שיתוף - לביקורת אתה רואה את העולם דרך החלון, או דרך מראה?

הווה פשוט · אתמול ב- 22:38

זה נושא שיש להאריך בו טובא, ואני מקצר מאד.

הרבה פעמים באים אלינו עם תלונות על אחרים.
אשתי... הבוס שלי... השכנים... הילדים... כל העולם...
זה שבא אלינו הוא "הנפגע", והוא רוצה שנטפל "בהם", האלה שבחוץ.

והמטפל אומר:
נו, הרי אין לנו שליטה במה ש"הם" עושים, אנחנו יכולים רק לטפל באיך אתה מקבל את זה.

גם אני נהגתי כך הרבה, אבל לאחרונה תפסתי כיוון שונה קצת.

האמת היא שאדם בוחן את המציאות באמצעות הנחות ותפיסות מסוימות.
ואותה אמונה פנימית ייחודית שלו מנהלת אותו בכל השטחים, גם ביחס לעולם הפיזי, גם ביחס לערכים מה טוב ומה רע, גם בשפיטת התנהגויות של אנשים, בייחוד האנשים הסובבים אותו, וגם ביחס לעצמו...

כן, בעצם לא "גם" ביחס לעצמו, אלא בעיקר ביחס לעצמו.
או ליתר דיוק הכל מתחיל מהיחס לעצמו.

אם מישהו מתלונן שאשתו רעה, אז כל העולם קצת רע בעיניו, והוא גם תופס את עצמו כרע!

וטיפול בו, אוטומטית יתקן גם את אשתו.
ואת כל העולם.

אז שימו לב בפעם הבאה שמישהו בא ואומר "השכנים שלי קודרים, והבוס שלי טיפוס אפל, אני עובד בעבודה שחורה, ואשתי אפרורית.
תגידו לו:
"תסיר שניה את משקפי השמש שלך"...

וריטסרום · היום ב- 00:57

אחלה קטע,
ניסוח וכתיבה מעולים.
והכותרת פיקנטית ממש.

2 דברים שיש לי לתרום בנושא:

1. לתפיסות והנחות יסוד שלנו על המציאות קוראים- פרדיגמות
2. יש מאמר שקראתי פעם, והיה קטע שהעתקתי לעצמי מתוכו, והוא אומר בגדול את מה שאתה כתבת, עם תוספת של כמה ציטוטים

חז"ל מציגים לנו עיקרון זה בקביעתם "כל הפוסל במומו פוסל".[1] כל מה שמפריע לנו אצל הזולת, שיוצר אצלנו אימפקט רגשי – מהדהד בנו חלק מוכר מבפנים. לפעמים הוא עטוף בהגנות ובשכבות של הצדקות, אבל הוא תמיד שלנו באופן כלשהו. וכפי שדרש הבעש"ט בדרך מליצה על מאמר חז"ל:[2] "כל נגעים אדם רואה חוץ – מנגעי עצמו." מה שאנו רואים בחוץ, הוא שיקוף ופרויקציה של חלקים הקיימים בתוכנו.

ברוח זו התבטא מוהנדס גאנדי, המנהיג שהוביל את תנועת ההתנגדות השקטה בהודו: "היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם." כוונתו לא היתה, כפי שנוטים להסביר, 'תתחיל בעצמך'. אלא: אם העולם אינו מתוקן, סימן שמשהו אינו מתוקן בך. התחל מבפנים, והעולם ישתנה בהתאמה.

הווה פשוט · היום ב- 01:11

אפשר גם להוסיף כמשל את מהפכת קופרניקוס.
כשאנשים חשבו שהשמש והירח וכל מליוני הכוככבים כולם כולם מסתובבים סביבנו פעם ביום (מהירות מטורפת אם נחשב את המרחקים), ובא הוא ולימד שבעצם הכל דומם ויציב (פרט לתנועה איטית וזניחה), ומי שמסתובב זה אנחנו.