גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
ילדונת בת שלוש אחרי נסיעה לבני ברק-
נסענו לבאבא לירושלים. (הסבתא המדוברת גרה בבני ברק, אבל כל נסיעה אצלה זה ירושלים)
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מענדי (בן 3): "אמא!"
אני: "מה?"
"תפוח אדמה"
אני עושה פרצוף מגחך/חמוץ/נואש כזה שכל אמא עושה שהילדון שלה משגע אותה עם בדיחה בפעם ה1000.
מענדי: "אמא את כועסת?"
אני- "לא."
מענדי: "אמא!"
"מה?"
"תפוח אדמה."
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אחרי שהתיאשתי להעיר "לא קופצים על הספה!" תליתי שלט על הספה:
"שלום, אני ספי הספה, ואני מיועדת
לישיבה בלבד!"
בת ה7 מסתכלת על הפתק ושואלת- "למה רק לישיבה ולא לסמינר?"
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הגדולה שלי הביאה ציור של תיבת נח.
בקומה למעלה היה מצויירים 4 זוגות של דמויות "קווים".
הסברתי לבן השלוש שהיה 3 קומות... בקומה הראשונה... השניה... והשלישית היו האנשים.
הוא מצביע על איש אחד- "מי זה?" אני- "נח" ואז מצביע על הדמות לידו "וזה?" "אשתו של נח".
עובר לזוג השני- "מי זה?" "שם" "וזה?" "אשתו של שם"
כנ"ל חם ויפת.
בסוף הוא חושב שניה. ואומר: "ואו. כמה אשתו היו בתיבה של נח! ארבע!!! ארבע אשתו!"
 

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
בת ה3 נוסעת לגן בטנדר, היום הטנדר לא הגיע
לדורי אידיש- היינט גייט מען ציפיס.
אחרי רבע שעה- קום, מי'גייט צו יהודית. (הגננת)
החמודה- ניין, קודם ציפיס.

(תרגום- ברגל אומרים- ציפיס, צו זה "ל")
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  57  פעמים

לוח מודעות

למעלה