עזרה קצבת ילד נכה - 'טיפים'

obyektiv · 30/10/24

לכאורה יש זכאות.

סופר דגול · 3/11/24

נכתב ע"י אוצרי:
האם יש למישהו צורך בטיפ מסוים בנושא של קצבת ילד נכה?

לא ממש טיפ, אבל חשוב:

בכל רחבי המרשתת לא מצאתי אם יש חוק / כלל מחייב כלשהו, הקובע תוך כמה זמן ביטו"ל חייב לתת תשובה על תביעה לקצבת ילד נכה.

יש כזה דבר?

תודה רבה

קל זכות · 10/11/24

יש נהלים פנימיים של ביטוח לאומי (לא בדקתי כעת אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי הזמן שכתוב שם זה חצי שנה)
בפרקטיקה בד"כ הטיפול מהיר בהרבה.

*miri · 10/11/24

@אוצרי
אשמח לשאלה קטנה
הבן שלי בן 4 נעזר בקלניאית תקשורת וריפוי בעיסוק
מבחינה תפקוד כעצמאי הוא מצוין
השאלה עם יש מה להגיש בקשה רק על השפה וריפוי בעיסוק או שהזכאות היא רק למי שיש קושי בתפקוד?

אוצרי · 12/11/24

נכתב ע"י קל זכות:
יש נהלים פנימיים של ביטוח לאומי (לא בדקתי כעת אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי הזמן שכתוב שם זה חצי שנה)
בפרקטיקה בד"כ הטיפול מהיר בהרבה.

ממוצע כחודש חודשיים (כך נראה מהנסיון)

אוצרי · 12/11/24

נכתב ע"י *miri:
@אוצרי
אשמח לשאלה קטנה
הבן שלי בן 4 נעזר בקלניאית תקשורת וריפוי בעיסוק
מבחינה תפקוד כעצמאי הוא מצוין
השאלה עם יש מה להגיש בקשה רק על השפה וריפוי בעיסוק או שהזכאות היא רק למי שיש קושי בתפקוד?

המקום לשאלה יותר באשכול ההתיעצות אבל כללית לא רק קושי בתפקוד מזכה גם צורך בסיוע מעל הרגיל הן מבחינה רפואית והן מבחינה פארה רפואית (וכן צורך בהשגחה ועוד) עשוי לזכות ובעיקר זה תלוי בתדירות הטיפול ומשכו ובחומרת הבעיה
ליתר פירוט נא שאלו באשכול ההתייעצות

אוצרי · 17/11/24

טיפ 14:

ועדה לילד נכה – קווים כלליים

נראה שהעניין של הועדה מעסיק הכי הרבה את מי שניגש לתביעת קצבת ילד נכה, ובצדק! מומלץ מאוד להגיע לוועדה מוכנים כי בהחלט זה יכול מאוד לקבוע את הצלחת התביעה ועד כמה או לחילופין את דחייתה! הועדה היא בהחלט המרכז של כל תביעת קצבה.

אמנם אין אפשרות בשורות אלו לכתוב כל אפשרות של ועדה ואיך להתכונן אליה, ובהחלט מומלץ להיעזר במי שהיה שם ובשכל בריא ולערוך ביניכם לבין עצמכם סוג של הדמיה על ההתנהלות בוועדה. במיוחד יש לבוא כששני ההורים מתואמים כדי להציג את העניין בצורה אחידה (פחות או יותר).

בכל אופן ננסה בטיפים הבאים להביא תמונה כללית של הועדה ואיך כדאי להתנהל בה ונחלק זאת ל3 חלקים:

קווים כלליים
מהלך הועדה
טיפים מעשיים

ועדת ילד נכה בקווים כלליים

קיום הוועדה בביטוח לאומי נועדה כדי לבחון את מצב הילד ולקבל תמונה כוללת של המצב והאם הוא עונה לקריטריונים המזכים בקצבה. לכן יש להגיע מוכנים לוועדה בצורה שתציג את המצב בצורה המיטבית ותוכיח לוועדה את חומרת המצב ואת זכאותכם לקצבה.

ישנם מקרים שבהם נוכחות ההורים והילד בועדה איננה נדרשת - כגון במקרים שהמסמכים מאשרים בצורה מובהקת שהילד זכאי ולא נדרשת בדיקה של תלות בעזרה בזולת (שאז תתקיים ועדה בכל מקרה כדי לקבוע את שיעור התלות), וגם ההורים חתמו על הסכמה לוועדה ללא נוכחות. בכל מקרה רצוי לחתום על הסכמה כזאת כי בד"כ לא ידחו תביעה ע"י ועדה ללא נוכחות רק יכולים לאשר ובוודאי יותר קל להתנהל ללא צרוך להגיע פיזית עם הילד לוועדה (דבר שעשוי להיות לא נח הן להורים והן לילד...). אמנם יתכן שבוועדה ללא נוכחות יאשרו את התביעה רק באופן חלקי בכל אופן אם זה יקרה ותחשבו שמגיע לו יותר תמיד תוכלו להגיש ערעור (שבו הנוכחות מחויבת).

יש לשים לב שזמן הועדה הוא קצוב ומוגבל מאוד (בד"כ כ10- 15 דקות בלבד!).

בוועדה רגילה (לא ערר) יושבים בד"כ מזכיר ורופא ילדים. תפקיד המזכיר (שהוא פקיד הביטוח הלאומי) בוועדה, הוא יותר טכני כלו' לספק את המעטפת והמסמכים הדרושים וכן הוא מכיר את נהלי הביטוח הלאומי. כמו כן מתפקידו לכתוב את דברי ההורים. תפקיד הרופא (שהוא בד"כ גם רופא בקהילה) בוועדה, הוא לשמוע את המצב לשאול שאלות ולבדוק את הילד במידת הצורך (הרבה פעמים ההתייחסות לילד מועטה - מלבד בבדיקת תלות). לאחר שהוא מרגיש שקיבל את התמונה המלאה הועדה תסתיים. לאחר סיום הועדה הרופא כותב את החלק הרפואי של הפרוטוקול והוא והמזכיר מסכמים ביחד האם לפי הנתונים יש זכאות לקצבה.

בוועדת ערר בנוסף לרופא ילדים יביאו גם מומחה ספציפי בתחום הנתבע כגון: נוירולוג, פסיכולוג, אורתופד וכדו', שיוכל לאבחן את המצב בצורה יותר מקצועית, יתכן גם שיביאו כמה מומחים.

מהלך התנהלות תביעה מצד הביטוח הלאומי הוא כדלהלן:

לאחר שמגישים תביעה לביטוח לאומי, התביעה עוברת לידי פקיד תביעות שקובע את המסלול שבו תעבור התביעה. הוא יכול להחליט שהתביעה מספיקה לניסיון בחינה בוועדה ללא נוכחות הילד או לקבוע וועדה עם נוכחות הילד ובמקרים חריגים במיוחד יתכן שרופא יבקר את הילד (במקרה שטלטולו עלול לגרום לו נזק). (ככל הנראה ישנם פרטים נוספים שהפקיד קובע אך אינני יודע מה הם).

לקראת תחילת הוועדה הרופא והמזכיר מקבלים את החומר שההורים שלחו (מכתב התביעה, מסמכים ומכתב נלווה) ולומדים את התביעה ביניהם, הם מסכמים מהם הנקודות שצריכות ברור.
שימו לב! בוועדה אפשר להבחין פעמים רבות בדעה שגיבשו מראש, לכן חשוב מאוד להגיש מראש את התביעה בצורה מסודרת ועם מכתב נלווה מתאים שמסביר את המצב!!

בטיפ הבא ניתן אי"ה סקירה על מהלך הועדה.

קל זכות · 17/11/24

כרגיל, טיפים מחכימים ומועילים
אני מניח שרבים יהנו מההשקעה הגדולה שלך

שני נקודות שהייתי רוצה להדגיש - כתבת שכדאי לערוך הדמיה (סימולציה) של הוועדה, לדעתי מדובר בנושא חשוב מאוד, ואני משתדל מאוד (ככל ויש שיתוף פעולה) לערוך סימולציות עם הלקוחות שלי לקראת הוועדות, על פי רוב יותר מפעם אחת, לדעתי לסימולציה לפני הוועדה יש משמעות רבה מאוד לגבי הסיכויים שתהיו ברורים בוועדה ולא תגמגמו פתאום ותשכחו מה תכננתם לומר.

הנקודה השניה לגבי מה שכתבת

נכתב ע"י אוצרי:
(ככל הנראה ישנם פרטים נוספים שהפקיד קובע אך אינני יודע מה הם).

נכתב ע"י אוצרי:
שימו לב! בוועדה אפשר להבחין פעמים רבות בדעה שגיבשו מראש, לכן חשוב מאוד להגיש מראש את התביעה בצורה מסודרת ועם מכתב נלווה מתאים שמסביר את המצב!!

אחד הפרטים הנוספים שרופא הסניף/פקיד התביעות שמכינים את התביעה קובעים, זו את האבחנות הרפואיות המשוערות.
באחד הימים שהיתה לי ועדה של לקוח, בבוקר של הוועדה פתאום הופיע באזור האישי באתר מסמך שהוכן על ידי הסניף עבור רופא הוועדה ובו נכתבה האבחנה הצפויה לדעתם (אגב, הרופאה בוועדה נתנה אבחנות שונות בסופו של דבר) כמובן שלאחר מספר שעות המסמך נמחק מהאתר.
נקודה נוספת שנעשית לקראת הוועדה בידי רופא הסניף/פקיד התביעות, היא הטיפול במסמכים הרפואיים, חלוקתם לקטגוריות, ושיבוץ מסמך לוועדה הרלוונטית עבורו (במידה ויש כמה ועדות).

יוסי המיוחד במינו · 17/11/24

נכתב ע"י אוצרי:
רציתי קצת לסטות מהקו של הטיפים הקודמים לעניין מקדים

טיפ רביעי:

הגשה עצמאית או בעזרת מייצג

כפי שאפשר לראות בהודעות הקודמות אני מצדד מאוד בהגשה עצמאית אך רציתי להעלות את הענין בצורה מסודרת.

ראשית מה הסיבות העיקריות לדעתי שמניעות הרבה אנשים להגיש תביעה ע"י מייצגים מכל סוג שהוא (ישרים יותר או פחות).

א) המחשבה שזה יחסוך להם הרבה עבודה ובירוקרטיה.
ב) המחשבה שהמייצג "ילחם" בשבילם וישיג להם מה שאין להם סיכוי להשיג בעצמם.
ג) חוסר ידע איך לפעול בתביעה הן מבחינה רפואית והן מבחינה בירוקרטית.
ד) קושי כללי בהתעסקות עם בירוקרטיה.
ה) הרגשה שממילא יש לי רק מה להרוויח מקסימום ארוויח קצת פחות.
ו) הרגשה שיש מי שמבין אותי.
ז) הסתמכות על הניסיון של המייצג.
ח) הפרסום הרב.
יתכן שישנם סיבות נוספות אך נראה לי שאלו הם סיבות מרכזיות

מנגד אני רוצה להציב את הסיבות הידועות יותר או פחות נגד פנייה ע"י מייצג
א) כמובן- הכסף הרב שזה עולה!
ב) ההתחייבות הקובלת!!
ג) הצורך בכסף למשפחה של ילד נכה הוא גדול מלאחרים ואין זה כסף של "רווח נקי"
ד) העבודה העיקרית בכל מקרה תשאר על ההורים להשיג את המסמכים ולשלם עליהם (במקרה של אבחונים פרטיים)
ה) גם ההתעסקות עם הבירוקרטיה במידה רבה נשארת על ההורים
ו) אפשר גם להפסיד ע"י הגשה דרך מייצג כי פעמים שזה מפחית את האמינות של התביעה
ז)כאשר מגיעים לועדה בביטוח לאומי אין משמעות למייצגים מלבד לעו"ד (בתשלום נוסף) אין אף אחד שיכול לייצג בוועדה כך שבכל מקרה ההורים צריכים ללמוד איך להתנהל בוועדה
ח) במחקר שבדק את התוצאות התברר שכמעט אין הבדל בתוצאות בין הגשה עצמית לבין ע"י מייצג!!
ט) את המידע הרלוונטי איך לפנות ואיך להתנהל אפשר לקבל עצמאית ע"י קצת עבודה

אפרט מעט יותר:

כשבאים לחברות למיניהם פעמים רבות הם מציגים כביכול את המינימום כלו' נניח שרק תקבל לשנה ורק 50% ורק חצי שנה רטרו- אז תצטרך לשלם כ3500 שזה נשמע די סביר, בכל אופן זה הרי מוריד עול מהראש. אבל כלל לא מציג את התמונה המלאה - שהם מחתימים על התחייבות כוללת לחמש שנים קדימה ועוד את הרטרואקטיבי והכל לא כולל מע"מ, ובנוסף אם יש ילד נוסף שזכאי אז גם התוצאות נחשבות (לצורך הענין, עם יאשרו 100% לחמש שנים + שנה רטרו ויש עוד אח אפי' אם הגשתם אותו עצמאית תצטרכו לשלם למעלה מ75000 ש"ח!!) ובכל זמן במשך השנים האלו אתם כבולים להם ועל כל תוספת הם אוכלים חלק מהעוגה!
מכיוון שאין מדובר בד"כ באנשים עשירים, נכון שהכסף הרטרו הוא כביכול "מתנה" אבל הרי אנחנו יודעים שבמשפחה עם ילד שיש לו צרכים מיוחדים כל שהם ההוצאות רבות יותר, ויותר צריכים את השקט הנפשי ואת הכסף לטפל בילד עצמו ובמשפחה. אם כן זה לא מתנה אלא כסף שיש בו שימוש רב אם להחזרת חובות/ הקטנת משכנתא/חסכון לחתונות וכו' וכו' ובהשקעה קטנה יחסית אפשר לחסוך את הכסף! חישבו כמה שעות עבודה שוות עשרות אלפי שקלים!!
ממילא מה שהחברות נותנות הוא עזרה מינימלית ורוב האנשים מתחרטים לאחר מעשה כשמבינים שזה לא חסך להם הרבה כאב ראש!
ולגבי הידע והנסיון זה מה שאני מנסה למלאת את החוסר ידע לטובת הכלל ויש גם מקומות נוספים ואנשים טובים כגון הרב גולדנטל מדגל התורה בני ברק ואחרים שמוכנים לעזור בחפץ לב.
לסיכום: כמעט בכל מקרה אני ממליץ ללמוד את הסוגיה ולפנות באופן עצמאי. למעט במקרה של מישהו שיש לו חוסר הבנה גמור של בירוקרטיה ואין מי שיעזור לו בכך (כמו עולה חדש) שאחרת לא יעשה כלום. או מישהו מיליונר שלא חסר לו כסף לתרום לעשירים! (ובכל אופן הייתי ממליץ לו לפנות עצמאית ואת הכסף העודף לתרום לקופת העיר וכדו')

שמעתי מיהודי מסוים
שהוא פנה לבקש בקשה על הילד שלו הוא הלך רק דרך הקופת חולים וזה לקח הרבה זמן לפחות חצי שנה ולא לקח רופאים פרטיים כמו שהרבה לוקחים או עורך דין או כל מתווך אחר והלך בדרך הכי פשוטה והוא קיבל 180% נכות בזמן ש - 99% מהאנשים לא קיבלו כלום אע"פ שהיו במצב שלו והוא בדק קבוצות בפייסבוק וכו' והמסקנה מי שעושה חוכמות לא בטוח מקבל ואולי כמעט בטוח שלא
אני לא מבין כלום אבל הוספתי מידע שאולי יעזור לעם ישראל בהצלחה ורפואה שלימה

חני בנני · 17/11/24

נכתב ע"י אוצרי:
יש לשים לב שזמן הועדה הוא קצוב ומוגבל מאוד (בד"כ כ10- 15 דקות בלבד!).

לרוב הועדה היא בין 3-5 דקות.

אוצרי · ביום רביעי בשעה 09:49

לצורך הטיפ הבא:
אשמח אם יש למישהו פרוטוקול ריק של ועדה לקצבת ילד נכה ואודה לו אם ישלח אלי לתועלת הרבים (אפשר בהודעה פרטית או כאן)

אוצרי · ביום רביעי בשעה 21:57

נכתב ע"י אוצרי:
לצורך הטיפ הבא:
אשמח אם יש למישהו פרוטוקול ריק של ועדה לקצבת ילד נכה ואודה לו אם ישלח אלי לתועלת הרבים (אפשר בהודעה פרטית או כאן)

מקפיץ

אוצרי · אתמול ב- 09:41

טיפ 15:

ועדה לילד נכה - מהלך הועדה

בטיפ הקודם נתנו סקירה בקווים כלליים על התנהלות הביטוח הלאומי עם תביעות. בטיפ זה נסקור את מהלך הועדה המצויה פחות או יותר.
לא הצלחתי להשיג פרוטוקול ריק של הועדה, אבל כל מי שיש לו כזה תחת ידו יוכל לראות את סדר הדברים פחות או יותר כדלהלן:

עם תחילת הועדה כשקוראים להורים להיכנס עם הילד אחד ההורים מתבקש להציג ת.ז. + ספח (לא יתקבל מסמך זיהוי אחר מכיוון שצריך את הספח שבו רשום הילד) והמלווה הנוסף יתבקש להזדהות (כהורה, עו"ד, אפוטרופוס וכדו').
המזכיר ימלא פרטים טכניים שם הרופא, סוג הועדה וכדו'.
לאחר מכן מתבקשים ההורים להציג את העניין בצורה תמציתית ובדיבור פתוח. בשלב זה חשוב מאוד לומר את כל הנושאים החשובים (אבחנות, טיפולים, קשיים, סוג מסגרת). יש להדגיש את הקשיים שהיו ואת הצפי להמשכם. כמובן תוכלו בשלב זה להגיש מסמכים רפואיים נוספים שלא נשלחו או לא קיבלו תשומת לב ע"י הרופא (אם קיימים כאלו) ולהעלות נקודות נוספות. המזכיר יתמלל את הדברים פחות או יותר והרופא ישאל האם יש בעיות נוספות לציין. כמו כן יתכן שתשאלו מי הם המטפלים והיכן מטופל. אח"כ המזכיר יחתים אתכם על הדברים שאמרתם (כדאי לשים לב שהדברים החשובים נכתבו כפי שהתכוונתם).

הרופא יציין את המסמכים העיקריים שהגשתם ותאריכם.
לאחר מכן יגיע שלב הבחינה האישית שבו לפי העניין תישאלו שאלות בעיקר בנוגע למה שאמרתם והתאמתו עם המסמכים הרפואיים, ומאידך עמידתו בקריטריונים של הסעיפים המזכים (ליקוי מיוחד, השגחה, טיפול רפואי, ו/או עיכוב התפתחותי ולחילופין תלות - לא אאריך בזה כי נצא לגמרי מנושא הטיפ). הרופא יבדוק את הילד רפואית ואת התפקוד שלו וירשום את תוצאותיו בפרוטוקול.

שימו לב! בכל השלבים להתמקד במה שחשוב ולא לפספס נקודות חשובות. מאוד כדאי לדעת מראש מהם הנקודות החשובות ואיך זה מופיע במסמכים וגם איך להציג בבירור את הקשיים התפקודיים על פי הסעיפים המזכים שהובאו באחד הטיפים לעיל.

לאחר שהרופא מרגיש שסיים את הבדיקה הוא ישאל אתכם אם יש לכם מה להוסיף ובזה תסתיים הועדה (אם תשאלו מה התוצאה תקבלו בד"כ תשובה לקונית שתקבלו את התשובה בתוך שבועיים).

לאחר שתצאו המזכיר והרופא יסכמו את הוועדה, ימלאו את החלקים החסרים בפרוטוקול ויחתמו עליהם.

תוצאות הועדה יהיו אחת מהבאות:

דחייה – הועדה מתרשמת לדחות את התביעה מאחת מהסיבות הבאות: א) אינכם עונים על שום סעיף מזכה. ב) המסמכים אינם מוכיחים מספיק את הזכאות. ג) חוסר אימון: עלול לנבוע, או ממסמכים לא מקצועיים או מסתירות בין מסמכים או מהופעה לא מרשימה בוועדה או מבדיקה בוועדה שאינה תואמת את הטענות או סיבות נוספות כמו שפורט בטיפ האמינות (חוסר אימון בד"כ יכתב בפרוטוקול בצורה אחרת כגון אינו עונה לקריטריונים וכדו'). ד) תתכן גם דחייה טכנית, כגון אי הופעה בוועדה או אי הגשת מסמכים וכדו'.

הפסקת דיון – במקרים מסוימים כאשר הרופאים מתרשמים שהתביעה טובה אך חסר מסמך או פרט טכני קטן יתכן שהועדה תיעצר ותתבקשו להשלים את החסר – במקרה כזה ככל הנראה לא תתבקשו להופיע שוב אלא תוכלו לשלוח את החסר בערוצים הישירים ואפשר להניח שאם תעשו כנדרש (אם ביכולתכם) התביעה בד"כ תתקבל!

קבלת התביעה – קביעת הסעיף המזכה בקצבה (או כמה סעיפים), ובסיכום את אחוזי הנכות הסופיים (שנקבעים לפי הסעיף הגבוה ולפעמים צירוף של סעיפים מגדיל את סכום הקצבה כפי שפירטנו בטיפ אחר), וכן קביעת משך הזמן שבו מאושר הסעיף (שאז תצטרכו להגיש מסמכים עדכניים על המצב ויקבע המשך הקצבה), וכן האם מאושר גם רטרו.

בהמשך פקיד תביעות יסכם את האחוזים ואת סכום הקצבה המגיע לכם על פי האחוזים ואת סכום הרטרו ותוספות ככל שישנם. תשלח לכם הודעה על תוצאות הועדה והזכאות וכן ישלח גם הפרוטוקול.

יש לדעת כי מהלך הוועדה מוקלט ולפעמים אף מצולם!

הטיפ הבא יוקדש בע"ה לטיפים מעשיים.

תודה על חיים... · אתמול ב- 11:41

נכתב ע"י אוצרי:
טיפ 15:

ועדה לילד נכה - מהלך הועדה

בטיפ הקודם נתנו סקירה בקווים כלליים על התנהלות הביטוח הלאומי עם תביעות. בטיפ זה נסקור את מהלך הועדה המצויה פחות או יותר.
לא הצלחתי להשיג פרוטוקול ריק של הועדה, אבל כל מי שיש לו כזה תחת ידו יוכל לראות את סדר הדברים פחות או יותר כדלהלן:

עם תחילת הועדה כשקוראים להורים להיכנס עם הילד אחד ההורים מתבקש להציג ת.ז. + ספח (לא יתקבל מסמך זיהוי אחר מכיוון שצריך את הספח שבו רשום הילד) והמלווה הנוסף יתבקש להזדהות (כהורה, עו"ד, אפוטרופוס וכדו').
המזכיר ימלא פרטים טכניים שם הרופא, סוג הועדה וכדו'.
לאחר מכן מתבקשים ההורים להציג את העניין בצורה תמציתית ובדיבור פתוח. בשלב זה חשוב מאוד לומר את כל הנושאים החשובים (אבחנות, טיפולים, קשיים, סוג מסגרת). יש להדגיש את הקשיים שהיו ואת הצפי להמשכם. כמובן תוכלו בשלב זה להגיש מסמכים רפואיים נוספים שלא נשלחו או לא קיבלו תשומת לב ע"י הרופא (אם קיימים כאלו) ולהעלות נקודות נוספות. המזכיר יתמלל את הדברים פחות או יותר והרופא ישאל האם יש בעיות נוספות לציין. כמו כן יתכן שתשאלו מי הם המטפלים והיכן מטופל. אח"כ המזכיר יחתים אתכם על הדברים שאמרתם (כדאי לשים לב שהדברים החשובים נכתבו כפי שהתכוונתם).

הרופא יציין את המסמכים העיקריים שהגשתם ותאריכם.
לאחר מכן יגיע שלב הבחינה האישית שבו לפי העניין תישאלו שאלות בעיקר בנוגע למה שאמרתם והתאמתו עם המסמכים הרפואיים, ומאידך עמידתו בקריטריונים של הסעיפים המזכים (ליקוי מיוחד, השגחה, טיפול רפואי, ו/או עיכוב התפתחותי ולחילופין תלות - לא אאריך בזה כי נצא לגמרי מנושא הטיפ). הרופא יבדוק את הילד רפואית ואת התפקוד שלו וירשום את תוצאותיו בפרוטוקול.

שימו לב! בכל השלבים להתמקד במה שחשוב ולא לפספס נקודות חשובות. מאוד כדאי לדעת מראש מהם הנקודות החשובות ואיך זה מופיע במסמכים וגם איך להציג בבירור את הקשיים התפקודיים על פי הסעיפים המזכים שהובאו באחד הטיפים לעיל.

לאחר שהרופא מרגיש שסיים את הבדיקה הוא ישאל אתכם אם יש לכם מה להוסיף ובזה תסתיים הועדה (אם תשאלו מה התוצאה תקבלו בד"כ תשובה לקונית שתקבלו את התשובה בתוך שבועיים).

לאחר שתצאו המזכיר והרופא יסכמו את הוועדה, ימלאו את החלקים החסרים בפרוטוקול ויחתמו עליהם.

תוצאות הועדה יהיו אחת מהבאות:

דחייה – הועדה מתרשמת לדחות את התביעה מאחת מהסיבות הבאות: א) אינכם עונים על שום סעיף מזכה. ב) המסמכים אינם מוכיחים מספיק את הזכאות. ג) חוסר אימון: עלול לנבוע, או ממסמכים לא מקצועיים או מסתירות בין מסמכים או מהופעה לא מרשימה בוועדה או מבדיקה בוועדה שאינה תואמת את הטענות או סיבות נוספות כמו שפורט בטיפ האמינות (חוסר אימון בד"כ יכתב בפרוטוקול בצורה אחרת כגון אינו עונה לקריטריונים וכדו'). ד) תתכן גם דחייה טכנית, כגון אי הופעה בוועדה או אי הגשת מסמכים וכדו'.

הפסקת דיון – במקרים מסוימים כאשר הרופאים מתרשמים שהתביעה טובה אך חסר מסמך או פרט טכני קטן יתכן שהועדה תיעצר ותתבקשו להשלים את החסר – במקרה כזה ככל הנראה לא תתבקשו להופיע שוב אלא תוכלו לשלוח את החסר בערוצים הישירים ואפשר להניח שאם תעשו כנדרש (אם ביכולתכם) התביעה בד"כ תתקבל!

קבלת התביעה – קביעת הסעיף המזכה בקצבה (או כמה סעיפים), ובסיכום את אחוזי הנכות הסופיים (שנקבעים לפי הסעיף הגבוה ולפעמים צירוף של סעיפים מגדיל את סכום הקצבה כפי שפירטנו בטיפ אחר), וכן קביעת משך הזמן שבו מאושר הסעיף (שאז תצטרכו להגיש מסמכים עדכניים על המצב ויקבע המשך הקצבה), וכן האם מאושר גם רטרו.

בהמשך פקיד תביעות יסכם את האחוזים ואת סכום הקצבה המגיע לכם על פי האחוזים ואת סכום הרטרו ותוספות ככל שישנם. תשלח לכם הודעה על תוצאות הועדה והזכאות וכן ישלח גם הפרוטוקול.

יש לדעת כי מהלך הוועדה מוקלט ולפעמים אף מצולם!

הטיפ הבא יוקדש בע"ה לטיפים מעשיים.

המלצה:
אל תדברו על הילד בנוכחות הילד!
תבקשו יפה שאתם לא רוצים שהילד ישמע, והוועדה מסכימה שהילד יצא (עם אחד המלווים, כמובן) ותדברו עליו בלעדיו.

קל זכות · אתמול ב- 12:57

תודה רבה על הטיפ החשוב.
ברשותך הרב @אוצרי הייתי רוצה לציין שני נקודות לגבי מה שכתבת

נכתב ע"י אוצרי:
(אם תשאלו מה התוצאה תקבלו בד"כ תשובה לקונית שתקבלו את התשובה בתוך שבועיים).

חשוב לציין שאין מה להתייחס כלל מהיחס בוועדה הרפואית, נתקלת בם בהם לקוחות התקשרו אלי אחרי הוועדה בלחץ שקיבלו מהרופא יחס עוין, עם שאלות מתקילות שהבעיות אי אמון, ולאחר יומיים אנחנו רואים בפרוטקול שהבקשה אושרה.
לעומת זאת היו מקרים בהם היחס בוועדה היה אמפתי ומשתתף, ונראה היה כי הוועדה מתכוונת לקבל את התביעה, אך התוצאה הסופית איכזבה.
לכן, חשוב לזכור שליחס בוו אין משמעו, וגם אם אתם נתקלים ביחס עוין ושאלות לא סימפטיות, אל תכנסו ללחץ, תמשיכו עם הקו שהכנתם מראש בבית ותעבירו את הסיפור שלכם.
(נציין כי לא מומלץ להתעמת עם רופאי הוועדה)

נכתב ע"י אוצרי:
יש לדעת כי מהלך הוועדה מוקלט ולפעמים אף מצולם!

חשוב לציין כי אתם נשאלים בתחילת הוועדה האם אתם מעוניינים שהוועדה תהיה מוקלטת, או לא.
המלצה אישית שלי, להסכים להקלטה, כך במקרה הצורך (ערר וכדו') תוכלו להאזין להקלטה ולבדוק את ההתנהלות שלכם בוועדה ומה ניתן לשפר.