אני קוראת את התגובות האחרונות, כמיזופונית (תראו שהגבתי מוקדם יותר בשרשור...)
וכמה נקודות:
*אם אתן מחפשות איך להתמודד- יש הרבה רעיונות מעולים ויעילים, תדפדפו אחורה.
(ראיתי שהרבה עוזר גם המיקוד המחשבתי-
לחשוב האם הוא באמת עושה פשע?
נכון שאצלי זה נתפס כמשהו מכעיס נורא,
אבל הפרופורציות מורידות את מפלס המתח והזעם)
*אני מבינה שהרבה מהמשתתפות כאן עוד לא נשואות,
והמיזופוניה היא חלק מאיתנו אמנם,
אך היא אינה גזירה שצריך לקבל אותה כמו שהיא,
ולכן-
1. ברור שמתח, עייפות, רעב מגבירים את הסבל והקושי.
תדאגו לעצמכן!!
תראו איך להיות בנקודת מוצא טובה יותר מבחינה פיזית ונפשית.
(וזה גם מה ששמעתי מדמות טיפולית-
שהורדת המתח מסייעת באופן ישיר להתמודדות)
2. אולי א"א לעקור את המיזו מהשורש,
אבל אם זה תופס אתכן בעצימות כ"כ גבוהה,
אני מרגישה בלי כל ספק שטיפול רגשי טוב
יכול מאד לעזור!
ולו רק להוציא אמונות מהראש,
כמו- אני לא יכולה להתמודד עם זה וכו'.
מה שמחזק לי את זה, זו העובדה
שכמיזופוניות אנו סובלות הכי הרבה מהאנשים הקרובים אלינו.
אז מה זה אם לא רגשי?!
אני אומרת את הדברים בהרבה אהבה והערכה,
ובלי שיפוטיות,
הייתי במקום שלכן,
ובתקופת הבחרות היה לי את שיא הקושי
בלי אף הבנה והכלה,
אפילו לא של עצמי.
תטפחו לעצמכן על השכם כשהצלחתן להתודד,
עם נשימות וכו',
ולדעתי זה להתחיל לקחת אחריות על איך אני בתוך הסיטואציה,
כמו הרבה מדהימות גיבורות שכתבו כאן-
ולא לתת לסביבה לנהל אותי.
אני מקוה שנתחיל לשתף יותר בהתמודדויות ופחות בסבל שאנשים גורמים לנו-
שזה פחות יעיל.
מחזיקה אצבעות,
בהצלחה לי ולכולן!
גמר חתימה טובה!