דרוש מידע 'בעצתך תנחני' אתר חדש עם מאמרים תורניים

מצב
הנושא נעול.

זושא כץ

משתמש מקצוען
עכשיו ממש סיקרנתם:p....
הוא עצמו הוציא מאמר ארוך ב"ידיעון" של מודיעין עילית והסביר את המאבק נגדו
ובקצרה:
הספר הולך בגישה שאדם צריך להכיר את עצמו ולעבוד את עבודת השם שלו עם פנימיותו ולא בגלל הסביבה
הוא קיבל הסכמות מהגר"ד יפה זצ"ל, ראשי ישיבת גרודנא בא"י, הגר"י אייכנשטיין והרב מאיר קסלר ומרן הגרי"ג אדלשטיין.
מי שהתנגד לספר מהטענה שגישה זו יכולה לפגוע בשאיפות היה הגר"ש אויערבך זצ"ל
בשל כך הגר"ד יפה החליט לא להתערב , אבל עודד את המחבר בע"פ ושלח אחרים לקרוא את ספריו.
ושאר הרבנים המשיכו לתמוך בכל הכח.


וכך כתב המחבר על הפולמוס בענין:

בנוגע לדיון על ההסכמות - הגרי"ג תמך בחום כמה וכמה פעמים. הדגיש שזה זיכוי הרבים עצום. הגר"ד יפה תמך בחום במילים יוצאות מגדר הרגיל. כשהספר יצא לאור הגר"ש התנגד נחרצות, הגר"ד התקשר אלי וסיפר שהגר"ש מתנגד, שאלתי על מה ההתנגדות, ואמר לי שאמרו לו בשמו שאמר שהספר עלול לקרר כל מה שעשו כאן החזו"א והגרי"ז. לאחמ"כ שאל אותי לדעתי. אמרתי לו שלדעתי זה לא מקרר אלא רק מחזק. הוספתי ואמרתי שאני לא הולך לעשות דברים נגד גדולי ישראל, ואני מבקש ממנו שיורה לי אם להדפיס מהדורה שניה או לא. אמר לי הגר"ד "איך אני יכול להגיד לא להדפיס ספר שהביא תועלת לכ"כ הרבה אנשים". הדפסתי. אחרי שבוע התפרסם מכתב מהגר"ד שהוא מבקש לא לסמוך על הסכמתו. נסעתי אליו ושאלתי אותו מאי האי. אמר לי שלא חזר בו מהסכמתו אלא רק אין רצונו לצאת נגד החלטת הגר"ש. לבקשתי הוא כתב לי זאת. כעבור יומיים התקשר אלי הגר"ד ואמר שמסר שיחה במיר ואמר לפני כמאה אברכים שזה ספר מצוין, וחברך חברא אית ליה ויש לקוות שיתפרסם שהוא לא חזר בו.
זה בנוגע להסכמות. אה, והגר"צ גרינהויז חזר בו מההסכמה, למרות שבתחילה התלהב מאוד מאוד, ולא הבנתי מה קרה, ולמעשה לבקשתו הסרתי את הסכמתו מהמהדורות הבאות.
בנוגע ללימוד העיון, כתבתי בסך הכל נגד העיון המלאכותי שבו יושב בחור ומחפש איך למלא את הסדר, ומנסה לברר מה הרייד כאן, כל מי שלמד בישיבה מכיר את זה, זה לא עיון אלא לחץ חברתי. לא כתבתי כלום נגד עיון שבו יושבים ועמלים לברר סוגיא, וצ"ע מה דיברו ע"ז. הגר"ש בקרית ספר נגד מישהו שיושב ודורש ברבים לא ללמוד עיון, לא הזכיר במילה את הספר, ונחלקו הדעות אם היתה כוונתו אלי או לאחרים.

חלק א' בעצתך תנחני
חלק ב בעצתך תנחני
חלק א' חישבתי דרכי
חלק ב' חישבתי דרכי

כאן הוא מסביר את תוכן כל הספרים
 
נערך לאחרונה ב:

נדוניה כהלכה

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית

קבצים מצורפים

  • מכתב רבי דב יפה.pdf
    KB 89.7 · צפיות: 120
נערך לאחרונה ב:

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
ויכוח האם ראוי לכתוב בפומבי על כך שהדור חלש, ושיש להתחשב בזה,
ולקחת בחשבון את הסיכון (הנמוך עד לא קיים - לדעתי) שזה יגרום לאלו שכן מצליחים, לקבל לגיטימציה כדי להתאמץ פחות
זה אולי טענת היוצאים נגד.

זה לא מה שמי שלומד את הספרים, לומד מהספרים.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לא כזה מעניין
זה משהו השקפתי.
ויכוח האם ראוי לכתוב בפומבי על כך שהדור חלש, ושיש להתחשב בזה,
ולקחת בחשבון את הסיכון (הנמוך עד לא קיים - לדעתי) שזה יגרום לאלו שכן מצליחים, לקבל לגיטימציה כדי להתאמץ פחות
שמא מדברים אלו נשמע שיש צד שאין להתחשב בעובדה שהדור חלש, וזה תמוה למדי כי לפי הצד הזה בעצם צריכים להיות לא ריאליים, וזה לא הגיוני בעליל (אני מקווה שאין ספק שעבודת ה׳ צריכה להיות ריאלית. אלא אם כוונתך שהויכוח הוא מה נקרא ריאליות בעבודת ה׳, אם-כי אני הבנתי את הויכוח אחרת, כדלקמן).
אני לא חושב שזה הויכוח.
לפי מה שהבנתי הויכוח הוא האם מהקריאה בספריו עלולים להבין את הדברים שלא כהווייתם, וזה עלול להביא לקירור בעבודת ה׳ (או כלשון הגר״ש שהובאו לעיל - ״שהספר עלול לקרר כל מה שעשו כאן החזו"א והגרי"ז״). כלומר הויכוח הוא לא על עצם הדברים, אלא על ההבנה העלולה לעלות מן הדברים (עכ״פ אצל חלק משמעותי מקרב הקוראים).

ומבחינה אישית, ברור לי שהדרך המובאת בספריו אינה דרך חדשה, אלא דרך ישנה נושנה משחר ההיסטוריה היהודית והכל מבוסס ומיוסד על דברי חז״ל ועל ספרי המחשבה והמוסר המקובלים (והמחבר עצמו אף מדגיש זאת כמה וכמה פעמים).
ברי לי שעובדי ה׳ בעבר עבדו את ה׳ לאור הרעיון המרכזי המובא בספריו (והיינו מתוך גישה אישית ריאלית, ומגרעין פשוט ויסודי זה התפצלו הדרכים בעבודת ה׳ - איש איש לפי המתאים לו ודרך דרך כפי הראוי לה), אלא שמחמת סיבות כאלו ואחרות - בדורות האחרונים נשתכחה או נזנחה הדרך, אם קצת ואם הרבה, והפער בין האידיאל לריאליות העמיק והרחיב.
הרב בוצ׳קובסקי פשוט מחזיר בספריו את הקורא (הלומד) אל הפסים המקוריים ע״י צמצום הפער הנ״ל.
ואגב, כמובן שהריאליות בדורות עברו אינה זהה לריאליות בדור זה, שכן מהות הריאליות בעבודת ה׳ היא סובייקטיבית איש איש לפי עניינו, אולם שוב - גרעין הרעיון המרכזי נותר זהה. הרב בוצ׳קובסקי בספריו נותן דוגמאות שמתאימות לעובד ה׳ הממוצע בדורנו, ועם כל זה קהל היעד לספריו משתנה קצת בין ספר לספר (למשל, אינו זהה קהל היעד של ׳חישבתי דרכי׳ לקהל היעד של ׳תורתו ואומנתו׳, אם-כי כמובן ששני קהלי היעד עשויים להפיק המון תועלת מקריאת שני הספרים).
 
נערך לאחרונה ב:

לעניות דעתי

משתמש פעיל
איך שאני תופס את הרעיון.

יש שתי נקודות מוסכמות:

א. החינוך לפי שאיפות. ידועים דברי החפץ חיים "כששואפים להיות גנרל, אזי יש סיכוי להיות קצין". ויש בזה גם עניין מציאותי, שהשאיפה היא המנוע הכי חזק. וגם עניין אידאולוגי, להפנים ולהשריש שהכי רצוי זה להיות בפיסגה, ומי שלא הצליח וכו' ה' יודע יצרו וכו', אולם סוכ"ס לא הגיע אל הפסגה.

ב. יש אינדיבידואליים, שלא מתאים להם המסגרת הכללית - והם צריכים ללכת בשבילים אחרים. סופר בשעתו שר' שמואל זיע"א שלח בחורים לרישיונות ובריכות [מה שבל יראה בכל הישיבות].

השאלה איך מתייחסים לאינדיבידואליים האלו, האם נותנים פומביות לצורך שלהם או לא.
ואני מקצין: האם ראש הישיבה צריך להכריז בשיעור הפתיחה "בעזרת השם יתעלו ויתמידו בזמן הזה, ילמדו בעיון ויספיקו להשלים בשישי שבת את כל יבמות. ותדעו שיש בחורים שצריכים לקרוא עיתונים בסדר ג', וללכת לקומזיצים, כי נפשם לא בנויה להוואי הישיבתי".

ככה צריך לעשות?

הגר"ש זצ"ל אחז שלא, כי זה מפריע למערכתיות שהשאיפה נשמעת בה ברמה.
וגם מחבר הספר מסכים עקרונית לגישה, והוא אכן כותב בשער אחד הפרקים שהפרק מיועד לאברכים ולא לבחורים.
לא מופקע שהמתנגדים סבורים שאין די במשפט הזה, וזה משול לספר על חיי נישואין וכו' שכתוב בו בשער "אזהרה, לא לילדים". וד"ל.
 

בחיפוש

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
הם יצאו נגדו מהתחלה (הייתי שם, אני זוכר טוב)
והכל בסדר
עם ישראל המשיך הלאה להתחבר לתכניו

אולי בנימה קצת שונה,
שנים התעסקנו בלבנות חומות בלי לדאוג שבתוך החומות יהיה תוכן אמיתי (תוכן תיאורטי שלא מחוברים אליו הוא כלום) ויש מקומות שהתעסקו במיוחד בחומות ובהתבדלות ובכמה שכל מה שמחוץ לחומה הוא נוראי אך בתוך החומות הכל היה ריק מתוכן (במילים אחרות: הגדרתנו היא בהתנגדותנו לאחר, לחילוני, למזרוחניק, לחרדק, לפשרן, וכו') וכשמישהו התחיל לגעת בתוכן שבתוך החומות במה אנחנו כן ולא במה אנחנו לא, זה הפחיד אנשים, לבלרים, (ומושכי זנבות) מסויימים.
אבל יהודי שרוצה לדעת מה חובתו בעולמו ולהתעסק בעבודת ה' שלו ולא במה השני לא מקיים את חובתו (ולהרגיש שבזה הוא מקיים את חובתו בעולמו) ירווה נחת ודעה מהמחבר הנפלא ומספריו.
נ.ב. כוונתי למרעישים והמוחים בנושא ולא לרב פלוני או אלמוני שעוררו על דברים ספציפיים.
 
נערך לאחרונה ב:

לעניות דעתי

משתמש פעיל
אולי בנימה קצת שונה,
שנים התעסקנו..
ויש מקומות שהתעסקו...
כבודו יפרט, מי הם אלו שהתעסקו?
אולי החזון איש והבריסקר רב, הסטייפלר והרב שך, הרב אלישיב והרב שטינמן, ר' שמואל ור' חיים.
אולי.

אתה מתכוון שהשקפות הדור נפתרות על ידי מחבר פלוני כזה או אחר?
 

בחיפוש

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
איך שאני תופס את הרעיון.

יש שתי נקודות מוסכמות:

א. החינוך לפי שאיפות. ידועים דברי החפץ חיים "כששואפים להיות גנרל, אזי יש סיכוי להיות קצין". ויש בזה גם עניין מציאותי, שהשאיפה היא המנוע הכי חזק. וגם עניין אידאולוגי, להפנים ולהשריש שהכי רצוי זה להיות בפיסגה, ומי שלא הצליח וכו' ה' יודע יצרו וכו', אולם סוכ"ס לא הגיע אל הפסגה.

ב. יש אינדיבידואליים, שלא מתאים להם המסגרת הכללית - והם צריכים ללכת בשבילים אחרים. סופר בשעתו שר' שמואל זיע"א שלח בחורים לרישיונות ובריכות [מה שבל יראה בכל הישיבות].

השאלה איך מתייחסים לאינדיבידואליים האלו, האם נותנים פומביות לצורך שלהם או לא.
ואני מקצין: האם ראש הישיבה צריך להכריז בשיעור הפתיחה "בעזרת השם יתעלו ויתמידו בזמן הזה, ילמדו בעיון ויספיקו להשלים בשישי שבת את כל יבמות. ותדעו שיש בחורים שצריכים לקרוא עיתונים בסדר ג', וללכת לקומזיצים, כי נפשם לא בנויה להוואי הישיבתי".

ככה צריך לעשות?

הגר"ש זצ"ל אחז שלא, כי זה מפריע למערכתיות שהשאיפה נשמעת בה ברמה.
וגם מחבר הספר מסכים עקרונית לגישה, והוא אכן כותב בשער אחד הפרקים שהפרק מיועד לאברכים ולא לבחורים.
לא מופקע שהמתנגדים סבורים שאין די במשפט הזה, וזה משול לספר על חיי נישואין וכו' שכתוב בו בשער "אזהרה, לא לילדים". וד"ל.
במחילה מכבוד תורתך, הדוגמאות שהבאת הם על בודדים שנמצאים במקום שלא מתאים לרמתם שאין סיבה לתת פומבי לצרכים של כאו"א אלא לטפל בזה בפרטי מולם. אבל כאן זה שונה:
1. משום שהספר אינו עוסק בזה אלא בדרך הראויה לרוב ככל בני דורינו ומי שלא מתאים לו הוא האינדיבידואל והיוצא דופן.
2. הספר עוסק בהדרכה כללית וכל אחד מאמץ את זה לפרקטיקה שלו.
 

בחיפוש

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
כבודו יפרט, מי הם אלו שהתעסקו?
אולי החזון איש והבריסקר רב, הסטייפלר והרב שך, הרב אלישיב והרב שטינמן, ר' שמואל ור' חיים.
אולי.

אתה מתכוון שהשקפות הדור נפתרות על ידי מחבר פלוני כזה או אחר?
כתבתי
והמבין יבין.
חסכתי במילים לטובת שרידות האשכול.
 
נערך לאחרונה ב:

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
השאלה איך מתייחסים לאינדיבידואליים האלו, האם נותנים פומביות לצורך שלהם או לא.
ואני מקצין: האם ראש הישיבה צריך להכריז בשיעור הפתיחה "בעזרת השם יתעלו ויתמידו בזמן הזה, ילמדו בעיון ויספיקו להשלים בשישי שבת את כל יבמות. ותדעו שיש בחורים שצריכים לקרוא עיתונים בסדר ג', וללכת לקומזיצים, כי נפשם לא בנויה להוואי הישיבתי".
קראת את הספרים ?

זה מה שיצא לך מהם ?
 

#ליבא

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית

#ליבא

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אני חושב שהדיון מוטה יותר בגלל אחוז הסוברים כך...
גם באכסניית המשגיחים וראשי הישיבות הדיון מאוד מוטה....(במקרה או לא, לאותו כיוון)
לא התכוונתי לחלוק עליכם, רק התכוונתי שאאל"ט ציבור החולקים לא נוהגים לבקר בפרוג לעיתים קרובות... זה הכל... (סתם הערה לא עניינית...)
לא הבעתי דעה לעצם העניין. בהחלט עוררתם בי רצון ללמוד בספריו, נשמע בהחלט מועיל וחשוב, אך טרם הספקותי.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה