לא. אבל לא חובה לנופף במבחן עם ה-100, כשחצי כיתה עם דמעות בעיניים כי לא עברו את ה-60%.
בביתם, יהנו העשירים מעושרם. בחופש, שיסעו לחודשיים לצפון איטליה. יקנו דירות יפות לילדיהם, למה לא. וספות מעור צבי. זה נוח מאד.
כשהם עורכים אירוע ציבורי, ומטבע הדברים מזמינים אליו את הציבור, כולל חברות הכלה שחלקן באות מבתים שאין בהם כסף לסגור חודש, אפשר לדבר איתם, עם העשירים הנכבדים, על עדינות נפש, על זהירות בכבוד הזולת.
הם צריכים נשף מפואר בשביל המעמד העסקי והחברתי שלהם? שיעשו שבע ברכות אחד מטורף, ויזמינו אליו את כל ידידיהם מצמרת המדינה והכלכלה. וישפכו שם 50,000 ש"ח על פרחים ו-100,000 ש"ח על תזמורת.
אבל החתונה, שאליה הם מזמינים חברות, ידידים, ואנשים מפשוטי העם, לא אמורה להיראות כמשחטת כספים המונית.
מנות טובות ומכובדות - בוודאי. בר עשיר למי שבא מחוץ לעיר - אדרבא. אבל כל שאר מזרקות הכסף, אפשר לחסוך בהן.
לא כי אין.
כי יש, ורוצים לזכור מה העיקר ומה הטפל.