שיר אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לָגַעַת בְּאֵינְסוֹף

וריטסרום

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לָגַעַת בְּאֵינְסוֹף

לִכְתֹּב עָלָיו
לְהִתְדַּיֵּן עַל קִיּוּמוֹ
לְהִתְחַכֵּךְ בִּמְצִיאוּתוֹ;
יָם שָׁמַיִם אֲפֹרִים וְאֹפֶק מִשְׂתָּרֵעַ

הָאָמְנָם

אֵלּוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁמְּפַחֲדִים מֵהַמָּוֶת כְּאִלּוּ הָיָה אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת וּמַחֲרִיבָה
אֵלּוּ אוֹתָם פַּרְצוּפִים שֶׁמְּנַגְּבִים בְּמִמְחַטְתָּם דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת בְּבֵית הַלְּוָיוֹת

אֵלּוּ אֲנַחְנוּ יְצוּרֵי בָּשָׂר וָדָם
שׁוֹאֲפִים לְאֵינְסוֹף וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה רוֹעֲדִים מִפְּנֵי בּוֹאוֹ

הֲלֹא כָּל קִיּוּמֵינוּ בְּעוֹלָם זֶה הוּא בַּר חֲלוֹף
מֵעָפָר בָּאנוּ
אֶל עָפָר נָשׁוּב
חַיִּים בָּרֶוַח שֶׁבֵּין


זַעֲקַת הַנְּשָׁמָה
הִיא זֹאת
מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְמֶרְחַב הַנֶּצַח
לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל מֻשְּׂגֵי הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב
רוֹצָה לְהִתְדַּבֵּק בְּבוֹרְאָהּ
בְּכָל מְאֹדָּהּ
כּוֹסֶפֶת אֵלָיו בְּכָל
מְצִיאוּתָהּ
הֲוָיָתָהּ
וּמֶרְחָבֶיהָ
 
נערך לאחרונה ב:

CN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
ב"ה

תוכן יפה.
תוהה מה בדיוק סוג הכתיבה הזה. קצת לא זורם..
אם זה פרוזה, שיהיה פרוזה.
אם שירה, אני מצפה להרגיש פה קצב מסויים, שהקריאה תתנגן לי, והיא ממש לא.
יש בה משפטים ארוכים מאוד, וקצרצרים, ואין סדר מסויים בצורה בה הם מופיעים.
 

איש המילה הכתובה

כתיבה שהיא גדולה מסך מילותיה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
ב"ה

תוכן יפה.
תוהה מה בדיוק סוג הכתיבה הזה. קצת לא זורם..
אם זה פרוזה, שיהיה פרוזה.
אם שירה, אני מצפה להרגיש פה קצב מסויים, שהקריאה תתנגן לי, והיא ממש לא.
יש בה משפטים ארוכים מאוד, וקצרצרים, ואין סדר מסויים בצורה בה הם מופיעים.
אני חושב דווקא שיש מקום לכתיבה בעלת זהות עצמאית-חידתית.
יש קסם מיוחד בטקסט שלא צבוע בצבעים בוהקים, ומסרב להיות מתוחם בתוך גבולות נוקשים.
לדעתי הטקסט יפהפה, והוא עומד היטב כסוגה בפני עצמה. הייתי מגדיר אותו כ'פרוזה פואטית' או 'הגות פיוטית'.
הקצב של הטקסט במקרה זה, הוא קצב המחשבה של היוצר, ואם מצליחים לקלוט אותו אז אין יפה ממנו.
 
נערך לאחרונה ב:

וריטסרום

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ב"ה

תוכן יפה.
תוהה מה בדיוק סוג הכתיבה הזה. קצת לא זורם..
אם זה פרוזה, שיהיה פרוזה.
אם שירה, אני מצפה להרגיש פה קצב מסויים, שהקריאה תתנגן לי, והיא ממש לא.
יש בה משפטים ארוכים מאוד, וקצרצרים, ואין סדר מסויים בצורה בה הם מופיעים.

אני חושב דווקא שיש מקום לכתיבה בעלת זהות עצמאית-חידתית.
יש קסם מיוחד בטקסט שלא צבוע בצבעים בוהקים, ומסרב להיות מתוחם בתוך גבולות נוקשים.
לדעתי הטקסט יפהפה, והוא עומד היטב כסוגה בפני עצמה. הייתי מגדיר אותו כ'פרוזה פואטית' או 'הגות פיוטית'.
הקצב של הטקסט במקרה זה, הוא קצב המחשבה של היוצר, ואם מצליחים לקלוט אותו אז אין יפה ממנו.

אני חושבת שאני מסכימה עם שתי הדיעות.
זה לא שירה מסורתית,

אין כאן מקצב או משקלים, או בתים מסודרים.
הדבר היחיד שיש כאן זו חזרתיות על ביטוי או פרפראזה במלא צורות.
שזה דווקא כן מאפיין שירתי.
אולי ההגדרה הנכונה תהיה שירה מודרנית.
למרות שגם הגדרה זו קצת צורמת במובנים אחרים.

1719232122571.png


ולכן אני נאלצת לצטט את דברי @איש המילה הכתובה על פרוזה פואטית.
אחלה הגדרה :)
באמת מרגיש לי מתאים כאן.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה