3 סיפורים ששמעתי מכלי ראשון
א- מזמנינו- הייתה אישה שהיתה צריכה להגיע לאזור חילוני בשיא הקיץ. עצרה אותה אישה ושאלה אותה- תגידי לי- לא חם לך?
האשה החילונית הייתה עם שיער ארוך ופזור. החרדית אמרה לה- תראי, יש לך שיער ארול ויפה, למה את לא אוספת אותו? לא חם לך ככה?
האשה החילונית- בשביל היופי....
האשה החרדית- מה שאת עושה בשביל היופי אני עושה בשביל ההלכה, והרבה יותר מזה. (אשה סטנדרטית, מורה בבית יעקב).
ב- גם מזמנינו- הייתה בחורה בת 12 שקיבלה על עצמה ללכת עם חולצות לבנות עם צווארון בלבד.
בשבת הראשונה אחרי שהיא קיבלה על עצמה את הקבלה- אח שלה נפל מהחלון בכניסת שבת, בהתחלה הם לא חשבו שקרה משהו מיוחד, אבל באמצע הסעודה הוא נרדם והיא הרימה אותו למיטה, ואז הם גילו שיש לה על הצווארון כתם של דם, מה שהתבר שהילד פתח את הראש רציני, ואפשר היה לתפור רק תוך שלוש שעות, שגמעט עברו! אם היא לא הייתה עם צווארון לא היו יכולים לתפור.
ג- מלפני עשרות שנים. למעשה זה סיפור של כמה דורות- הסבתא רבה רבה הייתה מהנשים הבודדות שכיסו את הראש בקהילה היהודית המקומית בשוויץ (תופת השואה), גם הכלה הלכה בדרכה, הנכדה שלה בארץ- הייתה מהיחידות בשכונה שכיסתה את הברך כמו שצריך.
והיום הנכדות והנינות של אותה נכדה של זאת משוויץ- ידועות בכל רחבי הארץ (וגם חלק גרות בחו"ל, וגם הן) בצניעות המיוחדת שלהן.