מיוחד
מיוחד עד כאב, אך עם זאת אפור,
זך כטל שחר, דק ככפור,
טוב ועדין, כשמן המור,
אך ל'חלבנה' דימוהו, ולא בהומור.
לידתו היתה צער כשְכוֹל,
לב סירב האמֵן, התנגד כביכול,
רגשות השתוללו כשדים במחול,
מיוחד עד כאב, אך עם זאת אפור,
זך כטל שחר, דק ככפור,
טוב ועדין, כשמן המור,
אך ל'חלבנה' דימוהו, ולא בהומור.
לידתו היתה צער כשְכוֹל,
לב סירב האמֵן, התנגד כביכול,
רגשות השתוללו כשדים במחול,
מגדלים הם בנו, ארמונות של חול.
צעד, פסיעה, היסוס, ונפילה,
נפש פצועה מתנסה בגדילה,
יתום עם הורים, בן לאם שכולה,
לא חום, לא חיבוק, בקושי מילה.
לא אכזר המוליד, לבו רחב כאולם,
לא מרשעת האם, תשאלו בעולם,
זו פשוט הבושה, ה'להיות כמו כולם',
זה תפקיד במשחק העולם המושלם.
'מיוחד', אמרנו, צל של דמות,
ילד שואל נפשו למות.
נפש פצועה מתנסה בגדילה,
יתום עם הורים, בן לאם שכולה,
לא חום, לא חיבוק, בקושי מילה.
לא אכזר המוליד, לבו רחב כאולם,
לא מרשעת האם, תשאלו בעולם,
זו פשוט הבושה, ה'להיות כמו כולם',
זה תפקיד במשחק העולם המושלם.
'מיוחד', אמרנו, צל של דמות,
ילד שואל נפשו למות.