מה זה הסיוט הזה?????אז יש לי חידוש בשבילך, @אפשרי : בתי עברה כבר 5 פעמים דירה בעשר השנים האחרונות. כל פעם גרועה מקודמתה. ההעברה השלישית היתה דווקא די בסדר (''הובלות אברכים'', כן... כלומר, לא באמת אברכים אבל היו בסדר) ואשר על כן החליטה לקחת אותם בפעם החמישית (לפני עשרה ימים). בעל הבית של ההובלה הוזמן אחר כבוד לביתם כדי לראות את כמות הכבודה, והם הראו לו הכל באופן הכי מרבי, כדי שלא יאמר שבסוף זה הרבה יותר ממה שסיכמו. פרט לריהוט היתה להם כמות דמיונית של קופסאות ושקי ענק (בגלל העיסוק של בתי, שכולל מיליון וחצי אבזרים גדולים וקטנים) והם הראו לו ה-כ-ל כולל הכל. הוא אמר בבטחה, שישלח להם משאית הכי גדולה שיש - באורך 8 מ', וכל מה שראה ייכנס בפנים. סיכמו על יום רביעי בשעה 8 בבוקר. בשלישי בערב מתקשר חתני לוודא שהם מגיעים למחרת בבוקר, כמסוכם. בעל הבית מתחיל לנסות להיזכר במה המדובר, ואז אומר: אה, אנחנו נבוא בין 12:30 ל-13:30. טוב, חתני ובתי לא הצטערו כי הארכה עזרה להם להתארגן סופית. כמובן, לא ב-12:30 ולא ב-13:30 - בשעה 14:30 הופיעה משאית קטנה (לא 8 מ') עם כמה סבלים 'אברכי מחנה בלאטה', שהתחילו לצעוק שזו כמות עצומה של ארגזים והם לא מוכנים לטפל בזה. חתני דיבר בתקיפות עם הנהג ואמר שלא בא בחשבון להעביר במשאית הקטנה, הובטחה הכי גדולה אז בבקשה - אחת ושתיים. הוויכוחים והצעקות והאיומים (מצד הערבים, אלא מה) ארכו עד שעה 4, הושאר סבל אחד להתחיל להוריד את הכבודה, והמשאית ושאר התכשיטים עזבו תוך הבטחה שתוך שעה מגיעה המשאית הגדולה. (הסבל הבודד גילה לחתני בינתיים שהם כבר הספיקו להעביר שלוש יחידות דיור עד אותה שעה...)
המשאית הגדולה הגיעה ב18:30, והפועלים הרעבים התיישבו לאכול עד 19:00. הם נראו כמו אחרי העברה של 3 דירות, וקצב עבודתם וטיבה היה בהתאם. בשעה 22:00 הודיע מנהל העבודה האנטישמי שזהו - לא נכנס יותר! חתני אמר שבעל הבית בדק ואמר שהכל ייכנס, ואם יזיזו את זה וזה ויעמידו כך וכך - הכל ייכנס. אבל הפועלים עייפים ועצלים ואין מה לדבר - לא מזיזים כלום! נשארו קופסאות כלי הפסח ושולחן המטבח וספה וארון שפורק ולא הועמס ועוד אי אלו ארגזים שלא הועמסו. רגע, עכשיו הם לא מתכוננים לנסוע מפה אל עיר היעד (מרחק כ-30 ק"מ), לא בא בחשבון. המשאית נוסעת אל בית הנהג (לפחות הוא מבני ברית, עם כיפה על הראש - הדבר הכי אברכי שהיה בפרשה חוץ מחתני...) ולמחר 'על הבוקר', ברבע לשבע, הם ייצאו לדרך.
בתי וחתני נאלצו להישאר ללילה בעירנו בלי בגדי שינה ובלי בגדים להחלפה (נס שיש לנו מכונת כביסה ומכונת ייבוש ואי אלו בגדי רזרבה לשעות הדחק) ובאו לישון אצלנו, למרות שמאז פרוץ הקורונה אנו נשמרים מאכסון הדורש קרבה יתירה ושימוש באבזרים משותפים.
השכמנו עם בוקר, אבל מלומדים ב'נסים' הורינו לחתננו להתקשר ברבע לשבע אל הנהג ולשמוע אם יצא כבר לדרך. נו, מיותר לבזבז מלים על ניחושים...
בקיצור, התיאורים של @אפשרי די מתאימים למה שאירע אח"כ (וה'נגר' שהתקין את הארונות לאחר שפירק אותם בצורה אגרסיבית והוזהר שאם ימשיך כך לא יקבל טיפ איים במלים ברורות שאם לא יקבל טיפ ישבור את כל הארונות), וזה היה ע"י הובלה שלא מן העיתון ולא מן הפרסומות אלא מנסיון די טוב של שנתיים קודם לכן... (אין לי חשק לכתוב את כל התלאות שהיו עם העברה זו, כי למה לעשות נאכס על הלב, זה לא בריא.)
מודה לה' שלא עברתי דירה ב 15 שנים האחרונות....