הנושאים החמים
הנושאים החמים
מה, באמת חשבתם שהוא חוסל איך שדיוחו לכם? תשמעו את הסיפור האמיתי כפי שנחשף מהקלטות צה"ליות (או יותר נכון - נחשף ע"י הGPT החשאי שלי, בעריכתי הנדיבה...):
היה היה פעם ברצועת עזה, אדם בשם יחיא סינוואר, מנהיג החמאס הידוע. בכל שנה, בחג הסוכות, השכנים היהודים היו בונים סוכות, יושבים בהן, נהנים מארוחות חג, ושרים שירים. אבל סינוואר, כמו תמיד, לא התלהב מהעניין. "מה לי ולסוכות?" הוא אמר. "הסוכה זה ליהודים. אני לא בונה שום סוכה!"
חברי החמאס שלו ניסו לשכנע אותו. "יחיא, תשמע, אולי זה דווקא רעיון טוב," אמר אחד מהם, "הרי אתה יכול להקים סוכה ענקית, להראות לכולם איך גם אנחנו יודעים לחגוג!"
אבל סינוואר צחק ואמר: "אנחנו בחמאס לא מתעסקים בסוכות. חוץ מזה, מי צריך סוכה כשיש לנו מנהרות?"
הסתיים לו יום כיפור, וחג הסוכות החל מתקרב. השכנים היהודים הציבו את הסוכות שלהם ויחיא התעלם לחלוטין מהמסורת. אבל הלילה הראשון של החג היה שונה. ברגע שסינוואר הניח את ראשו על הכרית, רוח פתאומית נכנסה לביתו דרך החלון הפתוח, קוראת לו בקול מסתורי: "יחיא... יחיא..."
הוא קם בבהלה, הביט סביבו, ולא ראה כלום. הוא חזר לישון, אבל שוב הרוח לחשה: "יחיא... למה לא בנית סוכה?"
סינוואר ניסה להתעלם, אבל הקולות המשיכו. כל לילה, הרוח חזרה, והלחש התחזק: "יחיא... הסוכה... הסוכה!"
הוא התעצבן והתחיל לצעוק: "אני לא בונה סוכה! תעזבו אותי!" אבל הרוח לא הפסיקה. כל לילה אותו סיפור, עד שיום לפני ערב החג, כשסינוואר כבר היה על סף ייאוש, הוא פתאום הבין.
"כנראה שבאמת אני צריך לבנות סוכה!" הוא צעק לתוך החושך. "סוכה אחת וזה היה עובר!"
הוא החליט שהגיע הזמן לתקן. הוא קרא לעוזריו וביקש מהם להביא לו עצים, ענפים וכל מה שצריך כדי להקים סוכה. כשהתחילו לבנות, הוא אפילו צחק לעצמו: "הנה, עכשיו כבר לא ירדפו אותי."
אבל בדיוק כשהסוכה הושלמה, קרה משהו בלתי צפוי. סינוואר נכנס לסוכה כדי להתפעל ממנה, ופתאום הרוח חזרה, אבל הפעם זה לא היה לחש, אלא סערה עזה שהקיפה את הסוכה. הוא ניסה להיאחז בעמודים, אבל הסערה הפכה אותו.
סינוואר עף מהסוכה, היישר לתוך מנהרת החמאס הקרובה.
המנהרה הייתה חלקלקה ועמוקה, והוא החליק בתוכה במשך שעות, מסתובב ומתגלגל בין פיתוליה, עד שבסוף מצא את עצמו יוצא מהצד השני של הגבול, היישר לתוך סוכה יהודית בנויה לתפארת השייכת לחיילים מגדוד 828.
כך סיים יחיא סינוואר את חייו, נותן שמחה מרובה לרגל חג הסוכות. כן יאבדו כל אויבך ה'.
תהא נבלתו צנוחה במי הספונג'ה.
והמסקנה שלי: לפעמים עדיף פשוט לבנות את הסוכה במקום להתווכח עם הרוח...
ועכשיו, באמת (כלומר - לפי האמת שלכם...), איך אתם חושבים שסינוואר חוסל?
היה היה פעם ברצועת עזה, אדם בשם יחיא סינוואר, מנהיג החמאס הידוע. בכל שנה, בחג הסוכות, השכנים היהודים היו בונים סוכות, יושבים בהן, נהנים מארוחות חג, ושרים שירים. אבל סינוואר, כמו תמיד, לא התלהב מהעניין. "מה לי ולסוכות?" הוא אמר. "הסוכה זה ליהודים. אני לא בונה שום סוכה!"
חברי החמאס שלו ניסו לשכנע אותו. "יחיא, תשמע, אולי זה דווקא רעיון טוב," אמר אחד מהם, "הרי אתה יכול להקים סוכה ענקית, להראות לכולם איך גם אנחנו יודעים לחגוג!"
אבל סינוואר צחק ואמר: "אנחנו בחמאס לא מתעסקים בסוכות. חוץ מזה, מי צריך סוכה כשיש לנו מנהרות?"
הסתיים לו יום כיפור, וחג הסוכות החל מתקרב. השכנים היהודים הציבו את הסוכות שלהם ויחיא התעלם לחלוטין מהמסורת. אבל הלילה הראשון של החג היה שונה. ברגע שסינוואר הניח את ראשו על הכרית, רוח פתאומית נכנסה לביתו דרך החלון הפתוח, קוראת לו בקול מסתורי: "יחיא... יחיא..."
הוא קם בבהלה, הביט סביבו, ולא ראה כלום. הוא חזר לישון, אבל שוב הרוח לחשה: "יחיא... למה לא בנית סוכה?"
סינוואר ניסה להתעלם, אבל הקולות המשיכו. כל לילה, הרוח חזרה, והלחש התחזק: "יחיא... הסוכה... הסוכה!"
הוא התעצבן והתחיל לצעוק: "אני לא בונה סוכה! תעזבו אותי!" אבל הרוח לא הפסיקה. כל לילה אותו סיפור, עד שיום לפני ערב החג, כשסינוואר כבר היה על סף ייאוש, הוא פתאום הבין.
"כנראה שבאמת אני צריך לבנות סוכה!" הוא צעק לתוך החושך. "סוכה אחת וזה היה עובר!"
הוא החליט שהגיע הזמן לתקן. הוא קרא לעוזריו וביקש מהם להביא לו עצים, ענפים וכל מה שצריך כדי להקים סוכה. כשהתחילו לבנות, הוא אפילו צחק לעצמו: "הנה, עכשיו כבר לא ירדפו אותי."
אבל בדיוק כשהסוכה הושלמה, קרה משהו בלתי צפוי. סינוואר נכנס לסוכה כדי להתפעל ממנה, ופתאום הרוח חזרה, אבל הפעם זה לא היה לחש, אלא סערה עזה שהקיפה את הסוכה. הוא ניסה להיאחז בעמודים, אבל הסערה הפכה אותו.
סינוואר עף מהסוכה, היישר לתוך מנהרת החמאס הקרובה.
המנהרה הייתה חלקלקה ועמוקה, והוא החליק בתוכה במשך שעות, מסתובב ומתגלגל בין פיתוליה, עד שבסוף מצא את עצמו יוצא מהצד השני של הגבול, היישר לתוך סוכה יהודית בנויה לתפארת השייכת לחיילים מגדוד 828.
כך סיים יחיא סינוואר את חייו, נותן שמחה מרובה לרגל חג הסוכות. כן יאבדו כל אויבך ה'.
תהא נבלתו צנוחה במי הספונג'ה.
והמסקנה שלי: לפעמים עדיף פשוט לבנות את הסוכה במקום להתווכח עם הרוח...
ועכשיו, באמת (כלומר - לפי האמת שלכם...), איך אתם חושבים שסינוואר חוסל?
נערך לאחרונה ב:
