הנושאים החמים
הנושאים החמים
כשעליתי לאוטובוס הייתי עדיין אדם פשוט. זה היה לפני תהליך ההתעשרות המהיר והתלול שלי, עוד לפני עלייתי כמטאור עולמי בשוק התקשורת הבינלאומי.
התיישבתי על מקומי באוטובוס הבינעירוני, פתחתי את התיק שלי והוצאתי את סנדביץ' האבוקדו העטוף בניילון נצמד. שלפתי מהכיס את הנגן כדי לשמוע משהו במהלך הנסיעה הארוכה, אך אבוי, שוד ושבר, הסוללה של הנגן נגמרה והנגן היה חסר תועלת. בדיעבד, מתברר שזה היה הרגע המכונן בחיי. הרגע שבו החלה עלייתי לגדולה.
אכלתי את סנדביץ' האבוקדו, בוהה מחלון האוטובוס בשעמום, ואז המחשבות החלו להתרוצץ.
נזכרתי בפטנט הידוע למניעת השחרת האבוקדו.
באופן עקרוני, אבוקדו פתוח אמור להשחיר בתוך כמה דקות. אלא שיש פטנט שאומר שאם תוציא את גלעין האבוקדו ותשקע אותו בתוך כוס מים - באורח פלא האבוקדו לא ישחיר.
פלאי פלאים. האבוקדו יכול להיות במטבח וכוס המים עם הגלעין - במרפסת. לא משנה. כל עוד הגלעין נמצא בתוך מים - האבוקדו לא משחיר. איך זה עובד? איש אינו יודע. דבר אחד ברור - זה עובד. ניסיון של אלפי עקרות בית יוכיח.
אבל יש תנאי אחד. האפקט חל רק כל-עוד הגלעין נמצא בתוך המים. ברגע שהגלעין יצא מהמים - הקסם יפוג ובתוך דקות ספורות האבוקדו יחזור לטבעו וישחיר תארו.
מכאן עלה בדעתי רעיון נפלא. כשיולדת נוסעת בשבת לבית החולים ורוצה לבשר לבני משפחתה האם נולד בן זכר או שמא נולדה בת נקבה, כך יעשו: יקחו אבוקדו, יחצוהו לשניים, את הגלעין ישימו בתוך שקית עם מים שאותה תיקח היולדת עימה לבית החולים והאבוקדו עצמו יישאר עם בני המשפחה המתוחים. ויסכמו מראש, אם נולד בן - משאירים את הגלעין במים, ואם נולדה בת - יוציאו את הגלעין מן המים. וסימנך: כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו.
בני המשפחה יעמדו סביב האבוקדו ויחכו לראות, אם האבוקדו משחיר - סימן שנולדה בת כפי ששפרה חזתה, ואם האבוקדו נשאר ירוק כמו לולב טרי - סימן שנולד בן כמו שסבתא הייתה בטוחה. [קרדיט: אל"ף סתיו. המודיע]
אך פה מתגלעת בעיה. בשלמא אם האבוקדו משחיר, הרי הסימן סימן. אך אם האבוקדו נותר ירוק, מהיכי תיתי שנולד בן. שמא עדיין לא נולד, לא בן ולא בת, ולכן היולדת לא הוציאה את הגלעין?
לכן צריך לקחת שני אבוקדואים. אחד לסימן האם הייתה לידה, והשני לסימן אם צריך להיערך לקידוש או לברית.
כאן האוטובוס הגיע לחצי הדרך, ואני הייתי מאושר מאוד מן ההמצאה שהמצאתי. בירכתי ברכת המזון בכוונה על סנדביץ' האבוקדו הטעים שלי.
אך כאשר האוטובוס המשיך בדרכו הרעיון המשיך להתפתח עוד ועוד כמו עץ אבוקדו.
למה להצטמצם רק ליולדות בשבת? בצורה הזו אפשר להעביר כל מסר שרוצים מכל מקום בעולם לכל מקום אחר.
חישבתי ומצאתי שבאמצעות חמישה אבוקדואים בלבד ניתן לשדר באמצעות קוד בינארי את כל אותיות הא"ב.
(לקריאה נוספת על קוד בינארי - ראה כאן.)
(לא באמת שמתי קישור. אף אחד לא בודק את זה)
כדי לשדר מקצה העולם ועד קצהו את המילה: שלום - נדרשים 20 אבוקדואים (5 לכל אות). זה נשמע הרבה, אבל זה כלום ביחס לעלות של מערכות התקשורת הקיימות. אתם יודעים כמה עולה להעלות לחלל ולתחזק לווייני תקשורת?
כאן התחלתי להתעשר באמת. נושיב צוות שלם של אגרונומים שיהנדסו זן חדש של אבוקדו. הפרי צריך להיות כמה שיותר קטן, עם גלעין זעיר. לא חשוב הטעם, חשוב רק דבר אחד - שהוא ישמור על התכונה הפלאית של הקשר בין הגלעין לבין הפרי. כל עץ אבוקדו מהזן החדש יוציא אלפי פירות זעירים בעונה.
הגלעינים יופרדו מהפירות ויישלחו לכל קצוות תבל וכך נוכל לשדר מסרים מכל מקום לכל מקום באמצעים טבעיים בלבד. בלי קרינה, בלי להזדקק לאנרגיה, לחשמל, או לכבלים תת ימיים.
בהמשך נקים מערך שלם של תקשורת מבוססת אבוקדו. זה יהיה הדור הבא של התקשורת. טלפונים, סלולרי, רדיו, אינטרנט, הכל מבוסס על טכנולוגיית האבוקדו. זה ישנה את פניה של התקשורת העולמית ויזרים לכיסיי מליארדים על גבי מיליארדים. אני אהפוך לביל גייטס הבא.
עכשיו אני יורד מהאוטובוס, בדרכי אל העושר.
התיישבתי על מקומי באוטובוס הבינעירוני, פתחתי את התיק שלי והוצאתי את סנדביץ' האבוקדו העטוף בניילון נצמד. שלפתי מהכיס את הנגן כדי לשמוע משהו במהלך הנסיעה הארוכה, אך אבוי, שוד ושבר, הסוללה של הנגן נגמרה והנגן היה חסר תועלת. בדיעבד, מתברר שזה היה הרגע המכונן בחיי. הרגע שבו החלה עלייתי לגדולה.
אכלתי את סנדביץ' האבוקדו, בוהה מחלון האוטובוס בשעמום, ואז המחשבות החלו להתרוצץ.
נזכרתי בפטנט הידוע למניעת השחרת האבוקדו.
באופן עקרוני, אבוקדו פתוח אמור להשחיר בתוך כמה דקות. אלא שיש פטנט שאומר שאם תוציא את גלעין האבוקדו ותשקע אותו בתוך כוס מים - באורח פלא האבוקדו לא ישחיר.
פלאי פלאים. האבוקדו יכול להיות במטבח וכוס המים עם הגלעין - במרפסת. לא משנה. כל עוד הגלעין נמצא בתוך מים - האבוקדו לא משחיר. איך זה עובד? איש אינו יודע. דבר אחד ברור - זה עובד. ניסיון של אלפי עקרות בית יוכיח.
אבל יש תנאי אחד. האפקט חל רק כל-עוד הגלעין נמצא בתוך המים. ברגע שהגלעין יצא מהמים - הקסם יפוג ובתוך דקות ספורות האבוקדו יחזור לטבעו וישחיר תארו.
מכאן עלה בדעתי רעיון נפלא. כשיולדת נוסעת בשבת לבית החולים ורוצה לבשר לבני משפחתה האם נולד בן זכר או שמא נולדה בת נקבה, כך יעשו: יקחו אבוקדו, יחצוהו לשניים, את הגלעין ישימו בתוך שקית עם מים שאותה תיקח היולדת עימה לבית החולים והאבוקדו עצמו יישאר עם בני המשפחה המתוחים. ויסכמו מראש, אם נולד בן - משאירים את הגלעין במים, ואם נולדה בת - יוציאו את הגלעין מן המים. וסימנך: כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו.
בני המשפחה יעמדו סביב האבוקדו ויחכו לראות, אם האבוקדו משחיר - סימן שנולדה בת כפי ששפרה חזתה, ואם האבוקדו נשאר ירוק כמו לולב טרי - סימן שנולד בן כמו שסבתא הייתה בטוחה. [קרדיט: אל"ף סתיו. המודיע]
אך פה מתגלעת בעיה. בשלמא אם האבוקדו משחיר, הרי הסימן סימן. אך אם האבוקדו נותר ירוק, מהיכי תיתי שנולד בן. שמא עדיין לא נולד, לא בן ולא בת, ולכן היולדת לא הוציאה את הגלעין?
לכן צריך לקחת שני אבוקדואים. אחד לסימן האם הייתה לידה, והשני לסימן אם צריך להיערך לקידוש או לברית.
כאן האוטובוס הגיע לחצי הדרך, ואני הייתי מאושר מאוד מן ההמצאה שהמצאתי. בירכתי ברכת המזון בכוונה על סנדביץ' האבוקדו הטעים שלי.
אך כאשר האוטובוס המשיך בדרכו הרעיון המשיך להתפתח עוד ועוד כמו עץ אבוקדו.
למה להצטמצם רק ליולדות בשבת? בצורה הזו אפשר להעביר כל מסר שרוצים מכל מקום בעולם לכל מקום אחר.
חישבתי ומצאתי שבאמצעות חמישה אבוקדואים בלבד ניתן לשדר באמצעות קוד בינארי את כל אותיות הא"ב.
(לקריאה נוספת על קוד בינארי - ראה כאן.)
(לא באמת שמתי קישור. אף אחד לא בודק את זה)
כדי לשדר מקצה העולם ועד קצהו את המילה: שלום - נדרשים 20 אבוקדואים (5 לכל אות). זה נשמע הרבה, אבל זה כלום ביחס לעלות של מערכות התקשורת הקיימות. אתם יודעים כמה עולה להעלות לחלל ולתחזק לווייני תקשורת?
כאן התחלתי להתעשר באמת. נושיב צוות שלם של אגרונומים שיהנדסו זן חדש של אבוקדו. הפרי צריך להיות כמה שיותר קטן, עם גלעין זעיר. לא חשוב הטעם, חשוב רק דבר אחד - שהוא ישמור על התכונה הפלאית של הקשר בין הגלעין לבין הפרי. כל עץ אבוקדו מהזן החדש יוציא אלפי פירות זעירים בעונה.
הגלעינים יופרדו מהפירות ויישלחו לכל קצוות תבל וכך נוכל לשדר מסרים מכל מקום לכל מקום באמצעים טבעיים בלבד. בלי קרינה, בלי להזדקק לאנרגיה, לחשמל, או לכבלים תת ימיים.
בהמשך נקים מערך שלם של תקשורת מבוססת אבוקדו. זה יהיה הדור הבא של התקשורת. טלפונים, סלולרי, רדיו, אינטרנט, הכל מבוסס על טכנולוגיית האבוקדו. זה ישנה את פניה של התקשורת העולמית ויזרים לכיסיי מליארדים על גבי מיליארדים. אני אהפוך לביל גייטס הבא.
עכשיו אני יורד מהאוטובוס, בדרכי אל העושר.
נערך לאחרונה ב:
