כל משב של רוח קלה
כמו בת ים נשאה קולה
ובליבי הרעד חולף בהמייה
הלוואי ותהא זו שבת שקטה
כל רחש חרש חולף ביעף
בתוכי מתנפץ לקריסטלים
כל מה שעבר שוב אליי צף
ואני מתערבבת בפחדים
למה אין משב של רוח תקווה
למה האור לא מניס את האפילה
אלף נרות דולקים בי, וטרם
מצאתי בי פינה של תפילה
בחדרי ליבי אלפי קולות זועמים
מזכירים לי שבתות של אחרים
שבהם כבר לא היו עוד ימים
שלא יהיו עוד שלומות לאנשים
ואני מתפוגגת אל עצמי
לא יודעת מה ואיך ולמה ומי
לא רוצה להיות עוד עצמי
לא מסוגלת לבלוע את החרדה
עמוק עמוק אל תוך תוכי
כמו בת ים נשאה קולה
ובליבי הרעד חולף בהמייה
הלוואי ותהא זו שבת שקטה
כל רחש חרש חולף ביעף
בתוכי מתנפץ לקריסטלים
כל מה שעבר שוב אליי צף
ואני מתערבבת בפחדים
למה אין משב של רוח תקווה
למה האור לא מניס את האפילה
אלף נרות דולקים בי, וטרם
מצאתי בי פינה של תפילה
בחדרי ליבי אלפי קולות זועמים
מזכירים לי שבתות של אחרים
שבהם כבר לא היו עוד ימים
שלא יהיו עוד שלומות לאנשים
ואני מתפוגגת אל עצמי
לא יודעת מה ואיך ולמה ומי
לא רוצה להיות עוד עצמי
לא מסוגלת לבלוע את החרדה
עמוק עמוק אל תוך תוכי