Life happened
כולנו שרוטים
מי יותר מי פחות
לכולנו החיים קרו,
לא בחרנו שיקרו לנו,
העדפנו לטמון את הראש בכרית,
לא להוציא אותו לאוויר הקר והגשום.
אבל יש עבודה, ולימודים, משפחה וחברים,
ואין ברירה בגדול.
ואז החיים קרו לנו.
והם קרו ביג טיים, ואנחנו עומדים מול המראה אחרי
ושואלים את עצמינו מה עכשיו, מה הלאה, מה יהיה,
איך ולאן מתקדמים מכאן.
ולא תמיד יש תשובות, ולא ברור בכלל לאן
או איך
לשנות משהו
והחיים ממשיכים לקרות.
אני אשמח לשמוע את השנקל שלכם בנושא,
מה אפשר לעשות כדי שהחיים יפסיקו "לקרות"?
כולנו שרוטים
מי יותר מי פחות
לכולנו החיים קרו,
לא בחרנו שיקרו לנו,
העדפנו לטמון את הראש בכרית,
לא להוציא אותו לאוויר הקר והגשום.
אבל יש עבודה, ולימודים, משפחה וחברים,
ואין ברירה בגדול.
ואז החיים קרו לנו.
והם קרו ביג טיים, ואנחנו עומדים מול המראה אחרי
ושואלים את עצמינו מה עכשיו, מה הלאה, מה יהיה,
איך ולאן מתקדמים מכאן.
ולא תמיד יש תשובות, ולא ברור בכלל לאן
או איך
לשנות משהו
והחיים ממשיכים לקרות.
אני אשמח לשמוע את השנקל שלכם בנושא,
מה אפשר לעשות כדי שהחיים יפסיקו "לקרות"?