שיתוף - לביקורת "שואגים בתפילה ומבקשים רישיון..." - טסט בעשי"ת

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הבוקר האיר לי פנים. התעוררתי מפוקח, אבל לא יותר מדי. עירנות מוגזמת עלולה לגרור אופוריה מיותרת. כמובן שגם ראש כבד נושא מחיר של טעויות הרסניות. אך כאמור המינונים שיחקו לטובתי.

יצאתי לדרך בלב פועם אבל בידיים בטוחות. המסלול היה מוכר לי היטב והכול פעל כשורה. הגעתי לכיכר של 'זכרנו-לחיים' וצלחתי אותו באופן ראוי לציון. בהמשך חיכה לי העיקול של 'מי-כמוך-אב-הרחמים', גם אותו לקחתי בהליכה, הוי אומר: בנסיעה בטוחה.

בשלב הזה העליתי כוננות ושמרתי על ריכוז מירבי, בפנייה הבא מסתתר התמרור של 'המלך-הקדוש', מי שזוכה ל'ברקס' על אי-ציות לתמרור כזה, ללא ספק ייאלץ לחכות לטסט הבא.
זיהיתי את התמרור וביצעתי את העצירה כראוי.

סימנתי לעצמי 'וי' קטן בלב, כי מכאן יוצאים לכביש מהיר קל ונוח, כמעט ללא אתגרים, למעט תשומת לב לבחור את הנתיב הנכון ב'המלך-המשפט'. התקדמתי במהירות ובבטחה כזקן ורגיל.

השעון מצידו תקתק כל העת, והנה לפני כבר הנופים המוכרים מקו הסיום של הטסט, 'שמע-קולנו', 'רצה', 'מודים'. אופס... ברגע האחרון הבחנתי בתמרור של 'וכתוב-לחיים-טובים'. למזלי הספקתי לתקן.

חבל לפגוע בטסט מוצלח עם טעויות של מתחילים. לשלב של 'בספר-חיים' הגעתי עם דריכות שיא, וכשקיימתי אותו ככתבו וכלשונו, הרשיתי לחיוך קל להתפרץ ללחיי.

לסיום נתתי תצוגת חנייה לפנתיאון, כולל 'עושה השלום'. זה היה נראה כנצח, אבל הנה זה נגמר.

רגע לפני שפתחתי קונפטי, פזלתי לכיוון הטסטר פזילה זחוחה שפירושה 'שחרר מילה טובה, אין לי כוח לחכות עד לפרסום התוצאות הרשמיות', אבל להפתעתי מבטו הכואב לא בישר טובות. כיווצתי את עיני לכל הכיוונים בתנועות אקרובטיות שפירושן 'לםפןדגחכןםח, מה הסיפור'.

עינינו המשיכו את המפגש הבלתי לגאלי לעוד רגעים אחדים עד שהוא ניסר את השתיקה במילים חדות כג'קסון "עברת תיאוריה, אתה יודע את החוקים מצוין, אבל אתה לא יודע לנהוג".
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
ברור.
אבל לא להגזים, כן?
זה יצא דרמטי משתכננתי...
הערה קטנה שלא רציתי לזרוק אם הקטע עלה רק בשביל מחמאות לא ברצינות:sne::cool:

הכתיבה, הביצוע, הרעיון אומנות של ממש!
לכן קצת הפריע לי שהפאנץ' נראה מאולץ משהו.
כי הרי א"א לשים קטע ללא סוף אז נמצא משהו לסגור אותו.
לדעתי סוף אחר יכול להפוך את הקטע הזה לוויראלי.

באווירת הימים, הכל הולך אחר החיתום:)


והכל טוב, תמיד הגיוני שזה חוסר הבנה שלי....
 

אפאצ'י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הכתיבה מצויינת ומוציאה החוצה את התחושה של רבים בימים אלו.
כרגיל..
כל מי עובר רשיון אני שואל אותו באיזה טסט עברת
פחות אהבתי את ההשוואה, הרגיש לי קצת מוריד בקודש....
אבל לדעתי יש הרבה יופי בעיסוק בדברים מהסוג הזה, קצת מבטא איפה הראש שלנו מונח,
אם ההתבדחויות שלנו הם בעניינים קדושים אנחנו במקום מרומם יותר.
וגם להוציא תחושות שברגיל מודחקות ולא מקבלות מקום.
 

ציורי לשון

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
לכן קצת הפריע לי שהפאנץ' נראה מאולץ משהו.
כי הרי א"א לשים קטע ללא סוף אז נמצא משהו לסגור אותו.
מעניין, כי מבחינתי אם כבר, 'הפאנץ'' היה שווה את כל הקטע.
או אם לומר שהקטע קצת הרגיש 'מוריד בקודש' -
בא המשפט האחרון ואיזן את זה.
כי באמת הוא ביטא כאן לגמרי ובחדות את אי-ידיעת הנבחן בכל הקשור לנהיגה...
והנהיגה, אחרי הכל, היא מבחן האדם...

אבל באמת, בסופו של דבר, יכול להיות כמה היבטים/פרשנות לנושא...
כך שלגמרי תיתכן גם דעתך:)
 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זה יצא דרמטי משתכננתי...
הערה קטנה שלא רציתי לזרוק אם הקטע עלה רק בשביל מחמאות לא ברצינות:sne::cool:

הכתיבה, הביצוע, הרעיון אומנות של ממש!
לכן קצת הפריע לי שהפאנץ' נראה מאולץ משהו.
כי הרי א"א לשים קטע ללא סוף אז נמצא משהו לסגור אותו.
לדעתי סוף אחר יכול להפוך את הקטע הזה לוויראלי.

באווירת הימים, הכל הולך אחר החיתום:)


והכל טוב, תמיד הגיוני שזה חוסר הבנה שלי....
זה פחות פאנץ', יותר מסר בכפית למי שלא אכל אותו עד שלב הסיום.
אפשר לומר שבלי שורת הסיום הזו, הקטע לא היה נכתב.

והקטע כבר הפך לוויראלי.
 

שגוי

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
כמובן אין לשכוח שבשעת הנהיגה בטסט אסור להיות שקועים רק בתמרורים הבאים...
חובה לזכור ולהיות מרוכזים גם בנהיגה עצמה.
וכבר שמעתי פעם מאדם גדול, שהשאיפה שלנו היא לא להבין איך אפשר לשכוח הזכרות בשמו"ע
כמובן שגם נהג ותיק ורגיל לא מפספס בדרך כלל תמרורים...


אבל בסך הכל כתיבה ממש יפה, וגם הרעיון מדהים!
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני תמיד נזהר בראש חודש כשאני עולה על הכיכר של יעלה ויבוא לא לצאת ביציאה של ברכת המזון
השבוע, בטסט ראשון ביום ראשון כמעט נכשלתי כי התחלתי לפנות ל"רצה" לפני כיכר "ובנה ירושלים"... אחרי שלושה ימים של פניות חדות כבר התרגלתי... נס שמיד תפסתי את עצמי, והמשכתי ישר.
 

מֶנַחֵם

קופי כובש, רייטינג מנצח
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מכירים את זה שאתם בונים על עצירה בשוליים של 'אשר נתן שבתות למנוחה' - ואז מגלים שבווייז שלכם אין את הפונקציה הזו?
 

איש המילה הכתובה

כתיבה שהיא גדולה מסך מילותיה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
כתיבה יפהפייה. אהבתי את הקטע, ושורת הסיום הרגישה לי טבעית עד כדי נכתבה מעצמה (בטח שלא מאולצת).

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא נהגים עם אות 'ל' על הראש כמובא בדימוי, אלא נהגים וותיקים וכסילים שנמצאים כבר שנים על הכביש ועדיין נוהגים גרוע. אנחנו לא בשלב המייבש של לחכות לטסט, אלא בשלב שבו יש לנו רישיון משנת תרפפ"ו ועדיין כל רואינו ישאלנו 'מי נתן לך רישיון?'

יהי רצון שבשנה זו נזכה להיכתב ולהיחתם לנתיב השמאלי המהיר והזורם, ולא לנתיב האמצעי או הימני מאחורי משאית סולר מקרטעת, כיאה לרשעים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה