מדורי דורות הדרו את השבת בבשר ודגים וכל מטעמים
בוודאי יש ענין בסעודה בשרית
לא מצליחה להבין את מי שכתבה שאוכלים בשישי בצהרים בשרי
ואז בליל שבת חלבי
הסבה לכך שלא אוכלים אחרי חצות ביום שישי היא כדי להגיע תאב לסעודת השבת
בעיני לא יהודי לאכול בשרי בשישי בצהרים וחלבי בליל שבת
טעים- אולי, אבל לא מתאים ולא מכבד את השבת.
כמו"כ מנהגי ישראלי יסודתם בהררי קודש אם תחקרו
תמצאו סבה למה מפה לבנה בדווקא, למה קרש חיתוך ולא סלסלת לחם,
למה דגים ואפילו למה ביצה עם כבד...
למה ליצור מסורת חדשה? למה לא להתחבר לדורות קודמים?
מה תנחילו לילדים? חלבי כי אמא יותר אוהבת
או בשרי כי....
אם נשים בצד את העניין ההלכתי, שיש בו דעות שונות וכל אחד יעשה כמנהגו, ונתייחס רק לעניין המסורות והחיבור לדורות הקודמים -
אין לי עניין לשכנע, כי כל אחד ונקודת המבט שלו, אז אני רק אנסה להציג נקודת מבט שונה.
נקודת המחלוקת העיקרית היא כנראה איך מגדירים מה זה "מכובד". האם יש הגדרה קבועה למה נחשב מכובד, או שכל אחד ומה שמכובד בעיניו? או כל דור ומה שמכובד בעיניו?
אם הולכים לפי הגישה השניה, אז חלבי כי אמא יותר אוהבת (או כי אמא יותר טובה בקינוחים חלביים מאשר בבשר) זה בכלל לא גנות, אלא שבח. מכבדים את השבת באוכל הכי טוב שיש לנו להציע.
מתחברים לדורות הקודמים ברעיון העקרוני של שבת, לא במאכל כזה או אחר. לפעמים גם במאכלים, אבל לא בכוח. אנחנו משלבים את המאכלים המסורתיים בתפריט, לא כבולים אליהם.
סבתא שלי הכינה רגל קרושה כשהמחותנים הגיעו פעם ראשונה, כי זה מה שהמסורת אומרת להגיש לאורחים הכי המכובדים, אפילו שאצלם בבית לא אכלו את זה אף פעם. כולם נגעלו בטירוף.
יש לנו חומרי גלם אחרים ומגוונים יותר ממה שהיה לדורות הקודמים, יש לנו הרבה יותר אפשרויות במטבח. יש לנו גם תפיסות אחרות מה בריא וטוב ומה לא. ביום יום אנחנו לא אוכלים כמו שלושה דורות קודם. אם ננסה בשבת לאכול כמו שלושה דורות קודם, זה לא יהיה לנו טעים כמו שזה היה להם (בהנחה שהם אכלו את זה כי טעים להם, ולא בגלל שאין משהו אחר).