הרביעית-
חוזרת הביתה אחרי דיון פורה כזה (וזה טוב! החשיבה מתפתחת! הן נותנות נימוקים יפים, מנתחות ומסיקות מסקנות! כמורה להבנת הנקרא אני מעריכה זאת...) והיא כזאת'י קטנה ומכווצת... כי כולם השויצו עליה, כי הכניסו לה מליון דעות לראש והיא לא סננה אף אחת מהן, כי בעצם אין לה עוד דרך ואג'נדה ברורה לחיים והחברות ביחד "ערבבו" אותה כהוגן...
אז תביני את החתי'ת שלך, היא מקסימה ונהדרת! וזה ידוע שאדם חזק מבחוץ הוא בד"כ קצת חלש מבפנים... אז כדי לחפות על ה"ערפילים" שממלאים אותה, על אי הבהירות והספק- היא משחקת אותה "חזקה", "מפקדת", "עוצמתית"...
אבל את-
את לא תיבהלי ממנה! את בנית את ביתך לפני יותר מעשור, ודעות של חברות צעירות לא משנות לך את הבית, בדיוק כשם שמליון דעות כאן בפרוג לא יהפכו לך את החשיבה ללא סינון.
תשבי איתה, תתענייני איך היה בכיתה, למה נראה לה שאצל X מושלם יותר, איפה יצא לה להציץ בארונות של משפחת... בדרך תגלי איך ה"כולם" מצטמק ל"כלום" והרווחתן שעת שיחה נהדרת!
כשיפרוץ במטבח צחוק משוחרר תוכלי להשחיל ש"בפעם הבאה שהיא רוצה להציע "הצעת הגשה" את ממש מבקשת להתנסח יותר בכבוד, כי זה גורם לך להעריך יותר את הדעה שלה. דברי חכמים: בנחת! ואם הם בנחת, סימן שהאומרים נחשבים "חכמים"!
סליחה על האורך.