שיתוף - לביקורת ללב שלי, אם יש לי (או: הרהורים בשעת לילה מאוחרת של הושענה רבה.).

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני רוצה שתשמע ממני מילה, שתקשיב, שתבין:

תדע, שלא תמיד אני איתי, לא תמיד עם עצמי.

לפעמים אני יושב לבד, חושב ומהורהר.

יכול להיות שזה בעקבות חשיבה על רעיונות לסיפור או לחן חדש; יכול להיות שסתם משעמום; לפעמים גם בכוונה.

וקשה להעמיק בתוך עצמך כל הזמן, אתה צריך לפעמים לשחרר. לכן אני כותב סיפורים וקטעים, גורם לי על ידיהם לפרוץ בעצמי מתוך הבוץ בו אני כלוא.

אבל כשאני כותב, אני חוזר שוב לאותם הרהורים, כמו נקלע לתוך רוטינה של קרוסלה מסתחררת שקשה לי לצאת ממנה חי.

וזה מעייף, מאוד מעייף.

אבל יש נקודת תקווה קטנה אחת, לב שלי:

כשרואים את התגובות הלבביות והחמות של האנשים, מבינים פתאום שיש מישהו שקורא את מה שאתה כותב, שמוקיר, שמעריך.

וזה בסוף מה שנותן את הכוח והעוצמה להמשיך. בכל דבר בחיים.

ואולי דווקא זה שמהורהר לי, נקרא שאני עם עצמי?
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה