01/03/2020
כששלמה מהפלאפל לבוש מחלצות וללא כתמי שמן זה מוזר.
"שלמה?", קראתי בהתפעלות מדומה, "מה נהיה?".
"מה קרה? לא יפה עליי? לא מתאים לי מכובד?", התכרכם, מעביר נייר מגבת על צווארונו. "תראה מה זה החיים, היום אני עובד בפלאפל מחר אני יושב ראש".
"יושב ראש?", אני עוצר בכוח את עיניי לבל יפלו מחוריהן, "מה זה זה?".
"בקלפי, אחי", מחייך שלמה את חיוכו העקום, "אני שלמה בן פורטונה שלא סיים גן חובה, יושב ראש קלפי בכיתה א' בתלמוד תורה הכי טוב בעיר, מה תגיד?".
"זה יהיה מעניין", סיננתי לעצמי.
"אמרת משהו?", הסתובב שלמה ונעץ בי עיניים מסוקרנות.
"כן", נבוכותי, "עוד חריף בבקשה".
02/03/2020
"טוב, העסק פה לא זז", צעק שלמה לעבר קואליציית הקלפי, "חייבים להתחיל להריץ ת'עניינים".
"מה אפשר לעשות? אנחנו מזדרזים ככל שאפשר", מתנצל המזכיר, הלא הוא יגאל הירקן.
"לכי תביאי סכין יפני", פקד שלמה על המשקיפה שישבה בכניסה. "ואתה תעזור לי לסדר את הקלפי הזו", משך את אחד השוטרים פנימה.
חלון גדול נפער בפרגוד הבחירה שנוייד למרכז החדר, חברי הוועדה מביטים במבט מתנצל אל המצביעים הצובאים על הפתח.
כשהגעתי אני לתת את קולי כבר התמוגג התור, נכנסתי בצעדים בטוחים מנפנף בזהותי הישראלית, לקיים דברי רבותינו. "יש כאן מישהו?", קראתי. פרצוף מוכר מציץ עליי מן החלון הכחלחל,
"אז מה לשים לך במעטפה אבא'לה?".
כששלמה מהפלאפל לבוש מחלצות וללא כתמי שמן זה מוזר.
"שלמה?", קראתי בהתפעלות מדומה, "מה נהיה?".
"מה קרה? לא יפה עליי? לא מתאים לי מכובד?", התכרכם, מעביר נייר מגבת על צווארונו. "תראה מה זה החיים, היום אני עובד בפלאפל מחר אני יושב ראש".
"יושב ראש?", אני עוצר בכוח את עיניי לבל יפלו מחוריהן, "מה זה זה?".
"בקלפי, אחי", מחייך שלמה את חיוכו העקום, "אני שלמה בן פורטונה שלא סיים גן חובה, יושב ראש קלפי בכיתה א' בתלמוד תורה הכי טוב בעיר, מה תגיד?".
"זה יהיה מעניין", סיננתי לעצמי.
"אמרת משהו?", הסתובב שלמה ונעץ בי עיניים מסוקרנות.
"כן", נבוכותי, "עוד חריף בבקשה".
02/03/2020
"טוב, העסק פה לא זז", צעק שלמה לעבר קואליציית הקלפי, "חייבים להתחיל להריץ ת'עניינים".
"מה אפשר לעשות? אנחנו מזדרזים ככל שאפשר", מתנצל המזכיר, הלא הוא יגאל הירקן.
"לכי תביאי סכין יפני", פקד שלמה על המשקיפה שישבה בכניסה. "ואתה תעזור לי לסדר את הקלפי הזו", משך את אחד השוטרים פנימה.
חלון גדול נפער בפרגוד הבחירה שנוייד למרכז החדר, חברי הוועדה מביטים במבט מתנצל אל המצביעים הצובאים על הפתח.
כשהגעתי אני לתת את קולי כבר התמוגג התור, נכנסתי בצעדים בטוחים מנפנף בזהותי הישראלית, לקיים דברי רבותינו. "יש כאן מישהו?", קראתי. פרצוף מוכר מציץ עליי מן החלון הכחלחל,
"אז מה לשים לך במעטפה אבא'לה?".