התייעצות חרם כיתתי ממבטה של הילדה המוחרמת

קודם כל תודה לכל מי שתרם להעלאת המודעות של נושא החרם.
אני מאמינה שזה עוזר ויעזור להרבה ילדים לצאת ממצבים כאלו ולקבל יותר תמיכה מהמבוגרים.
דבר שני- אולי מישהו כאן ידע לכוון עם מי אפשר להתייעץ בעניין:
בת של חברה שלי עוברת התמודדות חברתית לא פשוטה מול שכנה בבניין- גוררת את כל השכנות לחרם כלפיה. וכשהיא כבר לא מנסה להתקרב אלא להפך מבינה שעדיף לה להתרחק מאותה שכנה, השכנה מנסה בכל דרך לגרום לה לבוא לשחק איתן כדי שתוכל שוב להרחיק אותה. ועוד...
חברה שלי- האמא- מאוד תומכת בה ומעודדת אותה אבל רוצה להתייעץ עם משהו שמבין יותר איך כדאי לנהוג במקרה.
אשמח לשמוע למי אפשר לפנות טלפונית בנושא. תודה רבה!
 

אות וסמל

משתמש פעיל
קודם כל תודה לכל מי שתרם להעלאת המודעות של נושא החרם.
אני מאמינה שזה עוזר ויעזור להרבה ילדים לצאת ממצבים כאלו ולקבל יותר תמיכה מהמבוגרים.
דבר שני- אולי מישהו כאן ידע לכוון עם מי אפשר להתייעץ בעניין:
בת של חברה שלי עוברת התמודדות חברתית לא פשוטה מול שכנה בבניין- גוררת את כל השכנות לחרם כלפיה. וכשהיא כבר לא מנסה להתקרב אלא להפך מבינה שעדיף לה להתרחק מאותה שכנה, השכנה מנסה בכל דרך לגרום לה לבוא לשחק איתן כדי שתוכל שוב להרחיק אותה. ועוד...
חברה שלי- האמא- מאוד תומכת בה ומעודדת אותה אבל רוצה להתייעץ עם משהו שמבין יותר איך כדאי לנהוג במקרה.
אשמח לשמוע למי אפשר לפנות טלפונית בנושא. תודה
חסרים פרטים רבים להשלמת התמונה, כמו גיל, האם האמא של המחרימה תוכל להתערב, ההתיחסות של הילדות האחרות...
אבל באופן כללי יש כמה דברים שיעזרו גם אם לא יובילו לפתרון מלא:
1. ליצור לה חברויות חזקות מבחוץ, כמו חוג מענין וכד'
2. לחזק את הקשרים שלה עם הילדות האחרות בבנין
3. אם האמא של המחרימה אינטלגנטית- להציף מולה את הנושא, שתעזור

לצערי לא מכירה מי שתוכל ליעץ בטלפון
שיהיה בהצלחה
 

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אני יכולה לספר מנקודת מבט שלי, רק עכשיו אחרי טיפול בודד בפסיכודרמה במסגרת הלימודים שלי, עליתי על זה שבעצם זה מה שחויתי ביסודי, ואחר כך בקטנה בסמינר.
זה התחיל מזה שתמיד הייתי קצת שונה, קצת קשיי קשב, קצת לקות חברתית, קצת חוסר הבנה בקודים חברתיים, מהכל קצת- לא משהו מאוד חריג, כנראה יש בכל כיתה כאלו ילדים. באמת לא משהו מידי חריג, אבל כן גורם לקושי שלי להשתלב בחברה בצורה תקינה.
ביסודי גם למדתי בבית ספר מקהילה סגורה שלא הייתי שייכת אליה, וכל שנות היסודי הייתה לי חברה אחת, והייתי ממש בודדה.
כשעליתי לסמינר המשכתי להיות בודדה ושונה, למרות שהיה סמינר יותר כללי, לא הצלחתי באמת להכנס לחברה.
אז זה לא חרם.
כן בדידות מאוד, שונות, חוסר חברה, דחיה קצת
 

אסתריקה הלר

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
הלוואי והיא קוראת את זה עכשיו
ומבינה מה היא עשתה לי ואולי תתקשר יום אחד לבקש סליחה
הלוואי שהיא תבקש סליחה בשביל עצמה
כי מי שמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.
ונשמע שהיא עשתה לך את זה יותר מפעם אחת... עצוב
 

yudb

משתמש סופר מקצוען
קיבלתי במייל בהקשר זה:

באיזה צד הילד שלכם, המחרים או המוחרם? המציק או ... - תפיצו הלאה​

(תפיצו הלאה - זה ממש חסד)


אסון בכפר חב”ד: ילד בן 12 נפטר בפתאומיות. אביו: “עבר חרם כיתתי”​



פוסט שכתב אביו של מנדי בן ה- 12:
עבר יום מאז שאתה לא איתי.
24 שעות שבהם נשמתך הזכה והטהורה עלתה השמיימה.
ועברו ארבעה וחצי ימים בערך מאז שלבך הטוב והרגיש הפסיק לעבוד.
עשרות אלפי אנשים פנו אליי והודיעו על מעשים טובים ותפילות. עשינו הכל כדי להציל אותך, אבל השליחות שלך בעולם החיים הסתיימה, עכשיו התור שלנו.

אני רואה המון אנשים שמשתפים את המקרה שלך במטרה לקדם טיפול בנושא החרמות בכיתות, זה מבורך.
יש אנשים שמיהרו לשתף כל מני פרטים שהוציאו מבין המילים של הפוסט הקודם שלי, וגם זה בסדר, כך טבע האדם.
אבל אני חייב למנדי שלי את הפוסט הזה, אז בפוסט הזה אבהיר מה ידוע לנו עד כה, זה לא מדוייק כי עדיין קיימים פרטים מסויימים שחסרים, במידה ואדע אשתדל לעדכן.

נתחיל עם השנים שעברו על מנדי.

ונתחיל עם כיתה ד'.
בכיתה ד' התנהל נגד מנדי חרם כיתתי שהונהג בידי ילד ספציפי.
הילד הספציפי הזה היה גם מבין הילדים שהיו אלימים כלפי מנדי.
פנינו למחנך, למנהל, להורים. ללא הצלחה גדולה.
הייתה רגיעה של כמה ימים ואז שוב.
בו זמנים לקחנו את מנדי על חשבנונו לכמה טיפולים שיעניקו לו תמיכה ובטחון עצמי גבוה יותר ולאט לאט נראה שהמצב מסתדר.
זה היה שהכל היה טוב אלא פשוט שהרע ירד.
כבר בהתקלות הזו למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת.
בתור מי שגם כילד עבר חרם והתעלולות ודווקא בגלל זה הצלחתי להתתח לאדם שאני היום, התמדתי לתמוך במנדי ולתת לו להתקדם על אף ובגלל החוויות הללו, נתתי לו למצוא תחביבים והשקענו בהם ואכן לאט לאט הילד מצא חברים עם נושאי שיחה משותפים.
עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו, למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה..
ואני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל למא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו והוא אכן היה יוצא חזק יותר.
ואפילו הצליח להתחבר עם אותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'.

ביום שני האחרון הוא ישן אצלי.
הרגשי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתרבל איתי במיטה.
הוא נכנס למיטה אמנו לילה טוב אחד לשני ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי.
כששאלתי מה קרה אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו וכשאמר למחנך, המחנך התעלם.
חיבקתי אותו הרגעתי אותו ועודדתי אותו.
ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה.

אבל עקבתי אחריו ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים והוא עידכו אותי היום היה בסדר.
ביום רביעי הנורא הוא בא אליי אחרי הלימודים כשהוא שמח ואמר לי "אבא היום היה הרבה יותר טוב".
הוא ממש התרגש ושמח ללכת לבר מצווה.

ביום רביעי בשעה 19:45 הורדתי אותו ליד בית הסר לחכות להסעה שאמורה לקחת אותם לבר המצווה שהתרחשה בישוב סמוך הנקרא כפר חב"ד ב'.
רגע לפני שירד הבטחנו שנמשיך את נושא השיחה שהיה לנו בנסיעה הקצרה הזו ביום שישי כשהוא שוב יהיה איתי.
מכאן מה שאכתוב מתבסס על מה ששמעתי מאחרים, על צילומי האבטחה ועל אבחנת הרופאים.
מנדי נכנס שמח לבר מצווה, הצטלם עם נער הבר מצווה כשהוא מחייך באמת (אני יודע לזהות) ישב עם מה חברים שלו והצטלם גם איתם.
מפה יש לי חוסר מסוים אבל לפי מה שהבנתי הוא נגע לצלם בעמוד הצלם צעק עליו הוא נפגע והבנתי שהיה ם גם איזהשהוא מעגל מאולתר של חברים שרקדו (הלהקה עדיין לא התחילה) וכניה להצטרף לא נתנו לו, לא יודע מי היו החברים האם זה אכן היה או אם זה קרה לפני או אחרי הצלם.
למעשה אחרי התקרי/ות האלה מנדי יצא כשהוא פגוע, בוכה ונסער.
הוא ישב על ספסל ובכה, בזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו ללא הצלחה, באיזשהו שלב הוא גם צעד על הדשא נפל ובהתחלה (על סמך הצילומים שקיבלנו) חשבנו דמרגע הנפילה עד שמצאו אותו הוא היה ללא דופק.
אבל בתיעודים חדשים רואים שחבר שלו ניגש אליו ואז ניגש אליו הזמר של הלהקה ואז עוד מישהו.
זאת אומרת היה סמן שהוא היה על הדשא ועדיין בכה בהכרה.
באיזהשהוא שלב השאירו אותו כנראה להירגע, ואז קרתה הפרעת הקצב ודקה או שניים לאחר מכן המורה שלו משנה שעברה בא מהחניה ומצא אותו לא נושם וללא דופק.
הוא מיד צלצל למדא שהנחו אותו לבצע החיאה ו2-4 דקות אחרי כבר הגיעו כוננים שניסו להחיות אותו כעשרים דקות.
אז העלו אותו לנט"נ ושם הצליחו להחזיר לו דופק מה שעזר להם להחליט להעביר אותו לשיבא ולא לאסף הרופא.
כאן המקום להודות לכל מי שהיה שליח להיות עם מנדי ולנסות להציל אותו ולצוות טיפול נמרץ לב ילדים בשיבא שבאמת עשו כל מה שהם יכולים לנסות להחזיר אותו.
אבל וזה הדבר הקריטי, כתוצאה מהפרעת הקצב לא זרם דם למוח המוח פיתח בצקת ולמעשה הפסיק לעבוד.
חשוב להבהיר, הפרעת הקצב היא מום מולד, היא לא נוצרה כתוצאה ממשהו, אבל השם בחר שהיא תקרה בדיוק בזמן ובמקום שהיא קרתה.

אני לא מאשים את הילדים בפטירה של מנדי, אם יש להם על מה לבקש סליחה שיבקשו אבל העיקר זה שילמדו מזה ויבדקו אם יש ילד שלא מבין שזה בצחוק או רגעי.
אני לא מצפה מהצוות כי למדתי דהוא טוב בלדבר ואלוף בלטאטא אז הבעיה הזאת היא הקטנה בכל המערכת הזאת.
אני כן פונה להורים!
זה הילד שלכם, אל תקומו בוקר אחד ותגידו לא ידענו שהוא כזה, שבו איתו דברו איתו תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב? איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנידון? או ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו גם את עצמכם האם בבית אתם מדברים רעה באנשים אחרים? מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה.
או אולי הילד שלכם הוא מהצד הנפגע והוא מחפש את התמיכה והעידוד אצלכם!
אל תשאירו את האחריות אצל אחרים.

ואלייך אמא יקרה,
קוראים לי אמא של שמוליק
שמוליק ילד טהור עיניים חכם ונבון.
שמוליק שכל בוקר אני שולחת אותו למלחמה לחזית.
שולחת אותו לתלמוד תורה.
לעוד יום של סבל.
שמוליק, ילד שנתון להצקות חוזרות ונשנות של חברים.

פונה אלייך אמא מלב שבור של אמא
אליך אמא שכשפניתי אלייך ענית לי:
"ככה זה ילדים"
"אין לנו מה לעשות"
"אין לילד שלך עוד בעיות?"
ועוד אמרות שפר.
אם הילד שלך חשוב לך
אם את אוהבת אותו
אם את דואגת לו

תעשי הכל שהוא לא יהיה מהצד של הילדים שמציקים,
מהילדים שעשויים להרוס חיים של ילדים שגדלים למבוגרים מצולקים ופצועים

כן! הרבה מזה בידיים שלך

ילדים הם חכמים ויודעים מה אכפת להורים שלהם!!
אם אכפת לך מהילד שלך,
תדאגי שקפדת הילד הסובל לא תרדוף אותו למשך כל חייו.
ויותר מזה,
תדאגי שהוא לא יגדל עם מידות רעות שעשויות להרוס את חייו שלו!
הוא כעת מציק לחבר,
כשהוא יגדל, למי הוא יציק?
לאשתו? לילדיו?
אל תגידי: "הוא ילד" "אין לנו מה לעשות ".
עכשיו זה גם בידיים שלכם,
עכשיווווו!!!!
שתוכלי לומר ביום פקודה,
ידינו לא שפכו את הדם הזה!
 

בינגרפיק

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
תתפלאו אני עברתי משהו ברעיון כנשואה, בגיל 25 ובמקום עבודה!!!!
אני חיכיתי חמש ורבע שנים עד שהתבשרתי לבשורה המרגשת שאני בהריון הראשון שלי.
במקום העבודה עדכנתי אך לא ראיתי צורך לדבר על כך עם חברותי לצוות.
אני הייתי כמין אחראית משמרת באותו מקום עבודה.
הייתה אחת שפשוט ניבלה את הפה החלה להתנהג אלי באלימות ממש, נתנה לי את התחושה שאני לא שווה שום דבר ואחרי שאלד אם בכלל כי לפי דבריה אפיל ח''ו היא תהיה אחראית המשמרת במקומי.
מנהל המקום היה בעד העובדת השנייה, ברמה שלא ידעתי מה לעשות.
הלכתי לשאול רב שמומחה בנושאים אלו תיארתי לו את המצב ושהיא מתעללת בי נפשית ופיזית ומה מותר לי לעשות הלכתית כשהמקום שעבדתי הוא סניף של רשת מסוימת שקימת בשוק ומנהל אותו סניף בעד העובדת ולא בעדי.
לבסוף הרב התיר לגשת להנהלה הראשית של המקום ולאיים עליהם שאם הם לא מטפלים בנושא אני פונה למשטרה ואפילו הייתי בבית חולים בגללה כי דחפה אותי על הבטן ההריונית שלי...[דבר שנכון חלקית רק דחפה לא הייתי בפועל במיון]
בסופו של דבר קראו לאותה אחת לשימוע ולאחר כמה ימים פיטרו אותה, כמובן שניסתה לשכנע אותי למשוך את התלונה שלי וכל הדחיפות והקללות העסיסיות שלה הי בצחוק אך אני אמרתי לה שהתייעצתי עם רבו ומורו של בעלי והתיר לי להתלונן אפילו במחיר הפיטורין שלה.
לבסוף לאחר מס' היא עזבה ואני ילדתי בשעה טובה לאחר שבועיים מהעזיבה שלה. [כשש שנים אחרי החתונה]
מובן שאני לא חזרתי למקום העבודה הזה הגשתי להם מכתב התפטרות בעקבות טיפול בילד כבר לא הסכמתי לעבוד במקום שנותנים יד לדברים הזויים ומזעזעים שכאלה.
חברה שימו לב שלא קורה אצלכם במקומות העבודה שלכם דברים מוזרים שאנשים יכולים לסבול!!!!
והלוואי שלא נשמע עוד סיפורים בישראל ולכולם אהבה ואחווה שלום ורעות.
 

יונלה

משתמש מקצוען
זה באמת יכול להרוס נפש
ולא רק של ילד.. אלא גם של נערה.

הייתי בת 18, גיל גדול לכל הדעות
נבחרנו קבוצה של מדריכות מכל הסמינר, סך הכל היינו קבוצת עילית של 7 בנות בערך
מדריכה אמורה להיות נערה רגישה לזולת וכלילת המעלות? כנראה שלא

היתה שם מדריכה שפשוט התעללה בי אין לי מושג
למה היא נטפלה אלי, היא פשוט ניסתה לדכא אותי בכל דרך אפשרית
אני הייתי אומללה, הייתי חוזרת מהאסיפות ומארועים שעשו לנו ובוכה את נשמתי
בשלב כל שהוא הפסקתי להגיע בכלל, התנתקתי מקבוצת המדריכות והתמקדתי בהדרכה
לא הבנתי מה רע בי ואיכשהוא תמיד האשמתי את עצמי שאני בעייתית כנראה
אחרת למה עם כולם היא ככה בטוב ורק אותי לא?

היא היתה עושה לי דברים שפשוט דכדכו אותי
נגיד נסעו לכנס ענק בבנייני האומה, ועוברים בין האולמות, וכל פעם היא עשתה לי קטע שאני יושבת, והיא מתיישבת לידי ואז היא פשוט קמה ועוברת מקום, כשכולן רואות ומרחמות עלי

או שנגיד פעם אחת הלכתי עם קבוצת חניכות ונכנסתי לחדר הדרכה וראיתי אותה עם דיסק אונקי
שהייתי צריכה, אז ביקשתי ממנה את הדיסק, והיא התעלמה, ביקשי שוב, והיא מתעלמת, ככה כמה פעמים
כאילו אני לא מדברת אליה, ליד החניכות שלי

עוד דבר, שזה היה עוד בהתחלה שלא אחזתי שיש לה משהו נגדי -
נגיד היינו מדברות שתינו, היא היתה יכולה באמצע שאני מדברת לקום וללכת ולהשאיר אותי דפוקה

אחר כך הבנתי שהיא היתה בת שההתנהגות הזו אפיינה אותה,
אבל אף פעם היא לא יצאה ככה נגד משהי

עד היום שאני נזכרת בזה בא לי לבכות
זה הרס אותי, גם ככה הייתי בת שהיה קל לדכא אותי עם ביקורת ולהוריד לי את הבטחון
אז לעשות ככה באופן שיטתי שנה שלימה - פשוט רוע

הלוואי והיא קוראת את זה עכשיו
ומבינה מה היא עשתה לי ואולי תתקשר יום אחד לבקש סליחה
(האמת שאני לא צריכה דווקא סליחה, אבל לפחות שתסביר לי מה עשיתי לה ולמה היא פגעה בי ככה)
אני קוראת את מה שכתבת, לא רק ליבי בוכה איתך, גם עיני...

נראה שהבת הזאת "נרקסיסטית",
הפרעת התנהגות איומה, רומסת והורסת דוקא במעגל הקרוב של הפוגע/ת,
והם יתנו את הדין על כך,
כי יש דרך להשתנות!
 

אורגינלית

משתמש פעיל
קיבלתי במייל בהקשר זה:

באיזה צד הילד שלכם, המחרים או המוחרם? המציק או ... - תפיצו הלאה​

(תפיצו הלאה - זה ממש חסד)


אסון בכפר חב”ד: ילד בן 12 נפטר בפתאומיות. אביו: “עבר חרם כיתתי”​



פוסט שכתב אביו של מנדי בן ה- 12:
עבר יום מאז שאתה לא איתי.
24 שעות שבהם נשמתך הזכה והטהורה עלתה השמיימה.
ועברו ארבעה וחצי ימים בערך מאז שלבך הטוב והרגיש הפסיק לעבוד.
עשרות אלפי אנשים פנו אליי והודיעו על מעשים טובים ותפילות. עשינו הכל כדי להציל אותך, אבל השליחות שלך בעולם החיים הסתיימה, עכשיו התור שלנו.

אני רואה המון אנשים שמשתפים את המקרה שלך במטרה לקדם טיפול בנושא החרמות בכיתות, זה מבורך.
יש אנשים שמיהרו לשתף כל מני פרטים שהוציאו מבין המילים של הפוסט הקודם שלי, וגם זה בסדר, כך טבע האדם.
אבל אני חייב למנדי שלי את הפוסט הזה, אז בפוסט הזה אבהיר מה ידוע לנו עד כה, זה לא מדוייק כי עדיין קיימים פרטים מסויימים שחסרים, במידה ואדע אשתדל לעדכן.

נתחיל עם השנים שעברו על מנדי.

ונתחיל עם כיתה ד'.
בכיתה ד' התנהל נגד מנדי חרם כיתתי שהונהג בידי ילד ספציפי.
הילד הספציפי הזה היה גם מבין הילדים שהיו אלימים כלפי מנדי.
פנינו למחנך, למנהל, להורים. ללא הצלחה גדולה.
הייתה רגיעה של כמה ימים ואז שוב.
בו זמנים לקחנו את מנדי על חשבנונו לכמה טיפולים שיעניקו לו תמיכה ובטחון עצמי גבוה יותר ולאט לאט נראה שהמצב מסתדר.
זה היה שהכל היה טוב אלא פשוט שהרע ירד.
כבר בהתקלות הזו למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת.
בתור מי שגם כילד עבר חרם והתעלולות ודווקא בגלל זה הצלחתי להתתח לאדם שאני היום, התמדתי לתמוך במנדי ולתת לו להתקדם על אף ובגלל החוויות הללו, נתתי לו למצוא תחביבים והשקענו בהם ואכן לאט לאט הילד מצא חברים עם נושאי שיחה משותפים.
עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו, למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה..
ואני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל למא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו והוא אכן היה יוצא חזק יותר.
ואפילו הצליח להתחבר עם אותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'.

ביום שני האחרון הוא ישן אצלי.
הרגשי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתרבל איתי במיטה.
הוא נכנס למיטה אמנו לילה טוב אחד לשני ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי.
כששאלתי מה קרה אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו וכשאמר למחנך, המחנך התעלם.
חיבקתי אותו הרגעתי אותו ועודדתי אותו.
ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה.

אבל עקבתי אחריו ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים והוא עידכו אותי היום היה בסדר.
ביום רביעי הנורא הוא בא אליי אחרי הלימודים כשהוא שמח ואמר לי "אבא היום היה הרבה יותר טוב".
הוא ממש התרגש ושמח ללכת לבר מצווה.

ביום רביעי בשעה 19:45 הורדתי אותו ליד בית הסר לחכות להסעה שאמורה לקחת אותם לבר המצווה שהתרחשה בישוב סמוך הנקרא כפר חב"ד ב'.
רגע לפני שירד הבטחנו שנמשיך את נושא השיחה שהיה לנו בנסיעה הקצרה הזו ביום שישי כשהוא שוב יהיה איתי.
מכאן מה שאכתוב מתבסס על מה ששמעתי מאחרים, על צילומי האבטחה ועל אבחנת הרופאים.
מנדי נכנס שמח לבר מצווה, הצטלם עם נער הבר מצווה כשהוא מחייך באמת (אני יודע לזהות) ישב עם מה חברים שלו והצטלם גם איתם.
מפה יש לי חוסר מסוים אבל לפי מה שהבנתי הוא נגע לצלם בעמוד הצלם צעק עליו הוא נפגע והבנתי שהיה ם גם איזהשהוא מעגל מאולתר של חברים שרקדו (הלהקה עדיין לא התחילה) וכניה להצטרף לא נתנו לו, לא יודע מי היו החברים האם זה אכן היה או אם זה קרה לפני או אחרי הצלם.
למעשה אחרי התקרי/ות האלה מנדי יצא כשהוא פגוע, בוכה ונסער.
הוא ישב על ספסל ובכה, בזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו ללא הצלחה, באיזשהו שלב הוא גם צעד על הדשא נפל ובהתחלה (על סמך הצילומים שקיבלנו) חשבנו דמרגע הנפילה עד שמצאו אותו הוא היה ללא דופק.
אבל בתיעודים חדשים רואים שחבר שלו ניגש אליו ואז ניגש אליו הזמר של הלהקה ואז עוד מישהו.
זאת אומרת היה סמן שהוא היה על הדשא ועדיין בכה בהכרה.
באיזהשהוא שלב השאירו אותו כנראה להירגע, ואז קרתה הפרעת הקצב ודקה או שניים לאחר מכן המורה שלו משנה שעברה בא מהחניה ומצא אותו לא נושם וללא דופק.
הוא מיד צלצל למדא שהנחו אותו לבצע החיאה ו2-4 דקות אחרי כבר הגיעו כוננים שניסו להחיות אותו כעשרים דקות.
אז העלו אותו לנט"נ ושם הצליחו להחזיר לו דופק מה שעזר להם להחליט להעביר אותו לשיבא ולא לאסף הרופא.
כאן המקום להודות לכל מי שהיה שליח להיות עם מנדי ולנסות להציל אותו ולצוות טיפול נמרץ לב ילדים בשיבא שבאמת עשו כל מה שהם יכולים לנסות להחזיר אותו.
אבל וזה הדבר הקריטי, כתוצאה מהפרעת הקצב לא זרם דם למוח המוח פיתח בצקת ולמעשה הפסיק לעבוד.
חשוב להבהיר, הפרעת הקצב היא מום מולד, היא לא נוצרה כתוצאה ממשהו, אבל השם בחר שהיא תקרה בדיוק בזמן ובמקום שהיא קרתה.

אני לא מאשים את הילדים בפטירה של מנדי, אם יש להם על מה לבקש סליחה שיבקשו אבל העיקר זה שילמדו מזה ויבדקו אם יש ילד שלא מבין שזה בצחוק או רגעי.
אני לא מצפה מהצוות כי למדתי דהוא טוב בלדבר ואלוף בלטאטא אז הבעיה הזאת היא הקטנה בכל המערכת הזאת.
אני כן פונה להורים!
זה הילד שלכם, אל תקומו בוקר אחד ותגידו לא ידענו שהוא כזה, שבו איתו דברו איתו תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב? איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנידון? או ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו גם את עצמכם האם בבית אתם מדברים רעה באנשים אחרים? מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה.
או אולי הילד שלכם הוא מהצד הנפגע והוא מחפש את התמיכה והעידוד אצלכם!
אל תשאירו את האחריות אצל אחרים.

ואלייך אמא יקרה,
קוראים לי אמא של שמוליק
שמוליק ילד טהור עיניים חכם ונבון.
שמוליק שכל בוקר אני שולחת אותו למלחמה לחזית.
שולחת אותו לתלמוד תורה.
לעוד יום של סבל.
שמוליק, ילד שנתון להצקות חוזרות ונשנות של חברים.

פונה אלייך אמא מלב שבור של אמא
אליך אמא שכשפניתי אלייך ענית לי:
"ככה זה ילדים"
"אין לנו מה לעשות"
"אין לילד שלך עוד בעיות?"
ועוד אמרות שפר.
אם הילד שלך חשוב לך
אם את אוהבת אותו
אם את דואגת לו

תעשי הכל שהוא לא יהיה מהצד של הילדים שמציקים,
מהילדים שעשויים להרוס חיים של ילדים שגדלים למבוגרים מצולקים ופצועים

כן! הרבה מזה בידיים שלך

ילדים הם חכמים ויודעים מה אכפת להורים שלהם!!
אם אכפת לך מהילד שלך,
תדאגי שקפדת הילד הסובל לא תרדוף אותו למשך כל חייו.
ויותר מזה,
תדאגי שהוא לא יגדל עם מידות רעות שעשויות להרוס את חייו שלו!
הוא כעת מציק לחבר,
כשהוא יגדל, למי הוא יציק?
לאשתו? לילדיו?
אל תגידי: "הוא ילד" "אין לנו מה לעשות ".
עכשיו זה גם בידיים שלכם,
עכשיווווו!!!!
שתוכלי לומר ביום פקודה,
ידינו לא שפכו את הדם הזה!
החרם שעשו לו היה 8 שנים לפני זה (בערך)
וגם עם ה'קטע' שעשו לו בבר מצווה, בהסרטות כל הזמן רואים שהיו לידו ילדים.
לילד הייתה בעיה בקוצב לב.
אני לא אומרת שמה שהחברים בכיתה עשו לו היה בסדר, אבל הוא חווה התמוטטות כי הוא היה עם בעיה לבבית.
קראתי על זה בכתבה שעשו על הילד הזה, אבל זה בלי קשר לעובדה ש
מצב של חרם הוא נורא!!!
 

לעת עתה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
לא המשך ישיר של האשכול,
אבל מעניין אותי, נרקסיזם זו הפרעה שניתן לאבחן בילדות?

יש בכיתה של הבת שלי אחת שמייצרת אין סוף בעיות בדינמיקה החברתית, כבר התחלתי לחשוב עליה כל מיני...
 

פסיפלורה פלוס

משתמש צעיר
ואוו איזה אשכול צריך אזהרת קריאה וארגזי טישו מהממ"ד
ליבי אתכם :cry::cry::cry::cry:
הערכה על האומץ לשתף ככה!
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
יש בכיתה של הבת שלי אחת שמייצרת אין סוף בעיות בדינמיקה החברתית, כבר התחלתי לחשוב עליה כל מיני...
בהחלט יתכן, אבל בשביל זה הילדה צריכה לעבור אבחון, וכמובן - אין לי באמת נתונים כדי להבין לעומק. אבל בינינו, מה זה משנה לגבי הבת הזאת.
שתי נקודות חשובות:
1. עד כמה מעורבת ההנהלה (לא רק המורה! זה פתרון זמני פר שנה) בבעייתיות של הבת הזאת? תעמדי על הנקודה הזאת. אם תוכלי לאגד קואליציה של כמה אמהות שהן איתך באותה דעה לגבי הבת הזאת והן לא כאלו שיעשו לה נזקים ע"י הבנות שלהן - תעמידו קואליציה חזקה מול ההנהלה - למקרה שהבת הבעייתית מקושרת או שההנהלה מעדיפה לגרור רגליים מסיבותיה שלה.
2. מי שחייב לקבל חוסן על כל מקרה שלא יבוא, זו הבת שלך. היא צריכה לדעת להגיב לסיטואציות שונות, משונות, מוזרות והזויות ממקום מודע ושולט, ולא ממקום רגשי ונסער. תני לה את הכוחות לכך.
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הבנתי שאי אפשר לאבחן נרקיסיזם לפני גיל 18...
בכל מקרה כמובן שכדאי במקרים של בנות מתעללות לעצור את זה בזמן שלא יפתחו אישיות כזו... זה לא משהו שיש איך לטפל בו כי הם חסרי מודעות לבעיתיות שבתפיסה שלהם ומסובבים את כולם על האצבע הקטנה.
 

RU1

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קודם כל תודה לכל מי שתרם להעלאת המודעות של נושא החרם.
אני מאמינה שזה עוזר ויעזור להרבה ילדים לצאת ממצבים כאלו ולקבל יותר תמיכה מהמבוגרים.
דבר שני- אולי מישהו כאן ידע לכוון עם מי אפשר להתייעץ בעניין:
בת של חברה שלי עוברת התמודדות חברתית לא פשוטה מול שכנה בבניין- גוררת את כל השכנות לחרם כלפיה. וכשהיא כבר לא מנסה להתקרב אלא להפך מבינה שעדיף לה להתרחק מאותה שכנה, השכנה מנסה בכל דרך לגרום לה לבוא לשחק איתן כדי שתוכל שוב להרחיק אותה. ועוד...
חברה שלי- האמא- מאוד תומכת בה ומעודדת אותה אבל רוצה להתייעץ עם משהו שמבין יותר איך כדאי לנהוג במקרה.
אשמח לשמוע למי אפשר לפנות טלפונית בנושא. תודה רבה!
עדיין רלוונטי ?
 

ידיעת התורה

משתמש צעיר
מי שרוצה חיים יפים יותר!! פשוט מאוד!! גם אם אתה בצד הנפגע
פשוט מאוד תבין שהצד השני הוא מסכן!!!! כן!!!!
''אין בנ"א רע יש בנ"א שרע לו"
ואז הכל הרבה יותר קל....
(כמובן שמדובר על המבוגרים)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה